רצח נשים הוא הבעיה של כולנו

הכותרות זועקות על 163 נשים שנרצחו בין השנים 2004-2018. 163! בלתי נתפס. 13 מתוכן נרצחו בשנת 2019 (והשנה טרם הסתיימה). רופא מוכר, שהיה הרופא הישראלי הראשון שעבד עם ארגון הצלב האדום והתנדב לסייע במקומות שונים בעולם, רוצח את אשתו רק משום שרצתה להיפרד ממנו.

רצח נשים הוא לא בעיה של ישוב כזה או אחר, משפחה זו אחרת, או של אישה זו או אחרת – זו הבעיה של כולנו, של החברה כולה. זוהי  אחריות שכל אחד ואחת מאתנו נושא ונושאת.

ב-25 בנובמבר, יחול יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שהוכרז על ידי האו"ם בסוף שנת 1999. התאריך נקבע לציון רצח האחיות מיראבל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית שנרצחו בשנת 1960 בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו. הצורך ביום להעלאת המודעות נובע מכך שלרוב הנתונים האמיתיים אודות היקף האלימות נגד הנשים אינם גלויים לציבור, וחלקם אף אינם מדווחים לרשויות.

כולנו צריכים לפעול כל אחד ואחת בתחומו ובתחומה. כולנו, כחברה וכבני אדם, צריכים לצאת מהאדישות ולצעוק ביחד את זעקת הנשים הסובלות מאלימות ואת בכי הילדים החווים יום יום אלימות בביתם או נשארים יתומים.

חשוב לי להדגיש: גם אצלנו בקיבוצים, קיימת אלימות, בדיוק כמו בכלל החברה הישראלית – לפי נתונים שפורסמו על ידי נעמ"ת, אחת מכל עשר נשים עוברת או עברה אלימות מצד בן זוגה. זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית או כלכלית. אלימות נגד נשים חוצה מגזרים, דתות, לאומים ומצב סוציו-אקונומי. כל אחת עלולה להיות נפגעת אלימות.

עלינו לוודא כי המערכות החברתיות והניהוליות שלנו קשובות ודרוכות לסימנים או אותות אזהרה בחצר שלנו, וכי כל מקרה של חשש לאלימות יטופל כנדרש. כמו כן, עלינו לדאוג לכך שמערכות הלימוד והחינוך שלנו, החל מהגיל הרך, ישלבו את נושא "חינוך מודע מגדר". זהו תנאי לחיים מכבדים – חינוך למניעת אלימות, חינוך המקדם ערכי שוויון וכבוד.

בואו ביחד, כחברה וכפרטים, נוודא קיומה של סביבה בטוחה ומכבדת לכל אחת ואחד בקרבנו.