כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מה משותף בין חומר חיטוי למקלחת, מילוי טפסים מתקדם, דרושים-דרושות, שיווק "מהשדה לצלחת", Chat GPT, "ציידי האקרים", מסגרות משקפיים עמידות וטיפול בשפכים? כולם פיתוחי הייטק של יזמים מקיבוצים שונים שנבחרו מבין 24 מועמדים, והתחרו ביניהם בפני 16 שופטות ושופטים ב"מיזמתון" הקיבוצי ליזמים טכנולוגים שנערך בסוף השבוע שעבר במרכז החדשנות בבית ברל, בהשתתפות מציגים ועוזריהם שהגיעו מ-40 קיבוצים.

קרן משתלת הקיבוצים של קמ"ע ותוכנית מאיץ "זרעים", אותן מנהל רפי נבו, יזמו את "המיזמתון" שאותו הפיקה המנהלת התפעולית בקמ"ע, אילה חדד, בעזרת חברת מתודיאן. האירוע החל ביום חמישי שעבר (29.6) בבוקר ונמשך ברציפות עד למחרת בצהריים. לעזרת היזמים הגיע מספר מכובד של "מנטורים" מנוסים מכל התחומים שעברו ממיזם למיזם תוך מתן הכוונות, מיקודים, הערות לשיפור ודגשים למיטוב ולליטוש החוזקות. צוות השיפוט הגדול הפך למשך כמה שעות לצוות משקיעים "כרישים" שדן ברמת החדשנות המקוריות והאיכות של המיזמים, היתכנותם העסקית והשיווקית, מורכבות הפתרונות שלהם ואופן יישומם ובהתרשמות כללית מהצוות ואופן הצגת המיזם.

בסיומה של התחרות בחרו שופטי התחרות את ארבעת המיזמים הטובים ביותר, לדעתם: במקום הראשון נבחר המיזםSafe Shower  שהגיע מניצנים, ובמרכזו ראש מקלחת ייחודי, מבוסס פטנט, שמטהר את המים על ידי חיטוי רציף בראש המקלחת עם הפסקת המים. למקום השני הגיע המיזם Tofsy מרמת יוחנן, במרכזו טכנולוגית AI (בינה מלאכותית) להנגשה ומילוי מהיר ומדויק של מסמכים וטפסים עתירי דפים. במקום השלישי זכה מיזם "המצמד" משדה יואב ורמת השופט, המציע טכנולוגיה חכמה להקמה ולהפעלה של זירת פתרונות בין ממלאי תפקידים לבין קיבוצים וארגונים אחרים. ובמקום הרביעי והמכובד סיים המיזם Buy Bunch מאלרום שברמת הגולן, המציע טכנולוגיה דיגיטלית לחיבור ישיר בין חקלאים לבין צרכני הקצה שלהם – ללא שרשרת תיווך.

במרכז ההסכם, הענקת "הלוואת זהב" שהיא הלוואה שאינה מוחזרת באופן שוטף אלא בתשלום אחד, לעת הליכת הלווה לעולמו, ע"י יורשי החבר או מהתמורה ממכירת דירתו. כלומר, דירת החבר היא המקור להחזר החוב. אם הדירה מועברת בירושה - על היורשים להחזיר את ההלוואה בעת קבלת הדירה, ואם היא נמכרת – מתוך תמורת מכירת הדירה.

דגן לוין מנכ"ל קרן קמ"ע מסביר כי "הלוואת זהב" הינה מוצר נוסף לסל המוצרים של קמ"ע, שייעודם סיוע בערבויות לקיבוצים ולחברי קיבוצים לשימושים כמו סיוע לילדים ולנכדים, לתשלום עבור השיוך, לתשלום חובות או לתשלום הוצאות בריאות חריגות ועוד. "אנו 'דוגרים' על מוצר זה כבר תקופה ארוכה ולאחרונה איתרנו גורם פיננסי שירים את הכפפה - חברת הביטוח והפיננסים 'הפניקס'. היתרון בהלוואה זו, הוא שהלווה אינו צריך להחזיר אותה באופן שוטף מתוך הכנסתו השוטפת. הוא יכול להחזירה באופן שוטף ובמגבלות מסוימות אם הוא רוצה בכך, אך אינו חייב", אומר לוין. ההסדר הזה עשוי להתאים מאד לחבר קיבוץ שהכנסתו השוטפת אינה גבוהה, הוא בעל זכויות בדירתו (לא נדרש שיוך קנייני) אך אינו יכול לנצל את ערכה הכלכלי כי הוא מתגורר בה.

אודי פלד, יו"ר קמ"ע מוסיף כי "המתווה מאפשר לחבר – ותיק או צעיר - לקיחת הלוואה מהפניקס לשימושים שונים, ביניהם לסייע ביד רחבה לילדים או לנכדים, או לנסיעות לחו"ל, שיפוץ, תשלום לרמ"י עבור השיוך, סגירת חובות או תשלום על הוצאות בריאותיות חריגות". לדבריו, "כמו בהלוואות השיכון, הקיבוץ אינו נדרש לעזור, כלומר אינו ערב להלוואה, ואינו מפריע. כמו כן, הקיבוץ יתחייב שלא לפגוע בזכויות החבר עקב קבלת "'הלוואת זהב'".

הרפסודיה מתקיימת בשני מתחמים בחוף חוקוק - חוף הלינה בחוף חוקוק צפון וחוף הבניה בחוף חוקוק דרום. ההפרדה בין המתחמים מסייעת לשמירה על בני הנוער ועל בטיחותם. גם השנה אגף חינוך דואג להרחבת שעות ההצלה בכנרת ונערך לימים החמים עם אספקת קרח תמידית. גודל מחזורי הרפסודיה נגזר מטעמים חינוכיים ובטיחותיים וכן, מההגבלה הקיימת על מספר הרפסודות אותן ניתן להשיט במכל משט.

בהתאם למתרחש במדינה בחצי השנה האחרונה - הנושא המרכזי של הרפסודיה יהיה השנה "דמוקרטיה", והוא יבוא לידי ביטוי במעגלי השיח ובציורי הקבוצות על מפרשי הרפסודות. אנחנו נמצאים בתקופה שבה קיים מאבק על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, ועל כן חובה לעסוק בנושא בוער זה ולתווך אותו לבני ובנות הנוער מתוך השאיפה לחנך למעורבות ועשייה חברתית ולצמצום תופעת "העמידה מהצד". 

ראשת אגף חינוך, דבי ברא"ס, אומרת כי יש צורך עדיין בדוברים נוספים שינחו מעגלי שיח עם קבוצה של 25 בני נוער, יחד עם מדריך.ת הנעורים. מעגלי השיח מתקיימים בערב הראשון של כל אחד ממחזורי הרפסודיה, בשעה 20:30. מעוניינים להוביל מעגל שיח ברפסודיה? הירשמו כאן ויחזרו אליכם/ן. כמו כן, אגף חינוך וצוות הרפסודיה ישמחו לפגוש מנהלי חינוך וקהילה מהקיבוצים שיבואו לפרגן לבני הנוער ולמדריכים ולמדריכות על המשימה הקבוצתית וחדוות הנעורים.

בעקבות תהליכי שינוי אורחות החיים והשיוך, כרוכה הקליטה לחברות בקיבוצים מתחדשים בקניית או בניית בית, דבר שמהווה אתגר כלכלי שהופך ליותר ויותר משמעותי. הצעירות והצעירים בקיבוצים, בנים ושאינם בנים, מגלים שהבחירה בחיי קיבוץ מחייבת אותם ואותן לעמוד בדרישות כלכליות שעבור רבים הן בלתי אפשריות. החסם הכלכלי הוא רק אחד מהחסמים שאליו מצטרפים חסמים תכנוניים שונים. כל אלה משפיעים על התמשכות תקופת טרום הקליטה, צעירים וצעירות נקלטים בגיל מאוחר יחסית (35-40), תקופת הביניים עד לקבלה לחברות הרבה פעמים מאופיינת בהעדר אופק, תחושת וודאות, שייכות ויכולת לתכנן את העתיד בקיבוץ.

אז מה עושים? איך מיישבים בין הרצון לקיים קיבוצים רב דוריים, לאפשר לצעירי הקיבוץ וצעירים מבחוץ להשתלב ולהפוך לחברים גם אם ידם אינה משגת? ואיך משמרים זהות קיבוצית – חברתית, קהילתית וערכית, כאשר כרטיס הכניסה אינו בר השגה לרבים? את האתגר הזה פוגשים מדי יום רכזות ורכזי ועדות צעירים וועדות צמ"ד וקליטה בקיבוצים.

במרכז המפגש עמדה הרצאתה של ענת מרלא, ראשת אגף חברה וקהילה, שסקרה באופן מרתק את מערכת היחסים בין צעירים וקליטה בעבר ובהווה, עם מבט לעתיד. בנוסף, חשפה ענת בפני המשתתפים את האתגרים וההזדמנויות של תיקון 5 לתמ"א 35. בהמשך להרצאה, שיתפו תומר גרוס (הזורע) ודובב ארד (חצור), שעוסקים בצעירים ובקליטה, במספר דוגמאות לשיתופי פעולה מוצלחים בין התחומים, וחלק מהמשתתפים שיתפו גם הם כיצד הם מתמודדים בקיבוצם עם האתגרים שהוצגו.

כחלק מתהליכי הקבלה לחברות, הנקלטים מתוודעים למשמעויות ולדרישות הכרוכות במנגנוני הערבות ההדדית בקיבוץ – צבירה פנסיונית, ביטוחים שונים, מיסוי דיפרנציאלי, תשלומי ערבות הדדית ועוד. לפיכך, בתוך תהליך הקבלה והקליטה יש צורך להסביר לנקלטים את מהותה של הערבות ההדדית, כמרכיב יסוד בזהות הקיבוץ וגם כמחויבות חוקית, וכן לבחון את ההיבטים הללו כחלק מבחינת ההתאמה והעמידה בתנאי הסף לקליטה.

במפגש זום שייערך בנושא, שנבנה בשיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית וחברת אקו-סט פוינט העוסקת באבחון אקטוארי וייעוץ פנסיוני לקיבוצים, יוצגו נקודות מבט שונות בהיערכות וגיבוש ההתנהלות הקיבוצית המיטבית סביב סוגיות אלה. המפגש המפגש יתקיים בזום ביום ראשון, 30.7.23, בין השעות 14:00-15:30, ובנוסף גם יוצג בו מדריך שנוצר על ידי התנועה הקיבוצית ואקו סט פוינט עבור הקיבוצים לניהול היבט זה בתהליכי הקבלה.

המפגש ייפתח בהרצאה של עו"ד מרב ניב (המחלקה לקיום קואופרציה בתנועה הקיבוצית) על הערבות ההדדית כאבן יסוד בזהות הקיבוץ. אחריה יציג שלום פרץ, מנהל הקהילה בקיבוץ בית קשת, את הנוהל שהתגבש ומתקיים בקיבוץ סביב תהליכי קליטה משמעותיים. איילת הריס וענת מרלא (ראשות אגף חברה וקהילה במשותף) יציגו את האופן שבו ניתן לחבר את הנקלטים לשיח ותפיסה של הערבות ההדדית. אדי קודלש (אקו סט פוינט) ידבר על עקרונות ודגשים בממשק בין תהליך הקבלה להיבטים פנסיוניים וביטוחיים וממשקי העבודה עם צוות הפנסיה ויועץ הפנסיה. ולבסוף תינתן כמובן אפשרות לשאול ולהתייעץ עם המומחיות והמומחים.

מטפלות השטח בקיבוצים הם, במקרים רבים, הקשר המיידי והזמין עבור הוותיקים והוותיקות ומסייעות להם בתחומים רבים. חלק מוקירים את הטלפון שמתעניין בשלומם, חלק מוקירים את הביקורים, את הדאגה, הסיוע בכל מיני תחומים בבית ובכלל, ובעיקר המענה המקצועי והלב הרחב. ייחודיות תפקיד טיפול השטח הוא בליבת הערבות ההדדית הקיבוצית ומקנה ביטחון ושלווה שיש מי שדואג.

הקורס התקיים בשיתוף מכון "באר אמונה" המתמחה בגרונטולוגיה, שסיפק מרצות מהשורה הראשונה בתחום הטיפול בזקנים בארץ. מנהלי תחום בריאות, רווחה וזיקנה בתנועה הקיבוצית העבירו את התוכן הרלוונטי לקהילות הקיבוציות ועשו את ההתאמה למהות התפקיד. מומחי התוכן לתהליכי זיקנה לימדו בקורס, שנבנה בהתאמה למהות התפקיד, על בני ובנות משפחה מטפלים, כלים בניהול הטיפול המורכב, כיצד לסייע במיצוי זכויות, ליווי לסוף חיים, ערבות הדדית בקיבוץ, מי שותפי התפקיד בקיבוץ, המשולש חבר-משפחה-קיבוץ, זיקנה מיטבית בקיבוצים ועוד. 

"הופתעתי לטובה מאוד מהקורס שפתח עולם שלם שחשבתי שאני מכירה, אבל מסתבר שלא כל כך", אמרה משתתפת אחת,  "הקורס הפגיש אותי עם ידע על עולם הזיקנה והמפגש עם העבודה המיוחדת הזאת. היה קורס חשוב ומשמעותי מאוד", אמרה אחרת. משתתפות ומשתתפי הקורס כבר מדווחים על יישום והטמעה של חלק מהדברים אותם למדו במהלך הקורס.

ילדים עם צרכים מיוחדים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה הקיבוצית, ועם זאת, השתלבות מיטבית שלהם בקהילה בקיבוץ בכלל ובמערכות החינוך החברתי בפרט נתקלת פעמים רבות בקשיים, הנובעים מחוסר היכרות וניסיון של הקיבוצים בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך. אגף חינוך ואגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית שמו להם למטרה לקדם את הטיפול בנושא בקיבוצים, ולעודד תהליכים ליצירת מודלים שנותנים לו מענה בהיבטים השונים (ערכי ותקנוני, חברתי, חינוכי-פדגוגי, קהילתי ותקציבי), מתוך תפיסה כי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בפעילויות מערכת החינוך מהווה ביטוי לערכי ליבה קיבוציים, ובהם הערבות ההדדית, השייכות והלכידות החברתית.

במסגרת מהלך זה, יעניקו האגפים בשנה הקרובה מלגות למי שהוביל.ה בקיבוצו.ה פעילות בתחום שילוב ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך החברתית ו/או בקהילה. לזוכות.ים יוענקו 5 מלגות מקרן הרצפלד, כל אחת ע"ס 3,000 ש"ח. הזוכות.ים במלגה יתבקשו להציג את הפעילות בפרסום תנועתי, לצורך למידת עמיתים בין הקיבוצים וסיוע לתנועה בפיתוח הנושא.

את מי אנחנו מחפשים? מי שהוביל.ה בקיבוץ פעילות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך החברתי או בקהילה.

תחומי תמיכה (תינתן עדיפות לפרוייקטים המשלבים עבודת אומן בשיתוף עם הקהילה הקיבוצית בה הוא חי):

הקרן לעידוד היצירה האמנותית – פרויקטים אומנותיים בתחומים: קולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית, תיאטרון, מחול וספרות.

הוועדה לספרי תנועה – תמיכה בהוצאת ספרים שעיקרם סיפורי חיים בתנועה ובקיבוץ.

הגשת הבקשות היא החל מיולי ועד 30 בספטמבר (אישור תמיכות בנובמבר) ותעשה באופן בטופס דיגיטלי בלבד. לפרטים נוספים והגשה: לחצו כאן. 
יש לקרוא בעיון את הקריטריונים לפני הגשת הפרויקטים.

לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל לקרן שוויצר ברוש, מנהלת משאבי אנוש ואחראית על תמיכות בחבצלת: kerens@givathaviva.org.il

רומן הביכורים החדש של יובל מורן (42, נשוי +3, בן בית השיטה וחבר קיבוץ גשר) - "כתום 88" - מביא את הטיפוסים השונים שמרכיבים את הקיבוץ. לתוך כור ההיתוך הזה נכנסות צלקות השואה, אהבת האדמה, מלחמות ישראל וגם כדורגל. 

העלילה מתרחשת בקיץ 1988, בקיבוץ בצפון. רודי, ניצול שואה הולנדי, רווק מבוגר שתלאות הדרך עיצבו אותו: אדם קשה וסגור המתנהל בסגפנות תוך רגשי נחיתות וניכור. נקודת האור בחייו היא המעקב אחר נבחרת הכדורגל של הולנד, ואין שום כוח בעולם שמכריח אותו לפספס משחק. השגרה השקטה והמבודדת שיצר לעצמו עוברת טלטלה כאשר משפחה של עולים חדשים, אולגה ובנה הצעיר אורי, נכנסים לדירה השכנה. בין התנגדות לחשדנות, אט-אט משהו אצל רודי משתנה. היציאה מהמסלול המוכר מעמידה בפני רודי אתגרים חדשים, ובעודו מנסה להיפתח לסביבה ולשלוט ברגשות המפעמים בו, הולנד שלו מתקדמת אל עבר הנפת גביע היסטורי, ודווקא אז נחשף סוד אפל בהתנהלותה של אולגה ומאיים לסבך הכל...

עלילת הספר הינה דמיונית אך מושפעת מזיכרונות של יובל. "תכונותיו של הגיבור הן תמהיל של כמה אנשים, ואני ביניהם" אומר הכותב. הבחירה לפתוח את הספר באזכור למלחמת יום כיפור, המלחמה הנוראה שגבתה מחיר כה כבד בחיי אדם בכלל המדינה ובקיבוצים בפרט, אינה מקרית, "בעלה הראשון של אימי הוא אחד מ-11 חללי בית השיטה במלחמה, ולמרות הקמת המשפחה החדשה, שאני חלק ממנה, המלחמה ומחירה נוכחים בחייה (ובחיינו) עד היום" אומר יובל. דמיון נוסף אפשר למצוא באהבה הנכזבת לכדורגל של הגיבור והמחבר, מי לנבחרת הולנד, ומי להפועל תל-אביב, אהדה רווית תקוות, המתנפצות ושוב מדי מונדיאל ועונה. 

בפינה המערבית של אגם הכנרת, בקיבוץ גינוסר, שוכנת לה מזה שנה "גלריית גינוסר - בית ליוצרים". הגלריה נפתחה בחג 85 לקיבוץ כיוזמה קהילתית של חברים אומנים, שחיפשו מקום ליצור ולהציג את יצירותיהם. המבנה בו שוכנת היום הגלריה שימש בית סיעוד מקומי במשך שנים רבות, אולם אחרי סגירתו הוא עמד שומם.

המהלך של הקמת גלריה החל עם בקשתם של מספר חברי קיבוץ שעוסקים גם באומנות "לסמן" עבורם מבנה שיתאים להם ליצירה והצגת תערוכות, הוצע להם בית הסיעוד. "לקחנו אחריות על המקום, הפשלנו שרוולים ונכנסנו לעבודה מאומצת של ניקיון וצחצוח המקום, תיקון ושיפוץ כל מה שהיה דרוש, כי המקום עמד ריק ועזוב במשך מספר שנים", מספרת מובילת היוזמה נועה סחייק. שישה שבועות לקח לשקם את המקום, "אולם עבדנו בחדווה גדולה ובסיומם העמדנו גלריה יפהפיה מעוצבת ומזמינה, המכבדת את כל מי שמציג בה ומבקר בה", מוסיפה סחייק.

בגלריית גינוסר ניתן מקום וכבוד ל-30 יוצרים ואומנים חברי הקיבוץ בעבר או בהווה. מוצגות יצירות קבועות ומתחלפות, ותערוכות ציור, צילום, עבודות ויטראז', פיסול בעץ, אבן וקרמיקה. לצוות המתפעל את הגלריה, המעוצבת בסגנון כפרי ונעים, חשוב שהיא תהיה מקום חי ושוקק, ולכן לצד פתיחתה למבקרים לאורך השבוע, מתקיימות בה  סדנאות יצירה של גמלאים וילדים, מפגשי יוצרים מהאזור ומרחבי הארץ, ומגיעים ליהנות מהאווירה בה אורחי התיירות המקומית והאזור כולו.