דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

רושם ראשוני - סטיגמות - הכנה לצה"ל

אייל מור יוסף (עורך), מתוך חוברת הכנה לצה"ל: "מנהיגות ומעורבות בקרב בני הקיבוצים"
ערכים ומטרות הפעילות

הכנה לצבא - רושם ראשוני מהווה גורם משפיע בחיינו כמעט בכל מסגרת- בדייט, בעבודה ואפילו סתם ברחוב. כאשר החניכים מגיעים למיונים בצבא או בעתיד לראיונות עבודה חשוב שיהיו מודעים לכוח הקיים ביחצ"ון עצמי. דעות קדומות וסטיגמות מהווים חלק קטן אך משמעותי ברושם שאדם עושה- כיצד ניצור את הרושם הטוב ביותר? כיצד נימנע מלשדר מסרים שאיננו רוצים לשדר ונימנע מאותם "דעות קדומות" אך עדיין נשאר נאמנים לעצמינו.

  1. החניך יבין את חשיבות ומשמעות הרושם הראשוני בחיים בכלל ובמיונים הקדם צבאיים בפרט.
  2. החניך יכיר את המושג "סטיגמה" ויבחין בינו ובין רושם ראשוני
  3. החניך יתמודד עם השאלה- כיצד עליי להציג את עצמי?                                      
  4. החניך יכיר את השפעתן הרעה של סטיגמות ודעות קדומות
קהל היעד
חברת הנעורים
משך הפעילות
כשעה
רשימת ציוד ועזרים
  • בריסטולים
  • טושים
מערך הפעילות

חלק ראשון: דעות קדומות ורושם ראשוני (בקבוצות)

  • מחלקים ל-3 קבוצות. על כל קבוצה לצייר שלוש דמויות: 1. דתי 2. "ערס", "פרחה" 3. "צפונית"
  • לאחר שכל הקבוצות סיימו נערוך השוואה בין הציורים, כצפוי יהיו בכל השלושה מוטיבים וסמלים החוזרים על עצמם כגון דתי- כיפה, ערס- שרשרת, פרחה- פלטפורמות וכו'

 

דיון: מדוע בחרתם לצייר דווקא את הציורים בצורה הזאת?  איך זה שכולם ציירו סממנים דומים?

לסיכום, אנחנו מושפעים בחיינו מסמלים, חלקם אמנם מבוססים (כיפה אכן מהווה סמל דתי) וחלקם מושפעים מדעות קדומות עליהם נדון בהמשך (ניתן לשאול האם כל גבר שלובש שרשרת הוא באמת ערס? האם כל צפונית לובשת כך וכך- אם לא מדוע בכל זאת בחרתם לצייר מאפיינים אלו) עלינו להבין שכל סמל שכזה משדר משהו לגבינו.

המדריך ירשום על הלוח:

 

"אם ירקן שם את העגבניות הרקובות למעלה- שלא יתפלא אם לא קונים ממנו סחורה"

 

דיון:

  • מה כוונת המשפט ומה אפשר ללמוד ממנו?
  • ניתן לעלות פרובוקציות ולשאול- האם הייתם קונים סחורה ממוכר כזה? ומה אם באמת העגבניות שהיו למעלה לא שיקפו את העגלה כולה?

 

לסיכום, כפי שההתרשמות וההחלטה של הקונים בשוק לגבי הירקן מושפעת מהעגבניות שהוא בוחר לשים למעלה – כך התרשמות בני אדם מושפעת הרבה פעמים ממה שאנחנו מחליטים לשים אצלנו "מלפנים" – איך שאנחנו מציגים עצמנו, מה שמקרינים החוצה.

 

חלק שני: כרטיס ביקור אישי (עבודה עצמית)

משימה: כל חניך מקבל דף ועליו לעצב לעצמו כרטיס ביקור אשר מספר מי הוא.

אח"כ מקיימים סבב ובו מציגים את התוצאות

 

חלק שלישי: סיכום (מליאה)

דיון:

  • מדוע קיימים פערים בין מה שאנחנו לבין מה שהחברה רואה אותנו?
  • מדוע לפעמים אנחנו נוטים לשפוט אנשים שלא בצדק?

 

לסיכום,

1. רושם ראשוני - לעיתים אנשים מציגים עצמם בצורה שיוצרת רושם ראשוני שלילי- מתנהגים בצורה בוטה, שמים על עצמם סמלים אשר משדרים מסרים מסוימים –בגדים, דיבור, הופעה וכו' רושם ראשוני הינו דבר טבעי, ועלינו להיות מודעים לכך כלפי עצמינו ובמיוחד כלפיי אחרים.

2. דעות קדומות -  על קבוצות שונות בחברה (עדות, מקום מגורים. מין..)המשפיעות על השיפוט ללא בסיס של הכרות אמיתית.

עלינו להבין שבכך שאנחנו מתייגים ומקתלגים אדם רק בגלל מוצאו, דתו, צבעו, מקום מגוריו אנחנו עושים עוול גדול שעלול להשפיע גם בעתיד.

תובנות ודגשים חינוכיים

תהליך החינוך בהכנה לצה"ל נעשה בהליך התנסותי, הדרגתי, שהצלחה בכל שלב נותנת לחניכים תחושת מסוגלות ורצון לעמוד באתגרים נוספים.

תוכנית ההכנה לצה"ל בתנועה הקיבוצית בנויה משני עמודי תווך מרכזיים – הראשון ביניהם הינו ההכנה הפיסית והשני- ההכנה המנטאלית.

בהכנה הפיסית, חשובה קודם כל ההבנה הבסיסית כי אימוני הכושר הגופני הינם מתודה בלבד, ואין הדבר מהווה מטרה. האימון הפיסי הוא אחד מהגורמים האטרקטיביים מבחינת החניכים, במחשבה שרבים מהחניכים לא יצטרפו לתוכנית חינוכית, אך ההגדרה "תוכנית לכושר קרבי" תגרום להצטרפותם. הרעיון המרכזי הוא לייצר אצל החניכים תחושת מסוגלות, התמדה לאורך זמן, והכרות עם היכולות שלהם לעמוד בפני קשיים שיוצבו להם בתהליכים הקדם צבאיים ובצבא עצמו.

 

ההכנה המנטאלית שזורה כחוט השני בתוכנית השנתית, והיא צריכה להיות ביחס כזה, שמצד אחד נשמר הקשר בין נושא אחד למשנהו, ומצד שני לא נקטע רצף האימונים הפיסיים הקשור בתוכנית.

היחס שאנו ראינו כנכון, הינו מערך ערכי אחד על כל שלושה אימוני כושר קרבי, כלומר בערך פעם בשבועיים.

 

להכנה המנטאלית מספר תחומי משנה:

  • תחום המוטיבציה- עוסק בעיקר בדרבון החניך לשירות משמעותי בצה"ל
  • תחום אינפורמטיבי – כולל בחובו את הידע המהימן (לא שמועות) הדרוש למלש"ב כדי להתמודד עם הליכי הגיוס, בחירת יעד הגיוס, אופי המסגרת הצבאית וכו'
  • תחום ערכי – זהו לב ליבה של התוכנית. התחום הערכי, אשר אנו רוצים לחזק אצל קבוצת הנעורים בקיבוץ, הינו הגורם המשמעותי ביותר באם חניכנו יתמידו בשירות משמעותי בצה"ל או לא. בתחום זה ברצוננו לחזק ערכים אוניברסאליים וערכים ספציפיים לחברה הישראלית ולצה"ל. בכלל זה, ראיית השירות הצבאי כמרכיב חיוני בתפיסת האזרח הבוגר והפעיל בחברה.
  • למידת שפה – שדה הפעולה בצבא מורכב מעולם מושגים חדש, שבו למרכיב האנושי מקום חשוב. השתלבות הפרט במערכת מצריך זמן הסתגלות למקום ולשפה החדשים  ויש לתת את הדעת על כך בהכנה, ובתחילת התהליך הצבאי.

 

עקרונות מנחים

  1. אמונה בדבר – תוכנית זו יוצאת מנקודת מוצא, כי כל נער ונערה במדינת ישראל, יכול וצריך לעשות שירותי משמעותי בצה"ל או למען החברה הישראלית.
  2. הקבוצה - אנו מאמינים כי תוכנית מסוג זה, יש בה כדי לתת פן ערכי משמעותי בחברת הנעורים, ולייצר אמירה ברורה סביב עקרונות וערכים חברתיים  שנשחקו בעשורים האחרונים.
  3. תחליף - אנו רואים בתוכנית זו תחליף חינוכי משמעותי למה שהפך להיות שגרת יומם של בני הנעורים בקיבוצים (פחות פויקה יותר אמירה ערכית)
  4. חיבור - אנו רואים בתוכנית כלי לחיבור בין מדריך הנעורים, בוגר צבא (או שירות לאומי), לבין קבוצת הנערים אשר גם אם נראית אדישה, הנושא נוגע לנימי נפשה.
  5. דוגמא אישית - התוכנית בנויה על כך שמדריך הנעורים, בוגר צבא (או שירות לאומי), יוביל את קבוצת הנעורים למצב של מוכנות ואכפתיות כלפי שירותם הצבאי, דרך עקרון הדוגמא האישית.
  6. קבוצה – לקבוצה, לאווירה שהיא מייצרת, ולקשרים שבתוכה, יש השפעה רבה על הפרטים שמרכיבים אותה, גם בהנעה למוטיבציה, ובהמשך לרגעי התמודדות עם קושי ומשבר.

 

 

קבצים מצורפים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה