כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הרפורמה שתוכננה באגף התקציבים לקראת הדיון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה, מלווה אותנו כבר כחצי שנה. דומה בעיני שמי שאינו מכיר את הפרטים ועוקב אחרי דיווחים סותרים בתקשורת (פינת המעקב של רינו צרור בגל"צ, או להבדיל, כתבת היח"צ של נגה ניר נאמן בערוץ 13) כבר איבד מזמן את "הידיים והרגליים" בסיפור הזה.

כחבר ב"צוות ה-6" (ראשי התנועות המיישבות והחקלאיות) המנהל את ההתמודדות מול האתגר הזה, חשוב לי להסביר בדרך פשוטה ומובנת מה הם שורשי הוויכוח ולאן כל זה עתיד להתפתח. עד היום, לא עמד לרשותנו כלי שאיפשר לנו לחזות "לאן תוביל הרפורמה". עכשיו – יש. גילינו במחלקה לכלכלה של הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מודל שפיתחו פרופסור ישראל פינקלשטיין ופרופסור עדו קן, על פני עשר שנות מחקר. בעזרת המודל הזה הריצו רפורמות מן העבר והתוצאות שניבא היו קרובות מאוד לתוצאות האמת. 

ובכן, הרצת נתוני הרפורמה כפי שהציעו אנשי אגף התקציבים ניבאה תוצאות צנועות מאוד בתועלת לצרכן (חיסכון של כ- 60 ש"ח לחודש, למשפחה) וחורבן של ממש לחקלאות הישראלית ומנבא צרות איומות לשלושה חבלי ארץ : הגולן, הגליל העליון והנגב (בדגש על עוטף עזה). ברור שכאשר מצטיירת תמונה כזאת, אי אפשר להמשיך כמקודם.

ביום ראשון  הקרוב, 13.2.22 בשעה 10:00, יתקיים כינוס חירום משותף של חקלאים, חברי כנסת, ראשי המועצות האזוריות ובכירי צבא לשעבר. הכינוס יתקיים בשדות בארות יצחק הישנה, סמוך לגדר הגבול עם עזה, מתוך דאגה לעתידה של החקלאות הישראלית. 

בתנועה הקיבוצית רואים בשבועיים הקרובים את הזמן במכריע במאבק על הרפורמה בחקלאות. "זה זמן חירום פשוטו כמשמעו במאבק על החקלאות הישראלית, שאנחנו חלק נכבד ממנה ביחד עם חברנו במושבים ובמושבות", אומר חיים חבלין, הממונה על תחום החקלאות בתנועה. חבלין מוסיף: "אני קורא לכל חברות וחברי הקיבוצים, בואו ונזכיר לנבחרי הציבור - אי אפשר לשנות את פניה של הציונות".

שימו בוויז: בארות יצחק הישנה

בטקס "יצואנים מצטיינים"  שנערך בשבוע שעבר בראשות נשיא המדינה יצחק הרצוג ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הוענקו האותות לייצואנים מצטיינים במספר קטגוריות. מתוך שבע חברות תעשייה שנבחרו בקטגוריות השונות, נבחרו השנה שתי חברות השייכות לאיגוד התעשייה הקיבוצית:

בקטגוריית יצואן גדול – נבחרה קבוצת "תמה" השייכת לקיבוצים משמר העמק וגלעד, המתמחה בייצור מוצרי אריזה והגנה חקלאית אשר כ-98% ממכירותיה הן לייצוא. המפעל השני, "פלרם פור יו" מרמת יוחנן, העוסקת בייצור עמדות ומתקני תצוגה, פתרונות אחסון ותצוגה למגוון תחומים. מעל 90% ממכירות החברה הן לייצוא. הקריטריונים אשר השפיעו על בחירת החברות הזוכות היו: גידול משמעותי בהיקף היצוא, תרומה לתעסוקה באזורי עדיפות לאומית, הגנה ושמירה הסביבה, גיוון תעסוקתי, חדשנות, מעורבות ותרומה לקהילה. כאשר שתי החברות הצטיינו בכל הפרמטרים אשר השפיעו על הבחירה.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, גיל לין: "איגוד התעשייה הקיבוצית שולח את ברכתו לחברות הזוכות, מאחל להן ולשאר החברות הקיבוציות המשך התפתחות, צמיחה ופעילות בינלאומית מוצלחת ורווחית".

החינוך והתרבות הולכים יד ביד בקיבוץ עוד מיומו הראשון, הזהות הקיבוצית מחברת בין חבריה בדיאלוג מתמיד בין החינוך לתרבות. דיאלוג המאפשר יצירה משותפת, חיבורים בין דורות, פיתוח הזהות הקיבוצית המקומית וחווית שייכות ומשמעות לכל חברי הקהילה

וברוח זו בחרו בתנועה הקיבוצית לקיים את שני הכנסים בשילוב "היחד" וה"לחוד". הכנסים יתקיימו במלון יערים במעלה החמישה, ב21-22/3/22, ובמהלכו יתקיימו משבצות משותפות ונפרדות. הכנסים יזמנו העשרה ופיתוח מקצועי ויזמנו חוויות וכיף של יחד.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך, וד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, אומרות: "קיום הכנסים באותה אכסניה מאפשר לאגף החינוך ולאגף חברה וקהילה את ביסוס התפיסה "קהילה קיבוצית במיטבה", את העבודה במעגל שותפים קהילתי ומאפשר למנהלי החינוך והתרבות בקיבוצים ליהנות מכנס ארצי המבקש לפרגן ולחזק את העוסקים בהם יום יום, בזמני שגרה ושגרה משתנה".

ש', חברת קיבוץ מצפון הארץ (על מנת לשמור על פרטיות משפחת האומנה, ילדת האומנה, ומשפחתה הביולוגית, איננו חושפים את פרטיה המלאים), מספרת על היותה אם אומנה: "ימים ולילות, שבועות, חודשים, שנים, מאז היותי נערה ועד שילדנו גדלו מספיק והחלטנו להרחיב את המשפחה בפעם החמישית. והפעם, זה היה הריון שהחל במילוי מסמכים, ראיונות, פגישות, חששות וציפייה ובסופם - "נמצאתם  מתאימים לשמש כמשפחת אמנה".

מרגש מאוד! ומה התהליך לאחר מכן?

"זה המשיך בהמתנה ארוכה. "חודש תשיעי" שלא נגמר... במהלכו חלמנו וייחלנו לקבל את הילד/ה לה חיכנו כל כך. לא מעט טלפונים שיכלו לקטוע את "ההיריון המחשבתי" לא הבשילו ואז הוא הגיע! "תינוקת בת 11 חודשים, אם רוצים, בואו לקחתה עכשיו" ואנחנו באמצע יום עבודה ובמרחק שעתיים נסיעה ממנה ובלי כל ציוד לקבלתה אלינו. אז ביקשנו ארכה, לחשוב-להתארגן-להפוך את החלום למציאות".

נשמע מרגש ומלחיץ בו זמנית, איך  בכל זאת הופכים את החלום ארוך הימים למציאות מיידית?

"אני, רגשית ורוצה מאד וממש. בן-זוגי מציאותי כתמיד ושליו. מעלה שאלות שאין לנו תשובות להן. ומפלס הכנרת עולה מדמעותיי הנרגשות. ושוב החלטנו להרחיב את משפחתנו בפעם החמישית. ועכשיו. חולפים עוד כמה ימים במהלכן התינוקת שוהה במשפחת קלט והרשויות מסדירות את ההחלטות המשפטיות הנדרשות ואנו אוספים אותה לחיקנו ומתחייבים לאהוב לעד!"

והנה מה שאריאל ביקש להעביר: היי. אני אריאל בורגן, בן 9 מהמועצה האזורית אשכול, בעוטף עזה. ההורים שלי, הסבים והסבתות,הדודים והאחיינים מקיבוץ צאלים  ואני במצב מלחמה! אבל לא המלחמה הרגילה שאנחנו רגילים אליה שבה אני מוצא מחסה בממ"ד. אני נמצא במלחמה על החיים שלי!

כבר 9 חודשים שאני נלחם בגבורה בגידול סרטני נדיר ואלים במוח. לאחר ניתוח מוח וטיפולי קרינה רבים שהצליחו לייצב את מצבי, מוצו כל אפשרויות הטיפול בי בארץ. לשמחתי נמצא טיפול שמתאים לי בארה"ב. תוך חמישה ימים מההודעה, הוריי עזבו את הכל והגיעו איתי ועם אליה אחותי לפלורידה. אני מרגיש שיש לי אזעקה מעל הראש שלא מפסיקה לפעול. עזרו לי להמשיך להילחם, הטיפולים שלי מאוד יקרים וכל תרומה מצילה חיים!"

היכנסו ללינק ועזרו לי! כל עזרה, כל שיתוף, כל סכום > https://bit.ly/3gFPHid

הסגרים והבידודים של שנות הקורונה אסרו על מפגשים חברתיים והגבירו עוד יותר מתמיד את השימוש של בני “דור המסכים״ בטלפון הנייד, חברו הטוב ביותר של הנוער במאה ה-21. בכתבה ששודרה באחד מערוצי התקשורת המרכזיים בסוף שנת 2020, בנושא הניגשות הטכנולוגית לתכנים פורנוגרפיים, עלו כמה ממצאים: גיל החשיפה לתוכן פורנוגרפי עומד על 8 ומספר השעות בממוצע ליום בהן בני נוער נמצאים בטלפון לעיסוקים סתמיים ופנאי הוא 7 שעות.

אני מדריך נוער, וככזה אני חשוף לעולמם של בני הנוער מדי יום. אני רואה אותם מנסים להתמודד עם המצב בתקופה מבלבלת, מוזרה, לא ברורה, חסרת שגרה ומסכלת תוכניות זו. תקופה שבה מגפה עולמית מזכירה לנו מדי יום מהו ריחוק חברתי.

במסגרת עבודתי אני מקיים שיחות אישיות עם נערות רבות ולומד כי למרות כל השיחות, וחרף כל הניסיונות להעשיר את עולמן החברתי גם באופן מקוון, אני יכול להעיד בביטחון כי הנוער צריך יותר מתמיד שיקשיבו לו וישמעו אותו, שיכוונו אותו כשבאופק עתיד לא ברור, שיתנו לו כלים להתמודדויות ולקבלת החלטות בתנאי אי ודאות, שיאפשרו לו מרחב ומקום לפרוק בו את כל הקשיים, הרגשות והמחשבות הטורדניות, ושיותר מהכול - יתעניינו בו.