נהנים כפליים בהרי אפרים (רמת מנשה) – סיור מטה התנועה בדליה ועין השופט

מטה התנועה פתח את הסיור בקיבוץ דליה, במפגש מרגש עם דרורית ואפרים אברהם ב"הבית בדליה" שמאכלס דיירים עם צרכים מיוחדים. במפגש השתתפו גם אורלי בכר, שמסיימת בימים אלו לנהל את הבית לאחר שנים רבות, ועדנה דוודי רום שמחליפה אותה בתפקיד. דרורית ואפרים שיתפו את חברי המטה בסיפורם האישי וחלומם להקים בית למבוגרים עם צרכים מיוחדים המשולב בקהילה.

הבית מונה 16 דיירים בעלי צרכים מיוחדים ומגוונים, אשר המקום מהווה עבורם בית חם לחיים, בו כל אדם הוא יחיד ומיוחד ולכל אחד מגיע להנהיג את חייו ודרכו לפי ראות עיניו ולא על פי אבחון מגבלותיו. הדיירים בבית עצמאיים ומנהלים אורח חיים צעיר ומגוון הבית הינו הצפוני ביותר של הארגון ומכונה "בית הבוטיק", בזכות ייחודיות מיקומו בקיבוץ שופע טבע ירוק וחום אנושי. משפחות שגידלו את יקיריהם באהבה רבה ועמדו באתגרים לא פשוטים, מוצאים היום בתוכם שקט, אמון וביטחון לאור זה שמצאו ליקיריהם בית אוהב לחיות בו.

הדיירים עובדים במהלך היום בחוות התעסוקה האקולוגית "תלמים" בקיבוץ מגידו, מטפחים עדר כבשים, גן ירק ונהנים מעבודות החווה. חוזרים מדי יום לפעילות פנאי מגוונת ועשירה בדיור ובקיבוץ. נהנים מפעילויות משותפות עם מתנדבים, מורים מקצועיים בתחומים שונים ובני משפחה שמגיעים לבקר. הדיירים משתלבים בחיי הקהילה ומעת לעת מזמינים את חברי הקיבוץ לאירועים המתקיימים בדשא ליד הבית.

לאחר המפגש המרגש, התכנסו ממלאי התפקידים בדליה עם חברי המטה במרכז הכנסים של מתחם הנופש "זוהר בדשא". הקיבוץ נוסד בשנת 1939 על ידי עולים מטרנסילבניה, רומניה וגרמניה, חניכי השומר הצעיר, תחילה כיישוב חומה ומגדל בגבעת "מגדל הדבורים" הסמוכה, ולאחר מכן עבר למיקומו הנוכחי. שם הקיבוץ נבחר בהשפעת הכפר הערבי השכן – דאלית א-רוחא - מקור השם "דליה" הוא בזמורת הגפן, על שם הגפנים הרבים שגדלו באזור. בצמוד לקיבוץ ומדרום לו מצוי אמפיתיאטרון טבעי בו התקיימו כינוסי המחולות של דליה שהתפרסמו בארץ. בקרבת הקיבוץ שפע של פינות חמד בנחלים, בשטחים הפתוחים ובחורשים הסמוכים.

הקיבוץ מונה כ-900 נפש והיה מחלוצי התעשייה הקיבוצית עם מפעליו: "זהר" - מפעל הסבונים והדטרגנטים ו"ארד" - מפעל מדי המים. עד היום מובילים מפעלים אלה בתחומם בשוק המקומי. לצד התעשייה קיימים בקיבוץ ענפי חקלאות - גד"ש, כבשים לחלב, רפת (בשותפות עם רמות מנשה), מטעי אבוקדו, מקדמיה ושקדים וכן אתר האירוח "זהר בדשא".

מייקי אתגר – יו"ר הקיבוץ, אבי נווה – מנהל הקהילה ואורי מיטל – מרכז המשק הציגו את התהליכים שקיבוץ דליה עבר בשנים האחרונות ותהליכי הקליטה והבניה הגדולים שהקיבוץ חווה, עמדו על תכניות הפיתוח הגדולות ועל האתגרים העומדים לפתחם בשנים הבאות. איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו, כיבד בנוכחותו את המפגש.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, והדס ילין, המשנה למזכ"ל, הסבירו להנהלת דליה על פעילותה של התנועה הקיבוצית לטובת הקיבוצים והחברה הישראלית ועדכנו בנושאים חשובים שנמצאים על סדר יומה של הנהלת התנועה.

ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

לאחר מכן התחלקו כולם לשני מעגל דיון, הראשון עסק בפיתוח עסקי, חקלאות, קרקעות, שיוך, רמ"י, סוגיות ארציות ותקציב המדינה, ובמעגל השני דנו בנושאי קהילה וחברה, בריאות ורווחה, פנסיה, חינוך, חינוך חברתי, צמיחה דמוגרפית ותרבות. בתום הדיונים במעגלים, התכנסו כולם יחד מחדש כדי לשמוע תובנות מרכזיות מהמפגשים בצוותים ולסכם את הביקור.

לאחר המפגש בקיבוץ דליה נסעו חברי וחברות המטה לקיבוץ הסמוך עין השופט, שם קיבלו את פניהם רם דקל -מזכיר הקיבוץ ונטע שפירא - מנהל הקהילה, שערכו להם סיור במשרדי מפעל "אלתם" המחודשים והמפוארים. החברה עוסקת בתחום התאורה, בעיקר תאורת לד לתעשיות הצבאיות וגופי תאורה חקלאית, והתרחבה מאוד לאחרונה. בהמשך, נטע שפירא הוביל את חברי המטה אל מקומות מרכזיים ברחבי הקיבוץ, כולל חורשת הפלמ"ח וגן המשחקים החדש שהוקם לאחרונה במקום. 

חברי עין השופט עלו על הקרקע ביולי 1937 לגבעת ג'וערה, וכעבור שנה עברו לנקודת הקבע בה ממוקם עד היום. הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואיס ד. ברנדייס, ממנהיגיה הדגולים של יהדות ארה"ב. בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ. בחדרה נוצר האיחוד בין גרעין השוה"צ מפולין "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה. עליית הקיבוץ לרמת מנשה נערכה במסגרת התיישבות "חומה ומגדל", ועין השופט היה חלוץ היישובים במקום.

במשך כל השנים היה הקיבוץ שותף ומוביל במערכות ההתיישבות, הביטחון והקליטה. השלמות, גרעינים תנועתיים וחברות נוער רבות אשר התחנכו בעין השופט, חלקם הפכו לשותפים בבניית הקיבוץ וחלקם הגשימו בקיבוצים אחרים. עין השופט תמיד הוביל פעילות חברתית ענפה והיו בו מעל 100 אולפנים ללימוד עברית החל משנת 1951. אלפי תלמידים למדו באולפן ועשרות רבות של בוגרי אולפן נשארו בעין השופט והפכו את הקיבוץ לביתם. עין השופט היה שותף ומוביל במשך כל השנים בתכנית בית ראשון במולדת ובקליטת נוער עולה ממדינות בריה"מ, וכמו כן בתכנית תל"מ של התנועה הקיבוצית ואימוץ חיילים בודדים וגרעיני צבר.

עיקר פרנסתו של הקיבוץ מגיעה מן התעשייה, הכוללת שלושה מפעלים: "מיברג" - ליצור ברגים וחלקי מתכת בכבישה קרה; "אלתם" - המייצר מוצרים לשוק התאורה ו"מאג בע"מ" שמתמחה בייצור והרכבת מכלולי מתכת לתעשיית הרכב. כמו כן מקיים הקיבוץ מגוון ענפי חקלאות כגון: רפת לחלב, בקר לבשר, לול, מטעי אבוקדו וגידולי שדה. בנוסף, מחזיק הקיבוץ בחברת "איניגו תוכנה" המציעה תוכנות ממחושבות לניהול צי רכב וביצוע בחירות אלקטרוניות או בחירות ממוחשבות באופן מאובטח במקום תהליך ההצבעה הידני, מחלבה, ענפי תיירות ואולפן להפקת סרטים. 

בינואר 2016 עבר הקיבוץ למודל התנהלות חדש, תוך שמירה על סיווגו השיתופי. בעיקרי המודל החדש נמשכת הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור, התשתיות והשיכון. ישנה השתתפות חלקית בהוצאות חינוך, בריאות, תרבות וסיעוד. הערבות ההדדית נשמרת.

במפגש שהתקיים במועדון לחבר לאחר הסיור בקיבוץ, העניק מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, תשורה מהתנועה הקיבוצית לנעמה דקל, בת הקיבוץ ואמו של סג"מ שגב ירדן שקיבל את אות מצטיין הנשיא בחג העצמאות. במועדון נכח גם סבו של שגב, חבר הקיבוץ דן דקל. שגב משרת כקצין ביחידה לקשרי חוץ באוגדת עזה. 

לאחר מכן, שמעו אנשי התנועה מפיהם של ממלאי התפקידים בקיבוץ על התמודדותו המרשימה עם האתגרים הכלכליים בשנים האחרונות, בעיקר עם המפעלים התעשייתיים הקשורים לתעשיות הרכב, התהליכים החברתיים הצמיחה הדמוגרפית הגדולה בשנים האחרונות והמשך תהליך הקליטה העתידי.

איציק חולבסקי ראש המועצה האזורית מגידו וחבר הקיבוץ, ציין את שיתוף הפעולה ההדוק עם ניר מאיר והתנועה הקיבוצית בכל האתגרים שהמועצה מתמודדת, כמו בלימת הקמת שדה תעופה חליפי ברמת דוד, וניסיונות הסיפוח של שטחים פתוחים במועצה על ידי ראש עיריית יוקנעם השכנה, סימון אלפסי. 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, הסביר על פעילותה של התנועה הקיבוצית לטובת הקיבוצים והחברה הישראלית ועדכנו בנושאים חשובים שנמצאים על סדר יומה של הנהלת התנועה. 

ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

לאחר מכן התחלקו כולם לשני מעגל דיון, הראשון עסק בפיתוח עסקי, חקלאות, קרקעות, שיוך, רמ"י, סוגיות ארציות ותקציב המדינה, ובמעגל השני דנו בנושאי קהילה וחברה, בריאות ורווחה, פנסיה, חינוך, חינוך חברתי, צמיחה דמוגרפית ותרבות. בתום הדיונים במעגלים, התכנסו כולם יחד מחדש כדי לשמוע תובנות מרכזיות מהמפגשים בצוותים ולסכם את הביקור.