דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

הוספת תגובה חדשה

חברה חדשה בקיבוץ
הדר אגמון אופין
מר צורי היקר,
אני אשתו של אהד אופין ואם לשני ילדיו הקטנים. בשנת 2006 התחלתי את לימודיי האקדמים במכללה והתגוררתי בשנים הללו באפיקים. במהלכן פגשתי את אהד אופין. מעברי יש לי קשר לעמק הירדן דרך סבתי שהיתה ממקימי קיבוץ מעגן ושם גידלה את אימי עד אשר עזבה לאחר לידת אחי. עמק הירדן תמיד היה המקום שבו חלמתי לגור, ולפני 4 חודשים מימשתי את החלום לאחר 13 שנות מגורים בתל אביב.
מכתבך התמים והרגיש, ריגש אותי עמוקות.
יש הבדל משמעותי וכואב בין דורך לבין דורינו. אנחנו עובדים מחוץ לקיבוץ, אהד מהנדס, אני עובדת מדינה. בכל יום מישהו אחר מאיתנו חוזר הביתה מהעבודה בערב. העשייה היום יומית לא קשורה בקיבוץ, זה ההבדל בין דורינו לדורך.
אבל מר צורי היקר, אני מבטיחה לך שהילדים גדלים עד כמה שניתן על עקרונות הקיבוץ, הם לא זהים לעקרונות העבר, אבל התשתית אותה תשתית. מכתבך גרם לי לרצות להקפיד על דרך החיים הקיבוצית עוד יותר.
מאז עברתי לקיבוץ אין מאושרת ממני, אין מאושרים מילדיי ובעלי, ואני מבטיחה לך שהמטרה הסופית היא להעביר גם את מקומות הפרנסה לאזור.
תודה על המכתב החשוב הזה, ונתראה במדרכות הקיבוץ... אני אהיה האמא קטנת המיימדים שרודפת אחרי שני זעטוטים קטנים.
תודה!