מטה התנועה מסייר בקיבוצים – והפעם: ארז ושובל

היום החל בביקור בקיבוץ ארז, הסמוך לגבול הצפוני עם רצועת עזה.

ארז עלה על הקרקע באוקטובר 1949, ומייסדיו של היו מיוצאי הגדוד השלישי בחטיבת יפתח של הפלמ"ח, שכמה מהם נלחמו באזור במבצע יואב. באוקטובר 1950 עבר הקיבוץ למקום מושבו הנוכחי בו היה עד לשנת 1948 הכפר הערבי דימרה. בשנת 1952, בזמן הפילוג בקיבוץ המאוחד, עזבה קבוצת חברים את ארז ועברה לצובה. במערב המשק נמצא אתר זיכרון ובו אנדרטה לעשרת חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות. במרכז הקיבוץ התגלתה רצפת פסיפס המתארת גבר בלבוש המכונה "פריגי", המוביל טיגריס ונמרה המניקה גור. לפי החרסים, סגנון הרצפה ומטבע שנמצא במקום מתברר שמדובר בבית עשירים שנבנה ככל הנראה במאה החמישית לספירה ונהרס לאחר אמצע המאה הששית.

בביקור המטה השתתף גם ליאור ניסקי – מנהל אגף האסטרטגיה במועצה האזורית שער הנגב, ומטעם הקיבוץ נכחו שחר זלצמן (זרקא) - מנהלת הכספים, הדרית שיפרין – מנהלת הבריאות והרווחה, ליאור מנדלסון-שור – מנהלת משאבי אנוש, הראל יצחקי – יו"ר הקיבוץ, אורן אנוך – מנהל הקהילה, אור שפירר - מרכז המשק ויענקל'ה שצ'רנסקי שהיה רכז אזור בתנועה במשך שנים רבות ועוסק כעת בקיבוץ בתחום התכנון וחלופת האגודה. 

ביקור המטה החל בסיור בקיבוץ בהובלת אור שפירר מרכז המשק של הקיבוץ. המשתתפים נסעו לאורך גדר המערכת והתרשמו מפיתוח השכונה האחרונה שנבנתה. לאחר מכן ביקרו באתר ההנצחה ללוחמי תש"ח, בפארק הידידות וב"מיני ארז" שהוא שחזור היסטורי של הקיבוץ, שנעשה כפעילות תרבותית של כלל הקיבוץ ומדגים באופן מרגש כיצד התרבות מייצרת חוסן ולכידות קהילתית. אכן תרבות בונה קהילה.

בתום הסיור ישבו כולם במועדון לשיח רב משתתפים. בארז מתגוררים כיום כ-240 חברים וכ-120 ילדים.
ממלאי התפקידים תיארו קיבוץ בעל לכידות חברתית גבוהה, גאוות יחידה ועשייה מבורכת נוכח פני המציאות המאתגרת בחקלאות ובביטחון. חברי וחברות מטה התנועה קיבלו חיזוק לידיעה שלקהילה יש משמעות עצומה בטיפוח החוסן החברתי. ארז צומח ומתפתח, מקדם ומטפח את קליטת החברים החדשים וחיבורם אל הקהילה, פועל לתכנון ובניית שכונות מגורים נוספות ומפתח את הפעילות הכלכלית המשותפת. הקיבוץ שותף בפעילות כלכלית בתחומי החקלאות עם קיבוצים נוספים ובעיקר עם אור הנר.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין אותם להיעזר בו. בסיכום הפגישה הם הודו למארחים על האירוח הלבבי והביקור המעניין.

מקיבוץ ארז המשיך המטה מזרחה אל קיבוץ שובל. שובל נוסד באוקטובר 1946, מוצאי יום כיפור תש"ו, על ידי גרעין חברי השומר הצעיר בארץ ומחוצה לה ועל ידי מעפילים מהאונייה "פאטריה" והיה אחד מ-11 הנקודות שעלו ביום זה על הקרקע ברחבי הנגב. חברי הקיבוץ רצו לקרוא לקיבוץ בשם "אילת" משום שרצו להתיישב ליד הים באזור אילת, אולם המוסדות המיישבים בחרו בשם שובל, כגרסה עברית של ישוב בשם "סובילא", המופיע במפת מידבא. יישוב זה מזוהה עם "ביר זבאלה", חורבה הסמוכה לקיבוץ, בה הייתה נקודת שיטור בריטית. מקור השם שובל הוא בתנ"ך.

אל הביקור הצטרפו גם ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון, איתי זידנברג, מנהל אגף אסטרטגיה במועצה. מטעם הקיבוץ המארח השתתפו: רונה פויירינג – מזכירת הקיבוץ, תמר ברגר – מנהלת משאבי אנוש, חסיה ישראלי – חברת מליאת המועצה ומזכירה בעבר, צחי שגב – מרכז משק, אריה פסטי – מנהל הקהילה ויניב אסקוזידו – מנהל הכספים.

הביקור החל בארוחת צהרים בחדר האוכל ונמשך בסיור בו צפו המשתתפים מנקודות תצפית שונות על הקיבוץ ועל הסביבה. לאחר הסיור התכנסו כולם במועדון "פולה", הסמוך לחדר האוכל, וקיימו בו רב שיח עם ממלאי התפקידים בקיבוץ ונציגי המועצה האזורית.

בשובל חיים כ-1,000 נשים, גברים וילדים, והקיבוץ מונה כ-370 חברים וכ-220 ילדים. שובל הוא קיבוץ גדול וצומח (בשבוע שלפני הביקור נקלטו כ-60 חברים חדשים) הנמצא בתנופת פיתוח חברתית וכלכלית. שובל מתמודד עם אתגרים משמעותיים הנובעים מהצמיחה הדמוגרפית הגדולה, תהליכי שיוך הדירות, הקשיים במציאת עובדים לחינוך, ובהיותו משק חקלאי בעיקרו עם אתגרי החקלאות. בנוסף לכך, הקיבוץ קרוב מאוד לעיר רהט שמונה היום כ-80 אלף תושבים וגדלה בקצב מסחרר, וכמובן שיש לכך השפעות רבות. הקיבוץ מארח בשטחו פעילות ענפה של המועצה האזורית – בית הספר מבואות הנגב, בית הספר עידני הנגב, מרכז לחינוך חברתי ועוד. 

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין אותם להיעזר בו. בסיום המפגש הודו לממלאי התפקידים בקיבוץ ובמועצה האזורית על האירוח הלבבי והביקור המעניין.