דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מרעננים ומעדכנים את הקשר ההיסטורי בין קופת חולים כללית לתנועה הקיבוצית

ביום ה', 3.10, התקיימה פגישה בין הנהגת התנועה הקיבוצית למנכ"ל שירותי בריאות כללית, פרופ' אהוד דודסון, והסמנכ"ל וראש חטיבת הקהילה, יורם סגל. מטרת הפגישה הייתה לרענן את הקשרים ולחזק את יחסי הגומלין בין קופת חולים 'כללית' לבין התנועה הקיבוצית, לאור הבקשות העולות מה"שטח"
המרפאה בקיבוץ חמדיה
המרפאה בקיבוץ חמדיה

מטעם בתנועה נכחו בפגישה המזכ"ל, ניר מאיר, המשנה למזכ"ל, גיל לין, ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס ועדי רמות, האחראית על תחום הבריאות בתנועה הקיבוצית. בפגישה הועלה הצורך בשימור הקשר ההיסטורי החם וארוך השנים בין שני הארגונים הוותיקים, התנועה הקיבוצית שתחילתה בשנת 1910 וקופת החולים שהוקמה בשנת 1911.

מרכיב הבריאות היה ועודנו מרכיב מרכזי בזהות הקהילה הקיבוצית. מערך הערבות ההדדית נגזר מאחריות הקהילה הקיבוצית על חבריה, תפיסת המשפחה המורחבת והרב דוריות. כדי לעגן ולהבטיח את שימור המענה הרפואי בקיבוצים לאחר חוק ביטוח בריאות לאומי שנחקק בשנת 1994, נחתם הסכם מסגרת בין ברית התנועה הקיבוצית, בראשות עדנה סולודר, לבין קופת חולים כללית בראשות אביגדור קפלן.

מימין לשמאל: פרופ' אהוד דודסון (צילום: אפרת זיסמן) ויורם סגל (צילום באדיבות דוברות כללית)
מימין לשמאל: פרופ' אהוד דודסון (צילום: אפרת זיסמן)
ויורם סגל (צילום באדיבות דוברות כללית)

"הסכם המסגרת" הוא הסכם תפעולי שהגדיר את האחריות של כל אחד מהגופים (קיבוצים וקופ"ח) לאספקה המשותפת של שירותי בריאות בקיבוץ, והיה מושתת על מערכות בריאות "שמנות" ונדיבות מאוד של הקיבוצים השיתופיים באותן השנים.

שני הארגונים שהוקמו עם חזון חברתי דומה, עברו במהלך השנים תמורות ושינויים רבים. כיום, יש צורך להתאים את שירותי הבריאות בקיבוצים לצרכים הקיימים ולקבוצות האוכלוסייה השונות, תוך שמירה על המענה הייחודי של מערכות הבריאות בקיבוצים ותוך התחשבות במשאבים המוקצים לתחום הבריאות. 

נציגי התנועה תיארו את השינויים המהותיים באורחות החיים בקיבוצים רבים, ואת השינויים הדמוגרפים שחלו בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות. כמו כן, העלו חלק מהסוגיות המורכבות של מתן שירות רפואי איכותי ויעיל במרפאות הקיבוציות והאזוריות והשמיעו את הקולות המגיעים מהשטח מחברי הקיבוצים וממלאי תפקידים העוסקים בנושא. 

עדי רמות, ציינה כי יש  להתאים את שירותי הבריאות בקיבוצים לצרכים הקיימים ולקבוצות האוכלוסיה השונות, תוך שמירה על המענה הייחודי של מערכות הבריאות בקיבוצים ותוך התחשבות במשאבים המוקצים לתחום הבריאות.

נציגי בריאות כללית התרשמו עמוקות מהידע וההיכרות של עדי וצוותה עם עולם הרפואה בפריפריה, המציאות היומיומית והשירותים הניתנים על ידי שירותי בריאות כללית, ואף ציינו כי התיאום עם התנועה הקיבוצית הוא נכס חשוב עבורם.

גיל לין  ציין את חשיבותה האסטרטגית של הפגישה: "ההסכם הקודם עם שירותי בריאות כללית נחתם לפני יותר מ-20 שנה. מאז, התפתחה הרפואה באופן דרמטי והקיבוצים השתנו והתפתחו גם הם. יש כיום פתרונות חדשים שניתן ליישם, יש אפשרויות אחרות ממה שניתן היה להציע לפני כמה עשורים וברור כי יש צורך להיכנס לדיון מחודש ורחב על שירותי הבריאות הניתנים בקיבוצים. זהו אינטרס משותף של הכללית ושל התנועה הקיבוצית." 

בסיום המפגש סוכם כי יוקם צוות רב תחומי שיורכב מנציגי התנועה הקיבוצית, אנשי בריאות מהשטח, וכמובן, נציגים של שירותי בריאות כללית, אשר יכינו הצעות לשיפורים והתאמות בשירותי הבריאות הניתנים לקיבוצים, ובנוסף מציאת דרכים לשימור והעמקת הקשר. 

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיכם: "מדובר בשני גופים אשר הוקמו על ידי הנהגת מדינה אחרת ובהתאם לתפיסת עולם אחרת. שני הגופים היו בין אלה אשר סבלו יותר מכל גורם אחר במשק מהרפורמות השונות שבוצעו בתחום הכלכלי והחברתי במדינה. מאידך, שני הגופים למדו להשתנות ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.
בקיבוץ המתחדש אין מדובר בקבוצה של לקוחות שבויים, לכל אחד מהחברים יש עמדה משלו, וחלקם אף עובדים במקומות עבודה עם הסכמי עבודה נפרדים עם קופות חולים, ולכן כדי לשמר את התועלת ההדדית והקשר ההיסטורי, צריכה קופת חולים כללית להתחרות באיכות השירות שמקבלים הקיבוצים מקופות אחרות."

הוספת תגובה חדשה