דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

פותחים את שנת הלימודים תשפ"ד עם המלצות עבור הצוותים החינוכיים. איום נוסף על היישובים צמודי הגדר בצפון ובדרום. מחזור הקיץ של גרעין צבר כבר הגיע לארץ ולקיבוצים והקאמבק של החדרוכל. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
חדרוכל
 01/09/2023
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

שנת הלימודים נפתחה: מערכות החינוך בקיבוצים השלימו את הכנותיהן

שנת הלימודים תשפ"ד נפתחת כשברקע מאבק איתנים ציבורי על הדמוקרטיה, ועל עתיד החינוך הממלכתי. דבי ברא"ס ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית כותבת להנהלות הקיבוצים, צוותי החינוך וההורים "מערכת החינוך בקיבוץ היא נכס אדיר בלב הקיבוץ והקהילה, חשוב לשמור עליה ערכית, איכותית ורלוונטית למגוון הצרכים המשתנים"
דבי ברא"ס. חינוך בלב הקהילה, בכל המובנים. צילום: אלעד גוטמן
דבי ברא"ס. חינוך בלב הקהילה, בכל המובנים. צילום: אלעד גוטמן

שנת הלימודים תשפ"ד מתחילה כשהמדינה כמרקחה. המאבק על זהותה הדמוקרטי של המדינה נמשך כבר 35 שבועות, והוא הולך ומתעצם, והדאגה הקיומית לחינוך הממלכתי הביאה להקמת ארגון גג ארצי שפועל לקידום הערכים והזהות בתוכניות הלימודים ובהכשרת אנשי ונשות החינוך. השעה היא שעת פעולה ועשייה, אשר בכוחן לתת גם מזור לדאגה הגדלה והמתעצמת. וכאילו לא מספיק מאתגר, מעל פתיחת שנת הלימודים רובצת עננת השביתה, וזועקים תחלואי המערכת, החסרה מורים, גננות, מטפלות, מדריכים ומדריכות במנהלי החינוך.

אצלנו בקיבוצים ובקהילות הקיבוציות מצוי נכס ערכי, רוחני, זהותי וחינוכי. מערכת החינוך בקיבוץ היא נכס קהילתי חשוב ומרכזי. כשהסביבה סוערת והדרך משובשת – אנו מחויבים לשמור על מערכת החינוך, דרכה עוברים המורשת, המסורות וסיפורי המקום והחיבור לקהילה. זו מערכת ייחודית היכולה לחנך למה שנכון לנו, להנחיל  חינוך ציוני ודמוקרטי לכל ילדי הקהילה, בהבנה עמוקה ושורשית שחינוך כזה יצמיח את דור העתיד, כזה שיהיה מעורב בקהילה ובחברה הישראלית.

שנה חדשה היא הזדמנות לאמירה פומבית רחבה שהחינוך הקיבוצי חשוב, נדרש ורלוונטי מתמיד. כדי להגשים ולממש את הבחירה בחינוך נדרשים מנהלי חינוך מקצועיים הרצים למרחקים ארוכים, ולצידם צוותי חינוך מקצועיים, מלווים ומתפתחים. זהו מסע קהילתי משותף, בו נדרשת נחישות ואמונה בדרך המשותפת, והיא מתאפשרת תוך כדי שיח מכבד, אמון הדדי ואהבת אדם.

אני מאחלת להנהלות הקיבוצים שידעו לשמור ולחזק את מנהלי ומנהלות החינוך, שיבחרו למצב את מערכת החינוך בלב הקהילה, ויראו בה תשתית לחיזוק החוסן הקהילתי בקהילה גדלה וקולטת. למנהלי החינוך (לידה -יב') אאחל שתחגגו את העשייה החינוכית, המתווה דרך ומגדלת את מנהיגות המחר. שתקצו את משאבי הזמן והפניות לעסוק בעיקר לצד המטלות המנהליות, שחווית ה"לבד" תצטמצם, שתרגישו מוערכים ומועצמים, עתירי כוח ויוזמה להנהיג ולהוביל קדימה.


באנר מרכז קליטה

הצלחות העבר כמנוף לעתיד: המלצות אגף החינוך לצוותי החינוך בקיבוצים

מסמך של אגף חינוך ממליץ למערכות החינוך בקיבוצים על שורת צעדים לחיזוק מעורבות ושייכות העובדים בצוותי החינוך, ולמידת הצלחות השנה הקודמת להתנהלות מוצלחת בשנה הנפתחת. הצעה יצירתית לצוותי החינוך המבקשים להיעזר באירועים מוצלחים, היא משחק "חדר בריחה לחקר הצלחה", המדמה חדר בריחה בו חוקרים מקרה הצלחה שמביא כל אחד מהמשתתפים
לוגו אגף חינוך

בצד תכנון שנת הלימודים החדשה - תשפ"ד, ממליצים באגף חינוך התנועתי לייחד זמן לסיכום מקיף של השנה החולפת, ולהפיק ממנו תועלת לעבודת הצוותים בשנה הנפתחת. במסמך למערכות החינוך בקיבוצים פירטה אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף, יתרונות שיש בכוחו של סיכום שנה, ביניהם הפקת לקחים, מתן משמעות ותשומת לב, ולא פחות מכך - הגדלת המעורבות והשייכות של העובדים בצוותי החינוך. "יש דברים שאפשר לראות רק כשאנחנו עושים zoom out" מסבירה חביב גל, ביניהם "דפוסים שחוזרים על עצמם, הצלחות קטנות, או כל דבר משמעותי אחר. הסתכלות שנתית עוזרת לנו לזהות דפוסים. ומאפשרת לנו לעשות שם עבודה של חיזוק או מניעה".

יתרונות נוספים של פעילות "סיכום שנה" בתחילת השנה החדשה הם זיהוי ומינוף הצלחות והסיבות שאפשרו אותן, והטמעת דפוסי קבלת החלטות, פעולה וחשיבה שנקט הצוות בהצלחה. בהמלצות לצוותי החינוך מוצעים רעיונות ומתודות יצירתיות לביצוע של סיכום שנה מעמיק, המסייעים להזכיר אירועים שנחוו במהלך השנה, מה היו הצעדים החינוכיים שננקטו בהם, או משחק הצגת מצבים בו מתבקשים המשתתפים להגיב ולהציע נקודות מבט שונות – של צוות החינוך, ההורים, הילדים. כלי שיכול לסייע במתודה הוא יצירת ציר זמן של השנה שחלפה, כך יהיה קל יותר לזכור מה קרה, מה עשינו, עם מה התמודדנו ומה היו ההצלחות. הצעה נוספת להמחשה היא משחק חדר בריחה לחקר הצלחה, שמדמה חדר בריחה ודרכו חוקרים מקרה הצלחה של כל אחד מהמשתתפים. לא מוגבל בכמות משתתפים אך מומלץ בזוגות/שלישיות. לחצו כאן לצפייה במסמך 

מסמך נוסף שנהגה במערך ההדרכה של האגף והופץ לקיבוצים מיועד למנהלת ומנהלי החינוך החברתי לקראת ימי ההערכות במערכות ומרכז בתוכו כמה המלצות כיצד לצלוח את התקופה הקרובה על הצד הטוב ביותר. לחצו כאן לצפייה במסמך


באנר משקארד

כשקהילה קיבוצית מתכנסת יחד כדי לחבק ולהודות לגננת המיתולוגית שפרשה

הורים וילדים רבים מקיבוץ מגל ארגנו פרידה מרגשת מהגננת המיתולוגית של הקיבוץ, רחל נינו, שחינכה באהבה דורות שלמים של ילדים במשך 45 שנים (!) והחליטה כעת לפרוש לפנסיה
רחל נינו לא מצליחה להסתיר את התרגשותה במהלך הפרידה שארגנו לה בקיבוץ. צילום: יעל בריל
רחל נינו לא מצליחה להסתיר את התרגשותה במהלך הפרידה שארגנו לה בקיבוץ. צילום: יעל בריל

תחת ידיה וליבה החם של רחל עברו לאורך השנים מאות ילדים, שנהנו ממקצועיותה ואהבתה הגדולה לכל ילד וילדה. טקס הפרידה המרגש נערך לפני שבועיים ביומה האחרון בתפקיד, עם היציאה לימי ההערכות לקראת השנה החדשה. רבים באו לברך, להודות, להעניק ורד ולחגוג לה בהפתעה - מהילדים שסיימו  את הגן רק כעת, דרך הנערים, החיילים ואפילו בני השלושים והארבעים שהתחנכו אצל רחל ועכשיו גם ילדים זכו בזאת. ואם זה לא מספיק מרגש אז לאירוע הפרידה הגיעו גם  נכדיה, ילדיה ואפילו - הוריה של רחל.

בראיון לאדוה דדון בתכנית 'מהדורה מוקדמת' בקשת 12 אמרה רחל כי היא עדיין נרגשת מהאירוע המיוחד שחוותה וכי לא ציפתה שיקבלו את פניה כל כך הרבה ילדים, נערים, חיילים ומשפחות שלמות. במהלך יומה האחרון היא התרגשה לאורך כל היום, ובסופו ראתה מהחלון את משפחתה מגיעה, אולם כשיצאה הופתעה לגלות את כל מי שמחכה. את הראיון סיימה בטיפים לגננות ולהורים. צפו בראיון של רחל בערוץ 12.

כל הכבוד לגפן, שניר, סמדר, ניצה, שחר, אילנית וכל הצוות המארגן, וגם לחן קלז אריאל על הסרטון שפרסמה וריגש רבים רבים גם מחוץ לקיבוץ מגל. 


באנר ביטוח חקלאי נשים

תמונת השבוע:
עולים לכיתה א' עם מסורת קיבוצית מתוקה

הילדים המתוקים ממעגן מיכאל שעולים לכיתה א' עם קונוס הממתקים המסורתי בידיהם
הילדים המתוקים ממעגן מיכאל שעולים לכיתה א' עם קונוס הממתקים המסורתי בידיהם

במעגן מיכאל קיים מנהג ארוך שנים (מעל 60) אותו "העלו" לארץ הייקים, במסגרתו בוגרי הגנים מקבלים קונוס ענק מלא בדברי מתיקה ועמו צועדים בעוז מלווים בהוריהם בדרך מהגן לכיתה א', או במקרה שלהם - למועדון החינוך החברתי. שורשי המנהג נעוצים בגרמניה של שנות ה-20 במאה הקודמת, אז לא היו ממתקים בשפע ובמשך השנה אספו עבור הילדים ממתקים. חלק מהממתקים היו מעשה ידי האם או הסבתא וכל ילד בבוקר לפני בית הספר קיבל ממתקים בקונוס. הקונוס היה עשוי מבריסטול מקושט מתוצרת עצמית ובתחילת כל שנת לימודים היו מפרסמים בעיתונים איך ליצור את הקונוסים האלו. 

במעגן מיכאל התוודעו למנהג דרך צילום של אחד מוותיקי הקיבוץ האהובים, יוסי כהן ז"ל, עם גביע שכזה. חברי הקיבוץ בוגרי הגנים מהימים ההם זוכרים גביע ענק מלא בעוגיות פתי בר וסוכריות חצץ, והיום, כשהשפע הוא מנת חלקם של ילדינו, המגוון השתפר, כמובן. למרות השנים שחלפו המעמד מרגש סבים, הורים וילדים כאחד ומצעד בוגרי הגנים שאוחזים בגביע המתוק הוא אירוע קיבוצי מרגש המלווה את המעבר מתמימות הילדות בגנים להתמודדות במערכת החינוך, שגם אם עברה שינויים שומרת על מסורות מבית.

בהצלחה לכל הילדים המתוקים והמתוקות שמתחילים היום כיתה א' (במעגן מיכאל יש 39 כאלה) ותודה ליעל אייזנר ששיתפה.


פייסבוק התנועה

איום נוסף על היישובים צמודי הגדר
בצפון ובדרום: ביטול הטבות לעידוד ההתיישבות בהם

דיווחים שהופיעו במספר כלי תקשורת בישרו כי הממשלה מתכוונת להעלות בישיבתה הקרובה הצעה לביטול הטבות מהן נהנו עשרות יישובים המוגדרים "צמודי הגדר". בתגובה תקפו את ההצעה ראשי רשויות בצפון ובדרום. התנועה הקיבוצית: "ניאבק בהצעה, שהיא טירוף מוחלט, פוגעת בביטחון ובחוסן של אזרחים השומרים בגופם על גבולות המדינה"
כבר לא יוגדר "צמוד גדר". תצפית מכפר עזה אל העיר עזה הנמצאת במרחק 1.8 ק"מ בלבד, במהלך סיור מטה התנועה
כבר לא יוגדר "צמוד גדר". תצפית מכפר עזה אל העיר עזה הנמצאת במרחק 1.8 ק"מ בלבד, במהלך סיור מטה התנועה

ביום שני חשף העיתונאי יאיר קראוס באתר החדשות ynet כי בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לשנות את מפת יישובי קו העימות בצפון ובדרום – ולגרוע ממנה עשרות יישובים – ערים, קיבוצים ומושבים – שלא ייהנו מהסיווג "צמודי הגדר", המזכה אותם בהטבות לעידוד ההתיישבות בהם. בדיווח נמסר כי הממשלה תבקש להגדיר כצמודי גדר רק יישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבולות לבנון, סוריה ורצועת עזה, ואילו יישובים שנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים - כבר לא יוגדרו כך. ההטבות שעלולות להישלל הן הטבות מס, סבסוד עלויות פיתוח, תעדוף בהשקעות בחינוך, תיירות ותעסוקה ותיעדוף במיגון. 

בתגובה לפרסום תקפו בחריפות ראשי ערים ומועצות אזוריות בצפון ובדרום את הצעת ההחלטה המסתמנת, המפקירה את התושבים ומרעה את רמת ואיכות חייהם בפריפריה. גם התנועה הקיבוצית תקפה את כוונת הממשלה לפגוע ביישובים צמודי הגדר וכינתה אותה "טירוף מוחלט, ופגיעה מסוכנת בביטחון ובחוסן הלאומי", וכתבה בהודעתה כי "אין חלקה טובה שהממשלה הזו לא מחרבת". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "זו לא משילות זו הפקרות מוחלטת. ממשלת ישראל פוגעת באופן מכוון לא רק ביישובי וערי הפריפריה אלא בביטחון ובחוסן של אזרחי ישראל ששומרים בגופם על גבולות המדינה. ממשלת ישראל גמרה אומר לחסל כל קונצנזוס בחברה הישראלית ולעשות את העבודה לאוייבנו. עצרו את הטירוף הזה מיד, אל תפקירו את יישובי קו העימות לגורלם".

בתגובה לביקורת הקשה נטען במשרד ראש הממשלה כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא. המתווים הנבחנים לא יפגעו לאף ישוב בהקלות הקיימות, אלא יוסיפו יישובים חדשים לזכות בהקלות המס". גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, דיווח כי שוחח עם משרד ראש הממשלה ושם הובהר לו כי שום שינוי במפת העדיפות הלאומית לא ישפיע בשום צורה על יישובי עוטף עזה, וכי נבחנת הוספת יישובים נוספים, מרוחקים יותר, למפת עדיפות לאומית. 


באנר מרכז קליטה

לא צופים מהצד:
חניכי מחזור קיץ 2023 של גרעין צבר
הגיעו לישראל כדי להתגייס לצה"ל

250 חניכים נרגשים הגיעו בשבוע שעבר לארץ ולקיבוצים הקולטים מכ-30 מדינות שונות מרחבי העולם, לקראת גיוסם לצה"ל בהתנדבות כחיילים בודדים במסגרת תכנית "גרעין צבר" המשותפת לתנועת הצופים ולתנועה הקיבוצית, ופועלת כבר 32 שנים. הקיבוצים שיארחו את הגרעינים מעתה ולאורך שירותם הצבאי הם סאסא, רמת יוחנן, כפר מסריק, גזית, צרעה, חצור ועין צורים
נרגשים להתחיל את המסלול בו בחרו. חניכי גרעיני צבר לקיץ 2023. צילום: נועם פיינר
נרגשים להתחיל את המסלול בו בחרו. חניכי גרעיני צבר לקיץ 2023. צילום: נועם פיינר

ביום חמישי שעבר נחתו בנתב"ג המטוסים שהביאו בין נוסעיהם גם את 250 החניכים מגרעיני צבר, יהודים ובני ישראלים בגילי 18-24 החיים בחו"ל והתאגדו בארץ מוצאם לקראת גיוסם לצה"ל במעמד של "חיילים בודדים". לאחר קבלת פנים, המשיכו החניכים נרגשים לטקס חגיגי, וממנו אל הקיבוצים הקולטים: סאסא, רמת יוחנן, כפר מסריק, גזית, צרעה, חצור ועין צורים, וגרעין נוסף שיתגורר בכפר צבר ברעננה. בין המדינות שמהן הגיעו העולים ניתן לציין את ארצות הברית, ארגנטינה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, ספרד ודרום אפריקה.

הטקס התקיים במעמד שר העלייה והקליטה אופיר סופר, שהחמיא לקיבוצים ולמשפחות המאמצות על עשייה רבת שנים עבור החיילים הבודדים, יו"ר תנועת הצופים, רז פרל, יו"ר גרעין צופים צבר, אלעד סנדרוביץ', מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר וראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ. עוד השתתפו נציגי משרד הביטחון וצה"ל, נציגי משרד הקליטה, נציגי הקיבוצים הקולטים וצוות מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית. נשיא המדינה יצחק הרצוג שלח ברכה מוקלטת בה בירך את העולים. את הטקס הנחו בחן שני קצינים בוגרי צבר בקיבוצים: רס"ן לוטן לביא (ניר יצחק 2014), וסגן נעה הבר (בית זרע 2020).

רכזות ורכז הגרעינים מהקיבוצים עמלו בחודשים על הכנת הקיבוץ והחדרים המצוידים, על היכרות עמוקה עם החניכים וצרכיהם ועם בני משפחה של החניכים, לא פלא אפוא שבטקס הם כבר נראו כמי שמכירים את החניכים מימים ימימה, מלווים אותם, גאים ב"ילדיהם" על הדרך שעשו עד כה, על הבחירה לעזוב את המוכר והמשפחתי, ולבחור להתגייס לצה"ל. יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה סיכמה בהתרגשות: "יום קבלת החניכים הוא סופו של מסע מושקע, יסודי, ורציני המתחיל בקהילות היהודיות בתפוצות ונעשה על ידי שליחי תנועת הצופים בכל העולם, והמשכו בקיבוצים הקולטים ובצה"ל. שיתוף פעולה המצוין עם תנועת הצופים נמשך כבר 32 שנים ואלפי חיילים בודדים הגיעו במרוצת השנים לתרום ולקשור את גורלם אתנו. זה מרגש, ובכנות - מי לא יתרגש לראות מאות צעירים מהתפוצות שרים "התקוה" בגרון ניחר? תודה רבה לקיבוצים הקולטים על מאמץ אדיר ולב נדיב ורחב. אנחנו אתכם בכל דבר".   


פייסבוק התנועה

גבורות מנרה

לאחר שהשנים האחרונות היו בסימן התאוששות וצמיחה מתונה אך מעודדת, ציינו במנרה 80 שנה להקמת הקיבוץ בחגיגה מרגשת במיוחד בהשתתפות מאות מחברי הקיבוץ בעבר ובהווה, ילדים, צעירים ואורחים. זר לא יבין
חוגגים 80 למנרה. קהילה צומחת ותוססת, עם שפע של פעילויות, ענפים ומוסדות קהילתיים. צילןם: אהוד בר-אב
חוגגים 80 למנרה. קהילה צומחת ותוססת, עם שפע של פעילויות, ענפים ומוסדות קהילתיים. צילןם: אהוד בר-אב

מיום עלייתו של מנרה על הקרקע, בתחילת 1943 הוא היה לסמל. סמל ההיאחזות העיקשת בחבל ארץ קשה, מנותק ומאתגר, ועמידה לאורך השנים באתגר טופוגרפי, אקלימי וביטחוני מהקשים שיש במדינת ישראל. הקיבוץ ומגיניו עמדו בגבורה במצור ובקרבות של מלחמת הקוממיות, בשלג הכבד של 1950, ובשאר האתגרים עד שהגיע לכאן צינור המים הראשון בשנת 1953. אולם, גם מאז לא באמת היה שם שלו ושקט: הסמיכות לגבול לבנון לא השתנתה ואיתה גם האיומים בעצימות משתנה המופנים מן הגבול הזה. לפני עשור חיו במנרה כ-70 חברים, כמעט לא היו משפחות צעירות ובתי הילדים עמדו שוממים.

אולם, אט-אט החל תהליך התאוששות ובעשר השנים האחרונות התקבלו ארבעים חברים וחברות חדשים לקיבוץ כאשר שלושה מהם התקבלו בשבועות האחרונים. לפני תשע שנים נפתח מחדש בית התינוקות עבור ראשוני הנקלטים ולפני ארבע שנים נפתח מחדש גן הילדים והמשפחות הראשונות עברו לבתים החדשים בהרחבה. הפעילות התרבותית חודשה - מתחילת השנה התקיימו קרוב ל-20 פעילויות תרבות - ובתי הילדים הומים מתינוקות, ילדים, ילדות, נערות ונערים: שמונים ושלושה מגיל לידה עד 18(!).

יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מנהל הקהילה של הקיבוץ, אמר באירוע לחברים ולחברות כי "אם אפשר היה לחזור בזמן לאותו יום חורפי וקר בשנת 1943,יכולנו לספר למייסדים, שהקיבוץ הוא מקור גאווה: קהילה צומחת ותוססת, עם שפע של פעילויות, ענפים ומוסדות קהילתיים". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר בירך גם הוא באירוע ואמר: "לאחר שנים של קיפאון דמוגרפי חזרה מנרה לצמוח, ואני מבקש לאחל שהתנופה תימשך, ושהאתגר הטופוגרפי יהפוך סוף סוף ליתרון מתמשך. מנרה של היום היא חוליה מרשימה בתמונה מרשימה לא פחות. מייסדי מנרה ובניה רשאים להסתכל לאחור בגאווה ולהביט קדימה בתקווה גדולה. המסע הארוך והמפרך מצליח, גם אם בדרך אנחנו נאלצים או בוחרים לבצע התאמות". מתן מרום (גבעת חיים מאוחד), מנהל אזור צפון בחטיבה להתיישבות, אמר בנאומו כי "בסופו של דבר, המפתח להצלחה טמון בכוחות הפנימיים של הקיבוץ, על תושביו ובעלי התפקידים שעושים לילות כימים ומשקיעים זמן, מחשבה ומשאבים לקידום צמיחת הקיבוץ. 80 שנה הם רק ההתחלה, ואנו מאחלים לכם עוד חגיגות, שמחות וציוני דרך משמעותיים רבים בהמשך״.


באנר ביטוח חקלאי גברים

החדרוכל עושה קאמבק

בתקופה האחרונה, חמישה קיבוצים פתחו מחדש את חדר האוכל שלהם, כאשר המניע העיקרי הוא לאו דווקא האוכל אלא מקום מפגש, געגוע לעבר וליחד המשותף וחיבור הקהילה. רובי המרשלג, כתב חדשות כאן 11 בצפון, יצא לבדוק

האוכל לא תמיד היה להיט המבטים שננעצו בכל מי שנכנס היו גורמים למבוכה והסטת מבט – אבל בסוף הנוסטלגיה מנצחת. בתקופה האחרונה, לפחות חמישה קיבוצים פתחו מחדש את חדר האוכל המיתולוגי שהיה בעבר לבו הפועם של הקיבוץ, והמקום לראות ולהיראות. האוכל כבר פחות סגפני ויותר מגוון ומפתה - אבל הוא ממש לא העיקר. 

צפו בכתבתו של רובי המרשלג ששודרה בחדשות הערב של כאן 11 שניסתה להתחקות אחר הסיבות לקאמבק המפתיע של השנה.


באנר משקארד

סילוק מי קולחין - משרת גם את העיר ולא רק את החקלאות

התוכנית הלאומית של רשות המים להולכת מי קולחין טרם אושרה, ויו"ר ארגון "מים לישראל' איתן ברושי מסביר במאמרו מדוע היא אינטרס גם של הסקטור העירוני ולא רק של החקלאות והמרחב הכפרי
מט"ש מועצה אזורית מנשה. כל טיפת ביוב מנוצלת ליצירת מים להשקייה. צילום: המועצה האזורית מנשה
מט"ש מועצה אזורית מנשה. כל טיפת ביוב מנוצלת ליצירת מים להשקייה. צילום: המועצה האזורית מנשה

הימים של הזרמת השפכים לים או לנחלים עברו כבר מזמן מהעולם, לשמחתנו, ואנו נמצאים כעת בתקופה שבה לפני כל הקמת שכונה, יש לבנות את התשתיות הלאומיות ביניהן מכון לטיהור שפכים – מט"ש. אין בית בלי חיבור לביוב ואין שכונה בלי מט"ש. כמו כן, אין מט"ש בלי מאגר מים שצמוד אליו שמטרתו להשמיש את המים לצורכי חקלאות. המדינה חייבת להיערך להמשך הגידול הטבעי של האוכלוסייה ולקליטה של עולים נוספים מה שמחייב בנייה משמעותית והגדלת ייצור המזון הטרי לצורכי האוכלוסייה.

היתרון בהקמת מאגרי המים לחקלאות הוא כפול: מצד אחד, העיר יכולה להתפתח הודות לפתרונות ביוב שאינם פוגעים בסביבה, ומצד שני, בהתאם להחלטת שר החקלאות, החקלאי יוכל לקבל מי קולחין בעלות נמוכה, על מנת לאפשר לחקלאים לייצר תוצרת מקומית טרייה ואיכותית, כזו שכולנו הבנו את חשיבותה לפני כשלוש שנים כאשר הקורונה פרצה לעולמנו ומדינות החליטו להשאיר אצלן את התוצרת החקלאית שגידלו.

הגיע הזמן שהמדינה תוביל מדיניות בכל מה שקשור לחקלאות ולחקלאים ותקצה לשם כך את המשאבים. החקלאות היא אינטרס ציבורי ויעד לאומי, ולא עסק פרטי של החקלאים, ולכן הם הפתרון ולא הבעיה. חשוב לזכור, מאחר שהחקלאים מיצו את השימוש במים שפירים, הם חסכו למדינה כסף רב, לכן ההוצאות בהתפלת מים לא יכולות להיות מושתות על החקלאים כחלק ממחירי המים. אנו נמצאים בצומת דרכים שבה הצורך בסילוק מי קולחין משרת את העיר ולא רק את החקלאות. אם הממשלה לא תסייע לחקלאים, הם לא יוכלו לעשות שימוש במים אלו, והעיריות יידרשו להתמודד עם בעיית מי הקולחין.

מוטב כי ממשלת ישראל תקבל החלטות על היעדים של החקלאים, הן בייצור תוצרת חקלאית טרייה והן בנושא סיוע בטיפול בשפכים, ותסייע להם לעמוד במשימות שמוטלות עליהם.


פייסבוק התנועה

קול קורא: לתנועה הקיבוצית דרוש/ה עצמאי/ת לתפקיד פרויקטור/ית להובלת מיזם "מוזיאון התנועה הקיבוצית"

מהות התפקיד: הובלה וניהול שלב ההקמה של מוזיאון וירטואלי, אשר יאפשר גישה למורשת הקיבוצית בראיה תנועתית רחבה וגם בראיה מקומית עבור כל קיבוץ וקיבוץ, בהתבסס על תקציב עקרוני שנקבע לתקופה של שלוש שנים
לוגו התנועה הקיבוצית

דרישות התפקיד וכישורים נדרשים:

  1. זמינות של לפחות 4 ימים בשבוע, בהיקף גמיש של שעות.
  2. חבר/ת קיבוץ - יתרון.
  3. ניסיון ציבורי, ניסיון בניהול מיזמים ובניהול תהליכים - חובה
  4. היכרות עם המורשת הקיבוצית ועולם המוזיאונים.
  5. ניסיון בפיתוח ידע ותוכן.
  6. קשר ויכולת עבודה מול קיבוצים, מגורים בקיבוץ – יתרון משמעותי.
  7. מיומנויות בינאישיות גבוהות ויכולת עבודה בצוות.
  8. יוזמה ויכולת לעבודה עצמאית.
  9. יכולת ארגונית גבוהה.
  10. יצירתיות.

כפיפות: הפרויקט הינו באחריות וכפיפות למנכ"לית התנועה הקיבוצית.
כניסה לתפקיד: תחילת אוקטובר 2023.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 9.9.2023 לאירית גולדברג, בדוא"ל: iritg@tkz.co.il


באנר מרכז קליטה

'תרגישו בבית' - תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה גבעת חביבה

התערוכה הקבוצתית 'תרגישו בבית' שתפתח בשבת ה-9.9 בגלריה גבעת חביבה לאמנות בוחנת את ההזמנה הפשוטה, השגורה כל כך בפינו: להרגיש בבית. הזמנה שהיא לכאורה טבעית כל כך אך בפועל חמקמקה ומורכבת במיוחד לחברה הישראלית ולקבוצות שונות בה בתקופה זו. בתוך איזה בית נוכל להרגיש בבית - בתוך עורנו? בחלל הפיזי שהוא ביתנו? במה שאנו עושים? בחברה שלנו? במדינה שלנו? בעולם כפי שהוא היום?
'תרגישו בבית' - תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה גבעת חביבה

לעיתים נדמה כי האנושות אבודה, כי האדם עושה הכל כדי לקרב את סופה. אחרים יאמרו, כי אנחנו בפתחו של עידן חדש, עידן האלף השלישי בו על מבנים חברתיים, מדיניים ופוליטיים רבים להתפרק על מנת שייבנו חדשים. נוספים יאמרו, כי כאן בישראל מתקיים כעת קרב קריטי על עתידה של המדינה כדמוקרטיה. עוד יאמרו שאף אחד אינו באמת מקשיב לשני. בין החברה היהודית לחברה הערבית ישנם חוטים רבים שממשיכים לחבור ולהיבנות כל הזמן אך כל חברה חשה כעת כי האחרת אינה מצטרפת למאבק שלה למרות שהמאבקים השונים הם בעצם מאבק אחד, של כולנו יחד.

קבוצת האמניות והאמנים המציגה בתערוכה פועלת כולה תחת כנפי בית אחד; הם יוצרים, עובדים, תומכים, מדריכים, מלמדים, מובילים ופועלים במרכז המשותף לאמנות של גבעת חביבה לאורך השנה כולה ומציגים בתערוכה התייחסויות אישיות על הציר שבין האישי לאנושי, הפרטי לחברתי ובין הלאומי לתודעתי.

גלריה גבעת חביבה לאמנות בוחנת, מעלה וחוקרת את המשותף על רבדיו השונים דרך ערכים של חברה משותפת, שיח רב תרבותי וקידום המרקם הרב תחומי באמנות. הגלריה מציגה אמנות הנותנת במה לאמנים מאוכלוסיות וקבוצות שונות בחברה הישראלית בדגש על החברה היהודית והחברה הערבית.


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה