דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מטה התנועה מסייר בקיבוצים – והפעם: יד מרדכי וגלאון

מטה התנועה הקיבוצית, בראשות המזכ"ל ניר מאיר, המשיך בסיוריו הפיזיים בקיבוצים הנערכים בימי שני, ולפני שבועיים, 25.4, ביקר ביד מרדכי המשתייך למוא"ז חוף אשקלון ובגלאון המשתייך למוא"ז יואב. את הביקור הכינה והובילה, דנה אדלהייט, רכזת אזור משקי הדרום בתנועה
מטה התנועה עם הנהלת יד מרדכי בביקור בבית הדבש והדבורה
מטה התנועה עם הנהלת יד מרדכי בביקור בבית הדבש והדבורה

מטה התנועה פתח את בוקר יום שני בקיבוץ יד מרדכי. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין שעלו לישראל כבודדים בשנים 1933–1938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה (כיום בתוך תחומי העיר), על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ שכן שם בין השנים 1936-1943. שטח הקרקע שהוקצה לקיבוץ - 14 דונם - היה זעיר ולא אפשר את התפתחותו, וכוונת החברים הייתה להגיע לשטח שיאפשר פיתוח משק חקלאי. בדצמבר 1943 עבר הקיבוץ לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, כ־10 ק"מ מדרום לאשקלון, בסביבות הכפר סומסום. הקמת הקיבוץ במיקומו הנוכחי היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם וניר-עם.

באפריל 1946 הוחלף שם הקיבוץ מ"מצפה הים" ל"יד מרדכי", על שמו של מנהיג מרד גטו ורשה, איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ', שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות.

את פניהם של חברי וחברות מטה התנועה קיבלו ניתאי קרן - יו"ר הקיבוץ, עמרי פרי - מנהל הקהילה, שי ציון - המנהל העסקי ויורם ישראלי - יו"ר העסקים. הביקור נפתח בשתי פינות קסם בקיבוץ שהן חלק ממסלול התיירות המתחדש של הקיבוץ. "מוזיאון של פעם" שמהווה אוסף ייחודי של הקיבוץ הוותיק ומספר את תמונת העבר: בתי הילדים, המאפייה, הסנדלריה ועוד. משם, המשיכו כולם היישר לבית הדבורה והדבש שהם חלק משמעותי מעסקי יד מרדכי ומההיסטוריה המקומית. בתום הסיור המעניין התאספו ב"פיטנגו" ולמטה התנועה והנהלת הקיבוץ הצטרפו עפרה הלפרין, איתי בקר, דודי ענבר, עינת מארק, עומר מנשאוף מאירי פרל, אביטל כרמי וענת רייס - ממלאי תפקידים בקיבוץ.

עמרי, ניתאי ועומר סקרו את מצב הקיבוץ על מאפייניו העסקיים, הדמוגרפים והחברתיים, והציגו את החוזקות והאתגרים של יד מרדכי. הנהלת התנועה שמחה לשמוע על קיבוץ שמגדיר לעצמו יעדים ועומד בהם, הן ברמה הקהילתית והן ברמה העסקית. מדובר בקיבוץ שלא מוותר על תהליכי עומק ושאילת שאלות מהותיות, ומכוון בעזרת מנהלים פנימיים וחיזוק מנהלים חיצוניים לתכנית ויעדים שימשכו את הקיבוץ לעבר העשור הקרוב.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, והדס ילין, המשנה למזכ"ל, הסבירו לחברי הנהלת יד מרדכי על חשיבותה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ככלל וכפרטים, וסיפרו על עבודת התנועה בטיפול בנושאים חשובים כמו קרקעות, כלכלה, חינוך, חברה ועשייה עם ולמען הקיבוצים והחברה הישראלית.

ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

ביקורי מטה התנועה בקיבוצים מבקשים לתת משקל לתפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה", המבטאת את המכנה המשותף שעובר כחוט השני בין הקיבוצים למרות השונות הקיימת ביניהם. תפיסה זו מבקשת לזהות את מרכיבי המפתח לקיומה של קהילה קיבוצית במיטבה, ולהדגישם באופן המתאים לכל קיבוץ. פעילי התנועה מלווים את ממלאי התפקידים בקיבוצים במגוון רחב של תחומים, מתוך הניסיון הנצבר ותכניות העתיד שנבנות.

בתום המצגות התחלקו הנוכחים לשולחנות דיון שעסקו באתגרים העיקריים שאותם ביקשה הנהלת יד מרדכי להעלות. השולחן כלכלי עסק באתגרים הבאים של יד מרדכי, לצד תכנית שרי האוצר והחקלאות לפתיחת הייבוא וביצוע רפורמה בענף החקלאות והזדמנויות לפיתוח בקנה מידה רחב. הקיבוץ הציג צוות מקצועי לומד ופתוח, ההנהלה ביקשה את התייחסות המטה ואף קיבלה המלצה להסדיר בעת הזו את כל השימושים העתידיים בקרקע.

השולחן החברתי עסק בהיבטי צמיחה דמוגרפית, תחושת החברים לאחר קליטת שכונת הנחל, הזמן שנדרש לעיכול ובחינת תכנית אופטימלית להמשך קליטה ואתגר הנחלת הזהות המקומית וגאוות היחידה למצטרפים החדשים. הושם דגש על מקומה של מערכת החינוך בתהליך הקליטה.

קשרי עבודה נוצרו ועל ארוחת בוקר המשיכו כולם לשוחח, להכיר ולהחליף רעיונות, דעות ורשמים.
דנה אדלהייט, רכזת האזור בתנועה, סיכמה: "יצאנו בתחושה שהקיבוץ, עם פניו קדימה בתנופת עשייה והרבה רצון והשקעה אל מול האתגרים".

מיד מרדכי המשיך מטה התנועה לגלאון, שם התחיל הביקור בפינה קסומה בבוסתן גלאון. הפינה המוצלת משקיפה על השדות האינסופיים ושם גם התכבדו חברי וחברות המטה בארוחת צהריים נהדרת. את פניהם קיבלו מנהלי וממלאי תפקידים בקיבוץ. יעל לב, בתיה דנציגר, אהרון גלוזמן אורלי כפרי, אדריאנה סלום, לילך בן אהרון, יוסי גל וליסה בן נון. לאחר סבב היכרות ועם סיום הארוחה שמו כולם את פניהם אל מועדון הקיבוץ.

מטה התנועה והנהלת גלאון בנקודת התצפית על האזור
מטה התנועה והנהלת גלאון בנקודת התצפית על האזור

את הקיבוץ הציגו מנהל הקהילה – ברי מאירוביץ, גלעד אלירז - המנהל העסקי ויו"ר הקיבוץ, צבי רמות. הקיבוץ עוסק בימים אלו בתב"ע, בתהליכי צמיחה דמוגרפית ובשיוך.

גלאון נוסד באוקטובר 1946, מוצאי יום כיפור, על אדמת קק"ל וקם בכספי קרן היסוד, במסגרת 11 הנקודות בנגב שעלו על הקרקע באותו היום. ראשוני המייסדים (9 עולים) הגיעו לארץ בינואר 1939 והקימו את היסוד לקיבוץ השומרי האחרון שהצליח לצאת מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. שם הקיבוץ מסמל את רוח המייסדים, המתיישבים, שמצאו עוז בנפשם ועלו לסביבה זו רבת הסכנות. במלחמת העצמאות, ב-14 ביולי 1948, הדפו מגני הקיבוץ התקפה גדולה של הצבא המצרי וכפריי הסביבה וגרמו לתוקפים אבדות כבדות. בסוף אוקטובר 1948, מספר ימים לאחר מבצע יואב, שימש הקיבוץ בסיס יציאה לכוחות צה"ל, שכבשו את בית ג'יברין.

בשנות ה-2000 מצא את עצמו הקיבוץ במצב כלכלי ודמוגרפי לא טוב .אי לכך, נערך הקיבוץ לשינוי באורחות החיים, והחליט ברוב גדול לבצע את השינוי ולעבור למודל של ’רשת ביטחון'. השינוי איזן במידה רבה את המצב הכלכלי. כיום, מתקיים הקיבוץ בעיקר מחקלאות ומשכורות חברים שעובדים מחוץ לקיבוץ. אין תעשייה וישנה הפרדה בין המשק לקהילה. 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, הסביר לממלאי התפקידים שהצטרפו לסיור ולדיון על חשיבותה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ככלל וכפרטים, ועל פועלה למענם בכלל הנושאים שחשובים להם ומעסיקים אותם ביומיום.

ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

לאחר מכן, התקיים דיון שהתחלק לשתי סוגיות על סדר יומו של הקיבוץ:

שולחן אחד עסק בנושא מערכת החינוך ואתגרי כוח האדם שלה. הקיבוץ מציג מערכת איכותית שעובדת היטב, אלא שמשבר ההעסקה בחינוך שקיים בכל הארץ לא פוסח גם עליה. אנשי הקיבוץ ביקשו לשמוע כיצד נכון לנהל את משברי כוח האדם בעיצומה של השנה. דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך וסינטיה כהן, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה, נתנו כיווני חשיבה להתמודדות.

השולחן השני סקר סוגיות מרכזיות שמעסיקות את גלאון ובטיפול התנועה ובפרט סוגיית הלאמת הקרקעות הזמניות. בשולחן נדונה האסטרטגיה התנועתית, תפיסת המדינה את זכויות המעבדים של קרקע זמנית והפעולות הקונקרטיות בהן נוקטת התנועה. כמו כן, עלו בדיון הרפורמה בחקלאות ונושאי מיסוי.

דנה אדלהייט סיכמה את יום הסיור: "תודה רבה לכל ההנהלות וממלאי התפקידים שבאו לשמוע ולהשמיע. נתרמנו רבות מהביקור ושיתופי הפעולה כבר יצאו לדרך".

הוספת תגובה חדשה

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.