דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"לא ייתכן שחקלאי יחשוב שעדיף לו לשלם פרוטקשן כי הביטוח, אם בכלל יסכימו לבטח אותו, יותר יקר מדמי החסות"

אלו היו דברי הסיכום של יו"ר הוועדה לביטחון פנים בכנסת, ח"כ מירב בן ארי, בתגובה לדברים שאמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית בדיון על הפשיעה החקלאית שהתקיים ביום שלישי השבוע בוועדה, ביוזמת הח"כים ענבר בזק, רם שפע, אופיר סופר, אופיר כץ ומאיר יצחק הלוי
צילום מתוך שידור הוועדה באתר הכנסת
צילום מתוך שידור הוועדה באתר האינטרנט של הכנסת

הרקע לדיון היה הצתת המתבן של שניר והטרקטור של רפת הקיבוץ שנשרפו כליל לפני שלושה שבועות בנזק שהוערך מאות אלפי שקלים לכל הפחות. ח"כ ענבר בזק (יש עתיד, בת קיבוץ דן) הגישה למחרת המקרה בקשה לדיון מהיר בוועדה לביטחון פנים בנושא תופעת הפשיעה החקלאית ודרכי ההתמודדות עם הנזקים הקשים שהיא מסבה לחקלאים במדינה, אליה הצטרפו הח"כים המוזכרים לעיל.

מנתונים שמסר מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לוועדה, מתוך דו"ח שהזמין ח"כ אופיר סופר, עולה כי בין השנים 2016 עד 2019 הייתה ירידה של 30% במספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית, אך ב-2020 שוב הייתה עליה קלה. 70% מהתיקים הם על גניבות ומרביתם נפתחו באזורי הצפון והדרום. ב-60% מהתיקים אין חשוד ידוע. 86% מהתיקים שנפתחו נסגרו, כאשר עילת הסגירה ב-70% מהתיקים הייתה עבריין לא נודע. 9% מהתיקים הגיעו להרשעה בבית משפט. 67% מהחשודים הם ערבים ישראלים, 18% יהודים ו-14% פלסטינים.

ח"כ ענבר בזק אמרה בפתיחת הדיון: "זו מכת מדינה שלא פוסחת על אף משק. בשנת 2020 היו 2172 אירועי פשיעה חקלאית. זה אומר שישה אירועים ביום, ובממוצע 12 אירועים בשנה למשק. הנזקים נאמדים ב-1.3 מיליארד ₪, ואין מי שמבטח. אם יש ביטוח אז הפרמיות מאד גבוהות. ב-70% מהתיקים שנסגרו העבריין לא ידוע. זה כשל של המשטרה".

ח"כ רם שפע (העבודה): "העובדה שיש כ"כ הרבה מציעים ומציעות לדיון המהיר הזה אומרת שיש לו חשיבות רבה בעיני הכנסת. החקלאות בישראל תחת התקפה מתמדת. ברגע שנבין שהדבר הזה לא מטופל כראוי, נבין שזו הזדמנות לשים משאבים ולתת מענה ולא לחכות שהטיפול באלימות בחברה הערבית יפתור גם את זה. מציע לכלול במסגרת הרפורמה בחקלאות שנמצאת כרגע בדיונים לקראת הסכמות גם תקצוב לנושא של מיגור הפשיעה החקלאית".

ח"כ נירה שפק (יש עתיד): "כיו"ר השדולה החקלאית אני יכולה להעיד שאנחנו עוסקים בנושא זה רבות. אין יכולת לתת מענה אמיתי לנושא זה ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יכולים לסייע לגופים העוסקים בזה להצליח. אנחנו מסכנים את האזרחים שלנו כאשר משאירים אותם להתמודד לבד עם הפשיעה. הפשיעה החקלאית הולכת וגדלה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר בדיון: "ההשתוללות העבריינית במגזר החקלאי לא התחילה היום, וכשלא פתרו את ההשתוללות הזו היא גלשה לזירות אחרות. החקלאות העברית היא השלטת הריבונות על שטחי המדינה, וכשמפריטים את זה ונותנים לארגוני מתנדבים להגן על החקלאים, או אומרים שחברת הביטוח תפתור את זה, אז אנחנו פוגעים בציפור הנפש של הקיום הציוני פה. לא יכול להיות שהענישה תהיה כל כך קלילה, אחרת זה לא מרתיע אף אחד. המדינה צריכה לתת כיסוי ביטוחי כמבטח משנה למי שמבטח מפני שריפות כמו בשניר. הביטוח לא רוצה לבטח כי שורפים, וכשכבר כן מסכים – הפרמיה כל כך יקרה שכבר יותר זול לשלם פרוטקשן.

יש כאן בעיה לאומית וצריך לטפל בה ברמה לאומית ולא מחוזית. יש כאן בעיה של ריבונות על שטחי מדינת ישראל, וכשהבית הזה יבין את זה אז כל היחס לחקלאות ישתנה". צפו בדבריו של מזכ"ל התנועה בדיון.

איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו, סיפר בדיון כי המועצה חוקקה חוק עזר שלה, לפיו פקח של המועצה יכול לעצור כל רכב שיורד מדרך עפר שמוגדרת בשטח ויש לו את הסמכות לעצור אותו להגיש דו"ח נגדו.

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: למרות כל הדיונים שהיו בנושא בוועדות הכנסת אנחנו נמצאים באותו המקום. הפשיעה החקלאית רק הולכת ומתעצמת בשנה האחרונה ולא מטפלים בראש הנחש. מציע שתצא קריאה מהוועדה לשר לביטחון פנים שיוקם קבינט לביטחון פנים, בדיוק כמו שיש את הקבינט המדיני-ביטחוני, בו ישבו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, גורמי האכיפה, השפיטה, נציגי החקלאים והמתנדבים, במטרה לתכלל ולהגיע לפתרונות אמתיים. הדבר השני הוא להקים שולחנות עגולים במחוזות בשיתוף הסקטור החקלאי".

נצ"מ מיכל ידיד, קצינת החקירות והמודיעין של מג"ב: "בעשור האחרון אנחנו במגמת ירידה בפשיעה החקלאית. יש שיגידו שזה כתוצאה מזה שאזרחים לא מתלוננים ויש שיגידו שזה בגלל שאנחנו מטפלים בזה. יש פשיעה מתוחכמת. קל להיכנס לישראל, לגנוב טרקטורים ולחזור לשטחי הרשות הפלסטינית. הענישה כיום לא מרתיעה מספיק בתחום הפשיעה החקלאית".

עו"ד ירון סעדון, רפרנט תחום פשיעה חקלאית במחוז דרום של פרקליטות המדינה: "בפרקליטת מחוז צפון לא היו תיקים של פשיעה חקלאית. בדרום תיק אחד או שניים. כולם מטופלים בתביעה המשטרתית, והפרקליטות מטפלת רק במקרי קצה כמו ריבוי נאשמים או תיקים מיוחדים. אם יש ענישה שאינה מספקת בערכאת השלום, אנו מגישים ערעור ומגדילים ענישה. במחוזי בבאר שבע עונש הוכפל מ-9 חודשי מאסר ל-18, וגם נפסק פיצוי לחקלאי. הגשנו 3 ערעורים ובכולם הוכפלה הענישה".

לסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי: "המדינה חייבת לתת גב כספי לחקלאים שנפגעים מפשיעה כלכלית. לא ייתכן שחקלאי יחשוב שעדיף לו לשלם פרוטקשן כי הביטוח, אם בכלל יסכימו לבטח אותו, יותר יקר מדמי החסות. זו הציונות וזה חלק ממשילות וריבונות. הוועדה קוראת לתגבר את מג"ב בעוד מתנדבים ושוטרים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר לשקול איך לתת סעד לחקלאים, שכיום אינם מצליחים לבטח את רכושם כנגד שריפות וגניבות. המדינה חייבת לבחון אופציות".

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.