תנין באגם / מנחם (פוסי) רגב, תל קציר

 

אצלנו בבית בקיבוץ רננים,

יש אגם קטן מוקף בדשאים.

אתמול באגם היה מאוד שמח

לאגם שלנו הגיע אורח.

 

אורח מוזר מארץ רחוקה

עם שיניים גדולות ועין אדומה.

צבע ירוק עור מלא קשקשים,

בהתחלה קצת הבהיל את הילדים.

 

שלום, הוא אמר, שמי הוא ביל

אני תנין, תנין לא מבהיל.

באתי לבקר אתכם באגם

להיות שכן שלכם עד עולם.

 

אבא שמע, והרים הוא גבה,

אמא לאבא סימנים היא עשתה,

תנין באגם? היכן זה נשמע?

איך אלינו התגלגלה הצרה?

 

ביל התנין הרים את זנבו

ביקש בנימוס נשמע גם אותו,

זה לא נחמד וגם לא נעים,

מעל ראש האורח לעשות סימנים.

 

תנין זה מפחיד וגם מבהיל

אך ביל התנין, הוא כייף לא רגיל.

אני תנין ידידותי לסביבה,

ורק רוצה קצת אהבה.

 

מבטיח באגם לשכב כל היום

להשתזף בשמש לתפוש לי חום

בערב תתנו לי סלט ירקות

אנפנף בזנבי ואצא לי לרקוד.

 

כאשר אתם לעבודה הולכים

אדוג באגם סלסלה של דגים,

את הדשא אקצור, בגינה אעדור,

ובשאר הזמן על הבית אשמור.

 

אני ביל התנין ביבי סיטר מושלם

הילדים על גבי שטים באגם.

אם המים חמים ואמא מרשה

אצלי ילמדו שיעורים בשחייה.

 

אצל ביל התנין החיים פשוטים,

כי ביל התנין אוהב אנשים.

אמרו "ביל נחמד", תנו לטיפה,

כל יום, ביל לכם, יגיד "תודה!"

 

דייג, גנן, וכלב שמירה

"בייבי סיטר" הנותן שיעורים בשחייה,

עסקה נאה כי כל התמורה

סלט ירקות, ליטוף, וקצת אהבה.

 

אצלנו בבית בקיבוץ רננים,

מסביב לאגם ביחד חיים:

אמא, אבא, דור וצליל

ותנין ירקרק ששמו הוא ביל.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/