דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית: כל מה שחשוב לדעת

ביום שלישי, 13 בפברואר 2024, יתקיימו הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. מיהם המתמודדים? מהו בכלל תפקידו של המזכ"ל? למי יש זכות בחירה?
יו"ר ועדת הבחירות עו"ד יעקב דרומי (מצר) מפוגג את הערפל
הבחירות למזכ"ל התנועה
אין צורך לומר עד כמה חשוב שחברי הקיבוצים יחליטו וישפיעו בדבר זהות המנהיג או המנהיגה הבאים של התנועה

מי הם המתמודדים?

המתמודדים לתפקיד הם (לפי סדר א"ב): הדס דניאלי ילין (יגור) וליאור שמחה (נצר סירני).

מהו בעצם תפקידו של מזכ"ל התנועה?

התנועה הקיבוצית היא אגודה שיתופית, בדומה לקיבוץ, אך בעוד שהחברים בקיבוץ הם אנשים בשר ודם  ("חברי הקיבוץ"), בתנועה הקיבוצית – החברים הם הקיבוצים עצמם (האגודות השיתופיות של הקיבוצים), 259 במספר (ובכלל זה 2 קיבוצים עירוניים שהצטרפו לאחרונה). בדומה לקיבוץ שבוחר מדי תקופה את יו"ר ועד ההנהלה שלו (המזכיר), גם התנועה בוחרת אחת לתקופה את המזכיר שלה, שהוא למעשה יו"ר ועד ההנהלה של התנועה הקיבוצית (מזכירות התנועה).

בין תפקידיו השונים של המזכ"ל ניתן למנות: ניהול והובלה של פעילות המגזר הקיבוצי ברמה הלאומית מול משרדי ממשלה וגורמי מדינה אחרים, תיאום פעילות מול מועצות אזוריות, ארגונים קיבוציים, ושיתוף פעולה עם תנועות התיישבות נוספות. עליו גם לפקח וללוות מהלכים של אגפים ומחלקות התנועה. בנוסף, מתווה מזכיר התנועה בשיתוף עם המשנה למזכ"ל, מנכ"ל התנועה וראשי האגפים את פעילות מטה התנועה. נדבך מרכזי בפעולת המזכיר היא הגנה על זכויות המגזר הקיבוצי וייצוג צרכיו. מתפקידו להוביל עבודה פרטנית מול קיבוצים, ליווי ומעקב אחר פעילות אגפי ומחלקות התנועה, וקביעת הנושאים שיועלו לדיון במזכירות ומועצת התנועה.

מה משך הקדנציה של המזכ"ל ובכמה קדנציות הוא יכול לכהן?

המזכ"ל נבחר לתקופת כהונה של 4 שנים, והוא יכול להעמיד עצמו לבחירה, לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד (בסך הכל 8 שנים).

מהו מועד הבחירות, איך הוא נקבע?

מועד הבחירות (13/2/24) נקבע זה מכבר במסמך הקרוי "החוברת הכחולה" שהתקבל בהחלטת מועצת התנועה הקיבוצית (האסיפה הכללית של חברי התנועה הקיבוצית). במועצה זו משתתפים צירים (נציגים) מכל הקיבוצים החברים בתנועה הקיבוצית.

למי יש זכות הצבעה בבחירות לתפקיד המזכ"ל?

לכל חבר/ת קיבוץ שהתקבל/ה לחברות עד למועד ההצבעה, ויש לו/ה זכות הצבעה בקיבוצו/ה – יש זכות להצביע בבחירות למזכ"ל התנועה. ההחלטה מי הוא חבר הזכאי להצביע, בין אם הוא חבר "רגיל" ובין אם הוא חבר "בחופשה מיוחדת", "בעצמאות כלכלית" וכיו"ב – היא של הקיבוץ בלבד. לא ועדת הבחירות קובעת מי זכאי להצביע בכל קיבוץ, ואם קיימת שאלה שכזו - על מזכירות הקיבוץ המסויים להחליט בכך.

האם ההצבעה דיגיטלית או ידנית?

ההצבעה מתבצעת בכל קיבוץ בנפרד, לפי מתכונת ההצבעה הנהוגה בכל קיבוץ. זו הפעם הראשונה, בבחירות למזכ"ל התנועה – ניתן יהיה להצביע בקלפי דיגיטלית, באמצעות הטלפון הנייד או המחשב, אך זאת רק בקיבוץ בו נהוגה מתכונת הצבעה כזו.

במילים אחרות: ככל שבקיבוץ מסויים נהוגה הצבעה דיגיטלית, כך גם תהיה ההצבעה באותו קיבוץ למזכ"ל התנועה. אם נהוגה בקיבוץ פלוני "קלפי ידנית" ההצבעה תהיה "ידנית" באמצעות פתקי הצבעה. לצורך הערכות מתאימה ליום הבחירות ביקשה ועדת הקלפי לקבל מהקיבוצים מידע לגבי מתכונת ההצבעה (קלפי ידנית או אלקטרונית) ומספר בעלי זכות ההצבעה בכל קיבוץ.

מהן שעות ההצבעה, ומתי מתקבלות התוצאות?

הבחירות בכל קיבוץ מתקיימות באחריות ועד ההנהלה (המזכירות). בפועל, כמו בכל הצבעה בקיבוץ, היא תהיה בניהול ועדת הקלפי בקיבוץ. תתאפשר נוכחות של משקיף אחד בקלפי מטעם כל מתמודד, בתנאי שיציגו כתב מינוי שתוציא ועדת הבחירות וייחתם בידי המתמודד.  

הקלפי תהיה פתוחה החל מהשעה 12:00 ועד השעה 20:00. בקיבוץ שמספר חבריו 100 או פחות – תיפתח הקלפי בין השעות 16:00 עד 20:00.

ועדת הקלפי תספור את הקולות ותעביר התוצאות אל ועדת הבחירות המרכזית,  לא יאוחר משעה 21:30 של יום הבחירות. התוצאות תישלחנה על גבי פרוטוקול בחתימת חברי ועדת הקלפי. לקיבוצים בהם נהוגה הצבעה "ידנית" –  תספק ועדת הבחירות המעטפות ופתקי הצבעה.

לאחר שוועדת הבחירות תרכז את תוצאות הבחירות שתגענה אליה מהקיבוצים, ולאחר שהיא תחתום על תוצאות הבחירות – היא תפרסם הודעה באמצעי התקשורת הקיבוציים.

מה אופי הבחירות?

הבחירות הן כלליות, ישירות, שוות וחשאיות והן יתקיימו ביום אחד. בבחירות לתנועה הקיבוצית משתתפים כל חברי הקיבוצים שבוחרים מבין המועמדים את מזכ"ל התנועה.

לאחר שחברי הקיבוצים יבחרו במועמד המועדף עליהם, המועמד שייבחר יהיה זה שיקבל את רוב קולות החברים (בחישוב מצטבר מכל הקיבוצים) שתמכו בו. חשוב לציין, שאין זה משנה אם בקיבוץ פלוני קיבל מועמד רוב קולות או מיעוט קולות בקיבוץ אחר. התוצאה הסופית תיקבע רק לאחר סכימת כל ה"קולות הכשרים" של החברים שהצביעו בכל הקיבוצים.

מועצת התנועה הקיבוצית (האסיפה של הקיבוצים) מינתה ועדת בחירות, שהופקדה על סדרי הבחירות ומתפקידה להבטיח את קיומן התקין של הבחירות, כולל הסידורים הארגוניים והנהלים הטכניים הדרושים.

כיצד יצביעו הקיבוצים המפונים שחבריהם נמצאים במקומות שונים?

זו אחת השאלות המורכבות והרגישות שוועדת הבחירות המרכזית ומטה התנועה יתנו לה מענה. לאחר שתקבל ועדת הבחירות מענה מכל הקיבוצים לגבי מתכונת ההצבעה בהם, תפנה ועדת הבחירות עם מטה התנועה אל הקיבוצים המפונים כדי לדעת ולהבין את הצרכים המיוחדים שלהם ביום הבחירות ולספק לכך פתרונות. כמובן, שעניין זה משמעותי יותר בקיבוצים מפונים שאינם מקיימים מתכונת הצבעה דיגיטלית.

הוספת תגובה חדשה