דילוג לתוכן העיקרי

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

שאלות ותשובות

לפניכם מאגר מידע בנושאים חינוכיים שונים, באמצעות תשובות לשאלות נפוצות, אשר נאספו מבעלי התפקידים.
אם לא ניתן לכם מענה מתאים, כתבו לנו!

התקן הקיבוצי בהתייחס למספר המדריכים למספר ילדים בכל אחת משכבות גיל:

  1. כיתות א-ג – מבוגר על כל 12 ילדים
  2. כיתות ד-ו – מבוגר על כל 15 ילדים
  3. כיתות ז-יב- מבוגר על כל 20 נערים

 

חשוב להדגיש כי ההמלצה היא קנה מידה מומלץ, וחשוב לבחון את האופי של הקבוצה וזיהוי הצרכים השונים והמגוונים.

 

הרציונל מאחורי התקן מתייחס לכך שהמדריך, המבוגר המשמעותי, יוכל:

  1. להיות נוכח ולקיים תהליכי תיווך והובלה, לצד מתן מרחב פעולה ועשייה שמורים לילדים ולנוער
  2. לאפשר ולקיים פעילות פנים וחוץ – כש"עין" בוחנת את המתרחש ויכולה להתערב רגע לפני...
  3. לתת מענה לילדים הזקוקים לכך באופן רחב יותר

דרכים לשותפות הורית / העברת מידע להורים

  • דף מידע שבועי / חודשי אשר כולל את הפעילות, דגשים, הודעות, תמונות מהפעילויות האחרונות.
  • אסיפות הורים
  • שליחת תמונות של פעילויות  ובכך מכניסים את ההורים לחוויה שעוברים הילדים.  חשוב להעביר תמונות גם משיגרת חברת הילדים, כמו במשחק החופשי.
  • שיתוף הורים בקבלת החלטות / צוות הורים מלווה
  • הזמנת הורים לפעילויות משותפות קצרות (לא יותר מ 3 פעמים בשנה)
  • טלפון להורים מידי פעם על הילד (גם ילדים שאין איתם בעיות) חשוב לספר להורים מה נשמע, הצלחות קטנות שלו, על העשייה שלו וכו'.

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה בנושא הורים - לחצו כאן

מומלץ לעצב את המרחב:

  1. חדר תיאטרון - חדר סוציו-דרמטי שהילדים יוכלו לשחק לדמיין עצמם כגדולים ומתוך הצורך לחקות את עולם המבוגרים (בבית, בבית הספר, חוויות שחווים במקומות שונים ועוד). בגילאי ד-ו , יש צורך בהכנת תסריטים והכנת תפאורה להצגות.
  2. חדר ג'ימבורי - סולמות , חבלים, נדנדות, מזרני התעמלות, בריכת כדורים- וזאת משום שפחות ופחות ילדים מפעילים את גופם, מענה של חדר כזה עוזר לילדים בעלי קושי בוויסות.
  3. חדר לגו - קוביות גדולות וקטנות, לגו בגדלים שונים ולבנים מפלסטיק.
  4. חדר בניות - מרחבים שאינם באפשרותם ליצור חצר גרוטאות מחוץ לבית. חדר בניות עונה על הצורך המוטורי לגירויים רבים, לפעול בחדר צפוף, ומקום לאינטראקציה בליווי המדריך.
  5. חדר יצירה - חדר שתפקידו להגיש חומרי יצירה המזמנים גירוי לפעילות יצירתית. כגון: 1. קופסאות, גלילים, עטיפות נייר.          2. חימר, גואש, צבעי מים  3. פעילות יצירתית מכוונת ע"י המדריך. - המטרה - התנסות בחומרים שונים, ביטוי אישי ועוד.
  6. חדר מנוחה והתרגעות - טלוויזיה, ספה, שטיח, מדף ספרים וירחונים.
  7. שולחן חול - למשחק ועיבוד חוויות רגשיות
  8. פינת פירוק - טלוויזיות, מחשבים, טייפים ועוד - פיתוח המוטוריקה העדינה, לימוד והכרות של כלי עבודה, לימוד התכנות של המכשירים מבפנים.
  9. פינת משחקי שולחן

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה עיצוב המרחב החינוכי בחברת הילדים - לחצו כאן

 

הכנס עוסק במנהיגות ולקיחת אחריות חברתית הן במישור האישי של החניך כאדם והן במישור הקבוצתי כשכבה בחברת הנעורים ובקיבוץ/יישוב/אזור:

  1. חיזוק תחושת השייכות לתנועה הארצית.
  2. בחירה אישית במסלול של אחריות חברתית - "יריית פתיחה" של מסלולי ההתנדבות לש"ש.
  3. בחירה "שכבתית" בהובלה - שכבת י"א כשכבת הנהגה בחברת הנעורים הקיבוצית.
  4. "יציאה מהבועה" - חשיפה למתרחש בחברה הישראלית.

הכנס מתקיים בחאן דרומי ובעיקרו פעילות הכוללת מפגשים עם צורות התיישבות שונות בנגב, טיול רגלי, פעילויות שטח מאתגרות ומעגלי שיח בנושא מנהיגות והובלה, חשיפה למסלולי ההתנדבות והשירות הקיימים בסוף י"ב, מפגשים עם מנהיגים חברתיים והרבה הרבה חברותא.

מתקיים במשך שלושה ימים: חמישי -שישי -שבת, במהלך אוקטובר/נובמבר

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה רצף חינוכי ארצי – מפעלי התנועה הקיבוצית -

לחצו כאן

 

 

תפקידי  מנהלי החינוך ומדריכי הילדים והנערים:

  • ליווי הנקלטים והקולטים בתהליך הקליטה ויצירת אווירה אוהדת של קליטה במערכת.
  • ליווי צמוד לנקלטים שרק הגיעו (משפחה מאמצת).
  • העברת מידע ויצירת שפה משותפת עם הנקלטים היכרות פיזית, תרבותית, מבנית וארגונית של היישוב.
  • העברת מסר לנקלט שהוא לא לבד.
  • גישור וקישור בין החדש לישן.
  • יצירת יחד ושילוב חברתי, עם דגש על חיזוק תחושת השייכות למקום.
  • לימוד של המערכת הקולטת
  • העלאת תחושת השייכות באמצעים שונים (לדוגמא: כובע עם סמל).
  • התמודדות עם התנגדויות ותחושת איום בקרב הקהילה הקולטת.
  • חיזוק ההיכרות בין הנקלטים החדשים והותיקים באמצעים שונים, כמו:  פעילויות,
  • משפחות מארחות/מאמצות, פרויקטים שונים ועוד.
  • קשר עם המשפחות שעדיין לא הגיעו ליישוב.
  • לתת מקום למשפחות הבאות ממקום אחר, לספר על שחוו, ולנסות ולבדוק האם מתאים למערכת הקולטת לאמץ מספר דברים מהנקלטים. באופן זה הנקלטים עשויים להרגיש יותר תורמים ושייכים, והמערכת תצטייר כפתוחה ומגלה גמישות.

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה 'קליטה' -  לחצו כאן

 

 

  • אחר חופשת הפסח כדאי לקיים מפגש של הורי הגן, לקראת מוכנות ובשלות לכיתה א, חשיפה של המסגרת החברתית על ידי מנהלת החינוך החברתי: על הצרכים של הגיל, מטרת המסגרת, משמעותה ועוד.
  • ביקורי ילדי הגן בשעות הבוקר – במסגרת הטיולים שלהם ברחבי הקיבוץ להיכרות פיזית עם הבית, היכרות עם מדריכי המסגרת, משחק חופשי בתוך המסגרת ללא ילדי הקבוצה, אך בנוכחות המדריכים.
  • הזמנת ילדי הגן לביקור בתוך המסגרת החברתית, כאשר ילדי הקבוצה מכינים פעילות ומארחים את ילדי הגן (בשעות הצהריים, לאחר שובם מביה"ס).
  •  בחופש פסח - ילדי הקבוצה מזמינים את ילדי הגן לפעילות משותפת.
  •  שיחת תיאום ציפיות והכרות עם המסגרת לכל הורי ילדי כיתה א.
  • מפגש של ההורים עם הצוות לקראת המעבר (שיחות כלליות/אישיות).
  • ימי התאקלמות וביקורים בסוף אוגוסט.
  • פתיחת חברת הילדים רק לילדי א' לפני הליכתם לביה"ס ב 1.9
  •  שיחה אישית עם הורי הילדים העוברים לכתה א. 

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה 'מעברים' - לחצו כאן

 

 

 

1. יצירת צוות צח"י מקומי שיעמוד בקשר עם צוות צח"י בקיבוץ הקולט ואם צוות צח"י שנשאר בבית.

2. מינוי מנהל/ת להיערכות החינוך במקום החליפי, במידה ומנהל/ת החינוך לא נמצא/ת במקום.

3. יצירת קשר עם מנהל/ת החינוך בקיבוץ הקולט.

4. היכרות עם המערכת הקולטת, עם התשתיות הפיזיות שיכולים לאפשר קיום שגרה חינוכית לא בבית.

5. בחינת אפשרויות השתלבות במערכת או היערכות למענה לצד וזיהוי ממשקים אפשריים .

6. יצירת תכנית להפעלת המערכת: כוח אדם, זמני פעילות, תשתיות, תכנית יומית, ארוחות ועוד.

7. תכנית תמיכה מערכתית לצוותים בשטח באמצעות נוכחות פעילה, הגדרת סדר יום, שיחות צוות ומיפוי תמידי לאיתור צרכים ואתגרים.

8. יוזמה ומחויבות לקשר רציף עם הילדים וההורים שהתפנו למקום אחר, וכן עם חברי הצוות החינוכי שלא נוכחים.

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה 'היערכות מערכת חינוך קיבוצית למצב חירום' - 

לחצו כאן

 

 

חוק עבודת הנוער מאתגר, אך ישנן לא מעט אפשרויות להסדיר את עבודת הנוער כאשר היא חלק מתכנית חינוכית. יש עורכי דין המתמחים בכך חשוב לדעת את החוקים וגם כי הם משתנים מעת לעת, יש להתעדכן באינטרנט במשרד העבודה והרווחה על גיל ההעסקה, האישורים שיש להנפיק, מספר שעות העבודה ומתי במשך היממה, עבודה בזמני חופשים ועוד... 

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה 'עבודת נוער' - לחצו כאן

 

 

 

 

עמדת "שבילים" היא לא  לקיים "מסלולי בחירה" אלא ליצור מסגרת פעילות אחת מותאמת לכל יחידה חינוכית, המתחשבת בצרכי ההורים ובייעודה החינוכי. זאת על מנת לשמור על צביונה הייחודי של המערכת וייעודה החינוכי.

 

להמשך קריאה בנושא, להלן קישור לדף עמדה 'מסלולים בחברת הילדים' - לחצו כאן