דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

אבלים על מותו של עמיקם אסם ז"ל

אסם, איש תרבות ומחנך, מזכיר הקיבוץ ופעיל התנועה הקיבוצית לשעבר, נפטר ביום שישי האחרון בגיל 84, בקיבוצו, אפיקים. היה מעמודי התווך של קיבוצו לאורך עשרות שנים ומאנשי הרוח והתרבות הבולטים של עמק הירדן והתנועה הקיבוצית
עמיקם אסם ז"ל ואשתו תחיה תבדל"א במסיבת יום הולדת 80 שנערכה להם בקיבוץ
עמיקם אסם ז"ל ואשתו תחיה תבדל"א במסיבת יום הולדת 80 שנערכה להם בקיבוץ

עמיקם נולד בתל-אביב בשנת 1937,  בנם יחידם של זהבה, לשעבר גולדה, שהגיעה מליטא לארץ ישראל כספורטאית למכביה ואביו, אברהם (אברשה) סמולינסקי, שהיה קבלן גדול וגם איש הבוהמה, חבר של אלתרמן ושלונסקי, רביזיוניסט, שבלחץ בן גוריון עזב את לח"י והצטרף ל"ההגנה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית לשעבר, זאב (וולוולה) שור, חברו של עמיקם שעבד עימו בתנועה הקיבוצית ספד לו: "עמיקם היה אוהב אדם, איש ערכי בעל כישרון הבעה יוצא דופן, מקורי ויצירתי בדעותיו. פטריוט של הקיבוץ בכלל ואפיקים בפרט. אני כבר מתגעגע אליו".

יו"ר הקיבוץ לשעבר, עידן הלמן, ספדה לו בהלוויה ואמרה בין היתר: "עמיקם היה פעיל בתנועת ה"צופים". במסגרת הזו יצא עם הגרעין שלו בחופש הגדול בין י"א ל-י"ב למחנה עבודה בשדה בוקר, שם הם נפגשו עם דוד בן גוריון, ועמיקם כמו עמיקם, נער בן 17, ניהל איתו שיחה ארוכה על מגוון נושאים.

בשנת 1955 כשסיים קורס מ"כים בנח"ל, קרא לו קצין חינוך ראשי והודיע לו שהוא מוצב ללהקת הנח"ל לאחר ששמע שהוא כתב את כל הפזמונים למסיבת סיום הקורס. עמיקם שרצה להיות לוחם לא אהב את ההחלטה וסירב להגיע ללהקה המפורסמת. לבסוף שובץ כסמל חינוך באזור ניצנה ושם פגש לראשונה את תחיה רימון בת אפיקיםבדצמבר 1958 נישא עמיקם לחברתו תחיה. החתונה התקיימה באפיקים וכאן הם בחרו להקים את ביתם. עוד בהיותו נער מימי הגרעין ב"צופים" האמין ברעיון הקיבוצי, בשותפות, בערבות הדדית. מעולם לא זנח את הרעיון הקיבוצי ואת אהבתו הגדולה לאפיקים.

עמיקם מילא מגוון רחב של תפקידים: ריכוז ועדת תרבות, ריכוז ועדת לימודים, עריכת העלון, מרכז כוח אדם, מרכז ועדת חברה, מרכז עבודה, מרכז ועדת ביקורת, מרכז מסלול בנים מזכיר קיבוץ (בתקופה שכך קראו לתפקיד) והיה שותף מרכזי בתקנון הקיבוץ שקיים עד היום. 

בנוסף, היה פעיל גם בתנועה: שליח בארצות הברית מטעם "הצופים" בשנים 1968-1970, לשם נסע עם משפחתו. הוא עבד בתנועה הקיבוצית בימי המזכ"ל זאב שור (ולוולה) בתפקיד מרכז מחלקת התכנון האסטרטגי, ואמרו עליו אז כי הוא הכותב הרהוט ביותר בתנועה.

לצד העשייה הניהולית המגוונת, עמיקם היה איש רוח ותרבות מרכזי של קיבוץ אפיקים. את שירו הראשון כתב כבר בגיל 13 ומאז כתב עשרות שירים ופזמונים למופעים ומחזות. הכתיבה הייתה לאורך כל חייו, מתנועת ה"צופים", בגרעין הנח"ל, בתנועה קיבוצית, וכמובן בכל שנותיו באפיקים - שיריו כיכבו באירועים השונים של הקיבוץ, וגם על אירועי השעה כתב.

גם ספרים הוא הוציא: "הקיבוץ-שדה בוקר" בחג ה-50 לקיבוץ, "עם ילדים" - שירים והפעלות לילדים, סיפורים לגני, הנכדה הבכורה, ו"זיכרונות ופזמונות" - בו כונסו שירים שכתב לאירועים פרטיים וציבוריים, בעיקר לחגים ולהצגות באפיקים, וכן סיפורים מתולדות חייו.

לעמיקם חלק נכבד מפס הקול של בני אפיקים לדורותיהם והוא חלק מ"היש" המפואר של תרבות אפיקים, הוא הנחיל לנו מורשת ומסורת שתישאר איתנו".

הוא הותיר אחריו את אשתו תחיה, לה היה נשוי במשך 63 שנים, הבנים יניב, יגיל וינון, נכדים ונינים.

משתתפים בצערם של המשפחה ובית אפיקים, יהי זכרו ברוך.

תגובות

עמיקם
חנן שליב
בין שאר אינספור תפקידיו של עמיקם היה גם ריכוז מרכז ההדרכה באפעל בשנות ה80 של המאה ה20. עמיקם ריכז פעילות הדרכה ענפה ומגוונת הן בימי עיון, הן בהוצאת חומרים למדריכים, בליווי אישי למדריכי ומלווי הגרעינים לרכזי דור צעיר ורכזי החברה הבוגרת ועוד ועוד. רבים וטובים שחרו לפתחו ותמיד ידע להאיר פניו לכל פונה.
עמיקם היה איש חינוך , מדריך וחבר. יהי זכרו ברוך

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.