"כלניות וקוצים" - בוגרי ובוגרות התיכון האזורי באשכול משתפים ונזכרים
אסון השבעה באוקטובר בנגב המערבי, והמלחמה שבאה אחריו עודם מטלטלים בעוצמה רבה את המדינה כולה, ואת הנפגעים הראשיים מההתקפה הרצחנית - תושבי העוטף – המפונים מבתיהם, בפרט.
השבוע, הופץ עלון מיוחד שקיבל את השם "כלניות וקוצים", אותו הפיקו וכתבו בוגרי בית החינוך האזורי "מעלה הבשור" (לימים "נופי הבשור") במועצה האזורית אשכול, שהיה מוסד חינוכי ציורי ויחיד במינו המשותף לכל קיבוצי אשכול, ושאליו הצטרפו מאוחר יותר גם ילדי המושבים באזור. תכני העלון כוונו לתושבי אזור אשכול, אולם אנחנו מביאים את תכני העלון לידיעתכם, משום שלתחושתנו גם חברי קיבוצים מאזורים אחרים בארץ יזדהו וימצאו עניין רב בתכנים.
היוזמה להפקת עלון זה נבעה מהתארגנות ספונטנית של בוגרי ובוגרות התיכון שרצו להחזיר לרגע את תחושת הביחד, לשמש במה לרגעים שונים של תקופה קשה זו - רגעי תקווה, רגעי חשש, רגעי תסכול. לוקטו בעלון תמונות ומילים, מחשבות ותחושות מהעבר ומההווה, מנקודת מבטם של בוגרי מעלה/נופי הבשור, קהילה המורכבת מעוזבי הקיבוצים והמושבים שנולדו, בגרו וחוו את הנגב המערבי אך בחרו להקים את ביתם במקומות אחרים, יחד עם בוגרים שנשארו ובנו את ביתם בחבל אשכול.
בפתיח כתבו עורכי ועורכות העלון על התחושות והמראות: "הילדות שלנו, השבילים שלנו, האדמה - הפכו כולם לאזור מלחמה. המשפחות, המורים, החברים הפכו בין לילה לפליטים. קהילה שורשית וציונית מפוזרת ברחבי הארץ. כועסים, עצובים, מבולבלים ומתוסכלים. זועמים על אוזלת היד של הממשלה, מאוכזבים מהקונספציה הביטחונית שקרסה ובעיקר מעומק הקרע, משבר האמון הבלתי נתפס. מה שקרה ב- 7 באוקטובר החזיר את כולנו בבת אחת לתחושת הבית העמוקה של כולנו, לתחושת השייכות לנגב המערבי. מכל מקום בארץ ובעולם חזרנו להיות מ"הם" לאנחנו". נמשיך לעמוד לצד משפחות הנרצחים והחטופים ולהשמיע את קולם".