10% ממצטייני הנשיא- קיבוצניקים- למרות ששיעורם באוכלוסיית ישראל הוא 1.5%

12 מתוך 120 החיילים שזכו ביום העצמאות בתעודת הצטיינות מנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הם בני ובנות קיבוצים וחיילים בודדים המאומצים בקיבוצים. זה הוא נתון זהה לנתון של המצטיינים הקיבוצניקים בשנה שעברה.

התנועה הקיבוצית: "אנחנו גאים מאד בבנותינו ובנינו ובחיילים הבודדים שמבחינתנו הם הילדים שלנו, שזוכים להערכה מצה"ל ומנשיא המדינה על שירותם הצבאי. התנועה הקיבוצית והקיבוצים חינכו תמיד ומחנכים גם היום לשירות צבאי מלא ומשמעותי, ולא בכדי גם בקרב הבנים וגם בקרב הבנות יש 98% גיוס. בכל שנה בטקס מצטייני הנשיא אפשר לראות את הפירות לכך – למרות שאנחנו אחוז וחצי מהאוכלוסייה, עשרה אחוזים מהמצטיינים והמצטיינות הם קיבוצניקים".

הכירו את המצטיינים:

סמל מאי סברנסקי, קיבוץ שדה נחום, מד"בית בהנדסה קרבית.
מאי התגייסה לקורס הנדסה לאחר שנלחמה להתקבל לתפקיד, וקיבלה את השיבוץ רק יומיים לפני יום גיוסה. בסוף הקורס שובצה כמדריכת נגמ"שים, ולאחר כחצי שנה קודמה להיות מדריכה בכירה. לפני כחודשיים, חייל אשר נפצע בתאונה חזר לנהוג ביחידה לאחר תהליך שיקום ממושך בליווייה הצמוד של מאי עד לחזרתו המלאה. היא מספרת שזוהי זכות עבורה לדעת שהיא הביטחון של החיילים.

בזמנה הפנוי מאי רוכבת על סוסים באופן מקצועי, היא מדריכה טיפולית ואף עשתה שנת שירות בחוות הסוסים חוות סברה שבקיבוץ גבעת חיים איחוד. היא רואה הקבלה בין הרכיבה הטיפולית לבין תפקיד ההדרכה שלה בצה"ל. 

סמ"ר ינאי רובינשטיין, קיבוץ נירים, לוחם ביחידת "רוכב שמיים", מש"ק הדרכה בהכשרות.
ינאי התמיין ליחידת רוכ"ש מכיוון שהפן הטכנולוגי והמודיעיני של רוכ"ש עניין אותו. באמצע שלב אימון הפרט הוא נפצע ונאבק לסיים את המסלול. בעקבות פציעתו, עבר ינאי ניתוח ולאחר מכן שירת במשך חודש בחמ״ל היחידתי. לאחר הניתוח רצו לשחרר אותו מהצבא אבל הוא נלחם להישאר כמתנדב. לאחר תקופת החלמה נוספת, חזר לשרת כחייל מן המניין.

ינאי, בשל היותו חובש מתנדב במד"א, והעובדה שבניגוד לרוב תושבי נירים שהה בקיבוץ ביום האחרון של צוק איתן, הוזעק לטפל בשלושת חברי הקיבוץ שנפגעו פגיעה ישירה מפצמ"ר. כשינאי הגיע למקום הוא מצא את הרבש"צ זאביק עציון מת, והתחיל לנסות ולהציל ביחד עם שאר גורמי ההצלה את שחר מלמד וגדי ירקוני. ינאי הינו בנו של דדי רובינשטיין, שכיהן כמנכ"ל משקי הנגב והיה ממובילי התארגנות העורף בקיבוצים במהלך צוק איתן. לאחר המלחמה עבר דדי שבץ מוחי קשה, ינאי ליווה באופן צמוד את אביו בביה"ח, אך לא דחה את גיוסו לצה"ל והתגייס בבקו"ם ממש משערי ביה"ח. ינאי בוגר שנת שירות בכפר הנוער "בן שמן".    

רב"ט רבקה סייבל, חיילת גרעין צבר בקיבוץ כפר מסריק, מדריכת 'שר-אל'.
רבקה עלתה בחודש יוני שנת 2015 מניו יורק, כחלק מגרעין צבר. היא החליטה לעשות עלייה כשהייתה בת 16 מכיוון שתמיד אהבה את ישראל והייתה מאד מעורבת בקהילה היהודית. בהתחלה היה לה ממש קשה, גם להתרגל לצבא וגם למדינה שונה לגמרי. אביה של רבקה מגיע לטקס לאחר 15 שנה שלא היה בארץ, ואחרי שנה שלא ראתה אותו בעצמה.

לרבקה היה מאוד קשה לקבוע פרופיל צבאי מפני שאחת מראותיה היא למעשה ״חצי ריאה״ אך נלחמה על שירותה ושובצה לבסוף ביחידת קשרי חוץ, ולאחר מכן בפרויקט 'שר-אל'. פרויקט המקבל ומדריך מתנדבים מכל העולם הבאים להתנדב בבסיסי צה"ל למספר שבועות. רבקה מספרת שהיא מאד שמחה שהצליחה להתקבל לתפקיד הזה, שהיא מרגישה נחוצה ותורמת לצבא ולמדינה בכלל. בתפקידה היא מלווה מתנדבים מכל העולם בבסיסים בכל הארץ, מלמדת אותם על יהדות וישראליות ומרגישה כי עבורם היא וחברותיה להדרכה הן הפנים של צה"ל.

רב"ט סופי (סוניה) קרצ'מסקי, חיילת גרעין צבר בקיבוץ יחיעם, עוזרת וטרינר בחיל האוויר.
סופי נולדה בארה"ב, בעיר סן פרנסיסקו ועלתה לארץ כחלק מגרעין צבר. החלום שלה היה להתגייס לצבא ולתרום למדינה, היא רואה גאווה גדולה בלהיות יהודייה ורוצה אף להישאר בארץ גם לאחר שירותה הצבאי. לסופי יש תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת פרינסטון וכעת לאחר תפקידה בצבא, כמטפלת בכלבים שבשירות חיל האוויר, היא חולמת ללמוד וטרינריה. היא  מזמינה את כל חברי הקיבוצים ליצור קשר עמה ולאמץ כלבים שמטופלים אצלם אותם היא מתארת באהבה כמאולפים, מטופלים היטב ומאד ידידותיים וטוענת כי אין בית טוב יותר לכלב ממרחבי הקיבוץ. 
סוניה מספרת שהופתעה מאד לקבל את ההצטיינות ושהיא מאד שמחה ומתרגשת.

סמל גל שמעוני, קיבוץ מגידו, מפקדת תצפיתניות ברמאללה.
גל התגייסה בחודש נובמבר שנת 2015 להיות תצפיתנית, היא עברה טירונות 02 מורחב וקורס במשך 3 חודשים. בסוף הקורס שובצה להיות חלק מצוות ההקמה של חמ"ל פסגות בבנימין, יחד עם חמש חברות נוספות. בחודש אוגוסט שנת 2016, יצאה גל לקורס מפקדות איסוף ובאופן חריג חזרה לחמ"ל פסגות, אותו חמ״ל ממנו הגיעה, לפקד על חברותיה. גל מספרת כי התפקיד מאוד מעניין ומאתגר וכי היא מתעסקת באירועים מבצעיים בכל יום.

רב"ט מיכאל סגיב, חייל גרעין "צבר" בקיבוץ טירת צבי, לוחם באיסוף קרבי "שחף" בצפון.
מיכאל הוא חייל בודד אשר נולד באנגליה ועלה לארץ דרך גרעין צבר. הוא התגייס לבסיס 'מחווה אלון' לקורס עברית בחודש דצמבר שנת 2015 כדי לשפר את העברית שלו, לאחר מכן, עבר הכשרה של 8 חודשים, ובין היתר עבר קורס קלעים, קורס צלם מבצעי וקורס נווטים. מיכאל מספר כי החליט לעלות לארץ עוד כשהיה ילד, הוא גדל במשפחה ציונית וזה היה החלום שלו כל חייו. אביו, מרוקאי שנולד במרוקו ועלה לארץ, עבר לאנגליה כשהיה בן 30, שם הכיר את אמו שנולדה בתימן ועברה לאנגליה.
להיות מצטיין עבורו זו הרגשה כיפית ומרגשת, כיוון שהוא תמיד מנסה לעשות את תפקידו כמו שצריך. לאחר שחרורו מיכאל מתכוון להישאר לגור בארץ.

רב"ט צוף עומר, חיילת בודדה בקיבוץ מעין צבי, מפקדת בקורס "מרווה" של חיל החינוך.
צוף התגייסה בחודש דצמבר שנת 2015 ליחידת הגדנ"ע, ולאחר שעברה טירונות וקורס במשך 3 חודשים שובצה כמפקדת גדנ"ע בבסיס ג'וערה. לאחר כחצי שנה עברה לבסיס שדה בוקר, שם פיקדה בקורס "מרווה"- קורס של חודשיים שמועבר ליהודים מכל העולם בגילאי 18-21, הבאים לחוות שירות צבאי. במהלך הקורס מועברים תכני טירונות וסדרות חינוך במקומות שונים בארץ.

צוף מספרת כי היא מאוד אוהבת את התפקיד שלה ומרגישה שהוא מאוד משמעותי, שהיא מרגישה זכות להכיר לאנשים את המדינה ומכירה בעצמה דברים חדשים רבים שלא הכירה בארץ לפני הקורס.  צוף אף עשתה שנת שירות בפנימיית "אחוזת ילדים" בחיפה.
כשנבחרה למצטיינת הייתה בהלם מוחלט, היא מספרת כי היא מתרגשת מאוד ושהייתה לה תחושה שיקרה לה משהו גדול במהלך שירותה.

סמל שחר זהבי, קיבוץ גשר הזיו, ראש תחום לוגיסטיקה ומשמעת של מפעילות האמר קרבי.
לפני השירות עשתה שחר שנת שירות בכפר יחזקאל ב"בית לילד" דרך התנועה הקיבוצית. לקראת גיוסה הלכה לכנס במסגרת שנת השירות, בנושא מפעילות האמר קרבי, ונמשכה לחוויות ולסיפורים של המפקדות שדיברו בכנס. שחר עברה קורס במשך 4 חודשים, ובמשך תשעת חודשים הייתה מפעילת האמר. היום, משרתת כרס"פ של 2 פלוגות סדירות ופלוגת ההכשרות ושמחה מאד שהתאמצה להגיע לתפקיד המספק הזה.

סמל אדה סאנדמאן, חיילת בודדה בקיבוץ עין החורש, לוחמת באיסוף קרבי.
אדה נולדה בניו יורק, ארה"ב, למשפחה חרדית אדוקה. בנערותה עברו הוריה להתגורר בלונדון והיא חליקה את חייה בין בית הוריה בלונדון לבית הסבים בשיקגו. אדה מספרת שכל חייה חלמה להתגייס לצבא בישראל אך לא חשבה שזה יוכל לקרות בגלל אורח חייה הדתי. בגיל 21 עלתה לבדה לארץ על מנת להתגייס כשהיא בעלת מוטיבציה גבוהה ורצון לתרום בתפקידי לחימה. כעת אף החלה התהליך לפיקוד ונמצאת בקורס הכנה לקצונה.
היא מספרת כי לא ציפתה להיות מצטיינת וזהו כבוד גדול בשבילה, במיוחד כי הוריה קיבלו את בחירתה ובאים ללוות אותה ביום מרגש זה.

סמ"ר י' (שמו המלא ותמונתו חסויים), חייל בודד.

סג״ם זהר זלץ, קיבוץ להבות הבשן, מ"מ פלוגה מסייעת בגדוד הבוקעים, חטיבה 401 בחיל השריון.
אביו של זהר, גיורא זלץ, ראש המועצה האיזורית גליל עליון, שירת בחטיבת השריון 188 בגדוד 74 בתור מפקד השלמה. זהר מספר כי רצה להתגייס לחיל השריון בשביל ללכת בעקבות אביו, ורצה לשרת במקום מגוון בכדי לגעת ולהכיר מגוון רחב של אנשים. באוגוסט 2014 אכן התגייס לחיל השריון ושובץ בגדוד המסייעת. לאחר מכן, יצא לקורס פיקוד וכשסיים שובץ להיות מפקד כיתת לוחמים בגדוד "עׂז" במשך שמונה חודשים, עד שיצא לקורס קצינים. בסוף השלמת הקצונה, עלה זוהר להיות מפקד מחלקה בגדוד הבוקעים. הוא מספר כי מה שהניע אותו לצאת לפיקוד זה הבית והסביבה התומכת בו. זהר רוצה לחנך ולהשפיע, והוא אומר כי בתור מפקד הוא מאד פתוח ומוכן לשמוע את כולם ולתת מענה לכל חייל. מאד חשוב לזהר לפתח את פקודיו באופן מקצועי ואישי, גם מעבר לתחומי הצבא. 

סמ"ר ענבל כספי, קיבוץ מגן, רס"פ בקרקל.
לפני גיוסה רצתה ענבל  לשרת ביחידת "עוקץ", אך לאחר שהתגייסה לשלב המכין ביחידת "קרקל" הבינה כי שם מקומה. היא יצאה לקורס פיקוד, בסופו פיקדה על כמה מחזורים ולאחר מכן קודמה לתפקיד סמלת. ענבל נפצעה במהלך השירות ושברה את כף הרגל ולכן נאלצה לעבור לתפקיד עורפי יותר והפכה לרס"פית בגדוד.
ענבל מספרת שהיא הרביעית מהקיבוץ שמקבלת את ההצטיינות והיא מאוד מתרגשת, כל הקיבוץ יודע על הצטיינותה וגאה בה מאוד.