דברים לועידת התנועה הקיבוצים השניה - נתן טל, מזכיר התנועה הקיבוצית

 

לפני כשלש שנים התכנסנו לועידת איחוד התנועה הקיבוצית בקבוצת כנרת, עמדתי בפניכם אז בתחילתה של תקופה ודרך ואמרתי את הדברים הבאים:

"התנועה הקיבוצית לעת איחודה המאחר כל כך, ועל רקע הכאוס הנורא בסביבתנו הקרובה, חייבת לראות במעשה האיחוד הזדמנות נדירה לשינוי פני הדברים, זו הזדמנות שאין לתת לשיגרת היומיום לנצח אותה בפרטים  טפלים של יריבויות עבר, כתתיות מחנאויות, ומשקעי לשעברים".

 

הזדמנות להפוך על פניה מציאות, שאינה מאפשרת לקיבוצים ולחברים בהם  חיים של תקווה,  בטחון עתידי וטעם ערכי.

 

אמרתי אז שזו הזדמנות לעשות בדק בית, ולברר לעצמנו מה חשוב יותר, ומה חשוב פחות, ולבנות כלים עדכניים להתמודדות המתחייבת.

נכון להיום חשוב לנו יותר מתמיד סדר יום רלוונטי, צומח, מחדש, מטפח, מחזק, סדר יום המעמיד אתגר של שינוי, שנחוץ כל כך ברמה של תוצאה מצליחה.

זו הזדמנות בה נגיע להסכמות על החזון, על קביעת היעדים, על תכניות העבודה, הפעילות, ועל היוזמה".

 

היום בבואי לסכם תקופת זמן זאת מאז ועידת כנרת גם בראייה לאחור וכ"מפת דרכים" עתידית אני משוכנע  ומאמין שפתחנו אשנב חדש והצבנו סיכוי ממשי, דרך מהלך איחוד התנועות (שעדיין מחכה להשלמתו) וגיבוש "ההחלטות החדשות" כפי שנמצאו לפניכם בנייר  העמדה התנועתי.

 

אני רוצה להקדיש מספר דקות לעובדות ואמירות, מעין "ספירת מלאי" למצבנו העכשווי, שהוא מורכב, מלא סתירות ומשברים, לצד תהפוכות ושינויים, ומחייב התייחסות.

 

על רקע המשבר הקשה במדינת ישראל במערכות הכלכלה, החברה והביטחון ועל כך, שיש למציאות קשה זו השלכות כבדות משקל עלינו  בלב המציאות  הישראלית.

 ראוי לציין ככלל, שהקיבוצים התאימו עצמם למציאות זאת: בשיפור וביעול מערכות, ביצירת זיקה בין הפרנסה והקיום, בקיצוצים בעלויות השירותים המשותפים, בהפרדות בין העסק והקהילה. נכון להיום אין עוד קיבוצים  שהתזרים שלהם מפעילות שוטפת הוא תזרים שלילי.

לחלקם יש עדיין בעיה קשה של התמודדות עם חובות העבר לבנקים וכן התחיבות בלתי מוסדרת עם זכויות הפנסיה של חבריהם.  אך מנגד, מול חלק נכבד מהתחיבויות אלה, עומדים נכסים יצרניים וקניניים, וגם זכויות נצברות, אותם יהיה צורך להעמיד מול חובות העבר, בעיקר אלה של הפנסיונרים.

 

אכן, במקומות בודדים גורמת התרסקות עסקית נקודתית של מפעל או עסק לתזרים שלילי עד כדי משבר. בכך מצבנו בדומה לאלפי עסקים ומפעלים לא קיבוציים שנקלעו,  לצערנו לקשיים קשים בתקופה זו.

 

בשל הזיקה הכלכלית משפטית  בין המערכת העסקית, המפעל הקהילה והחבר משבר כזה משפיע באופן דרסטי על החברים בטווח הקצר ונהיה חייבים להתמודד עם מציאות מורכבת וקשה זאת, באמירה ברורה שאינה ניתנת לעירעור, על כך של ניתן ולא נסכים ואף נאבק ציבורית ופוליטית כנגד כל ניסיון לגרום לקיבוץ שנקלע לחדלות פרעון להיכנס להליך של פירוק.  לא ניתן לכל חבר מקיבוץ  לעמוד לבדו וזאת באמצעות "עזרה הדדית" בין הקיבוצים ו"ערבות הדדית" בין החברים.

 

התנועה הקיבוצית פועלת ותקיים קרנות לעזרה הדדית לחברים לשעת מצוקה ותתייחס במיוחד לאחריות האמיתית שלנו לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

 

מותר לנו להיות גאים על כך, שבתוך כל המציאות הקשה כלכלית וחברתית סביבנו ואצלנו אין בתנועה הקיבוצית כיום חברים החיים תחת ההגדרה של "מתחת לקו העוני".  ואני רוצה להאמין שגם בעתיד לא ניתן למציאות כזאת להתקיים בתוכנו.

 

הניסיון להציג חברי קיבוץ כמחפשי מזון בפחי האשפה אין לו בסיס עובדתי בקיבוצינו. אך ממשיכה להיות מוטלת לפתחנו המטרה המרכזית, והיא לייצר אופק כלכלי חברתי ערכי ואטרקטיבי חדש לקיבוץ שיבטא בראש ובראשונה את רוח ורצון הצעירים לבנות את ביתם אצלנו כחברים שותפים של אמת.

 

ה"ועדה להגדרת הקיבוץ" שסיימה לאחרונה את דיוניה והגישה לממשלה את המלצותיה סימנה אפשרות חזקה מתמיד להחזיר את הקיבוץ, על מגוון מעגליו למרכז רצונותיהם של החברים והבנים ובקביעתה "כי תופעת הקיבוץ היא יחודית וחשובה גם היום וגם אם המושג "קיבוץ" עונה כעת על צורות חיים שונות, הוא עדיין מתייחס למסגרות של שיוויון ו"ערבות הדדית" הנאמנה ליעודה ההתיישבותי הלאומי".

 

כשנה וחצי לאחר תחילת עבודתה הוחלט בועדה על הגדרות חדשות לקיבוץ,  "הקיבוץ השיתופי" ו"הקיבוץ המתחדש" נקבעו גם עקרונות "הערבות ההדדית" וערכי הליבה שלהם הוגדרו הכללים לשיוך הדירות והנכסים, ונסללו הדרכים לאפשר מהלכים המתרחשים בקיבוצים רבים,  בכיוון של פתרונות וייתכנות.

 

החלטת המינהל בנושא "חלקת המגורים" אשר לראשונה מתייחסת לנושא הקניין האישי של החבר, תומכת אף היא במודלים המתחדשים שאמורים לחזק את "בטחון החבר" ואיתם במשותף את חוזקה של הקהילה.

 

הצמיחה הדמוגרפית שמשמעותה צמיחה חדשה, וריענון מתחייב לקהילות הקיבוציות שלנו היא התוצאה המתבקשת על ידי כולנו כפתח לעתיד ולאופק החדש.

 

רבים בתוכנו בקיבוצים ובתנועה נתנו יד והיו שותפים ליצירת הכלים והתנאים החדשים, רבים וטובים שלא נוכל כאן לציינם בשמם, אבל מותר לומר לשבחם שהם לא ישבו לצידה של הדרך  ולא חיכו לאיזה "אוטובוס חלומות" שיעבור ויסכים לאסוף אותנו אליו.

 

הם לקחו מציאות, ואילוצים, ויצרו ממנה את "מפת הדרכים" החדשה ואתה  הכלים המתבקשים. עם אלה ושכאלה בתוכנו נצטרך להתמודד  בסביבה לא תמיד אוהדת, ולפעמים נגדית וגם ולעומתית.  ביוזמה ביצרתיות בעבודה על הפרטים השונים כשנוצרות הסכמות על היעדים המשותפים.

 

עקרונות הצמיחה שעומדים לסדר היום של הועידה הם בעיקרם:

אמון החברים בצורת חייהם.

 קהילה צומחת ומתקדמת במערכות החינוך, התרבות הבריאות והסיעוד מטופחת ומשותפת.

 איזון חברתי ואירגוני ומשפטי בין העסקים בקהילה המשפחה והחבר.

 אחריות החבר לקיום הקהילה למעבר ל"כלכלת עבודה."

 צבירת זכויות קנין ובטחון סוציאלי.

 איכות חברתית וסביבתית.

 ערכיות במסר האנושי היחודי שלנו.

 קליטת בנים לחברות בקיבוץ, בנוסף להמשך קליטת חברים ומצטרפים כקבוצות ומשפחות.

  כ 12,000בנים/ת ובני ובנות זוגם חיים היום בקיבוץ חלקם עם ילדיהם במודלים שונים החל מ"שנת  חופש" ועד לתושבות ובהסדרי עצמאות כלכלית כזאת ואחרת.  רובם רוצים בישובינו ובקהילות שלנו ומחכים למציאות החדשה שתאפשר שילובם כחלק מאתנו לנו זוהי שעת כושר והזדמנות שאסור שתחמיר בין אצבעותנו בדומה לכאלה שהיו כבר בעבר.

 

זהו רגע היסטורי והכרעה דרמטית עבור צעירינו שיביא לשינוי כיוון פנימה.

אני קורא לצעירים לשוב הביתה ולהפוך מחדש את הקיבוץ והתנועה לכח ואלטרנטיבה לחברה הישראלית ולהיות ראש חץ של החברה הטובה, המתקדמת, האקולוגית, והחינוכית תרבותית, וזאת על ידי בנייתו מחדש של הקיבוץ בערכי הקהילה ו"הערבות ההדדית".

 

על כל אלה שהם בבסיס ההתחדשות המעורבות והצמיחה ביננו ובין עצמנו, וביננו ובין החברה הישראלית  - כולה, באנו לכאן לעין החורש להתועד ולסכם.

 

                                                            נתן טל

                                                            מזכיר התנועה הקיבוצית

 

"חלק בעולם

  חלק כחלק

  המסע עוד לא הושלם

  והדרך מטלטלת

  אנשים צמאים לקשר

  אנשים צמאים לגשר

 

על הגשר הנטוי

יש תקוה ויש סיכוי ."  (רחל שפירא)

 

ועכשיו נעבור להצגת נושאי הועידה ובהם

 "נייר העמדה" קיבוץ:  עקרונות בסיסיים

בטחון סוציאלי     דב אביטל

צמיחה דמוגרפית עינת נעמן

ומעורבות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית יואל מרשק.

 

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף