דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מאמרים משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: ורוד לבנות כחול לבנים

מאמרי "שולחן ההדרכה" נכתבים על ידי צוות מדריכות מקצועי ועוסקים בסוגיות חינוכיות קהילתיות איתן אנו מתמודדים כהורים, אנשי חינוך וחברי קיבוץ.
המאמרים משלבים בין הידע האקדמי ומחקרים אחרונים בתחום, לבין שינויים ומגמות בשטח, ומעלה שאלות ודילמות במטרה לקדם את החינוך בגיל הרך.
האחריות המקצועית להצלחתה של מערכת החינוך בקהילה היא של כולנו

והפעם מאמר מאת רובי סינה, חברת קיבוץ רשפים ומדריכה ב"גן הקיבוצי"
צילום: רותם ברדיצ'בסקי לוי, קיבוץ מצר
מתחילים כבר מגיל צעיר. צילום: רותם ברדיצ'בסקי לוי, קיבוץ מצר

הקיבוץ היה קיצוני מבחינה רעיונית, כאשר בראש מטרותיו עמדה חברה שוויונית, שכללה גם שוויון בין המינים. מבנה זה חייב גברים ונשים כאחד לתרום לתחומי העבודה באופן שווה, ומתוקף כך גם חייב את ביטולה של האחריות המסורתית של נשים כאמהות וכעקרות בית. 
נשות הקיבוץ בילו חלק ניכר מחיי העבודה שלהן במשרות "המשויכות" למין הנשי. הן עבדו בתחומי שירות הקהילה, ביניהם: מכבסה, קומונה, מטבח וחדר אוכל ומערכת החינוך (Neumann, 1991).
באופן אירוני, על אף הרטוריקה והאידיאולוגיה הקיבוצית שמטרתה (כביכול) להשיג שוויון בין המינים, ההפרדה המגדרית התעסוקתית שהתקיימה בקיבוץ הייתה גדולה יותר מההפרדה המגדרית בתעסוקה במדינת ישראל בכלל (Neumann, 1991).
על מנת לקבוע את המצב הנוכחי בנוגע להפרדה מגדרית בקיבוצים, יש לשאול מספר שאלות. מהו אחוז העובדים לעומת אחוז העובדות בענפי שירות וייצור? מהי החלוקה של תפקידי ניהול הענפים בקיבוץ בין גברים ונשים? כיצד התפקידים הארגוניים (מנהל הקהילה, מרכז המשק, מזכיר הקיבוץ, יו"ר הקיבוץ ומנהל העסקים) מחולקים בין גברים ונשים? למי יש שליטה על קבלת ההחלטות? מהו אחוז הגברים ואחוז הנשים החברים בהנהלת הקהילה?

התפקיד שלנו כאנשי חינוך וחברי קיבוץ הוא להציב את סוגיית המגדר והשוויון בין המינים בלב העשייה החינוכית בגיל הרך, במסגרת ההקשר החברתי-תרבותי-כלכלי-פוליטי-היסטורי הנוכחי.

מה הוא שוויון מגדרי?
שוויון מגדרי מתייחס להערכה שוויונית של גברים ונשים וכן שוויון הזדמנויות לחיים ולעבודה ללא קשר למין. מאז ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם על ידי האו"ם בשנת 1948, השוויון המגדרי התקבל כעיקרון יסוד של זכויות האדם. המטרה של קידום השוויון בין המינים במוסדות החינוך היא יצירת חיים הוגנים ומעשירים לכלל הילדים.
מגדר הוא גורם רב עוצמה בקביעת מהלך החיים. פערים בין המינים ממשיכים להתקיים בעבודה, בבית, בעמדות מנהיגות ובתחומים כגון STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), וזאת למרות עשרות שנים של חקיקה בתחום השוויון. רעיונות מגדריים משפיעים על הלמידה של ילדים ואף על הישגיהם בעתיד.
כאשר ילדים מגיעים לגיל בו הם מסוגלים לבטא את עצמם, הם יכריזו על עצמם כילד או כילדה. זוהי "הזהות המגדרית שלהם". ניתן להגדיר את הזהות המגדרית כחוש העצמי של האדם המקשר אותו לקבוצת מין מסוימת (Zucker & Bradley, 1995). בדרך זו, הזהות המגדרית משמשת כזהות חברתית. הזהות החברתית מאפשרת הזדהות עם קטגוריה חברתית (M.L Halim and D. Ruble).
הבנת קטגוריות חברתיות, וההבנה כי כל פרט יכול להשתייך לאחת או יותר מקטגוריות אלה, היא הישג משמעותי בחיי הילדים (Ruble, 1994).  
סיווג אחרים והאני במונחים של מין מתחיל בגילאים מוקדמים ובמהירות. עדויות מתמשכות מצביעות על כך שהזהות המגדרית מופיעה אצל ילדים בין 18 ל-24 חודשים (Martin et al, 2002).
קוהלברג (1966) הניח כי היווצרות הזהות המגדרית מחייבת הבנה של יציבות מגדרית. יציבות מגדרית קשורה ליכולת קוגניטיבית של הבנת יציבותם של אובייקטים במרחב באופן כללי (Piaget, 1965). יכולת זו מהווה הישג התפתחותי משמעותי שבבסיסה הבנת הרעיון של השתמרות תכונות פיזיות במרחב. קוהלברג הרחיב את תפיסת השימור של פיאז'ה אל המימד החברתי. לדבריו, ההבנה שמינו של אדם נשאר קבוע לאורך זמן ואיננו מושפע מגורמים שטחיים, הינו הישג קוגניטיבי-התפתחותי משמעותי.
כדי להגיע ליציבות מגדרית, על הילדים לעבור שלושה שלבים (Slaby & Frey, 1975). ראשית, על הילדים לזהות במדויק את עצמם ואחרים כבנים/גברים או בנות/נשים. שנית, על הילדים להבין את היציבות המגדרית, ההבנה שמין אחד נשאר קבוע לאורך זמן.
שלישית, על הילדים להבין את העקביות המגדרית. עקביות מגדרית מתייחסת להבנה שלמרות שינויים שטחיים, ילד יישאר ילד וילדה תישאר ילדה. למשל, גם אם ילד לובש שמלה, הוא עדיין יישאר ילד.

כמו זהות מגדרית, התפתחות הידע על הסטריאוטיפ המגדרי מתחילה מוקדם.
מחקרים מצביעים על כך שילדים מתחילים לפתח סטריאוטיפים מגדריים בגיל צעיר (Martin et al, 2002; Miller, Trautner & Ruble, 2006; Powlishta et al, 2001).
חוקרים זיהו כי סטריאוטיפים ראשוניים מתפתחים בגיל שנתיים בערך (Kuhn et al, 1978), וילדים רבים מפתחים סטריאוטיפים בסיסיים עד גיל שלוש (Signorella et al 1993).
כמעט כל הילדים הופכים מודעים לסטריאוטיפים מגדריים, אשר ממשיכים להתפתח עד סיום הגן, ואף פועלים בהתאם לידע שרכשו בנושא.

היכן נוכל לראות את ההשפעות של ההטיה המגדרית בחינוך הגיל הרך בימינו?
בקיבוצים ישנם נערים העובדים בענפי הקיבוץ השונים. אולם, מבט חטוף בלבד יאשר כי קיימת הפרדה מגדרית תעסוקתית כבר בשלבים הראשוניים של תעסוקת נערים בקיבוץ.
נערות מופנות לחינוך, בעוד הנערים מופנים לעבודה בפרדס, בגד"ש ובמדגה. הרפת עשויה להוות סביבה ניטראלית יחסית, אולם ייתכן כי בדיקה מעמיקה יותר תציג מציאות בה נערות ונשים עובדות ביונקיה ובטיפול בעגלים במקרים רבים, בעוד הנערים והגברים עוסקים בעבודה עם העדר הבוגר, משתמשים בכלים מתקדמים ואף נוהגים בטרקטורים.

מבחינת ההשפעה על חינוך הגיל הרך, עלינו לשאול כיצד הפרדה מגדרית תעסוקתית משפיעה בשטח? איזה מסר מועבר לילדים? כיצד הפרדה זו משפיעה על דרך חשיבתם של בנים ובנות בנוגע ל"תפקידים של נשים" ו"תפקידים של גברים"? כיצד זה מיתרגם לאופן המשחק שלהם, ומאוחר יותר להתפתחותם?

לעיתים קרובות, בנים ובנות חווים תגובות וציפיות של הסובבים אותם בשל המגדר שלהם. סטריאוטיפים מגדריים משפיעים לעיתים על הדרך שבה בנים ובנות חווים את החיים ועל האופן בו הם משחקים (MacNaughton and Williams, 2004).

נורמות חברתיות יכולות להשפיע (במודע או שלא במודע) על יחסינו כלפי ילדים. יש צורך בהעלאת מודעות בנוגע לשוויון מגדרי, וכן בנוגע לסוגיות הקשורות למגדר ולהשפעה שיש לדעות קדומות על ילדים. דוגמה לכך היא כי למרות שוויון רשמי בדבר זכויות פוליטיות, נשים היו ונשארו פחות פעילות באסיפה הכללית הקיבוצית (שיחת קיבוץ) מאשר גברים, הן מבחינת נוכחות מספרית באסיפה והן מבחינת השכיחות בהשתתפותן. נשים מיוצגות יתר על המידה בוועדות העוסקות בבעיות חברתיות, חינוכיות ותרבותיות; נציגותן פחותה באופן קיצוני בוועדות העוסקות בכלכלה, בעבודה, במדיניות הכללית ובביטחון.
פעמים רבות, אנו כמחנכים תומכים באופן בלתי מודע בתפקידים מגדריים. יש להפוך את המחנכים למודעים למצב בו הם עשויים להתנהג אחרת כלפי בנים ובנות - במודע או שלא - ולהראות כיצד התנהגות זו משפיעה על הילדים תחת טיפולם, ואף עלולה להשליך על התפתחותם העתידית.
חשוב לערער על הסטריאוטיפים כבר בגיל הרך, על מנת לתת לילדים מגוון רחב של חוויות למידה. בנים ובנות גם יחד עלולים לפספס חוויות משמעותיות אם המשחק שלהם מוגבל לכמות חלקית מן המשחקים הזמינים בסביבתם. הכשרת מחנכים ברגישות מגדרית תאפשר למחנכים בגיל הרך לראות ולהבין דעות מגדריות קדומות בקהילה וכן לזהות דעות כאלו בגן.
כמו כן, חשוב להבין את התיאוריה העומדת בבסיס התפתחותה של זהות מגדרית, היווצרות סטריאוטיפים והתנהגויות הקשורות למגדר. הבנה זו תסייע למחנכים להצביע מדוע, כיצד ומתי מגדר מהווה גורם המשפיע על משחק ילדים, וכיצד ניתן להתמודד עם משחק הקשור במגדר בקרב ילדים.
מחנכים צריכים להיות מסוגלים לחקור את הדעות המגדריות הקדומות שלהם בסביבה בטוחה, על מנת לעמוד בפני דעות אלו ולדאוג שלא ישפיעו על עבודתם כמחנכים.
כאנשי מקצוע בתחום הגיל הרך חשוב לשקול את הדברים הבאים: אילו הטיות מגדריות את חושבת שיש לך? האם את פתוחה לחוויות שוות ומגוונות הן עבור בנות והן עבור בנים? כיצד ומתי את צריכה להתערב במשחק ילדים כדי לקדם את השוויון המגדרי?

המודעות לנושא תחלחל לילדים וזוהי אחת הדרכים לצמצום אי שוויון מגדרי בגיל הרך בפרט ובמערכת החינוך בכלל:
משוב עצמי הינו כלי שימושי עבור אנשי מקצוע בתחום הגיל הרך, מכיוון שהמשוב מאפשר לנתח את האופן שבו המחנכים פועלים בקרב ילדים וילדות. המחנך מפתח מיומנויות בכדי להיות בטוח שהיחס הניתן על ידיו כלפי בנים ובנות הינו שוויוני ולא קיימת העדפה לטובת מין אחד. כמה שאלות המחנך שואל בנות ובנים? מהו "זמן ההמתנה" שניתן לבנות ולבנים לחשוב על תשובה? כמה זמן מחנך משקיע במתן משוב אישי לבנים לעומת בנות? האם בנים ובנות חולקים באותה מידה משימות בגן ותפקידי מנהיגות?
מחקרים מראים כי מחנכים מתקשרים באופן שונה עם בנים ובנות, כאשר לבנות מוצעות יותר שאלות שתשובותיהן הן 'כן / לא', בעוד שלבנים מוצעות שאלות פתוחות.  בנוסף, תשומת לב רבה יותר, חיובית ושלילית, ניתנת לבנים על ידי מחנכים. מחקרים הראו כי אנשי מקצוע בתחום הגיל הרך לא רק נטו להגיב יותר לבנים, אלא שבתגובותיהם גם שילבו פתרונות מתקדמים יותר (Alloway, 1995).
 
חשוב לא רק להדגים התנהגות שוויונית, אלא גם לדעת להתערב במשחק ילדים. על ידי התערבות באופן רגיש והטמעת חלופות למשחק ילדים, ניתן להציע דרכי משחק התומכים בשוויון המגדרי.

התבוננות בילדים יחידים? עשויה לעזור לקבוע אם המגדר הוא גורם באופן המשחק שלהם, וכך ניתן ליצור אסטרטגיות לקידום שוויון בין ילדים.
ניתן לצפות כיצד בנים ובנות משחקים יחד, תוך התמקדות בתחומים הבאים: בחירות משחקים וחומרים, שימוש בחלל, וכן הזמן המושקע בפעילויות ספציפיות. יש לשאול שאלות בנוגע למשחק הילדים: האם הילד נמנע מאזורים מסוימים או סוגים של משחק בגלל איך שילדים אחרים משחקים? האם הם משתתפים או מתחמקים מתחומי משחק בשל גורמים מגדריים? מי משפיע או שולט במשחק?  בנוסף, יש לבדוק את הציוד, החומרים והתמונות המשמשים את הילדים כדי לוודא שהם כוללים מגוון מגדרי, תמונות לא סטריאוטיפיות ותפקידים לא מסורתיים במשפחה.

האם כל חומרי ההוראה צריכים להיות מעודכנים כנטולי מגדר?
ספרים מעודכנים בהחלט יסייעו להנחיל שוויון בין המינים בגיל הרך, אך גם אם התוכן של ספרי התמונות לא ישתנה, גננות עדיין יכולות להצביע על תכנים אלו כדוגמאות לאי-שוויון בין המינים. גישה זו מעודדת ילדים לחשוב באופן ביקורתי על התוכן אליו הם נחשפים, יכולת חשובה בפני עצמה.

אזורי משחק דרמטיים עלולים להנציח סטריאוטיפים מגדריים. אזור משחקים דרמטי בגיל הרך הינו דרך נהדרת לעורר את דמיונם של ילדים ולקדם מיומנויות חברתיות. עם זאת, לעתים קרובות מדי, האזור מוגבל לכיור, תנור ובובות. אזור משחקים דרמטי לא צריך להיות מוגבל, שכן לפינה ביתית יש נטייה לתייג את הילדים בתפקידים סטריאוטיפיים כבעל ואישה, אם ואב ועוד.

לאזור המשחקים הדרמטי יש אפשרויות אינסופיות. מן המטבח המסורתי, אזור המשחק הדרמטי יכול להפוך למרפאה וטרינרית, סטודיו לאמנות, חנות לחיות מחמד, מעבדה מדעית או תחנת משטרה. אזור שכזה עשוי לפתח אוצר מילים רחב, תפקידים מגוונים ומיומנויות חדשות. מחקרים הצביעו על כך ששינויים שבוצעו באזור המשחק הדרמטי, הולידו פחות מקרים של משחק הנשלט על-ידי מגדר (Clough & Nutbrown, 2009).
ילדי הגן מנסים באופן טבעי תפקידים שונים. בעזרת הדרכה, ילדים יכולים לחקור בבטחה את הסטריאוטיפים המגדריים של החברה, וגם להתפתח מעבר לתפקידים תרבותיים נוקשים.
סיפורים, שירים, פעילויות וציוד עזר צריכים להמחיש מצב בו בנות ובנים לוקחים חלק באותם תפקידים ובכל המקצועות.  

ילדים צעירים יכולים להבין מה הוגן ומה לא בעולם היומיום שלהם. מחנכים בגיל הרך יכולים להשתמש בחוויות הילדים כדי להוביל שינוי במסגרת החינוכית. 
כמו כן, יש לתמוך ולעודד ילדים המנסים לחצות את גבולות המגדר. ילדים אלו עשויים לחוות הקנטה, דחייה, או לחץ חברתי לשוב למסגרת הנורמות מצד חבריהם. Mac Naughton 2001 מציע כי על מחנכים להיות מודעים לאפשרות של תגובות שליליות, ועליהם לפעול על מנת למנוע תגובות אלה, או לכל הפחות למזער אותן. 

ילדים בגיל הרך צפויים להגיב באופן שלילי להפרות של נורמות המגדר. מספר מחקרים מוקדמים תומכים בתחזית זו (Huston 1983). כאשר ילדים בני 3-5 צולמו תוך כדי משחק עם צעצוע "המשויך" למין מסוים (למשל בית בובות) בנוכחותו של ילד מאותו מין שלהם, הילד נענש (לדוגמא באמצעות לעג) על ידי חבריו למשחק, כששיחק עם צעצוע ה"משויך" למין השני (Langlois & Downs 1980).
גננות דיווחו שילדים בגיל הגן נוטים להגיב באחת משלוש דרכים להפרות של נורמות מגדריות: תיקון ("תן את הבובה לילדה"), לעג, ו"שלילת זהות"(למשל, "בנג'מין הוא ילדה") (Kowalski 2007).

באופן מפתיע, מחקרים הראו כי ילדים בגיל הרך מסוגלים לזהות ילדים בקבוצתם אשר נוטים לאכוף את כללי המגדר ואת גבולות ההפרדה בין המינים (McGuire et al., 2007). הממצאים הראו כי ילדים שהייתה להם חשיפה לכמות גדולה יותר של "ילדים האוכפים את חוקי המגדר" בקבוצתם נטו להגביל את המשחק שלהם למשחק עם ילדים מאותו המין שלהם בלבד. ממצאים אלה מציעים כי פעולותיהם של "המשטרה המגדרית" תורמת באופן רחב לשמירה על הבדלים מגדריים בגן.

הערות של ילדים, כגון "אתה בועט כמו ילדה", "בנות לא משחקות עם משאיות", או "בנים לא בוכים" צריכות לקבל התייחסות הולמת. חשוב לדון על המשמעות של המשפטים הללו ועל השלכותיהם. כאשר סיטואציה כזו מתרחשת, יש להשתמש במקרה כרגע לימודי.

כמו כן, חשוב להבין את ההשפעה של התקשורת כלפי רעיונות המגדר ואת דמויות הגברים והנשים המוצגים במדיה, אליה ילדים צעירים נחשפים בטלוויזיה ובספרים.

במחקר על ספרי ילדים, (Hamilton, Anderson, Broaddus & Young, 2006) נמצא כי היו כמעט פי שניים דמויות ראשיות של גברים וילדים בהשוואה למספר הדמויות הראשיות של נשים וילדות. 
עוד נמצא כי גם כאשר סופרי ילדים בוחרים להשתמש במספר שווה של דמויות מכל מין, הספר יכלול פחות איורים של ילדות ונשים (Gooden & Gooden, 2001).

מאחר והטיה מגדרית נוכחת במידה מסוימת בחייהם של אנשים רבים, מחנכים בגיל הרך עלולים להיתקל במחסומים המונעים קידום שוויון מגדרי אמיתי. באמצעות פעילות אקטיבית למען שוויון מגדרי, ניתן לשבור את המחסומים המונעים על ידי סטריאוטיפים מגדריים ודעות קדומות, ובכך לאפשר לבנים ולבנות ליהנות באופן שווה מחוויות הגיל הרך.
מערכות חינוך אינן מעבירות את התרבות בלבד, למערכות אלו יש את היכולת לשנות ולעצב את התוכן ואת רוח הדברים ובכך להביא לשינויים בשטח. מצד שני, חשוב לזכור שמערכת החינוך מלמדת היבטים מסוימים של המורשת התרבותית שלנו, ובכללם גם דעות קדומות והטיות מגדריות. היבטים אלו הם בלתי נמנעים ועלולים להנציח עוולות וחוסר שוויון (Popekiwtz, 1987)

אם אנחנו באמת מעוניינים ביצירת שינוי ובקידום חברה הוגנת, עלינו להיות מוכנים לבחון ולבדוק את המנהגים והתרבות שלנו, כאשר המגדר והשוויון בין המינים חייבים לעמוד על סדר היום. נושא המגדר צריך להוות חלק מרכזי בהכשרת מחנכים לפני שהם נכנסים לגן. המטרה הסופית בתהליך הינה שחרור ילדים וילדות מכבלי הסטריאוטיפים המגדריים, המשפיעים על התפתחותם ארוכת הטווח, על אפשרויותיהם ועל הישגיהם.

========

רובי סינהרובי סינה, נשואה ואם לשלוש בנות.
חברת קיבוץ רשפים.
B.A בפסיכולוגיה התפתחותית
M.A בעבודה סוציאלית
קורס הדרכה של מסגרות תחילה
יו"ר חינוך בקיבוץ רשפים ומדריכה ברשת הגן הקיבוצי.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
Bibliography
 
1.    Liben LS, Bigler RS. The developmental course of gender differentiation: Conceptualizing, measuring, and evaluating constructs and pathways. Monographs of the Society for Research in Child Development.2002;67(2):vii-147

2.    Bigler RS, Liben LS. A developmental intergroup theory of social stereotypes and prejudice. San Diego, CA: Elsevier Academic Press; 2006:39-89.

3.    Bigler RS. The role of classification skill in moderating environmental influences on children's gender stereotyping: A study of the functional use of gender in the classroom. Child Development. 1995;66:1072-1087.

4 .      Goble P, Martin CL, Hanish LD, Fabes RA. Children’s gender-typed activity choices across preschool social contexts. Sex Roles. 2012;67(7-8):435-451. 

5.  5Bandura A, Bussey K. On broadening the cognitive, motivational, and sociocultural scope of theorizing about gender development and functioning: comment on Martin, Ruble, and Szkrybalo (2002) Psychol. Bull. 2004;130:691–701. 

6.    MacNaughton, G Even pink tents have glass ceilings: crossing the gender boundaries in pretend play in Dau, E and Jones, E. Child’s Play: Revisiting Play in early Childhood Settings MacLennan and Petty Pty Ltd, 1999

7. MacNaughton, G Rethinking Gender in Early Childhood Education (Sage, 2000)

8. Nutbrown, C and Clough, P Citizenship and Inclusion in the Early Years: Understanding and Responding to Children’s Perspectives on “Belonging” (International Journal of Early Years Education 17, 2009) 

9.Signorella, M. Gender and Development in Sex Roles. Sex Roles, 2012.  67(7-8), 373-374. 

10.Maccoby, Eleanor E. "Gender and relationships: A developmental account". American Psychologist. 1990. 

 

11.Martin, C. L.; Fabes, R. A. "The Stability and Consequences of Young Children's Same-sex Peer Interactions". Developmental Psychology. 37 (3): 431–46.  
 
12.Judith H. Langlois and A.Chris Downs 'Mothers, Fathers, and Peers as Socialization Agents of Sex-Typed Play Behaviors in Young Children' Child development Dec.1980 Vol.51,No.4 
 
13.Zosuls K.M, Ruble D.N, Tamis-Lemoda C S et al. The acquisition of gender labels in infancy: implications for gender typed play.2009 Dev.psychol 45;688-701
 
14.Powlishta, K. K., Serbin, L. A., & Moller, L. C. The stability of individual differences in gender typing: Implications for understanding gender segregation. Sex 
Roles,1993  29, 723–737. 
 
15.Kohlberg L.. Early education: A cognitive-developmental view. Child Development, 1968,39, 1013–1062. 
 
16. Hamilton MC  Anderson D, Broaddus M, Young K . Gender stereotyping and under-representation of female characters in 200 popular children's picture books: A twenty-first century update. Sex Roles 2006

 

17 Yossi Katz and Shoshana Neumann Women's Quest For Occupational Equality: The Case Of Jewish Female Agricultural Workers in Pre-State Israel. Rural History (1996) 7, 1, 33-52. Copyright © 1996 Cambridge University Press 33
 
18. Neuman S (1991) Occupational sex segregation in the kibbutz: Principles and practice. Kyklos 44:203–219Google Scholar
 
19. Judith Buber Agassi .THEORIES OF GENDER EQUALITY: Lessons from the Israeli Kibbutz 1989


 

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

11 + 3 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content