דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בתנועה הקיבוצית - 30.3.2017

לוגו תנועה
 
HEADER
30.3.2017
 
____________31
מדי שבוע יוצא מטה התנועה לביקור בשני קיבוצים ברחבי הארץ. השבוע הגיעו חברי המטה לקיבוצי חבל אילות שבערבה ליומיים מרוכזים של מפגש עם חמישה קיבוצים שונים, אנשים מלאי אהבה וחיבור למקום מגוריהם, נוף משגע וקצב אחר של חיים - היה דרומי במיוחד.
ביקור בערבה מעורר תמיד השראה ומחשבה. קיבוצים מיוחדים במינם, שלכל אחד מהם אופי ייחודי משלו. אנשים הגרים רחוק ממרכז הארץ, מפתחים גאוות יחידה, מוטיבציה ורצון לעצב ולהשקיע במקום מגוריהם באופן שנדיר כבר למצוא במחוזותינו. השראה שמעוררת גם את כל הסובבים אותה והשפיעה גם על פעילי מטה התנועה, אשר חזרו קצת יותר חדורי אמונה ומוטיבציה לעשייה היומיומית בתנועה. 
חבל אילות, המועצה האזורית הדרומית ביותר, מורכבת מעשרה קיבוצים (יהל, אילות, אליפז, לוטן, נאות סמדר, יטבתה, סמר, קטורה, נווה חריף, גרופית) ושני יישובים קהילתיים (באר אורה ושחרות). הסיור, בניצוחו של הרכז האזורי מטעם התנועה יהודה סלומון מקיבוץ צובה, החל במפגש במועצה, שם פגשו אנשי המטה את ראש המועצה חנן גינת מקיבוץ סמר ואת ממלאי התפקידים השונים ושמעו מהם על האתגרים שניצבים בפני המועצה המרוחקת בתחומי הקליטה והבנייה בקיבוצים, בתחומי הרפואה וההתמודדות עם מחסור ברופאי משפחה ורופאים מקצועיים, בתחומי התעסוקה במועצה, פיתוח שדה התעופה שעתיד להיפתח בשנה הבאה ועוד.
לאחר מכן, עברו פעילי התנועה לביה"ס האיזורי 'מעלה שחרות', שנמצא על גבעה רמה הצופה על יישובי הערבה ובו שוכנים ביחד בתי הספר היסודי והתיכון, בהם לומדים כל תלמידי המועצה מא' עד י"ב. מנהלת בית הספר היסודי, עליזה כהן, סיפרה כי הגבעה כבר צפופה ואין יותר היכן להוסיף כיתות, דבר שמאלץ, למשל, את שתי כיתות ו' ללמוד במבנים יבילים זמניים בשל מחסור במקום. עקב כך החלו כבר בתוכניות להעתיק את ביה"ס היסודי בצמוד למועצה, על מנת שבעוד כמה שנים יוכלו לעבור לשם וללמוד ברווחה.
מטה התנועה נפגש עם מנהלות בתי הספר, צוות המורות והמורים ושלוש תלמידות כיתה י' מקסימות. המכנה המשותף של כולם היה האהבה הגדולה לביה"ס ולמעשה המשותף והמיוחד המתרחש בו. המורות סיפרו בהתלהבות על המגמות הרבות (17 במספר) שמציע ביה"ס, על למידה משמעותית שמלווה ביציאה לעיתים קרובות לטיולים וסיורים בכל הארץ ועל קשר קרוב לכל תלמיד ותלמיד. התלמידות סיפרו בפרגון ואהבה בלתי מובנים מאליהם, על העיסוקים הרבים שלהן בביה"ס, על תרומה לקהילה הסובבת אותן, על ההדרכה בתנועת הנוער "מחנות העולים" הפועלת באזור ועל יום העבודה בקיבוץ או ביישוב בו הן גרות- זהו ביה"ס היחיד בארץ בו נשמרת עדיין מסורת "יום העבודה" וכל תלמידי התיכון מקדישים יום אחד לעבודה, ולכל אחד נמצאת המסגרת המתאימה גם אם איננו מאחד הקיבוצים. פעילי התנועה הקיבוצית ביקרו במגמות השונות, במגמת האופנה, במגמת התקשורת ותחנת הרדיו "שמעמה", בה אפילו שידרו בהתלהבות, בסדנת הנגרות המיוחדת בהדרכתו של האמן דדה מקיבוץ נאות סמדר ועוד ועוד. "נדבקנו כולנו בשמחת המקום ואיחלנו להם שרק ימשיכו באותן חדוות יצירה, מקצועיות ומסירות שנראו מכל פינה בבית הספר", סיפרו הפעילים.
בהמשך היום וביום למחרת ביקרו חברי המטה בקיבוצים גרופית, נאות סמדר, נווה חריף, לוטן ואילות, וכמו כן ערכו מפגש אזורי פתוח לכלל חברי הקיבוצים באזור ושמעו מממלאי התפקידים והחברים בקיבוצים על התלבטויות, אתגרים והתמודדויות בעיצוב הקיבוצים השונים, בקליטת חברים חדשים, בניית בתים בקיבוץ ומציאת מקורות פרנסה. 
 
_____13
____________31
זליגר מבריח את הפורצים בחפץ חיים. צילום: מתוך אתר ynet

בשעות הערב של יום שלישי השבוע נכנסו רעולי פנים לכלבו בקיבוץ מרחביה, תקפו את המוכרת באמצעות שוקר חשמלי ושדדו ממנה כסף. המוכרת נפגעה קלות (לא נזקקה לטיפול רפואי), החשודים נמלטו מהמקום ברכב.
לדברי המשטרה, השוטרים שהוזעקו למקום ערכו סריקות ופרסו מחסומים לאיתור הרכב והחשודים.
כזכור, לפני שבוע נתקל יעקב זליגר (75) מחפץ חיים בפורצים והבריח אותם כשירה על הרצפה סמוך אליהם. אולם כשהתלונן במשטרה על הפריצה, השוטרים החרימו את אקדחו והודיעו לו כי הוא חשוד בשימוש בלתי חוקי בנשק. בתיעוד האירוע שהתרחש לפני שבועיים והגיע לידי ynet, נראה זליגר מזהה את הפורצים נכנסים למחסן שבבעלותו, יורה לרצפה ומצליח להבריח אותם. זליגר, שזו הפעם החמישית שפרצו לחווה שלו בשנים האחרונות, דורש שיחזירו לו את האקדח וזועם על התנהלות המשטרה: "התייחסו אליי כמו לאחרון הפושעים", אמר לאתר.
לאחר האירוע השבוע התייחס מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, לשני האירועים ולפשיעה במרחב הכפרי בכלל - "הקיבוצים, המושבים והמרחב הכפרי הפכו ליעד מועדף לעבריינים. השר לביטחון פנים מזניח באופן קיצוני את רוב שטחה של המדינה. לצערי, כאשר המשטרה כן מתערבת בפשיעה כזאת היא עושה זאת מאוחר מדי, וכמו שראינו בשבוע שעבר, בחפץ חיים, במקום להילחם בפשיעה הם נאבקים נגד מי שמבקש להגן על רכושו. ארדן תתעורר! תנער את המשטרה שתתחיל להגן על אזרחי ישראל לפני שיהיה מאוחר מדי".
כידוע, קיבוצים רבים סובלים מידי שבוע מפריצות, גניבת כספות וציוד חקלאי ועומדים חסרי אונים נגד תופעות אלו.
 
____________31
נכון שכולנו עושים מעשים טובים כל יום בשנה, אבל ביום המעשים הטובים שהתקיים השבוע יש מאמץ מיוחד לעזור ולעשות אפילו עוד יותר טוב. מובן שגם בקיבוצים נרתמים ליום הזה, ושני סיפורים צדו את עינינו במיוחד.
הראשון הוא רועי מכלוף שסחף אחריו את בני כיתתו, תלמידי כיתה י"א בבית הספר האזורי מנור-כברי שבקיבוץ כברי. רועי יזם יום מודעות שכל הכנסותיו קודש לחיילים הבודדים. הוא סיפר שמטרת הפסטיבל הייתה לא רק לגייס תרומות למען החיילים הבודדים - אלא להעלות את המודעות ואת ההערכה וההוקרה אליהם. יחד עם זאת, גם התרומה הכספית היא דבר חשוב, ורועי וחבריו לבית הספר גייסו כמעט 15,000 ש"ח שכאמור ייתרמו כולם לעמותות המסייעות לחיילים בודדים.

בצד אחר של המדינה התקיימה סדנת תאטרון משותפת לקבוצת התאטרון הקהילתי של המועצה האזורית יואב עם ותיקי קיבוץ רבדים בבית הדר. את הסדנה הנחתה מיכל בכר מנחה בעמותת "השתחוויה", אשר מלווה ומנחה מקצועית את קבוצת התאטרון בחמש השנים האחרונות. ותיקי המועצה וחברי קבוצת התיאטרון סיכמו שהיה מפגש מהנה ומיוחד לכל המשתתפים, וכולם מקווים שיהפוך למסורת.
כל הכבוד! שנמשיך לעשות רק טוב. 
 
 
_____13
____________31
מסורת ההכנות לליל הסדר הקיבוצי היא שנייה רק לליל הסדר עצמו. החלוקה לצוותי עבודה עם הראשים הקבועים הממונים על הכנת הגפילטעפיש, הקניידלך, הסלטים והמנות העיקריות (וכמובן ה'במקום'). כגודל הסדרים הקיבוציים כך גם היה (ועודנו) גודל ההכנות. במשמר העמק ידעו תמיד להכין סדרים רבי משתתפים שנעו תמיד סביב 1000 מסובים. אומנם עברו 26 שנים, אבל 'בנות זאב' במשמר העמק עדיין זוכרות את המתכון לדגים. 

התמונה באדיבות ארכיון משמר-העמק. 
_____13
____________...
מזכירות התנועה הקיבוצית התארחה ליום סיור והיכרות עם "יד טבנקין", המרכז התיעודי והמחקרי של התנועה הקיבוצית. יונה פריטל, מנכ"לית "יד טבנקין", פתחה את המפגש בהצגת הפעילות הענפה המתרחשת במרכז וחשיבותה לא רק כמפעל הגדול ביותר לשימור הזיכרון ההיסטורי  והמורשת של התנועה הקיבוצית אלא גם כארכיון החי של התנועה הקיבוצית כיום. חברי המזכירות סיירו בתערוכה במרכז המוזיאלי שהוקם ב"יד טבנקין" במלאת 100 שנה לתנועה הקיבוצית. דליה קינן,  אוצרת המרכז, הציגה את עבודותיהם של 14 האמנים שהשתתפו בתערוכה "זום- מבט מבפנים מבט מבחוץ" שהוקמה לציון 70 שנה להקמת 11 הנקודות בנגב. ד"ר רוני עזתי, מנהל ארכיון "יד טבנקין" הציג את פעילותו וחשיבותו של הארכיון כארכיון הגדול ביותר של ההתיישבות, התנועות החלוציות, תנועות הנוער בארץ ובחו"ל וכמוסד, המתעד ומשמר אוספים נדירים המשמשים חוקרים בארץ ובעולם, סטודנטים, כותבי סדרות תיעודיות ועוד מתעניינים. עזתי הציג  את התמיכה המקצועית  בארכיונאי הקיבוצים והמושבים ואת הפעילות הלוביסטית לקידום הארכיונים הציבוריים בכלל וארכיוני ההתיישבות בפרט, בשיתוף עם ארכיון "יד יערי" וארכיונים נוספים.  ד"ר אביגיל פז-ישעיהו, רכזת המחקר, הציגה את תחומי המחקר הרבים ב"יד טבנקין" הכוללים מיזמי מחקר  היסטוריים ועכשוויים כגון מחקרי תנועות הנוער, מחקרי הקומונות והקבוצות השיתופיות, מחקרי מגדר והתיישבות, מחקר הקואופרציה, תכנון ושימור ועוד. 
אהרן ידלין, יו"ר "יד טבנקין", הדגיש את המשמעות החשובה של הארכיון המתעד את התנועות הקיבוציות ההיסטוריות (להוציא תנועת השומר הצעיר - שארכיונה ביד יערי), ואת המאמצים וההישגים של "יד טבנקין" בשנים האחרונות בקבלת הכרה ותמיכה ממשלתית ראויה למעמדו ומקומו בשימור הזיכרון הלאומי. 
_____13
מיצג זיכרון מיוחד בכיכר רבין בת"א
_____________40
מתוך עמוד הפייסבוק של המיצג: "אסון המסוקים- זוכרים את ה-73"

אחרי יותר מחודשיים של עבודה מאומצת וקמפיין גיוס תרומות מקיף נחנך בתחילת השבוע בכיכר רבין בת"א מיצג יוצא דופן לציון 20 שנה לאסון המסוקים. המיצג, המרשים והמיוחד במינו, ממחיש את גודל האסון באובדן חיילים כה רבים.
מעל כל זה, המיצג יוצא דופן משום שבפעם הראשונה לוקחים את המושכות לידיים דווקא האחים והאחיות של הנופלים ובפעם הראשונה מבקשים להנציח את אחיהם מנקודת המבט שלהם, מהמקום שחשוב להם להזכיר ולהבליט. "דווקא בימים שבהם ארצנו מפולגת, אנחנו מבקשים ליצור לזכרם אירוע מיוחד המדגיש את החיבור העמוק של כל קצוות האוכלוסייה למדינה שלנו", כתבו המארגנים בעמוד הפייסבוק של האירוע. "רצינו לעורר שיח על האירוע, 20 שנה אחרי", הם מוסיפים.
המיצג נפתח ביום ראשון בטקס מרגש בהשתתפותם של משפחות הנופלים, ראש עיריית ת"א רון חולדאי, קצין חינוך ראשי תא"ל אבנר פז צוק, דני רוזנר מנהל מינהל חברה ונוער ומזכ"ל התנועה ניר מאיר.
איילה מינקר מקיבוץ ניר יצחק, שאחיה נהרג באסון והיא אחת מיוזמות הרעיון, מספרת כי הכל התחיל במפגש של כמה מהאחים, שמטרתו הייתה לחשוב כיצד לציין את 20 השנים לאסון. "בזמן השיחה סיפרתי על מיצג שיצרתי על האסון בזמנו בצבא ומישהו נוסף הציע את הרעיון להציג משהו בת"א וכך ביחד נרקם הרעיון. "לא תיארתי לעצמי שזה יגיע להיות אוהל כל כך גדול שמכיל מאות אנשים בו זמנית, לא ציפיתי לכל כך הרבה התעניינות, אהבה וחום, זה מאד מאד מרגש מבחינתנו".
האוהל מחולק לארבעה חלקים. החלק הראשון, ההיסטורי, מספר על יום נפילת המסוקים, ה-4 בפברואר 1997. חלק זה מחזיר את המבקר למשדר החדשות בו תוארה התרסקות המסוקים ולכותרות העיתונים ביום שאחרי, וכן מעניק קצת רקע לאירועים באמצעות ציר זמן שמדגים את הקשר בין ישראל ללבנון ומפת רצועת הביטחון. החלק השני הוא מיצג אומנותי שממחיש את אתר הנפילה בצפון: התרסקות, הרס, תוהו ולצד זה את התקווה וההמשכיות. בחלק זה מוצג השיר של אסא כשר "בקשות", בו הוא מבקש לזכור את כל אחד ואחד מהנופלים ולידו כרטיסיות נופלים שמסבירות בקצרה על כל חלל וחלל. בחלק השלישי, עוצר הנשימה, מוצגות תמונותיהם של 73 הנופלים בגודל טבעי- מה שממחיש מעל לכל דבר את מספרם הבלתי נתפס. שבעים ושלושה חיילים שנהרגו- כל אחד ועולמו הוא, כל אחד וסיפורו וביחד חוברים לסיפור אחד משותף של הגנה על המדינה ורצון לתרום עבורה. החלק הרביעי והאחרון, מיועד לקבוצות מאורגנות שעוברות את הסיור.
מינקר מוסיפה כי היא מקבלת עוד ועוד תגובות חמות מהמבקרים במקום. "המשפחות השכולות של האסון ובפרט ההורים, מתרגשים מאד להגיע לכאן. הם מרגישים בטוחים ורגועים לדעת שזכר יקיריהם ישמר גם בחלוף השנים וש"נטל הזיכרון" אינו על כתפיהם שלהם בלבד".
 
 
_____13
______24
בסוף השבוע הקרוב יערך בעין-שמר פסטיבל הקולנוע הקיבוצי הראשון – פק"ק. במסגרת הפסטיבל יוקרנו סרטים שיצרו בני ובנות קיבוץ, סרטים על החיים בקיבוץ והחיים בישראל מעיניו של מי שגדל בקיבוץ ועוד.
עדי רוזן (שריד) מספר על היוזמה לפסטיבל: "הרעיון נבט אצל אורן תירוש מקיבוץ עין-שמר, שכבר מזמן רצה לעשות משהו כזה. מבחינתנו, פסטיבל קולנוע קיבוצי הוא המקום להציג ולעודד את היצירה הקיבוצית הקולנועית מראש הנקרה ועד יטבתה ולתת במה למי שלא תמיד זוכים לבמה ויוצרים ממש מהשורה הראשונה.
כשהתחלנו לעבוד על פק"ק שאלנו את עצמנו: יש בכלל דבר כזה קולנוע קיבוצי? ואם יש... אז במה שונה הקולנוע הזה מכל קולנוע אחר? היום, לאחר צפייה בהמון סרטים, אנו יכולים להגיד בוודאות: כן! יש קולנוע קיבוצי, הוא מרתק, הוא מסקרן והוא מדבר בקודים שאנחנו מבינים עמוק יותר!"
מה הולך להיות מוצג?
"ד"ר אמיר הר-גיל מיקום יציג בבכורה עולמית את סרטו 'ירושלים מחכה בתור' שמציג את משרד הפנים במזרח ירושלים. בנוסף, יוקרנו סרטים שעשו חן שלח (מזרע), יונתן ניר (הזורע) ועוד. סך הכל יציגו בפסטיבל 26 יוצרים מקיבוצים שונים."
ולמי זה מתאים?
"לכולם! אנחנו מזמינים כל אחת ואחד לקחת חלק בחוויה תרבותית קיבוצית ארצית מיוחדת ומרגשת. בפסטיבל הקולנוע הקיבוצי הראשון מעולם. בואו לתת כבוד ליוצרי הקולנוע שלנו וליצירה קיבוצית סוחפת, מטלטלת ומרגשת במיוחד.
בפסטיבל יעמדו לרשותכם ארבעה מתחמי הקרנה מקורים ונעימים והכניסה חופשית!"
ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית מברכת את הוגי הרעיון והוצאתו לפועל, את המפיקים והיוצרים ובמיוחד את קיבוץ עין שמר על הכנסת האורחים החמה ומוסיפה: "פסטיבל הקולנוע הקיבוצי חושף פן נוסף של היצירה הקיבוצית המקורית, התברכנו ביוצרים, במאים ושחקנים מעולים גם בתחום זה. אני מקווה שהאירוע יהפוך למסורת ויאפשר ביטוי לעוד יצירות קולנועיות רבות הממתינות להזדמנות ראויה להגיע למסכינו".
 
בנוסף לסרטים, יהיה בפסטיבל מתחם מזון שיהיה פתוח עד הלילה, אטרקציות מהנוסטלגיה הקיבוצית, ארוחת ערב וקבלת שבת קיבוצית, דיסקו קיבוצי ועוד ועוד.
 
וכמובן לא נשכח את מי שיצר את הפסטיבל - בנוסף לרוזן ותירוש, ארגון הפסטיבל נעשה תחת ידם של גדי יגודה, עתר שיינפלד, יסמין גבע ועתר גבע מקיבוץ עין-שמר.
_____13
____________31
במלאת 69 שנים לשבוע השיירות האבודות (נבי דניאל, יחיעם וחולדה) ובמסגרת "מאבק מלווי השיירות" להשבת ייעודו המקורי והיחיד הרלוונטי לחאן שער הגיא, כמרכז מבקרים ללימוד מורשת פורצי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות, יקיימו אנשי חטיבת הראל לדורותיה שיירת מחאה משולטת ומדוגלת שתצא מחניית בית הקברות בקיבוץ חולדה מיד לאחר טקס האזכרה השנתי לחללי שיירת חולדה. 
אירועי הזיכרון ייערכו מחר, יום שישי, ד' ניסן תשע"ז,31.3.2017, (08:30 – סיורים מבית הרצל ביער חולדה; 11:00 – אזכרה בבית הקברות בקיבוץ חולדה) הינם ביזמה וארגון של בי"ס שדה שער הגיא. 

שיירת המחאה תנוע בכביש 3 עד מחלף לטרון ומשם בכביש 1, תחלוף על-פני שער הגיא ותמשיך למחלף שורש, משם תחזור למחלף שער הגיא, תפנה לכביש 38 שם יתכנסו המוחים בחניית חאן שער הגיא, למעמד הוקרה ליד המשוריינים.  

מזמינים את כולם להמשיך ולקחת חלק במאבק!
 
 
 
____________31
ככה נראה מפגש חדשנות חברתית: בתוך פאנל של 5 יזמים ומנהיגים פורצי דרך - 3 נשים, מתוכן 2 בדואיות, 3 תושבי עיירות, תושבת כפר בלתי מוכר וקיבוצניק אחד מיוחד.
כך סוכם המפגש שהתקיים אתמול (יום ד') בקיבוץ שובל שבמועצה האיזורית בני שמעון, כחלק מסדרת כנסים ארציים ואזוריים, אותם מפיק בחודשים האחרונים צוות המעורבות החברתית בתנועה הקיבוצית, במטרה לעודד עשייה חברתית וכן לחבר ולרשת בין יזמים חברתיים לבין חברי הקיבוצים והתנועה.
בפתיחה בירכו את משתתפי הכנס גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית וסיגל מורן ראש מועצת בני שמעון.
מורן הציגה את חזון המועצה, הכולל חברה ערכית וחינוך לערכים ותיארה את הפעולות שמתבצעות על מנת להגשים חזון זה: "המועצה מתנהלת כקהילה של קהילות, לכל אחת אחת מהקהילות נותנים את הכבוד ואת ההתייחסות המיוחדת לה וביחד מוצאים את המשותף לטובת כלל תושבי האזור".
לין חיזק בדבריו את העשייה הברוכה של המועצה וציין כי "יש לדבר על הדברים ויש לעשות, המועצה מוכיחה כי אפשר גם לדבר וגם לעשות ועל זה היא ראויה לברכה מיוחדת".
בהמשך, תיאר לין את הגישה שמובילה היום הנהגת התנועה, להרחבת המעורבות בחברה הישראלית באמצעות שיתופי פעולה עם קהלים וארגונים רבים: "יש ליצור שותפויות חדשות בחברה הישראלית, מתוך הכרה בתרומה הייחודית של כל קבוצה וכבוד לתרבויות השונות בחברה הישראלית. מדובר בשיתוף פעולה לחיזוק הערכים המשותפים לתנועה הקיבוצית ולקבוצות השונות, למען הובלת שינוי חברתי במדינת ישראל".

בפאנל לקחו חלק אנשים מיוחדים בנוף ביתם, אשר קמים בכל בוקר לשגרה המנוגדת לזרם הכללי ממנו הם באים, אנשים מאמינים, המבקשים להיטיב עם סביבתם בכל יום: ד"ר אמל אבו סעד אלקיעאן מאום אל חירן, ראשת תוכנית הכשרה לגן במגזר הבדואי במכללת קיי שדיברה על השכלה ומנהיגות בקרב נשים בחברה הבדואית, יהלומה זכות מאופקים, מנהלת מרכז החוסן הקהילתי בעיר ופעילה בתנועת הפריפריות, עופר רימון מחצרים, מנהל תחום מעורבות חברתית בנטפים, שדיבר על מעבר התעשייה הקיבוצית מעשייה למטרות רווח לכלכלה חברתית, אלחאם אלצאנע מלקייה, מנהלת ביה"ס למנהיגות "כוכבי המדבר" בג'ו אלון שדיברה על תיקון העולם דרך תיקון החינוך ומורן ברנס משדרות, מנכ"ל "דרומה"- חברת מיתוג, שיווק, פרסום ויח"צ וחבר בתנועת הפריפריות שדיבר על עשייה חברתית דרך "משקפי" המפרסם המקומי. את הפאנל הנחה גיל מושקוביץ, רכז מעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית.
לאחר הפאנל הוביל הצוות המארגן "מרחב פתוח", יחידת זמן משותפת, המיועדת לתת מקום ובמה ליוזמות מקומיות מטעם המשתתפים. היה נראה שהפאנל גרם לכל הנוכחים לרצות ולהרחיב את מעגל העשייה, היוזמות והשותפות ויביא לשיתופי פעולה עתידיים רבים בהמשך. 
 
 
_____13
____________31
מופעי מוזיקה חדשים לילדים ומבוגרים ב"צוותא"

עלמה זהר - "פלא"
מופע מוזיקלי חדש לילדים - שירים וסיפורים לקטנים ולגדולים.
שישי 5/5 בשעה 14:00 
ויקטוריה חנה
מופע השקה חגיגי - אורחים מיוחדים: שי צברי ואנסמבל הפיוט של מכון יד בן צבי
חמישי 11/5 בשעה 21:30 
שלמה גרוניך
לאחר מופע מחשמל ובלתי נשכח, חוזר גרוניך עם הנגנים לצוותא
חמישי 25/5 בשעה 21:00 
ז'וקה פרפיניאן ומרסלו נמי (ברזיל)
אורח מיוחד: יוני רכטר - מפגש מרתק בין שניים מהאומנים הברזילאיים המובילים בארץ
רביעי 31/5 בשעה 21:00 
 
קוד 2016 לכרטיסים מוזלים בקופות צוותא טל. 03-6950156 ובאתר צוותא 
 
 
_____13
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 

הוספת תגובה חדשה