אלכוהול - מידע

האלכוהול הוא, למעשה, שמו העממי של החומר הקרוי אתנול. האלכוהול מצוי במשקאות שונים ובריכוזים שונים, המשתנים לפי סוג המשקה: בבירות מדובר על אחוזים בודדים (5%-2.5%) ביינות עולה אחוז האלכוהול ל-20%-10% ובמשקאות חזקים דוגמת טקילה וודקה אפשר למצוא -60%-50% אלכוהול.

השפעותיו של האלכוהול על האדם ששותה אותו תלויות בריכוזו בדם, באדם עצמו, בהרגלי השתייה שלו ובציפיותיו מהשפעת השתייה. כבר מהרמות המתונות נראות השפעות כגון: פגיעה בזיכרון, ירידה בריכוז ובקואורדינציה וירידה ביכולת השיפוט.  ההשפעות הולכות וגוברות ככל שעולה ריכוז האלכוהול בדם–הזמן המקובל שבו אלכוהול מגיע לרמתו הגבוהה בדם הוא בתוך 30-45 דקות. אצל אנשים הצורכים אלכוהול תכופות והופכים למשתמשים "כבדים", נוצרת פגיעה נוירולוגית ותלות. התלות היא פסיכולוגית ופיזיולוגית, והשימוש הממושך גורם לפגיעה בכבד, היכולה להגיע עד לאי תפקוד.

השפעת האלכוהול על הגוף

תכונתו של האלכוהול היא שהוא מתמוסס במים ושומן וחודר בקלות דרך ממברנות ביולוגיות. ספיגת האלכוהול בגוף היא מהירה יחסית ומתבצעת לאורך כל מערכת העיכול, כך ש- 20% נספגים בקיבה ו – 80% הנותרים נספגים במעי, בעיקר בחלקים הקדמיים. קצב הספיגה תלוי בעיקר בקצב התרוקנות הקיבה, לכן רמת האלכוהול בדמו של אדם שאינו אוכל עולה במהירות, לעומת אדם שאוכל במקביל לשתייה.

ההשפעה העיקרית של אלכוהול היא על מערכת העצבים המרכזית, ובדרך כלל מדובר בפעילות מדכאת. פעילות האלכוהול משפיעה על מספר מנגנונים תאיים, ויכולה לגרום לפגיעה בזיכרון, השתנה מרובה, הרחבת כלי דם תת-עוריים (אנשים ששותים פניהם סמוקים), עיכוב בלידה, פגיעה ביכולות האינטלקטואלית והמוטורית וירידה ביכולת הביצוע. הבשורה הטובה היא כי ברמות מתונות של שתייה נמצא כי אלכוהול עשוי להוריד את הסיכון למחלות בעורקים הכליליים.

השפעת האלכוהול על ההתנהגות

ברמה הנמוכה אפשר להפריד את השפעת האלכוהול לשני סוגים של התנהגות: נינוחות ואופוריה לעומת הסתגרות ונטייה לאלימות. אולם, עם העלייה ברמת האלכוהול בדם, הולכות התופעות ומחמירות, הדיבור נעשה לא ברור ויש קושי בהליכה. מרמות של   150 ml/mg האדם סובל מתופעות שכרות חמורות, ורמה של כ-  ml/mg 300 תגרום לקומה. רמות גבוהות יותר, של 400-500ml/mg ,יכולות לגרום לכשל נשימתי ומוות.

השפעת האלכוהול על היכולת לנהוג רבות דובר ועוד ידובר על הקשר שבין צריכת אלכוהול ובין היכולת לנהוג. "אם שותים לא נוהגים", ואכן –אלכוהול הוא גורם מרכזי הפוגע בתפקודו של הנהג וגורם לתאונות דרכים.. כיצד פוגע האלכוהול ביכולת לנהוג? למרות שהנהיגה נראית למתבונן מהצד כפעולה אוטומטית פשוטה שאינה דורשת מאמץ רב, אין הדבר כך. נהיגה, כמו עבודות מנטליות רבות, דורשת הפעלה בו זמנית של מספר מיומנויות ומושפעת באופן ניכר ממצבו הגופני והנפשי של הנהג. במהלך הנהיגה הנהג אוסף מידע, יוצר סדרי עדיפויות למטלות, מבצע החלטות באופן רציף, מיישם פעולות, מנטר מידע, מוותר על מטלות כאשר עומס הנהיגה עולה, ומבצע פעולות שונות שאינן קשורות באופן ישיר לנהיגה. תהליך הנהיגה הופך מורכב אף יותר בעקבות שינויים סביבתיים ונפשיים המתרחשים במהלך הנהיגה ולפניה. מצבו הפיזיולוגי והנפשי של הנהג אינו דבר אחיד או קבוע , אפילו בהשוואה של אותו אדם לעצמו ברגע נתון אחר. מצב זה משתנה בהתאם לשעה, הרגשתו הסובייקטיבית (מצב רוחו), הזמן שהוא מבלה בביצוע המטלה, וגם כתוצאה מסביבת הנהיגה, עומס הנהיגה, והאם שתה אלכוהול או צרך סמים. כבר במינונים הנמוכים שלו משפיע האלכוהול על כושר הביצוע של האדם במגוון מטלות תפיסתיות-מוטוריות, ופוגע ביכולות הנהיגה. מחקרים מצביעים על פגיעות בחלוקת קשב, עקיבה והשפעות עייפות. רמות גבוהות יותר משפיעות על יכולת חזותית, מטלות קוגניטיביות, זמן תגובה ויכולות פסיכומוטוריות. בשל היות האלכוהול גורם מרכזי בתאונות דרכים, חוקקו חוקים האמורים לאסור על נהיגה תחת השפעת אלכוהול.. מתוך: שינויים פיזיולוגיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (נהיגה) בהשפעת החומר המרכזי הפעיל במריחואנה, THC-9-Δ , ובהשפעת אלכוהול (מחקר מאת דוד שנער מאונ' בן גוריון, בעבור הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, 2004).