דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בתנועה הקיבוצית - 22.6.2017

לוגו תנועה
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
22.06.2017
 
 
החלטת שר האוצר הגיעה בהמשך לפגישתו עם מזכ"ל התנועה הקיבוצית לפני כחודש וחצי
____________...
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בירך על החלטת שר האוצר משה כחלון לנתק את כספי הפיצוי לחקלאים מהמשך ההדברות על נזקי תיקון 27 לחוק המים. 
"בתיווכו של יו"ר האופוזיציה והמחנה הציוני, יצחק הרצוג, דנתי עם השר ממושכות בנוגע לנזקים שנגרמו לחקלאות, בעיקר חקלאי הצפון, הן בעקבות הבצורת והן בעקבות תיקון 27 לחוק המים. לשמחתי שר האוצר הבין כי לא ניתן לכרוך את שני הנושאים יחדיו", אמר מאיר.

בהמשך לדיונים הבהיר השר כחלון לאנשי המקצוע כי יש לשלם לחקלאים על הנזק בעקבות הבצורת הקשה בלי קשר לדיונים אחרים. משרד האוצר הורה להקצות 10 מיליון ש"ח לתמיכה במשק המים החקלאי בצפון על מנת לסייע לחקלאים להתמודד עם הקיצוץ שחל במכסות המים בשל מיעוט הגשמים. 

"התנועה הקיבוצית תמשיך לעשות למען החקלאים, ממרום גולן ומנרה ועד נחל עוז ואילות", סיכם מאיר.
_____13
____________...
בתמונה: חזן בפעילות 

אמיר חזן מגרעין הנח"ל המשימתי - "רוג'ום" שפועל בקיבוץ כפר עזה, סיפר השבוע במאמר שכתב לmynetkibbutz על החוויה שלו מועידת התנועה הקיבוצית החמישית ועל התקווה הגדולה שהיא הפיחה בו: "ברור לי שהתנועה הקיבוצית לא נמצאת היום בשיא כוחה היחסי בחברה. גם לי היה עצוב מאוד לראות שלא הגיעו יותר מדי צעירים לוועידה - אבל בכל זאת יצאתי אופטימי כי חשתי ברוחות חזקות של שינוי. רוחות של התחדשות. שמחתי כל כך לשמוע על הקמת אגף הצעירים בתנועה ועל הגדרות מטרותיו, כי בדיוק לזה חיכיתי". 

"חשוב היה לי להבין שהתנועה מסמנת לעצמה כמטרה גם הקמת קיבוצים עירוניים. ההבנה הפשוטה שעתיד העשייה בחברה הישראלית הינו בערים, ושרק שם תוכל תנועה חברתית לצבור כוח והשפעה. זו הציונות היום." הוסיף חזן.

"חברי הקיבוצים הולכים לבחור אם להיות חלק ממהלך חברתי חסר תקדים ומדהים בחשיבותו שלא נודע כמוהו עשרות שנים בתנועה, או שמא להישאר במשבצת שבה הם נמצאים היום", הוא סיכם. 
_____13
0
דבורה מילר (במרכז). "במירוץ החיים המטורף שהכל צריך להיות הייטיקיסטי וקר, הגנים מאד חמים"

השבוע ביקרו סטודנטיות של "תכנית שוורץ" לסיור הכרות עם החינוך הקיבוצי ברמת רחל.
תכנית שוורץ היא מסגרת התואר השני לגיל הרך באוניברסיטה העברית. בסיור השתתפו 15 מנהלות גיל רך ממסגרות שונות בארץ הלומדות במסגרת התכנית.
הסיור נפתח בטיול רגלי לאתר הארכיאולוגי ולאתר ההנצחה של יאיר אנגל ז"ל בהדרכת אביו של יאיר ויו"ר הקיבוץ יוסף אבי יאיר (ג'וחה) אנגל.
לאחר מכן, ביקרו בבתי הילדים וקיימו דיון מסכם במועדון לחבר בהובלת מנהלת החינוך- נורית גוסמן, מנהלת הגיל הרך- רעות קורן בר עוז (מעלה החמישה) והמדריכה הפדגוגית- עליזה חולי.
התגובות שהגיעו מצד הסטודנטיות היו אוהדות ומלאות הערכה ליכולת של הקיבוץ לעבוד בתוך ה"מתח" שבין שמירה על הייחודיות הקיבוצית לבין הדרישות הרגולטוריות מצד רשויות המדינה היום יומיות. כזכור, אגף החינוך בכלל ומחלקת הגן הקיבוצי בפרט שמים דגש מיוחד על חיבור העשייה החינוכית הרבה לשיח עם רשויות המדינה בנוגע לעניינים רגולטוריים. זאת כדי להביא את רשויות המדינה להבנת הייחודיות של החינוך הקיבוצי, הבנה שתאפשר לנו לחזק ולשמר אותו, ובד בבד לזכות בתמיכת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

דבורה מילר, קלינאית תקשורת חרדית מהיישוב טלז-סטון (קרית יערים) מספרת על תוכנית הלימודים ועל הסיור ברמת-רחל: "התוכנית הינה במסגרת של תואר שני בגיל הרך תחת בית הספר לעבודה סוציאלית, אבל היא מיודעת ופתוחה לכלל המטפלים הפרה-רפואיים, אחיות גיל רך, גננות עובדות סוציאליות ועוד. היא מחולקת לכמה מגמות ועוסקת במדיניות וניהול הגיל הרך – צרכי הילד, מה נכון לתת לו לקידום התפתחותו וכו'.
 
איך החיבור לקיבוץ בתור מישהי שלא מחוברת לזה ביום ביום?
"זה לא לגמרי חדש. יודעים ושומעים. אני מכירה ממשפחתי שני קיבוצים דתיים, אבל עברו בי מחשבות על איך ארגיש בקיבוץ ומה נראה שם, קשה לתכנן ולהעריך זאת מראש. אבל כשהגענו נוכחתי לגלות כמה פתוחים ומקבלים בקיבוץ וכמה הרגשתי נעים במקום. לא הרגשתי עין בוחנת או שמחפשים את התגובה שלי לכל דבר. להפך, הם מאד רצו להשרות אווירה נעימה לצד ה"אני מאמין שלהם" בקיבוץ ובחינוך".
 
מה למדת מהחינוך הקיבוצי ברמת רחל?
"זה זעק לי "שונות" בין הקיבוץ לבין העיר, ואני רואה את זה מהפן החיובי. לזכות לגדל ילדים ברוגע, שלווה, מרחב וחברות.
בעיר לא יוצאים לטיול, לא יוצאים מהשטח של הגן וכאן כל מקום בקיבוץ "שייך" להם, שייך גם לילדי הגן. הם מחוברים ושייכים לו כי בכל מקום יש להם חוויה וזה מאד חזק. בנוסף, העובדה שיש אנשי מקצוע כמו רכזי החינוך שמכירים את הילד מאז שהוא נולד גם היא לא מובנת מאליה. בעיר זה לא קיים– כל שנה עוברים מקום. בקיבוץ יש רצף לכל אורך חיי הילד, אפשר לראות התפתחות, להכיר את המקום הרגשי. בעיר, עד גיל שלוש אין בכלל פיקוח חינוכי וגם אח"כ לא יכולים לבחון את הרצף".

האם זה גרם לך לרצות לעשות שינוי אצלך?
"זה משהו גדול שצריך לחשוב עליו. ברור שאני רוצה שגם בעיר מישהו ילווה ילד מגיל לידה, אבל צריך לעשות שלב-שלב. להתחיל שהמדינה תדאג לילדים מאפס עד שלוש. אפשר לפתור את זה על-ידי מרכזים קהילתיים. מאד אהבתי את המבנים הישנים של הקיבוץ – לא נוצץ וחדש, משהו של פעם אבל שמור מאד ומטופח. ברור שהציוד חדש ועדכני, אבל יש משהו במבנים של פעם. במירוץ החיים המטורף שהכל צריך להיות הייטקיסטי וקר, הגנים מאד חמים". 
 
 
_____13
____________...
אומרים שיש פריחה מחודשת בקיבוצים. יש שמועות בשבילים שגני הילדים מלאים. בכרמים חיים דתיים וחילוניים באותו הקיבוץ ולא תאמינו, בבית אלפא יש אפילו תעודת כשרות בחדר-אוכל. ונכון, לא הכל מושלם וגם זה כנראה יוצג אבל בכל זאת, מה יש לחכמות וחכמי השבט כמו רחל רבין להגיד על השינויים המתחוללים, ומה חושב על זה הדור הצעיר? אלמוג בוקר ואלי לוי יצאו לבדוק מה קורה אצלנו בסדרת כתבות שתשודר החל מיום ראשון במהדורה המרכזית של ערוץ עשר.
 
 
_____13
collage_(4)
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. "מחויבות לפעילות משותפת". 
 
בתחילת השבוע נפגשו מזכ"ל התנועה ניר מאיר והמנהלת האדמיניסטרטיבית של הבונים דרור שירי מדר עם יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי וצוותו המקצועי.
מאיר הציג בפני שרנסקי את החלטתה של התנועה הקיבוצית לחזור למעורבות ישירה בפעילויות תנועות הנוער בחו"ל: "אנחנו נחזור ונשלח שליחים שלנו ומטעמנו לפעילות ציונית בקהילות היהודיות בחו"ל".
מזכ"ל התנועה הדגיש כי המצב הקיים בו התנועה הקיבוצית נושאת באחריות כלפי פעילויות לגביהן אין לה סמכות, אינו קביל, ולא יוכל להימשך.
יו"ר הסוכנות, שרנסקי שמח לשמוע על כוונתה של התנועה הקיבוצית לחזור למעורבות ופעילות משמעותית, והדגיש את המחויבות של הסוכנות לעידוד העלייה והפעילות בקהילות היהודיות. יו"ר הסוכנות הסכים עם דבריו של ניר מאיר ואמר כי "מפת חלוקת השליחים בעולם לא תשתנה והדברים יסוכמו לפרטים ברמת דרגי המקצוע".
לפני סיום הפגישה סיפר מזכ"ל התנועה ליו"ר הסוכנות על מסעו לדרום אמריקה ועל התרשמותו העמוקה ממחויבותם ומרמתם הגבוהה של נציגי הסוכנות הבכירים, אותם פגש במסעו.
 
_____13
קולטים אתכם בגליל העליון
בגליל העליון הבינו שקליטה לקיבוצים זה מקצוע ופתחו בשיתוף התנועה הקיבוצית קורס מקצועי ראשון מסוגו לרכזי צמיחה וקליטה.
עם סיום המחזור הראשון הגיע זמן סיכומים 
 
 
 
 
____________...
בתמונה: קורס רכזי הצמיחה הדמוגרפית במועצה האזורית גליל עליון

חושבים שאתם מכירים את הקיבוץ שבו אתם חיים? אז בואו נעשה מבחן זריז. מוכנים? קבלו: מי רכז הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ שלכם?
10% מכם שולפים עכשיו את השם מהמותן, אבל סביר להניח שמשהו כמו 70% מגרדים בראש ומנסים, לשווא, להיזכר במי מדובר. לאן נעלמו 20 האחוזים הנותרים? התשובה פשוטה: להם פשוט אין מושג שיש דבר כזה 'רכז צמיחה דמוגרפית'...
זה בסדר, אין צורך להרגיש לא נעים, אבל בהחלט כדאי להתעורר. בתקופה בה החברה הקיבוצית משנה את פניה ומחשבת מסלול מחדש, כבר אין לנו את הפריבילגיה להגיד ש'יהיה בסדר' ולמנות לתפקיד רכז הצמיחה את מי שפנוי בסידור עבודה, ללא הגדרות ברורות או הכשרה בסיסית. במועצה אזורית הגליל העליון הבינו שהטעויות שנעשה היום יהדהדו בקהילות שלנו לשנים רבות והחליטו לשנות את התמונה. בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית, ארגנה היחידה לצמיחה וקליטה של אגף ישובים במועצה את הקורס המקצועי הראשון למנהלי צמיחה דמוגרפית בקיבוצים.
 
הקליטה היא אינטרס אסטרטגי מהמדרגה הראשונה, ובאינטרסים כדאי להשקיע. ירון לינדמן, רכז הצמיחה הדמוגרפית בתנועה הקיבוצית, שהיה מיוזמי הקורס מסביר את הרציונל: "אם נמשיך לעשות 'עוד מאותו הדבר', נגיע לאותם המקומות. אם רוצים לדייק את הקליטה ולשפר אותה, העוסקים בתחום חייבים להכיר את מכלול ההיבטים לעומק ולהתמקצע. הקיבוצים צריכים להבין שהקליטה היא אינטרס אסטרטגי מהמדרגה הראשונה, ובאינטרסים כדאי להשקיע". כנראה שבגליל העליון הפנימו. עובדה - 15 בעלי תפקידים מ-14 קיבוצים זיהו את הפוטנציאל והרימו את הכפפה.
בחודש שעבר התקיים המפגש האחרון בקורס והמשתתפים, המנחים והמארגנים התפנו לסיכומים. "הקורס ביטא תפיסה רחבה של התמקדות בקליטה משמעותית ומדויקת על חשבון צמיחה מואצת", אומרת אירית ברק, מנהלת אגף ישובים במועצה, ומתכוונת לשינוי התודעתי שאינו מסתפק בראיית הצמיחה בקיבוצים כיעד הנמדד בגידול תושבים. לדברי ברק נדרשים תכנון והיערכות ברמת היישוב והמועצה, וחשוב להציע לנקלטים חבילה הכוללת ערכים, אורח חיים וגם לקיחת אחריות ומעורבות. "ב-17 השנים שעברו מאז פתיחת ההרחבות הראשונות באזור נצברו תובנות וידע רב, והגיע הזמן לאסוף הכל למשנה סדורה. המחויבות שלנו כקהילה קולטת, היא לסייע לנקלטים בפיתוח תחושת שייכות, לצקת משמעות ולהעניק תקווה. רכזי הקליטה הם סוכנים מרכזיים של המסרים האלה, וחשוב מאוד להכשיר אותם למשימה ולספק להם כלים. המשמעות היא מיצוב תפקידו של רכז/מוביל צמיחה וקליטה בקיבוץ כתפקיד אסטרטגי ומקצועי לכל דבר".  
 
 
 
 
_____13
מעין, מדריך הנעורים בעין גדי, מזמין את כולכם להשתתף!
collage_(4)
בשבוע שעבר התקיימה הכנת המדריכים לקראת משטי הרפסודיה המסורתיים בכנרת. 
כ-150 מדריכים מסורים, רציניים ומלאי מוטיבציה השתתפו בהכנה, קיבלו הדרכה ורכשו ניסיון ומיומנויות והכל על מנת שהאירוע הגדול של הקיץ יעבור על הצד הטוב ביותר.
הנושא המוביל ברפסודיה השנה הינו "אין לי ארץ אחרת" ולצד בניית הרפסודות יעברו החניכים פעילויות בנושא.
הרפסודיה תצא מחוף "גן יוסי" (בסמוך לצומת מגדל) ותסתיים בחוף גולן שבצד השני, בשלושה סבבים: 
משט ראשון ב23-25/7
משט שני ב-26-28/7
משט שלישי ב-1-3/8 

כל נערות ונערי התנועה הקיבוצית- בואו בהמוניכם!
_____13
לראשונה אחרי 24 שנה:
משחקי המכביה חוזרים לקיבוץ גזר
 
 
 
 
כפי שפורסם בmynet kibbutz, הסופטבול, אחד מ-47 ענפי הספורט שבהם יתחרו, ישוחק על מגרש הדשא בקיבוץ היחיד שזכה להיות בין המארחים והחברים כבר מכינים לאורחים סיור בבריכה ובאתרים היסטוריים באזור. "יש לנו סיכוי לזכות במקום הראשון", אומר בני רגיל, מנהל הקהילה בגזר ושחקן נבחרת ישראל
____________...
יש סיכוי לזכות במקום הראשון. בני רגיל (מימין) ושחקני נבחרת ישראל בסופטבול במכביה האחרונה

בתחילת החודש הבא (6.7) תצא לדרכה המכביה ה-20, עם ספורטאים מ-80 מדינות שיתחרו ב-47 ענפי ספורט. בסך הכל צפויים לנחות בישראל כ-10,000 איש.
בין המקומות שיזכו לארח את אחת התחרויות הוא גזר, שבתחומו ישוחק ענף לא מוכר כל כך בישראל – הסופטבול.

נבחרות גברים ונשים מארה"ב, מקנדה, מצרפת, ממכסיקו, מקובה וגם מוונצואלה יתחרו על מגרש הדשא בקיבוץ לראשונה מזה 24 שנה, וינסו לזכות במקום הראשון. המשחקים ייערכו בין ה-7.7 ל-13.7, והכניסה אליהם תהיה ללא תשלום.

"סופטבול ובייסבול הם למעשה משחקים תאומים, למרות שישנם הבדלים בין השניים", מסביר בני רגיל, מנהל הקהילה בגזר ושחקן בנבחרת הסופטבול של ישראל וגם בזו של הקיבוץ שלו.

"מדובר בשני המקרים על זורק כדור ורץ שאמור לעבור מתחנה אחת לשנייה לפני שהכדור מגיע חזרה לזורק. הכדור בסופטבול גדול יותר לעומת בייסבול, אבל בניגוד לשמו הוא אינו רך והפגיעה שלו כואבת מאוד. המגרש בסופטבול קטן יותר, אבל מספר השחקנים לעומת הבייסבול בכל קבוצה זהה ועומד על תשעה.
גם צורת הזריקה שונה. אם במקרה שלנו זורקים את הכדור מתחת לכתף, בבייסבול עושים זאת עם היד מעל הכתף. המשחק אצלנו מהיר יותר".

מה המשמעות של אירוח טורניר הסופטבול של המכביה?
"הטורנירים של הגברים ושל הנשים ישוחקו במגרש שלנו בגזר. השחקנים יאכלו בחדר האוכל את המזון שתספק להם המכביה, ואנחנו החלטנו גם להזמין אותם לבריכה ואולי לסיור באתר העתיק תל גזר ששוכן סמוך למגרש עם מדריכים מהקיבוץ שיסבירו להם על המקום".

יש עוד קיבוץ שמארח ענף כלשהו במכביה?

"לדעתי אין כזה. הכבוד כולו נפל בחלקנו".
 
 
 
 
 
_____13
 
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 

הוספת תגובה חדשה