דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית - שואלים את המתמודדים

לקראת הבחירות שיתקיימו ב-13.02.24 אנחנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המתמודדים והשקפת עולם. לשם כך, בשבועות הקרובים נפרסם בעמודי התנועה הקיבוצית סדרה של שאלות מהותיות שעליהן יענו הדס דניאלי ילין וליאור שמחה. להלן תשובות המתמודדים על שתי השאלות הראשונות שנשאלו
המתמודדים על תפקיד המזכ"ל: ליאור שמחה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי) והדס דניאלי ילין (צילום: אוראל כהן)
המתמודדים על תפקיד המזכ"ל: ליאור שמחה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי) והדס דניאלי ילין (צילום: אוראל כהן)

מה לדעתך תפקידה של התנועה במרחב הפנים-קיבוצי?

 

הדס דניאלי ילין
לתנועה יש למעשה תפקיד כפול: לקדם ולייצג את הקיבוצים כמכלול בתוך החברה הישראלית, ולדאוג לצרכים של כל קיבוץ בפני עצמו באופן ספציפי. מאז טבח ה-7 באוקטובר, למשל, בקיבוצים רבים התמודדו עם אתגרים פרטניים. במקומות שונים היה צורך לדאוג לבגדים, לתעודות זהות וכרטיסי אשראי, למחשבים ופלאפונים, לרכבים - וגם לצערנו לסידורי קבורה ולזרים בהלוויות הרבות. זו אחריותה של התנועה, וזהו ההבדל בין מי שעומד לבד למי שיש תנועה מאחוריו. 

התפקיד הזה כמובן לא ממוקד רק בשעת חירום. קיבוץ שסובל ממשבר כלכלי, מהגירה שלילית או שיש לו בעיה מול הרשות המקומית - התנועה מוכרחה להיות לצדו. כנ"ל לגבי דברים חיוביים כמו קיבוץ שרוצה לפתח ענף חדש או שרוצה להתרחב. המטרה שלי היא שהטלפון הראשון שקיבוצים ירימו יהיה לתנועה הקיבוצית. היא מוכרחה להיות ה"גב" שלכם. 

הצד הנוסף של תפקיד התנועה הוא להסתכל על כלל הקהילה הקיבוצית ממבט על. להחזיר אותה ואת הערכים שלה לעמדת השפעה במדינה. לדאוג שהממשלה תשקיע ותפתח את כל ענפי החקלאות. לחשוב ולעשות כל הזמן עם המבט קדימה: פיתוח אינטנסיבי, טיפוח מנהיגות צעירה שתוביל את הדור הבא, הכשרות מקצועיות לבעלי תפקידים, הקניית ושיתוף ידע, וביסוס שיתופי פעולה מכל הסוגים שייצרו תשתית כלכלית, חינוכית ותרבותית.  

כדי להגשים את כל זה, אני מתכוונת לשנות את מבנה התנועה ואת דפוסי הפעולה.  אני יודעת מה עובד ומה לא עובד ולכן אני מגיעה עם פתרונות מוכנים. בנוסף, לכל תחום תהיה תוכנית אסטרטגית לשנים קדימה, שתגובש יחד עם כלל הקיבוצים. זו תהיה מפת הדרכים שלנו.

ליאור שמחה:
תפקידה של התנועה הוא לתת גב לחברי הקיבוצים ולהנהלות. לתת ביטחון על כל רבדיו: אישי – קהילתי – כלכלי.

  1. ביטחון פיזי - שיקום קיבוצי הנגב המערבי והצפון עד התלם האחרון, יחד עם חיזוק הרבש"צים, כיתות הכוננות ומערכי ההגנה הפנימיים אל מול כל איום או מצב חירום עתידיים. זאת, תוך מאבק בלתי מתפשר להחזרת החטופים שלנו.
  2. ביטחון כלכלי - שיקום ופיתוח החקלאות ואמצעי הייצור, נשמת אפה של ההתיישבות העובדת והבסיס לביטחון לאומי. צריך לומר - ללא התיישבות אין ביטחון וללא חקלאות ואמצעי הייצור אין התיישבות.
  3. ביטחון קהילתי - ניהול מאבק נחוש להכרה בחינוך הקיבוצי כזרם רשמי ולגיטימי, לצד העצמת תנועות הנוער כחלק מרכזי מזהותנו ומהווייתנו.
  4. ביטחון בדיור - קידום מושכל ואחראי של פתרונות דיור ברי-השגה לדור הצעיר בקיבוצים, במסגרת תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 5/35), בנוסף לבחינה מחודשת של פריצת גבולות הקו הכחול לטובת קיום ישוב רב דורי צומח ומתפתח.
  5. ביטחון סוציאלי - הבטחת פנסיה הוגנת ותנאים סוציאליים מיטביים לדור הוותיק, עבור חיים בכבוד וברווחה לאחר פרישה מהעבודה.

ממילים למעשים, כמזכיר קיבוצי, נצר סרני, ויחד עם חברות וחברים נפלאים, הצלחנו להקים שכונות חדשות לצעירים בקיבוץ בד בבד עם העלאת גובה הקצבה החודשית לדור הוותיק – וכך אני רואה את אחריותה של התנועה בטיפול בכל המגזרים.

עדיין, עלינו לזכור כי הביטחון והשמירה על האינטרסים של הקיבוצים יכולים להתקיים רק בהתנהלות נכונה מול מכלול של גורמים, הווה אומר: חיבורים וממשקים במישור הלאומי והציבורי. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בענף החלב. כמנכ"ל יצרני החלב ובעבודה מערכתית, זה עבד מול הממשלה בשמירה על משק מתוכנן, זה עבד בשיקום רפתות העוטף לאחר הטבח הנורא, זה עבד בהגדלת מכסות החלב לרפתות - וזה יעבוד גם עבור כלל הקיבוצים, אל מול אתגרי המציאות, שהפכה למשימת חיינו.


האם חשוב שהתנועה תעמוד בקשר עם חברי הקיבוצים, וכיצד בכוונתך לקיים ולחזק את הקשר בין התנועה לבין חברות וחברי הקיבוצים?  

 

ליאור שמחה:
החברות והחברים הם הלב הפועם של התנועה ועלינו לרתום אותם לעשייה ולמעורבות. על-כן, קיימת חשיבות רבה בקשר הדוק עם חברות וחברי הקיבוצים, לרבות תהליכי שיתוף ציבור באמצעות פלטפורמות דיגיטליות והקמת צוותי עבודה רחבים. לצד זאת, התנועה חייבת להיות נוכחת בשטח ולהרגיש את הדופק הקיבוצי באופן בלתי אמצעי, במפגשים עם הנהגות הקיבוצים, החברות והחברים. כך לדוגמה, מאז השבת השחורה אני נמצא בקיבוצי הנגב המערבי והצפון כמעט על-בסיס יומיומי, חש זכות גדולה להיות עם הגיבורים והגיבורות בדרך לבנייה מחדש, לתקומה מחודשת של החיים ואמצעי הייצור. 

בכל הארגונים שניהלתי, למדתי שאין תחליף לקשר ולחיבור "גלגלי השיניים" לחזון משותף, מטרות ויעדים, תחת קו מנחה אחד: יותר עשייה, פחות דיבורים. עשייה זו תאפשר לתנועה להעניק ערך משמעותי לקיבוצים ולחבריהם, כחומת ביטחון אל מול המערכות הלאומיות, הציבוריות והתקשורתיות. 

במלוא הצניעות, גייסתי כדוגמה את התקשורת לטובת הרפת הישראלית והקיבוצים. אני מייצג מתוך תחושת שליחות את המצוקות, המכאובים והצרכים של כולנו באולפני הטלוויזיה, בערוצי הרדיו ובעיתונות המודפסת והמקוונת. טרם כל הופעה תקשורתית אני גם מקפיד לפנות לחברות ולחברים ומבקש להשמיע את קולם. זו גם תפיסת עולמי ביחס לצביונה של התנועה: בית קשוב, מכיל ומשתף, המזוהה עם היכולת לחבר בין אנשים, לתרום ברעיונות ובחשיבה, להוביל יחד עתיד טוב ובטוח יותר.  בית נוכח ורלוונטי לקיבוצים ולחבריהם, על-בסיס קשר שוטף, מתוך ערכי הליבה המזוהים עמנו: ערבות הדדית, סולידריות, שותפות.

הדס דניאלי ילין:
לכל חברות וחברי הקיבוצים צריך להיות קו ישיר לתנועה, בלי מתווכים. הדעות והעמדות והצרכים של כל אחת ואחד חשובים לא פחות מאלה של ממלאי התפקידים. אגיע לשמוע אתכם ואתכן באופן רציף ושוטף. כל מי שיירצה להעביר מסר, לשוחח או להיפגש - יוכל לעשות זאת. עם ההנהגות של הקיבוצים נקיים שיח של שותפות כך שיידעו להעזר בתנועה בצורה הטובה ביותר. נעדכן ונתעדכן באופן שוטף בצרכים, באתגרים ובתוכניות של הקיבוץ הבודד, האיזור והתנועה.  

דבר נוסף שנעשה הוא להעמיק ולהרחיב את הפעילות של התנועה בקרב הקהילה. נמשיך ונגדיל את תוכניות המנהיגות שהקמנו ונקים עוד. נרחיב את ההכשרות המקצועיות ואת תכניות המנהיגות לנשים. נרחיב את מגוון הפעילויות לנוער דרך אגף החינוך ובשיתופי פעולה עם תנועות הנוער, נרחיב את רשת הצעירים ונקים פעילויות לוותיקים.  ניצור מעטפת שתלווה את החברות והחברים בכל שלב: ש"ש, בצבא, במב"חים, בלימודים, בפנסיה. התפקיד שלנו הוא ליצור חיבורים - בין התנועה לחברים ובין הקהילות. אני מאמינה שה"ביחד" והערבות ההדדיות הם כוח העל שלנו.

הוספת תגובה חדשה