דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בתנועה הקיבוצית - 8.6.2017

לוגו תנועה
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
08.06.2017
 
 
_____13
collage_(4)
ילדי ניר דוד בהופעה לציון 80 שנה לקיבוצי חומה ומגדל, צילום: שגיא בן יצחק, "פורמט"

מאות צירי ועידת התנועה הקיבוצית החמישית גדשו ביום שני השבוע החל משעות הבוקר את המדשאה המרהיבה שלחוף קיבוץ עין-גב. צירי הקיבוצים, אשר הגיעו מכל רחבי הארץ, יצאו תחילה לסיורים ברמת הגולן ובקיבוצי חומה ומגדל שלחופי הכנרת. בכך יישמו הלכה למעשה את כותרת הועידה שעמדה בסימן "שמונים שנה לחומה ומגדל וחמישים שנה להתיישבות ברמת-הגולן".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית פתח את ועידת התנועה, שהחלה לאחר החזרה מהסיורים ואמר לצירי הועידה: "אני נרגש לפתוח את החלק השני בוועידה החמישית של התנועה הקיבוצית – "קיבוציונות מאז ולתמיד".
ליושבים באולם הזה, אין צורך לספר מי היא ומה היא התנועה הקיבוצית ומה עלילותיה. אנחנו כמובן יודעים. אלא שהעם היושב בציון הוא היום "עם אחר". למעלה ממחצית אזרחי ישראל לא היו כאן כאשר הדורות המוקדמים של התנועה הקיבוצית מילאו תפקיד מרכזי  ודרמטי כל כך בהקמתה של המדינה. החלק הזה כאמור, למעלה ממחצית תושבי ישראל, שחלקו עוין אותנו ביודעין וחלקו סתם מוסת, זקוק מידי פעם לתזכורת. מן הטעם הזה, בחרנו לקיים את הועידה החמישית, היום 5 ביוני 2017, כאן, בעין גב. הקיבוץ שעלה על הקרקע לפני שמונים שנים, וקיבע את ריבונותה של מדינת ישראל על הכנרת".
לאחר בחירת נשיאות הועידה בראשות סול לביא בן-שימול חברת קיבוץ אלמוג, ולצידה אבשלום (אבו) וילן חבר קיבוץ נגבה, וזאב שור, מזכ"ל התנועה לשעבר, חבר קיבוץ עין גב וגיל לין המשנה למזכ"ל התנועה, הציגו ילדי ניר-דוד, הקיבוץ הראשון של "חומה ומגדל", מיצג מרגש של בניית חומה ומגדל. את החלק הזה חתם אבשלום (אבו) וילן יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, שסקר את מצב החקלאות והמים. לאחר מכן שמעו צירי הועידה דברים של אלוף (מיל.) נעם תיבון, בן קיבוץ צרעה, ש
סקר את תפיסתו על אתגרי החברה הקיבוצית בחברה הישראלית. ביום השני של הועידה בירכו ח"כ לשעבר עדה פיינברג-סירני , חברת קיבוץ יראון ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. 
 
 
_____13
collage_(4)
בתמונות: סיורים בקיבוצי חומה ומגדל בעמק הירדן וכן ביישובי ברמת הגולן, צילום: שגיא בן יצחק "פורמט"                                

כאמור, הוועידה נפתחה בחמישה סיורים מקבילים ברחבי הגולן ועמק הירדן על מנת לראות גם "דרך הרגליים" את אותם קיבוצים, אשר התיישבו, וקיבעו את גבולותיה של מדינת ישראל הצעירה ודאגו בשטח לביטחונה ואת וסיפוריהם. 
הסיורים, בהדרכת מדריכי טיולים תושבי האזור, חולקו לפי אזורים: סיור ראשון בהדרכת משה סולניק, נסע בדרום הגולן דרך קיבוץ מבוא חמה, תצפית לכיוון קיבוצי עמק הירדן וקיבל סקירה היסטורית על החיים בצל הרמה הסורית עד 1967. הסיור הסתיים בביקור בשרידי הכפר פיק עם סיפור פועלו של אלי כהן "האיש שלנו בדמשק".
מסלול נוסף, בהדרכת ערן מאיר, עבר דרך "מצפה אופיר" שממנו תצפית מרהיבה לעבר הכנרת והרי הגליל העליון והתחתון. שם סיפרו גם את סיפורה של המושבה בני יהודה מתקופת העלייה הראשונה, המשיכו לקיבוץ גשור, ביקרו בבית הבד של הקיבוץ וסיימו בבית הכנסת העתיק עין קשתות ששוחזר בצורה יוצאת דופן.
מסלול שלישי, בהדרכת שי שצ'ופק, נסע למרכז הגולן וביקר בבית הכנסת העתיק בדיר עזיז ולצידו במעיין המשופץ לזכרו של אשי נוביק, איש מושב כנף הסמוך. לאחר מכן, המשיך לאתר תל סאקי בו סופר סיפור הקרב ממלחמת יום הכיפורים וסיים בקיבוץ כפר חרוב ובתצפית לעבר הכנרת והרי הגליל.
מסלול רביעי, בהדרכת אורי הייטנר, נסע לצפון הגולן, שם התחיל בתצפית ממצפה גדות אל עבר עמק החולה והסבר על החיים בצל הרמה הסורית עד 1967, משם המשיך לקיבוץ מרום גולן והסתיים ב"תצפית קוניטרה" ובהסבר על המתרחש בסוריה.
מסלול חמישי ואחרון בהדרכת עמירם אידלמן נסע לעמק הירדן, התחיל בביתניה עילית בתצפית והסבר על עמק הירדן, המשיך לסיור בבית הקברות בכנרת וסיים בקיבוצים מסדה ושער הגולן ובהסבר על קיבוצי חומה ומגדל.
 
_____13
יומה השני של הוועידה עסק בדיון וגיבוש החלטות לעתיד התנועה הקיבוצית ויחסה לחברה הישראלית ובראשיתו סקר המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין את הצעות ההחלטה של חוגי הדיון.
"התנועה הקיבוצית היא תנועת ציונות משימתית, וקיבוציה שותפים במאמצים להשפיע ולחזק את החברה הישראלית, את מדינת ישראל ואת העם היהודי. העשייה והמעורבות החברתית הן יסוד מרכזי בחיי הקיבוץ כבית וכדרך, ולכן אין נכון מכך שנהיה שותפים גם אנחנו באתגרים הלאומיים נשפיע ונחזק את פניה של החברה הישראלית. רשת של קהילות קיבוציות היא מסד רב עוצמה לעשייה חברתית במגוון תחומים ודרכים להשפעה של ממש על מרקם החיים בישראל ובעולם היהודי". לין סקר את הצעות ההחלטה, והצירים התפזרו לחוגי דיון על-פי רצונם ודנו כיצד ליישם הלכה למעשה את ההצעות.
 
 
____________...
את חוג דיון "הקיבוץ כגשר להתפתחות וצמיחה" הנחו יעל אייזנר, יעל בזנר ואיה שגיא. בחוג התקיים דיון ער על תפקידה החברתי של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית מאז ולתמיד. הדוברים חיזקו את ידי העושים במלאכה כיום והביעו תקווה להרחבת העשייה והעמקתה גם בכיוונים נוספים, דוגמת אוכלוסיית הצעירים יוצאים בשאלה, צעירים המגיעים דרך תגלית לישראל, פליטים ועוד.
בניסוח ההצעה התבקשו משתתפי חוג הדיון להתמקד פחות בעבר ובתפקידה ההיסטורי של התנועה הקיבוצית, אלא להתמקד בעתיד ובהתחדשות. בקרב הדוברים הייתה הסכמה כי יש לקרב ולהתקרב לחברה הישראלית על שלל גווניה, במטרה לצמצם ההתנגדות של חלקים מהחברה בדרך של הידברות.
דובר על כך שהעשייה המבורכת של התנועה אינה "מיוחצנת" דיה וכי יש להשקיע בכך עוד.
 
 
____________...
אאת חוג הדיון "התיישבות חקלאות ותעשייה" הנחו חיים חבלין וראש המחלקה המשפטית עו"ד מיכי דרורי. הדיון נפתח בסקירה של פעילות התנועה בנושא הקרקעות, החקלאות והתעשייה. בהמשך נדונו בחוגים ובמליאת החוג הצעות ההחלטה, שגובשו ע"י הצוות המכין, וכן הצעות התיקון של משתתפי החוג. הנוסח המוסכם שגובש מציין את חשיבות ההתיישבות הכפרית כמרכיב הכרחי וחיוני במדינה מודרנית, ואת תפקידם המרכזי של הקיבוצים והמושבים ביצירתו, קיומו ופיתוחו של המרחב הכפרי בישראל.
ההחלטה מדגישה את החיבור החשוב של הקיבוצים מבחינה כלכלית וחברתית לישובי ותושבי המרחב הכפרי, לרבות ערי השדה ויישובי המיעוטים, ואת הרצון והתפקיד החשוב והמתמשך של הקיבוצים במעורבות ופיתוח משותפים של המרחב הכפרי בפריפריה ובשאר אזורי הארץ, כחלק מאחריותם הלאומית והציבורית.
חברי החוג הדגישו כי על מנת שהקיבוצים יוכלו להמשיך ולמלא תפקידם הציבורי החיוני, ולצורך זה גם לדאוג לפרנסת ורווחת חבריהם, עליהם לרכז מאמצים להשפעה ומאבק באווירה השלילית הקיימת כלפיהם בשנים האחרונות במוסדות השלטון ובחלק מהציבוריות הישראלית, וכלפי פנים כדי לקדם ולפתח את דור ההמשך ולשמר את רוחם ואופיים הייחודי של הקיבוצים
 
 
____________...
חוג הדיון בנושא "חינוך קיבוצי" הונחה על-ידי ראשת אגף החינוך ד"ר גבי אסם, וראשות המחלקות באגף, חלי זלינגר ודבי ברא"ס. מעגל השיח היה רב משתתפים והדיונים שהתקיימו בו היו משמעותיים ומקדמים מאד. כתוצאה מהדיונים שונתה שורת הפתיחה של הצעת ההחלטה מ"התנועה הקיבוצית תמשיך ותעמיק את מחויבותה למעשה החינוכי בקיבוץ ובסביבתו" ל: "התנועה הקיבוצית תעמיד בראש סדר העדיפויות את מחויבותה למעשה החינוכי בקיבוץ ובסביבתו". שינוי זה מלמד על החשיבות הגבוהה שמייחסים משתתפי הוועידה לחינוך. עוד עלו נושאים כמו יצירת תוכניות המשתוות ל"עבודה מועדפת" כדי לעודד צעירים איכותיים לעבוד בחינוך. דובר על השקעה במחנכים ובהן האנושי, בעידוד לחזרה לעבודת נוער בענפי הקיבוץ כדי להעמיק את תחושת השייכות ולבסס את ערך העבודה. נציגי תנועות הנוער הכחולות שיוצגו בדיונים היו שותפים לחשיבות החיבור והעמקת הקשר שבין החינוך הקיבוצי לפעילותן של התנועות. במפגש ניתנה ההזדמנות להכיר את פעילות של "אגף חינוך ומשימות" הבנוי משלוש חטיבות: "הגן הקיבוצי", "שבילים" ושנת השרות והנח"ל.
 
 
____________...
חוג הדיון בנושא "יהדות כתרבות וקשר עם יהדות העולם" הונחה על ידי עילם בר לב ואפרת קרינסקי. הדיון היה מעמיק ופורה ונגע בשאלות גדולות, הנוגעות לתפקידה של התנועה בעיסוק בסוגיות הקשורות ליהדות. הדיון התרכז בשתי זירות עשייה: פנימה- בתוך הקיבוצים והחוצה- כלפי החברה הישראלית.
פנימה - הדיון התרכז במשימה התנועתית לחבר את הדור הצעיר לעיסוק בתכנים מעולם התרבות היהודית, לחבר בין מסורות החגים העשירות שהשתמרו בקיבוצים לבין המקורות היהודיים והקיבוציים שלהן. לצד זאת, הנוכחים במעגל ראו בעיסוק בתכנים מהתרבות היהודית-ישראלית קרש קפיצה משמעותי לאיחוד זהותי מחודש של הקיבוצים תחת תנועה אחת.
החוצה - עלו דעות מגוונות באשר לתפקיד התנועה הקיבוצית בזירה הארצית בהקשר של תרבות יהודית: משימה לאומית להעלות את נכסי התרבות שלנו לזירה הארצית ע"י הוצאת ספרים, תערוכות וכו'; השתתפות במאבק על הכרת הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים על ידי מוסדות המדינה, מאבק על דמותה של השבת במרחב הציבורי (כולל תחבורה ציבורית); חיבור עם תנועות הנוער הכחולות העולמיות והידוק הקשרים והסיוע בהוצאת שליחים לחו"ל; חיזוק קשרי הגומלין והעבודה המשותפת עם ארגוני התוכן בתחום הקשורים לתנועה הקיבוצית: בינ"ה, המדרשה באורנים ומכון שיטים.
 
 
____________...
חוג דיון בנושא "צעירים מעורבים בחברה" הונחה על ידי רותם שניצקי וראש אגף צעירים הנכנס, אסיף איזק. במהלך השיח אושרר הצורך בקיומו של אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, כרצף חינוכי לאגף החינוך של התנועה. במהלך הדיונים עלה הצורך בהתאגדות של בוגרי התנועה הקיבוצית לרשת בוגרים אחת וגדולה של כ-20,000 בוגרים, אשר תסייע לאגף להיות, בין היתר, גשר לעשייה, הובלה ומנהיגות לתנועה וקיבוציה.
 
 
____________...
את חוג הדיון בנושא קואופרציה הנחו מאיה שפיר ועו"ד מרב ניב. בין משתתפי החוג היו שהכירו את התחום הקואופרטיבי מקרוב והיו שפגשו בו לראשונה בזמן הדיון. בשלב מוקדם מאד של הדיון התברר למשתתפים כולם כי על מנת לייצר הבנה משותפת ומוסכמת של המושגים ידרש סמינר בן שבוע - לעומת פרק הזמן המוגבל שעמד לרשותם, אולם בין כל סימני השאלה שנותרו ללא מענה והדיונים הפוריים והערים, נראה היה כי המשתתפים לוקחים חלק ברצון להנגיש את הרעיון הקואופרטיבי ביומיום הקיבוצי ולחיזוק נוכחותו בתנועה ובקיבוצים, כחלק בלתי נפרד מהמהות החברתית, הפיזית והכלכלית של התנועה, קיבוציה וחבריהם.
 
 
_____13
"התנועות הקיבוציות שלחו את חבריהן ליישב את הגולן, צפון ים המלח ובקעת הירדן, ונמשיך לחזק את כל קיבוצינו. כפי שנקבע בעבר - לא נהיה מכשול לשלום"
_______
ניר מאיר: התנועה תמשיך לעודד את בנותיה ובניה לשרות משמעותי בצבא ובכוחות הביטחון. צילום: שגיא בן-יצחק "פורמט"

בסיום הועידה הצביעו צירי התנועה על ההצהרה המדינית של התנועה הקיבוצית שנכתבה ע"י אהרון ידלין ואלישע שפירא, הצהרה החוזרת וקובעת את עמדת התנועה הקיבוצית לגבי ההתיישבות וההתקדמות לקראת הסדרים מדיניים, בתקווה שיביאו בעתיד לשלום יציב באזורנו.
עיקרי ההצהרה היו בין השאר: ההתיישבות היהודית קבעה בעבר את גבולות המדינה והבטיחה את פיתוח השטחים הפתוחים ועיבודם בכל מרחבי מדינת ישראל. אחר הניצחון במלחמת ששת הימים, לפני חמישים שנה, שלחו התנועות הקיבוציות את חבריהן להתיישב ברמת הגולן בצפון ים המלח ובבקעת הירדן. התנועה הקיבוצית כולה ממשיכה ותמשיך גם בעתיד לתמוך ולחזק את כל יישוביה. התנועה הקיבוצית מגבה את צה"ל ואת כוחות הביטחון, בכל הקשור להגנת המדינה והבטחת קיומה, תוך שמירת דמותם המוסרית. התנועה תמשיך לעודד את בנותיה ובניה לשרות משמעותי בצבא ובכוחות הביטחון. מאז מלחמת ששת הימים ועד היום, התנגדו התנועות הקיבוציות להתיישבות יהודית בשטחים המאוכלסים על ידי הפלסטינים. התנועה הקיבוצית ממשיכה להתנגד להתנחלויות הללו גם היום והיא רואה בהן מעמסה מיותרת על המדינה, נטל בטחוני ומכשול להסדרים עתידיים. על מנת לקדם הסדרים מדיניים, בתקווה שיובילו להסכמי שלום בעתיד, תומכת התנועה הקיבוצית ביציאה מרוב שטחי יהודה ושומרון, להוציא גושי ההתיישבות הגדולים. התנועה תומכת בהפרדות מהעם הפלסטיני, שיבחר את דרכו למימוש שאיפותיו הלאומיות. התנועה הקיבוצית תכיר במדינה הפלסטינית כאשר תקום לצד מדינת ישראל. הגבולות הסופיים בין מדינת ישראל והמדינה הפלסטינית ייקבעו במשא ומתן. התנועה הקיבוצית חוזרת ומאשרת את העיקרון שאומץ על ידי התנועות הקיבוציות בעבר, הקובע ששום ישוב אינו אמור להוות מכשול לשלום. זאת בתקווה שאכן נגיע בעתיד לשלום יציב עם כל שכנינו.
התנועה הקיבוצית מתריעה בפני הסכנה לקיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם תימשך השליטה, המתקיימת מזה חמישים שנה על העם הפלסטיני.
התנועה הקיבוצית פתוחה להדברות ומעוניינת בקשרים עם כל חלקי העם בישראל ובתפוצות, אך היא ערה לסיכון ההולך וגובר לעתידו של המפעל הציוני, הנובע מגורמים קיצוניים המונעים על ידי ציווים דתיים משיחיים כביכול. התנועה הקיבוצית תתמוך בכל גורם שיוביל מהלכים שיקדמו הסכמים עם מדינות האזור ועם הפלסטינים והיא תפעיל את השפעתה במפלגות ובארגונים, בהם שותפים חבריה, כדי לתמוך ביוזמות מסוג זה".
 
 
_____13
_______
זוהר צור ובנה. להם זה היה קרוב.  

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה מסכם את ועידת התנועה החמישית:
"היו התלבטויות רבות הנוגעות לארגון הוועידה החמישית של התנועה הקיבוצית. ההתלבטות  הכי קשה הייתה המיקום הגיאוגרפי. היה ברור לנו שקיום הועידה בעין-גב ימנע השתתפות דוברות ודוברים רבים וטובים. רבים מאד - גברים ונשים שהוזמנו נמנעו מלבוא בטענות שונות, וחלקם אמרו לנו את האמת – "זה רחוק לנו" (לכנס ההנהגות במעלה החמישה או לכנסים דומים במרכז הארץ, אין בעיה למצוא דוברים. להפך). למרות זאת, אני גאה בכך שבחרנו לדבוק בעמדתנו המקורית ולקיים את הועידה בעין גב - הקיבוץ המייצג שמונים שנה לחומה ומגדל וחמישים שנה להתיישבות בגולן. כאן היה נכון לקיימה. 
אני מודה לצירי הוועידה שהגיעו מהערבה, ממזרח ומערב הנגב ומכל מקום אחר בארץ, וראו חשיבות עליונה להשפיע על עתיד התנועה וקיבוציה. 
ממחר מתחילים ליישם". 
 
 
_____13
תודות תודות תודות!
ועידת התנועה החמישית אורגנה מתחילתה ועד אקורד הסיום על-ידי פעילות ופעילי התנועה.
הצוות המארגן בראשות גיל לין, נועה יפת, מיכל ווינברג, ריקי רז, שלומית צימרינג וערן גליק.
אנשי התפעול בשטח - ירון לינדמן, נוקי גולדפישר, אורית גלאור, איציק שפרן, עידן הינדי, מרדכי אבן-הר, שמשון מחלב ושלמה אשכנזי.
התודות לכולם על הצלחת האירוע! יישר כח!
 
_____13
ההרשמה מסתיימת בעוד שבוע!
___________59
אגף החינוך מזמין את כל מערכות החינוך בקיבוצים להשתתף בפעם הראשונה בפרס אות החינוך הקיבוצי שמטרתו להוקיר ולחזק מסגרות חינוכיות הפועלות בצורה מעוררת השראה ולאפשר למערכות אחרות ללמוד מכך.
ניתן להגיש מועמדות ל"אות החינוך הקיבוצי" בהתייחס לארבעה מערכי החינוך הקיבוצי: דמוקרטיה פעילה, ציונות, יהדות כתרבות, ושותפות קהילתית - וביטוין בעשייה המערכתית.
ארבעה צוותים ישפטו על פי קריטריונים מובנים את ההצעות שיגיעו. כל צוות על פי ההרכב הבא: מנהל/ת מערכת חינוך, נציג הנהלות מהקיבוצים, נציג/ת אגף חינוך ומשימות, פעילה תנועה נוסף מאגף אחר, מומחה/ית ידע. בראש הצוותים יעמדו כיושבי ראש: אלון שוסטר – ראש המועצה האזורית שער הנגב, יו"ר ועדת החינוך של מרכז המועצות האזוריות (מפלסים), מירה יובל – מפקחת מטעם המנהל לחינוך התיישבותי (יגור), אביטל גבע – מקים "החממה בעין שמר" (עין שמר) וסילביו חוסקוביץ'- יו"ר חינוך ההסתדרות הציונית (נתיב הל"ה).
 
יוזם הפרס הנו אורי אופיר, מנהל הכספים והמפעלים באגף החינוך, אשר הכריז עליו לראשונה כחלק מתהליך מיתוג והתחדשות של "רשת החינוך הקיבוצי" בכנס החינוך ה-2 שהתקיים בקיבוץ צובה.
 היוזמות הנבחרות יתוגמלו במענקים כספיים צנועים, יזכו לפרסום מודפס ודיגיטלי של היוזמה וייקחו חלק בטקס חלוקת התעודות.
 
מזמינים את כל מערכות החינוך להגיש מועמדות!
 
_____13
הכנס השנתי לועדות ביקורת
 בקיבוצים ובמושבים השיתופיים
___________59
_____13
חג ספר שמח!
התנועה הקיבוצית מצדיעה לבטי דרורי ולספרנים והספרניות הוותיקים בתנועה
 
 
 
 
____________...
_____13
 
 
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 

הוספת תגובה חדשה