דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

נספח הסיפור על חוני והחרוב/ תלמוד בבלי

הכותב/ת: תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג/א

אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכו, א).

אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?

יומא חד הוה אזל באורחא,

חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא,

אמר ליה: האי עד כמה שנין טעין?

אמר ליה: עד שבעין שנין.

אמר ליה: פשיטא לך דחיית שבעין שנין?

אמר ליה האי [גברא]: עלמא בחרובא אשכחתיה,

כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי.

יתיב קא כריך ריפתא,

אתא ליה שינתא,

נים.

אהדרא ליה משוניתא, איכסי מעינא ונים שבעין שנין.

 

כי קם, חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו.

אמר ליה: את הוא דשתלתיה?

אמר ליה: בר בריה אנא.

אמר ליה: שמע מינה דניימי שבעין שנין.

חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי.

אזל לביתיה.

אמר להו: בריה דחוני המעגל מי קיים?

אמרו ליה: בריה ליתא, בר בריה איתא.

אמר להו: אנא חוני המעגל.

לא הימנוהו.

אזל לבית המדרש,

שמעינהו לרבנן דקאמרי: נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל.

דכי הוי עייל לבית מדרשא, כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו.

אמר להו: אנא ניהו.

לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה.

חלש דעתיה

בעי רחמי

ומית.

אמר רבא: היינו דאמרי אינשי "או חברותא או מיתותא".

  • טקסט המתאים לפעילות בט"ו בשבט

אמר: האם יש מישהו שישן שבעים שנים בחלום?

יום אחד הלך בדרך

ראה אדם שהיה נוטע חרוב

אמר לו: זה עד כמה שנים טוען פירות?

אמר לו: שבעים שנה

אמר לו: ברור לך שתחיה שבעים שנה?

אמר לו אותו אדם: אני מצאתי את העולם בחרובים,

כמו ששתלו לי אבותי, כך אני שותל לבני.

ישב ואכל פתו,

באה לו שינה,

ישן.

הקיפה אותו שן סלע, נעלם מהעין וישן שבעים שנה.

כשקם, ראה אדם שהיה מלקט ממנו.

אמר לו: אתה הוא ששתלת אותו?

אמר לו: בן בנו אני.

אמר לו: משמע שישנתי שבעים שנים.

ראה את חמורו, שנולדו לה עדרים עדרים.

הלך לביתו.

אמר להם: בנו של חוני המעגל חי?

אמרו לו: בנו איננו, בן בנו ישנו.

אמר להם: אני חוני המעגל.

לא האמינו לו.

הלך לבית המדרש,

שמע את החכמים אומרים: ברורות הלכותינו כבשנות חוני המעגל.

כשנכנס לבית המדרש, כל קושיה שהיתה לחכמים – היה מתרץ להם.

אמר להם: אני הוא.

לא האמינו לו ולא עשו לו כבוד כראוי לו.

חלשה דעתו

ביקש רחמים

ומת.

אמר רבא: זהו שאומרים אנשים "או חברותא או מיתותא".

כזה ראה וחדש
חגים ומועדים
סיווג חומרים לחגים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה