דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית בדיון בכנסת: "קליטה בתוך קהילה היא הדרך הנכונה, זה מה שאנחנו מציעים בקיבוצים"

בדיון שנערך השבוע בוועדה לעניין זכאי חוק השבות והקשר עם התפוצות, בראשות ח"כ יום-טוב כלפון, אמרה שרת הקליטה, פנינה תמנו שטה: "אנחנו מאמינים שהיכולת לממש את התחזיות של עשרות ומאות אלפים תוכל לקרות רק אם נעבוד באופן סדור וחכם בשילוב הכוחות הפועלים בשטח"
המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית בדיון בכנסת: "קליטה בתוך קהילה היא הדרך הנכונה וזה מה שאנחנו מציעים בקיבוצים"
ועדת המשנה לזכאי השבות וקשר עם התפוצות (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אנחנו, בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים ערוכים לקליטה במסגרת תוכנית "בית ראשון במולדת" שקיימת משנות ה-90. עשינו מיפוי בשטח יש לנו עשרות קיבוצים שמחכים לקלוט. קליטה בתוך קהילה היא הדרך הנכונה, לא צריך שיהיו "ערי קראוונים, אבל חשוב 'לרוץ' יותר מהר. הדברים לוקחים זמן.  אם נותנים לנו להביא קרוואנים, אנחנו יכולים לקלוט אלפי עולים. 10-5 קרוואנים בכל קיבוץ יביאו אלפי עולים.  לשאלת יו"ר הוועדה, על החסמים השיבה: "החסם שלנו הוא בנייה של מודל מוסכם וגם חסם רגולטורי".

יו"ר הוועדה ח"כ יום טוב חי כלפון (ימינה) פתח את דיון הוועדה הראשון בציטוט דבריו של נתן שרנסקי שריגש אותו לדבריו: "כשגדלתי באוקראינה היו המון אומות ולאומים, בתעודה היה כתוב רוסי/ אוקראיני/ קוזאקי, אבל אם היה כתוב "יהודי" זה היה כאילו יש לו איזו מחלה. לא ידענו כלום על יהדות ולא ידענו כלום חוץ מאנטישמיות ושנאה כלפינו. אף אחד לא השתדל להחליף בתעודה את המילה רוסי אבל אם היה כתוב יהודי והיית מצליח לשנות זאת הסיכוי להתקבל לאוניברסיטה היה יותר גדול. יש מילה אחת שיכולה לעזור ליהודים לצאת משם והיא יהודי. העולם התהפך. כילד המילה הייתה בשימוש לרעה והיום בגבול אוקראינה המצב הפוך".

"מילותיו ריגשו אותי כי לצד כל הפולמוס, אנחנו יכולים להתגאות שיש לנו מדינה המשקיעה מיליארדים כדי להביא לכאן יהודים. אין מכסות לזכאי השבות ונקבל את כולם ונשקיע את כל המשאבים שניתן להשקיע כי זה הבית ליהודי העולם שיהפכו להיות אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל שהמנדט שלה הוא לעשות הכל שיהיו שווי זכויות ויחיו פה חיים מאושרים".

עוד אמר כי קיום דיון מקביל ע"י רה"מ הוא דבר טוב המראה על נכונותו ונכונות הממשלה לקחת את נושא העליה והקליטה כנושא מוביל.

שרת העליה והקליטה פנינה תמנו שטה פנתה תחילה ליו"ר ועדת המשנה כלפון: "ועדת המשנה היא למעשה ועדת העליה והקליטה שנלחמת עליה זמן רב. זו ועדה בקונצנזוס. אני רואה את ההתגייסות של הח"כים".

לאחר מכן אמרה: "עולים חדשים אינם בן חורג. הם אזרחים מרגע נחיתתם. אנחנו בשעת רצון וזו זכות גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו לעזור בנושא, בשעת משבר קשה כזה. יש ריכוז מאמץ בממשלה והרבה שרים העוסקים בכך יום יום רבים מהם עולים חדשים בעצמם. אנחנו מאמינים שהיכולת לממש את התחזיות של עשרות ומאות אלפים תוכל לקרות רק אם נעבוד באופן סדור וחכם בשילוב הכוחות הפועלים בשטח. זו הזדמנות לברך את הסוכנות ואת נתיב.

יש מחסור בכוח אדם לאורך כל השרשרת וגיוסו מילואימניקים לנתיב. הנחינו לאשר לסוכנות היהודית לצאת לדרך יחד עם נתיב במסלול המזורז. דמיינו לכם את אותו מבוגר הנמצא בקייב בתנאי מלחמה וסיכון חיים, אנחנו רוצים לתת את הביטחון שיצאו לדרך. יש פעולות שלא ניתן לפרט עליהן. ראינו את ההיסטוריה בחילוצי עליות ואנחנו יודעים לפעול כמו בעבר בדרכים לא קונבנציונליות.

 

עוד אמרה: "אתמול אישרנו החלטת ממשלה על הצוות שעובד על דיור קבע, שם האתגר הגדול כדי שיישאר מקום לעולים נוספים המגיעים. כמי שהייתה בקרוואן זו עדיפות אחרונה. נתחיל בהשמשת הדיור הציבורי, בשלב שני נשתמש בפתרונות השוק הפרטי- ראש עירית נוף הגליל רונן פלוט כבר עכשיו מוציא את העולים לדירות שכורות ודואג לביטוחם בקופות החולים. הרשויות המקומיות הן שותף בכיר שלנו. ניתן סיוע מוגבר בשכ"ד. יש כ-20,000 דירות פנויות להשכרה בשוק הפרטי. אולי נוכל למצות 10,000 מתוכן.

השרה תמנו שטה שיתפה את חברי הוועדה ברעיון שהעלה מנכ"ל משרד השיכון לתמרץ משפחות בפיצול דירות עם סוג של מענק. "בבריטניה לקחו את הרעיון והעניקו 350 פאונד למשפחה קולטת פליטים. הפתרון האחרון הוא בתים יבילים או קרוואנים ואם נגיע לכך נשתדל לא לעשות ריכוזים של מסות גדולות כדי לא ליצור סגירות קהילתית שלא בהכרח תתרום להם. אני רוצה להודות לנתב"ג.

הארכתי את הזכאות לאולפנים משנה וחצי לעשר שנים וכרגע זה לא הדבר שמטריד אותם והם עדיין אינם מעוניינים ללמוד. גייסתי מורות חיילות הדוברות את השפה כך שבכל מלון יהיו שתי חיילות. רה"מ נמצא בעצמו בכל הדיונים ומבצע מעקב יום יומי.

בהתייחסה לפניות הרבות של אזרחים לעזרה למגיעים מאוקראינה אמרה כי בין היתר, משרדה צפוי לצאת בקמפיין מסודר לאימוץ משפחות לליל הסדר, דבר שייתן מענה לחברה הישראלית המתגייסת, לצד פעולות נוספות, וכי המשרד מרכז את רשימות כל המתנדבים הפונים לסיוע ולאימוץ העולים.

מאיר שפיגלר פרויקטור העליה מאוקראינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי: "יש לדאוג שכמה שיותר עולים יגיעו לכאן בדרך פשוטה ומהירה עם מינימום בירוקרטיה ומקסימום מאור פנים והענקת תחושה שהם מגיעים לבית שלהם. יש לא מעט סוגיות על הפרק- אין ספק שמדובר במצב לא טבעי, ואנחנו עושים הכל להפיק לקחים ולשפר ולדאוג שכולם יגיעו למעברי הגבול עם טיסות לארץ לקליטה זמנית ואז ליישוב קבע. הרוב יגיעו לכאן על בסיס בדיקה שתידרש לה השלמה. אתמול בלילה הוסדר עם האוצר והסוכנות – שכל אחד עם נחיתתו יהיה מיד מבוטח בביטוח בריאות מלא ועד להשלמת הבדיקה בעניינו. זה חשוב ערכית אנושית ומצפונית. פנה אליי מנכ"ל שיבא והציע את השירותים לכל אלו שיידרשו לטיפול רפואי גם אם אינם מבוטחים. כך גם בילינסון. אתמול הוחלט להקים מטה תפעולי בחו"ל שירכז את כל התיאומים מנקודת הריכוז של האנשים ועד הטסתם לארץ".

בהתייחסו לפניות להתנדבות וסיוע אמר: "אנחנו מאגדים את כל הפניות למאגר מידע כולל ונפנה לכל המתנדבים בעת הצורך. יש לא מעט הרוצים לאמץ עולים לביתם זמנית או באופן ממושך יותר וזו גאווה לכל ישראל".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "נולדתי בסיביר כשרוסיה ואוקראינה היו במדינה אחת. כל מה שקורה שם גורם לי מועקה גדולה מאוד. אין שום צידוק היסטורי פוליטי או אחר לזוועות באוקראינה. מדברים על 100,000 עולים ולדעתי הפוטנציאל הרבה יותר גדול גם ממדינות שכנות. הגעתי עם אשרת עולה וקיבלתי תעודת עולה בשדה התעופה. שינוי הסטטוס הוא קריטי ויש לשמוע מה מצב הדיור, האולפנים. עד 2018 משרד הקליטה היה מציע קרן ממונפת שמטרתה לתת הלוואות לעולים יזמים והיא נסגרה וכרגע מי שנותן הלוואות היא קרן בערבות מדינה שאין לה פתרונות לעולים שרבים מהם מקבלים סירוב. הקמת הקרן הממונפת מחדש היא קריטית.

יש היום כ-17 פליטים שרובן פליטות המועמדות לגירוש והוגש ערר שנדחה וכל מה שאני מבקש הוא לעכב את הליכי הגירוש עד שהנושא יגיע לדיון בבימ"ש מחוזי. לאנשים הללו אין לאן לחזור, עריהן מופגזות. זה הזמן לפתוח את הלב ולחבק אותם, לא מדובר במספרים גדולים".

ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית: "השליחים הישראליים של הסוכנות נכנסו לאוקראינה ביום ראשון. יצאנו בתחילת המשבר יחד עם שליחים של משרד החוץ, נכנסנו- צוותים של נתיב והסוכנות היהודית לתוך אוקראינה, אנחנו יושבים במשרדים בלבוב ומטפלים בעולים. יש לנו 70 עובדים אזרחי אוקראינה במשרדים בכל אוקראינה, ולא היה רגע אחד שהפסקנו לעבוד באוקראינה. במקביל הקמנו צוותים שיושבים במעברי הגבול המרכזיים במדינות השכנות - הונגריה, פולין, רומניה ומולדובה. הם יושבים שם יחד עם צוותי נתיב שנותנים את ה"גו נו גו" להליך המזורז שאנחנו מעבירים את העולים, הם עוברים את הבדיקה לארץ אחרי הבדיקה הראשונית לנתיב בשטח.

מתחילת המשבר הסתערנו על חדרי מלון, היום יש לנו כ-5000 חדרי מלון פרושים בארבע מדינות במזרח אירופה ואנחנו לוקחים את העולים שמגיעים למעברי הגבול, מעבירים אותם, אם זה בפולין, מולדובה, בכל מקום,  לחדרי המלון ששכרנו. יש שם צוותים רפואיים, עו"סים ואנשי סוכנות ישראלים הפרושים בכל המדינות הללו, גם במעברים וגם בתוך בתי המלון".

בהתייחסו למבצע העליה אמר: "הגיעו קרוב ל-3000 עולים רק מאוקראינה מתחילת המשבר ואנחנו צופים שתהיה עליה מסיבית מרוסיה ובלרוס. בשנה רגילה יש יותר עולים מרוסיה ובלרוס מאשר אוקראינה. בשנה רגילה אנחנו מדברים על מספרים של 15,000 מבריה"מ לשעבר ואנחנו חושבים שנגיע ל30,000 עד 50,000. המספרים שאנחנו צופים בשבועות הקרובים משהו כמו 2000 עולים בשבוע, שזה מספרים מאוד גדולים. הקמנו חמ"ל מיוחד בירושלים עם מספרים חינם מישראל לאוקרינה ורוסיה. מענה ברוסית. קיבלנו בשבוע הראשון למעלה מ-10,000 שיחות טלפון. כל מי שפונה מקבל מענה, אם הוא נמצא בתוך אוקראינה, אנחנו בודקים איפה הוא נמצא ובונים אפשרות להוציא אותו. מימנו עשרות אוטובוסי חילוץ בתשלום לחברות אוקראיניות.

רצינו שיהיה מקום אחד שאנשים יכולים לקבל מענה אם הם נמצאים כאן, אם הם מחפשים את הקרובים שלהם, אם הם נמצאים בתוך אוקראינה ומחפשים דרך לצאת החוצה. ההתגייסות של הממשלה מדהימה. רה"מ נמצא עכשיו בהערכת מצב בנושא . הוא יושב בראש וועדת שרים בעניין הזה. ההתגייסות של הממשלה היא כוללנית. אני לא זוכר בכל שנותיי שרה"מ בעצמו התגייס להוביל מאמץ לאומי כזה ואני באמת רוצה לברך על השיתוף פעולה מכולם".

עו"ד נתי קנטורוביץ' מנתיב: "שיגרנו שליחים לכל המדינות אליהן הגיעו פליטים רומניה הונגריה ומולדובה. ברגע שראינו שהמספרים גדלים בצורה משמעותית הונחה תהליך מזורז לבדיקה ראשונית שקראנו לו תחילה "גו נו גו" וכעת "המסלול הירוק". מבקש שבות נבדק באופן מהיר לוודא שיש לו סיכוי או הוכחה ראשונית להתאמה לחוק השבות- הוא מגיע לארץ ואז מתבצעת בדיקה קונסולרית בהתאם לכל הכללים בסופה קובעים אם הוא זכאי שבות. החל מאתמול מתבצעות כבר בדיקות של הפליטים זכאי השבות בבתי המלון בחו"ל ובארץ ומקבלים אישור זכאות מלא. הבדיקה של משפחה לוקחת, תלוי הימצאות מסמכים, עד שעה. המטרה היא לא למשוך, והם יכולים לקבל תעודת עולה, תעודת זהות.

אנחנו מבצעים גיוס מהיר וגדול לתגבר את כוח האדם למנוע היווצרות פקקים. יצאנו בקול קורא לגייס שליחים לשעבר, ומתנדבים. התחלנו עם 5 ואנחנו היום כבר עם 30. יש בכל מעבר גבול 3-2 אנשים. במקביל מתקיים שת"פ עם הסוכנות וגורמים אחרים, לשאלון שיאפשר בדיקה ראשונית כדי להגיע לארץ. מי שהגיעו בהתחלה ברחו עוד לפני הקרבות ומי שמגיעים עכשיו כבר חוו מלחמה והטיפול בפוסט טראומה הופך משמעותי".

סטלה ויינשטיין: "אני מנכ"לית ימינה וב-17 ימים האחרונים אני מסייעת בחילוץ יהודים מאוקראינה. כדי לחלץ כמה חברים כשהמלחמה החלה פניתי לחברי שחילץ יהודים וזכה להוקרה. יחד הקמנו חמ"ל אזרחי. אוטובוס עולה היום 10,000 דולר. יש מוקד טלפוני והסוכנות וקרן הידידות ומשרד החוץ מפנה אלינו. אני עדיין מרגישה שיש חוסר הבנה מוחלט לאנשים שמוציאים הכי הרבה. הוצאנו עד היום 34,400 זכאי שבות ומתוכם עשרות בודדות הגיעו לישראל והשאר בגלל היחס "המדהים" מהגופים שהיו אמורים לקלוט אותם החליטו לצאת לארצות אחרות. יש לנו רשימות שמיות במערכת ממוחשבת. אנשים מתים ואתם מדברים על עוד דיון ועוד דיון. צריך להכניס כוחות למלדובה ולחלץ את האנשים שקופאים שם".

היו"ר ח"כ כלפון סיכם את הדיון: "לא מעט חברים היו איתי כשקראנו להקים ועדה כזו והיום מובן עד כמה זה היה נחוץ. על הסוכנות להקים מוקד מרכזי עם כלל הגופים ולתכלל את המאמצים. אין דבר כזה שרב מולדובה או מישהו אחר יממן מכיסו את האוטובוסים להבאת האנשים. אני מבין שכבר בשעה הקרובה ייווצר קשר לפתרון הנושא. התבשרנו שהטופס שהיה מאושר רק ע"י נתיב יקבל תגבור מהסוכנות היהודית כך שהזרימה של המגיעים למעברי הגבול תהיה מהירה יותר. שמענו עוד בשורה שכל מי שנוחת עם הטופס יקבל ביטוח בריאות מידי וששינוי הסטטוס למי שהגיעו כתיירים יהיה הרבה יותר מהיר. נתכנס שוב בקרוב למרות הפגרה"

הוספת תגובה חדשה