 |
| הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר |
מתוך לקסיקון הקיבוץ, יד טבנקין, 1998
ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל. נוסד במועצת הייסוד בחיפה, ב-3-1 באפריל 1927. ראשוני החברים של תנועת השוה"צ עלו ארצה מפולין ומגליציה בשנת 1919.
|
|
הקיבוץ הראשון של התנועה נוסד ב- 1920,ובשנת 1922 הקים את משקו בבית-אלפא. תחילה לא נשמר הקשר בין העולים לבין התנועה בגולה, ואף הקשרים בין הקבוצות בארץ היו רופפים.
פגישה לצורך חידוש הקשר נתקיימה בבית-אלפא ב-1924 ונסתיימה ללא תוצאות ארגוניות. ב-1926, נערכו לראשונה פגישות קבועות בעפולה, שבה ישבו חמישה קיבוצים מיוצאי השוה"צ, ובעקבותיהן התכנסה ביולי 1926מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת הקבה"א.
את היסוד הניחו ארבעה קיבוצים, שישבו אז במחנות ארעיים: קיבוץ ב' (משמר העמק), קיבוץ עין גנים (עין שמר), קיבוץ ג' (מעברות), קיבוץ הרצליה (מרחביה). הקיבוץ הראשון של התנועה, בית-אלפא, לא הצטרף אז למסגרת המשותפת בגלל סיבות אידיאולוגיות. בראשיתו היו בקבה"א 249 חברים. המצע האידיאולוגי שנתקבל במועצה המייסדת קבע מסגרת של שותפות רעיונית-פוליטית בין הקיבוצים. השותפות הזו חייבה לקיים משטר של דיונים ובירורים שסיכומיהם, לאחר שהוכרעו בדרך דמוקרטית, חייבו כל קיבוץ וגם את התנועה כולה. השותפות הרעיונית ההדוקה הפכה את הקבה"א לזרם פוליטי עצמאי, שהיה הראשון שהחליט על קולקטיביות רעיונית בתוכו. הודות לשותפות זו נשמרה אחדותו הפנימית של הקבה"א מזמן ייסודו ועד לימינו אלה.
מצע הקבה"א הדגיש את האוטונומיה של הקיבוצים בענייניהם הפנימיים, ואת חובת העזרה ההדדית. במצע נאמר, כי אין הקיבוץ מכשיר לאומי ומעמדי בלבד, אלא גם צורת חיים לעצמה ודגם לחברה הסוציאליסטית העתידה.
לאחר שהתחדשה העלייה ב-1928, החל זרם של עולים מהתנועה החינוכית בגולה לעלות לארץ, ובדרך זו הוקמו עשרות קיבוצים שומריים נוספים. מלבדם הצטרפו במשך הזמן גם קיבוצים נוספים, וביניהם קיבוץ בית-אלפא וקבוצות עצמאיות - שריד, מזרע, בית זרע, וגן שמואל. ב- 1938 נוסף לקבה"א נדבך תנועתי נוסף - קיבוצי תנועת "ורקלויטה" מגרמניה. ב-1930 נוסדה תנועת השוה"צ בארץ ובוגריה הקימו ב-1936 את קיבוצם הראשון ניר דוד, שהיה גם הקיבוץ הראשון ליישובי "חומה ומגדל" בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
ב-1936 נוצרו קשרי גומלין בין הקבה"א לבין "הליגה הסוציאליסטית", שחבריה היו בעלי השקפות פוליטיות קרובות לאלה של השוה"צ, וב-1940 החליט הקבה"א להקים את מפלגתו יחד עם חברי "הליגה".
בינואר 1948, ערב הקמת המדינה ובעיצומה של מלחמת העצמאות, התאחדו מפלגת השוה"צ והתנועה לאחדות-העבודה והקימו יחד עם פוע"צ-שמאל את מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם). הקבה"א על קיבוציו נעשה מרכיב אורגני של המפלגה המאוחדת. לאחר פילוג במפ"ם ופרישתה של אחה"ע (ב- 1954)המשיכו קיבוצי השוה"צ את חברותם הקולקטיבית במפ"ם. בארבעה העשורים הבאים ידעה מפ"ם שנים של קיום עצמאי ושנים של שותפות במערכים עם מפלגות אחרות.
ההתפתחויות הפוליטיות והתרופפות הלהט הפוליטי בתוך הקיבוצים, יצרו גיוון רעיוני ומפלגתי גם בתוך הקבה"א. רוב החברים שומרים על נאמנותם המסורתית למפ"ם, אך הקולקטיביות הרעיונית אינה מחייבת כבעבר.
עד למלחה"ע השנייה היתה התנועה החינוכית של השוה"צ מקור הגידול העיקרי של הקבה"א בכל רחבי הפזורה היהודית ובא"י. ב-1939 הגיע מספר הקיבוצים ל-36, ובהם 7,000 נפש. ב-1948, עם הקמת המדינה, נוספו עוד 15 קיבוצים ומספר הנפשות הוכפל.
ב-1963 היו בקבה"א 15,000 חברים וכמעט 30,000נפשות. ואולם, החל משנות ה-70 השתנו מקורות הגידול: המצטרפים היו לרוב חניכי הקיבוץ (חברות נוער, האולפנים ובני הארץ שהתחנכו במוסדות החינוך) וכמובן בני הקיבוצים. בשנים האחרונות מהווים בני הקיבוץ את המקור העיקרי לחברים חדשים. ב-1996 היו בקבה"א 85 יישובים הפזורים בכל רחבי ישראל, ובהם אוכלוסייה בת 38 אלף נפש. (מהם כ-21 אלף חברים ומועמדים, ו-11.2 אלף ילדים. ייתרם חיילים, צעירים, הורים וזמניים).
בני הקיבוץ מהווים היום %58 מסך-כל האוכלוסייה. כמו בשאר חלקי התנועה הקיבוצית, הואט מאוד גידולו של הקבה"א עקב דלדול העתודה התנועתית בגולה ובארץ, ובעשור האחרון, בגלל המשבר הכלכלי הקשה ועומס החובות. היקף הייצור התעשייתי ב-1995 הגיע ליותר ממיליארד דולר והייצור חקלאי הגיע לכחצי מיליארד דולר. במערכת החינוך קיימים פעוטונים וגני ילדים בכל הקיבוצים, בתי"ס יסודיים אזוריים, בחלקם משותפים עם התק"ם, ומוסדות חינוך על-יסודיים, חלקם פנימייתיים.
מקצת בתיה"ס העל-יסודיים משותפים עם התק"ם.
שנים רבות הצטיינו יישובי הקבה"א ביציבות כלכלית ובצמיחה מתמדת, גם במשק החקלאי וגם בתעשייה. גם מספר העזיבות, היה נמוך יחסית.
רמת החיים עלתה לאיטה ובקיבוצים שררה תחושה של ביטחון ורווחה יחסית. הודות לכך והודות לפיתוח יוזמות משותפות בקנה מידה ארצי, יצר הקבה"א מפעלים כלכליים גדולים ומצליחים כגון: קרן השומר הצעיר, אגודת "קיבוצי השומר הצעיר", המחלקה לבנייה, מחלקה טכנית, מפעלי "תכן", הוצאת ספרים, בית דפוס ועיתון יומי. שורה של מוסדות השכלה, מחקר, תיעוד, תרבות ואמנות, ביטאונים וכתבי-עת שייכים לקבה"א או נמצאים בזיקה אליו. מקצתם פועלים בשיתוף עם התק"ם.
תנופת ההתפתחות של מפעלים אלה הואטה מאוד מאז משבר שנות ה- 80, וכמה מהמפעלים החשובים נאלצו להיסגר.
לאחר ההסתבכות הפיננסית של התנועה הקיבוצית, החליטה מועצת הקבה"א ב-1989,לבטל את הערבות ההדדית הבלתי-מוגבלת בין הקיבוצים, אך התנועה המשיכה לטפל בכל קיבוציה ולסעוד כמיטב יכולתה את הקיבוצים הצעירים ואת המשקים שנפגעו קשה במשבר.
במועצות ובוועידות, שנערכו בשנות ה-90 נדונו שאלות השעה ונעשו ניסיונות רציניים להתמודד עם המשבר ולחפש דרכים חדשות ומקוריות לעתידו של הקיבוץ כחברה שיתופית וסולידרית. במקביל להתמודדות העיקשת והמתמשכת להסדר הפיננסי עם הבנקים ולהסרת האיום הקיומי בשל חובות העתק, לא שבתה החשיבה התנועתית. הקבה"א לא הלך שבי אחר תכניות שמגמתן לשוות לקיבוצים צורה של יישובים קהילתיים, שבהם יבוטלו השותפות והשוויון הבסיסי בין החברים.
בוועידה ה-16, שהתקיימה ב-1995, הוגדרו התחומים שיהוו גם להבא את היסודות לשותפותם של הקיבוצים בקבה"א, והם: רכוש משותף, אחריות הדדית לכלל ולפרט, דמוקרטיה, פעילות ציבורית, זהות תרבותית- רעיונית משותפת, ואחריות הכלל הקיבוצי לחינוך הבנים. בוועידה ב- 1997 נדרשו כל הקיבוצים להחליט על הצטרפות לקבה"א על בסיס הכללים הללו. כמו-כן סוכם בוועידה, שהקבה"א יהיה מוכן להצטרף לאיחוד בין-קיבוצי על בסיס רמה דומה של שיתוף.
|
|
|
|
קריאה מומלצת:
מרגלית, א' (1971), השומר הצעיר - מעדת נעורים למארקסיזם מהפכני, הקיבוץ המאוחד;
זית, ד' (1985), ציונות בדרכי שלום, ספרית פועלים;
זית, ד' (1993), חלוצים במבוך הפוליטי, יד בן צבי.
|
|
|
|
|
|
|
