דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

קפה של אחרי המלחמה

יעל רז לחייני, חברת קיבוץ נחל עוז, אמא ופעילת התנועה הקיבוצית מסכמת בטור מיוחד עוד "סבב" מלחמה
קפה של אחרי המלחמה

יום שני, ביטלתי מראש את התוכניות להבוקר, קמתי בבוקר, רוב הלילה ישנתי, פתחתי ערוץ חדשות בטלפון  - הפסקת האש נשמרת. עוד רגע, ואשכרה שמעתי ציפורים מצייצות. שמעתי גם כלי טיס ללא טייס כלשהוא, אבל מרחוק, וציפורים.

יצאת מהממד.

היה ערב סוער אתמול, ב-18 אזעקות הפסקנו לספור. אז המטבח נשאר ג'יפה – דבר ראשון כלים, הצטרפו גם נמלים, לא חשוב, המדיח הראשון עובד, השיש נקי ולנמלים לא שלום.

מקלחת. אחחחחח אין כמו מקלחת של אחרי המלחמה – מקלחת ללא הגבלת זמן, ללא טלפון צמוד, ללא החשש שאיאלץ לרוץ ערומה לממד. מדהים!!

ועכשיו קפה, בשקט, בלי חדשות, רק רדיו. עכשיו אפשר גם קפה וגם מחשב – כי נעלמה המחשבה האם אספיק לזרוק את שניהם באזעקה – ממש נורמליות בלתי נתפסת.

וכמובן כמו תמיד כמה תובנות של אישה עם ניסיון:

1. הפעם בחרתי להישאר פה. חופש זה חופש ומלחמה זו מלחמה וקצת מיציתי את הערבוב בין שניהם. מפרגנת מכל ליבי למי שבחר ובחרה לצאת, לי לא התאים הפעם, ומזל שהסתיים יחסית מהר. תודה לכל ההזמנות ללינה, חצר, בריכה, ארוחה ואחר – אין עליכם ועליכן  - תמיד טוב להיות מוקפת בא.נשים טובים – הפעם בחרתי לא....

2. זה הזמן  - עסקים בדרום – כדי שהם יוכלו לשרת אותנו הדרומים כל השנה – חזקו אותם עכשיו – בואו, תזמינו, תיעזרו בשליח – עזרו להם להחזיק את התקופה הקרובה.

3. עיתונאים ועיתונאיות - אם פגשתם מישהו או מישהי בפוסט טראומה – הגישו מים, שבו איתם, שחררו את המצלמה – לא תהיו עיתונאים פחות טובים, תהיו א.נשים יותר טובים.

4. כוחות הביטחון – כמו תמיד תודה – מה גם שהפעם האוטו שלי לא הגיע למוסך – אז בכלל....

מחר ריצה, אבל רק לספורט, נכון????

נתראה במלחמה הבאה

הוספת תגובה חדשה