דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – גן שמואל ולהבות חביבה

מטה התנועה הקיבוצית המשיך בסיוריו בקיבוצים, הנערכים מדי יום שני, וב-29 במאי 2023 הגיע לביקור בקיבוצים גן שמואל ולהבות חביבה המשתייכים למועצה האזורית מנשה. לביקור בקיבוצים הצטרף גם ראש המועצה, אילן שדה. את הסיור הכין והוביל רועי מרגלית, רכז אזור גרנות בתנועה הקיבוצית
מטה התנועה והנהגת להבות חביבה בתצפית על האזור מראש הגבעה, במהלך סיור המטה בקיבוץ
מטה התנועה והנהגת להבות חביבה בתצפית על האזור מראש הגבעה, במהלך סיור המטה בקיבוץ

היום החל בביקור בגן שמואל, במפגש מטה מול מטה וסקירה אודות הקיבוץ ואודות מבנה התנועה ופעילותה. מטעם הקיבוץ השתתפו במפגש ארנון כץ, עילם בר לב, עודד ילין, שלי לנדסמן ברוך, דינה גביש, איריס כנען וחובב שלח. ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה הצטרף גם כן למפגש.

ראשיתה של גן שמואל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, כאשר היו אז בארץ 15 נקודות ישוב.
גן שמואל הייתה הנקודה ה-16 והראשונה שהוקמה בכספי העם לרגל יום הולדתו של הרב שמואל מוהליבר. הייתה זו מגבית בין יהודי רוסיה שכספיה נמסרו לארגון הציוני לאומי "חובבי ציון". בשנת 1896 ניטעו השתילים הראשונים בשטח של 50 דונם, בגן האתרוגים לכבודו של הרב שמואל מוהליבר, ובכך הונח היסוד לנקודה. קשיים עברו על גן שמואל שעברו בשנים הראשונות ולא פעם עמד על סף חיסול וחידלון. העדנה הגיעה החל משנת 1920, עת ראשוני העלייה השלישית, צעירים וחולמים, יוצאי השומר הצעיר מפולין, גליציה ואוסטריה, התחילו להתלכד במקום, וראו כי גן פורח הוא וטובים סיכוייו להפך לישוב משגשג. בדצמבר 1921 הכריזו על עצמם כקבוצת גן שמואל שהשתייכה לחבר הקבוצות .

החברים הראשונים ואלה שהצטרפו לקיבוץ בשנותיו הראשונות הקימו ענפי חקלאות מגוונים ויצרו שיטות עיבוד בגידולים שטרם ידעו עליהם בארץ. בשנת 1923 סיכמה הקבוצה את מאזנה השנתי ברווח ולהפתעת המוסדות המיישבים הקבוצה הודיעה שהיא מוותרת על העזרה לקיומה, וכי הקבוצה נושאת את עצמה מעבודתה ומיצורה. היה זה הקיבוץ הראשון שהפך "חי הנושא את עצמו". בשנת 1930 הצטרפה לקיבוץ קבוצת חלוצים בשם "בני ישראל" מרומניה. בשנת 1933 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "בנימינה", שהתפלגה מקיבוץ עין שמר והייתה מורכבת מבוגרי תנועת השומר הצעיר בפולין. בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת הקיבוץ הארצי והצטרפה אליו קבוצת חניכי "השומר הצעיר" מצ'כוסלובקיה. בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של חברת הנוער מגרמניה ואוסטריה.

ממלאי התפקידים בקיבוץ סקרו בצורה נרחבת אודות תמונת המצב העכשווי: גם כיום, גן שמואל הינו קיבוץ מיוחד בדברים רבים: קיבוץ שיתופי יחיד בתחומי המועצה האזורית מנשה, שחרט על דגלו את שוויון ערך העבודה וצמח דמוגרפית מ -881 חברים ב-2008 ל-1070 חברים ב-2022. גם במספר הילדים ניתן לראות צמיחה גבוהה, מ-200 ילדים בשנת 2005 ל-302 בשנת 2022. צמיחה זו הביאה עמה קונפליקט לא פשוט של דיור ובנייה - והתוצאה הינה בחוסר במגורים ודירות לא מתאימות לתא המשפחתי המתגורר בהן. כרגע הקיבוץ נמצא בתהליכי בנייה וכן בתהליך קליטה.

בקיבוץ יש וועדות והנהלות רבות וכן תקנונים רבים. 30% מחברי הקיבוץ חברים בהנהלות\וועדות השונות (170 חברים). הקיבוץ מתחבט בהרבה שאלות יסוד, וביניהן הגדרת סטטוסים לכל חבר. כמו כן מתקיים דיון לאן הולך הקיבוץ, תוך כדי בדיקת דרגות החופש\תלות של החבר במערכת. במקביל הקיבוץ עוסק במחשבה על העלאת הכנסה מעבודה בכלים של מערכת שיתופית.

צילום קבוצתי של מטה התנועה עם הנהגת גן שמואל וראש המועצה אילו שדה
צילום קבוצתי של מטה התנועה עם הנהגת גן שמואל וראש
המועצה אילן שדה

גן שמואל מתהדר במערכת חינוך מצוינת וכן בתרבות ענפה (לדוגמא, חג שבועות שנחגג לאחרונה בקיבוץ ברוב הוד והדר ועם אורחים רבים בהשתתפות 4000 איש), חיזוק תחושת שייכות, התנדבות ועוד. הקיבוץ מתגאה בניהול עצמי של התפקידים המרכזים וכן מנהלי ענפים צעירים חברי קיבוץ.

כל החקלאות של הקיבוץ נמצאת בידי הקיבוץ - רפת, גד"ש, אבוקדו ופרדס (המדגה נסגר). לקיבוץ יש תעשיה מגוונת וטובה וכן פרויקטים ושותפויות לרוב. בראש ובראשונה מפעל "גן שמואל מזון", מרכז מסחרי, דוכן גן שמואל ועוד פרויקטים רבים כמו קנאביס, "בר אלג'י", וי-גארדן (Vgarden), אנרגיה ועוד. 

קווי הרכבת של המסילה המזרחית עוברים צמוד לשכונות הקיבוץ ובימים אלו מוקמת חומה למניעת רעש הרכבות, בגלל מיקומם הגאוגרפי יש הפקעות של קרקעות חקלאיות לטובת פרויקטים לאומיים.

לאחר הסקירה המקיפה של ממלאי התפקידים בקיבוץ, הציגו חברי וחברות מטה התנועה כל אחד בתחומו את הממשקים המאוד פוריים עם הקיבוץ.

אילן אדוט, מנכ"ל "וי-גארדן", חברה בבעלות הקיבוץ וחברת הדר-פוד, שמפתחת, מייצרת ומשווקת בתפוצה גלובאלית מוצרי מזון טבעוניים תחת המותג "משומשו", סקר את ההתפתחות של תעשיית תחליפי הבשר, הגבינה והדגים של הקיבוץ, כולל טעימות של פיתוחים ייחודיים.

בתום המפגש, המשיכו כולם לסיור מאלף ב"בראלג'י" - חווה לגידול מיקרו אצות בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת בינה מלאכותית; שם נתן דורון איזנשטט הדרכה במתקן המדהים שיושב בתוך שטחי הקיבוץ.

בסוף הביקור הודו אנשי התנועה למארחים על סקירה מעניינת ומקיפה, ושמו פעמיהם אל עבר להבות החביבה הקרובה, שם התכנסו למפגש "מטה מול מטה" עם הנהגת הקיבוץ.

הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על האדמות שכיום יושב עליהן מושב שדה יצחק, אך בשנת 1951, התבקשו בני ובנות הגרעין על ידי הצבא לעבור לגבעה שממול בה שכן הכפר הערבי ג'אלמה, מקום מושבו הנוכחי של הקיבוץ. המייסדים שהיו חברי השומר הצעיר שעלו מצ'כוסלובקיה לאחר השואה, החליטו עוד בשנת 1946 לקרוא לקיבוץ אותו יקימו בארץ ישראל על שמה של חביבה רייך, חברת קיבוץ מענית, צנחנית מקבוצת "צנחני הישוב" שהתנדבה ויצאה לרפובליקה הצ'כוסלובקית בימי מלה"ע השנייה, לעזור ולסייע ליהודים שעוד נותרו שם בשנת 1944 באזור הולדתה באנסקה ביסטריצה, ונתפסה ונרצחה על ידי הנאצים. עם השנים הצטרפו לקיבוץ גרעינים מדרום אמריקה, וכן חברות-נוער מהארץ

מטעם להבות חביבה השתתפו במפגש יאיר יבין, שירה טוכבנד, אלי כרמלי, עמית בן צבי, עידו גבעוני, רותם אלון, אייל דביר, אורית שרביט, סנדרה קלירוף ויו"ר הקיבוץ, אורי ישראלי. ראש המועצה האזורית, אילן שדה, כיבד בנוכחותו גם בביקור זה.

ממלאי התפקידים סקרו מצב הקיבוץ מהיבטיו השונים: יאיר סקר קצת את ההתפתחות ההיסטורית של הקיבוץ תוך כדי התייחסות למקומו הטופוגראפי המיוחד (תל גבוה בו מתקיימת התיישבות אנושית מעל ל-3000 שנים). הקיבוץ עבר שינוי אורחות חיים בשנת 2002 והיה אחד משני הקיבוצים הראשונים שהשלימו את השיוך הקנייני. כשהוחלט על השינוי היה להבות חביבה קיבוץ קטן ותוך עשור (2007-----2016) נקלטו בו 280 בתי אב. הקיבוץ גדל והתפתח, וכיום במערכת החינוך יש כ-400 ילדים בגילי 0-18, מרשים מאוד.

סיור בחוות האצות בגן שמואל
סיור בחוות האצות בגן שמואל

מקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ הם 1500 דונם אבוקדו בבעלותו המלאה, שותפות ברפת עם שני קיבוצים נוספים, שותפות בתחנת דלק בכניסה לקיבוץ עם דור אלון, וכמובן, הוא חלק מקיבוצי גרנות.

בימים אלו מרבית עיסוקו של הקיבוץ מופנה לביטחון סוציאלי, פנסיה, ערבות הדדית ורשת ביטחון לחברים ופיתוח אזור התעסוקה שלו בכניסה לקיבוץ, כשיש מגוון רחב של אפשרויות שהוא בודק, חלקם בשיתוף המועצה. זאת, לצד חיפוש מקורות הכנסה נוספים באפיקים חדשים.

מבחינה סביבתית, הקיבוץ מתמודד עם שני איומים חיצוניים עיקריים:

  1. הרחבת מסילות הרכבת בצמוד לקיבוץ ביחד עם מסוף מטענים גדול שיהיה צמוד ממזרח לקיבוץ.
  2. הקמת אזור תעשייה לכפרים הסמוכים מצפון לגדר הקיבוץ על שטחי האבוקדו של הקיבוץ (כ-2000 דונם).

במישור החברתי-קהילתי נעשה מאמץ תדיר לבחון את הגדרת הזהות העצמית של קהילת החברים בקיבוץ המתחדש. להבות חביבה הוא קיבוץ ייחודי בהיבט החברתי מבחינה זו שעיקר חברי הקיבוץ הצטרפו אליו לאחר "יום השינוי", ורובם ככולם לא גדלו בלהבות חביבה והסביבה הסמוכה. מצב זה  מצריך ומאפשר יצירה וגיבוש של זהות משותפת היוצקת מסורות חדשות ובונה מורשת עדכנית. בשלב זה, התפתח דיון נרחב מכיוון שאחד הנושאים שהתנועה עוסקת ודנה בו רבות הוא "קהילה קיבוצית במיטבה", ועל כן ביכולתה לסייע בידע מקצועי וניסיון מצטבר בגיבוש הזהות הקיבוצית הייחודית של להבות חביבה. יאיר העלה את הסוגיה שהחברים צריכים ליצור תהליך חיבור של החברים למקום, לקהילה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ניסה להסביר שזהו בדיוק תפקידם של ממלאי התפקידים - ליצור את הזהות הקיבוצית המיוחדת שלהם, ושהתנועה תשמח לסייע.

בסיום המפגש יצאו כולם לסיור שהחל בבריכה, המשיך בפינת החי המטופחת של הקיבוץ והליכה בשבילי הקיבוץ על צלע הגבעה ונגמר בעלייה תלולה לשיא הגבעה לתצפית יפה לכיוון מזרח. לאחר הסיור התפנו כולם לראות וגם לטעום את מעדני ה"מרכולבו" החדש שנפתח לא מזמן בהובלה ושיתוף של "גרנות". לסיום סיומת הגיעו לפאב הקהילתי וקינחו בכוס בירה צוננת, כשבדרך לשם עברו ליד הגינה הקהילתית והציצו במועדון הג'ודו.

רכז האזור בתנועה הקיבוצית, רועי מרגלית, ביקש הודות בסיום היום הגדוש לממלאי התפקידים שארגנו את הסיור והפגישות על האירוח המדהים ועל האוכל שהוגש גם בלהבות חביבה וגם בגן שמואל.

הוספת תגובה חדשה