פרוטוקול מועצת התנועה הקיבוצית מס' 1 ב-15.1.2009
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, mazkir@tkz.co.il

פרוטוקול מועצת התנועה הקיבוצית מס' 1 ב-15.1.2009

 

אפעל, יום חמישי, י"ט בטבת תשס"ט

 

  

על סדר היום:

 

1.      אישור פרוטוקול ישיבה קודמת

2.      דיווח רכז ביטחון על פעילות התנועה במבצע "עופרת יצוקה"

3.      אישור בחירת זאב (ולוולה) שור לקדנציה שנייה כמזכיר התנועה הקיבוצית

4.      בחירת מרקי לוי (זיקים) לתפקיד מנכ"ל התנועה הקיבוצית

5.      תוכנית העבודה 2009 – "קריאה שנייה"

6.      תקציב התנועה 2009 - "קריאה שנייה".

 

 

1.       אישור פרוטוקול ישיבה קודמת

 

                        נשיאות: אישור פרוטוקול מועצה קודמת. ישיבת המועצה האחרונה של 2008. לא הגיעו שום הסתייגויות לפרוטוקול. אושר בהצבעה, ללא מתנגדים/נמנעים.

 

 

2.                 דיווח רכז ביטחון על פעילות התנועה במבצע "עופרת יצוקה"

 

 יואב מרגלית: לתנועה הקיבוצית 32 יישובים קיבוציים ב"עוטף עזה". קיבוצים אלה מחולקים לכמה קטגוריות. אלה שנמצאים בטווח המיידי מן הגבול, שזה 4.5 ק"מ, אלה שבטווח הבינוני: 7 ק"מ, ואלה שבטווחים הרחוקים יותר. ב"תוכנית ההיערכות" התייחסנו לקיבוצי הטווח הקרוב. שם האיום, ע"פ תפיסתנו, הקשה ביותר. התוכנית שערכנו הייתה, שלכל קיבוץ בטווח האמור יהיה קיבוץ כלשהו בארץ ש"יאמץ" אותו בעת הצורך. התכנית הזאת לא התממשה מ- 2 סיבות עיקריות. הסיבה העיקרית: תרחישי האימה של הצבא לא התממשו. הסיבה השנייה, שמהר מאוד הבנו שאותה עוצמה של איום, חלה על כל 32 הקיבוצים, ללא קשר לטווח שלהם מקו רצועת עזה.

 

ברמת ההיערכות הלאומית, זו הפעם הראשונה שממשלת ישראל הכריזה על מצב חירום ולמעשה, הכניסה את מערך מל"ח לפעולה מיידית. ראינו בשטח את העוצמה והאפקטיביות של משרד הביטחון. יש רשות חירום לאומית אחת שאליה ניתן להתקשר והיא נותנת מענה החל מתגבור כוחות מד"א, כיבוי אש וכלה בדברים פרוזאיים, כמו הצורך להרים מטוס שירסס שטחי תפוחי אדמה. גם פיקוד העורף עשה עבודה נפלאה. הנוכחות שלו לא דומה למה שהכרנו, לצערנו, ב- 2006 בצפון. הוא ממש גורם משמעותי, פעיל ואחראי לכל מה שקורה ביישובי העורף. חייבים לציין כאן את הסולידאריות הקיבוצית. בנוסף לתכנית שהכנו, ובנוסף לכך שאנחנו יודעים כבר שיש לנו קיבוצים חזקים שאליהם תמיד ניתן לפנות בשעת צרה, נדהמנו מעצמת הנכונות של קיבוצים רבים נוספים לקלוט, לחבק, לסייע בכל דבר שרק ניתן להעלות על הדעת. זהו פרק ששווה פעם לכתוב עליו ולהאיר עליו את תשומת לב כולנו. זו עוצמת סולידאריות ייחודית, להערכתי, במדינת ישראל והיא בפירוש לזכותנו. זה מחזק את הישובים ותורם תרומה בלתי רגילה לחוסן שלהם. טוב לדעת שבשעות קשות יש תמיד מעטפת עצמתית של קיבוצים, שיודעים להושיט יד ולעזור ולסייע. נושא נוסף שאני חייב לציין זה שכעבור שבוע, כאשר הסתבר שהערים הגדולות במעטפת גם הן נמצאות תחת האיום, פיקוד העורף פנה אלינו בבקשה, שנסייע בכל מה שקשור לשיקום המקלטים בערים הגדולות. את הנושא הזה לקח על עצמו יואל מרשק. הפרוייקט התבצע בצורה בלתי רגילה ועשה לנו שירות מצוין. כיום, המערכת של פיקוד העורף יודעת שהתנועה הקיבוצית מסוגלת להתמודד, להתגייס בעת הצורך, עם פרויקטים לאומיים. כל הכבוד לתנועה הקיבוצית.

 

 נשיאות: תודה ליואב מרגלית. נקווה שבמהרה יבואו עלינו ימים שקטים יותר וטובים יותר לכולנו, בעיקר לאזור "עוטף עזה". הסעיף הבא בסדר היום: בחירת מזכיר התנועה הקיבוצית לקדנציה נוספת. אני מזמינה את עדנה סלודר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של התנועה הקיבוצית.

 

 

3.                 אישור בחירת זאב (ולוולה) שור לקדנציה שנייה כמזכיר התנועה הקיבוצית

 

 עדנה סלודר (גשר): לפני זמן לא רב הבאנו לאישור המועצה את התקנון לבחירת מזכיר התנועה. תקנון זה ישמש את התנועה גם בשנים הבאות. בתקנון הופיע סעיף מיוחד, למקרה שיש מועמד המכהן כבר בתפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית בקדנציה ראשונה, ואין ניצבים מולו מועמדים אחרים. זה אכן מה שארע בפועל, במקרה הנוכחי. זאב (ולוולה) שור, המזכיר המכהן, העמיד עצמו כמועמד לבחירה לקדנציה נוספת, על פי הכללים הנקובים בתקנון. אף איש מחברי התנועה הקיבוצית לא הציג עצמו למועמדות לתפקיד המכובד. אני רוצה לאחל לולוול'ה וגם לעצמנו מרב איחולי הצלחה בתפקיד ובמשימה.

 

 אנחנו הולכים לראשונה לתקופת כהונה של מזכיר יחיד. זה צעד משמעותי נוסף באיחוד התנועה שלנו. בעבר היו כבר מספר "איחודים": חבר הקבוצות והקיבוצים ו"גורדוניה" שיצרו את האיחוד, אחרי זה התאחדו "האיחוד" ו"הקיבוץ המאוחד" והקימו את התק"ם ועכשיו מסתיים גם תהליך האיחוד בין התק"ם והקיבוץ הארצי. אני רוצה לאחל לעצמנו שהאיחוד הזה יהיה צעד נוסף באיחודנו כתנועה קיבוצית גדולה אחת. לוולוול'ה אני רוצה לאחל שיהיה רגיש, קשוב. ההחלטיות ונחישות יש לו במידה רבה. את התודות לגברי ברגיל נשמור להזדמנות המתאימה.

 

 מוקי צור (עין גב): ולוול'ה הוא חניך שלי מהתנועה. מספר דברים ממישהו שכבר כיהן בעבר כמזכיר יחיד בתק"ם. צריך הרבה שכל והרבה שיתוף כדי להיות 'קודקוד' יחיד. אני רוצה לאחל לוולוול'ה שיהיה לו הכושר לבקש עזרה. אנחנו תנועה חברתית עם הרבה בעיות. אין אדם אחד שיכול להקיף את הכל. קשה לבקש עזרה, במיוחד בבדידותו של מי שניצב בפני בעיות מאוד גדולות. בחיים הציבוריים לא נמצאים במצב שחלום נמשך בלי אזעקות. תמיד יש הפרעות קשות. הרבה דברים שאנחנו חוזים וחולמים, לא מתרחשים. צריך הרבה מאוד כוח לעמוד במשימה. צריך גם כשרון לרתום התנדבות גם בחשיבה, גם בעשייה, גם ביכולת לעצב מערכת שהיא מערכת לא רק מנהלת, אלא גם מערכת מזינה, מכילה, מקשיבה ויוצרת. אני משוכנע שולוול'ה יוכל לעמוד במעמסה הזאת. אני מאחל לו שימצא הרבה שותפים ומאחל לתנועה שתדע להזין את ולוול'ה בבעיות שהן לא רק בעיות של קטיעת החלום, אלא גם של רקימת החלום. בהצלחה.

 

 נשיאות: מי בעד בחירתו של ולוול'ה לקדנציה נוספת. אין מתנגדים. הוחלט: התקבל פה אחד.

 

  זאב (ולוולה) שור (מזכיר התנועה): תודה על הבחירה. אני רוצה לחזק את כל החברים ב"עוטף עזה", חברי הקיבוצים, המושבים, העיירות, הערים. אחרי 8 שנים שחברינו היושבים שם, חשופים להפגזות ולמתח ביטחוני בלתי נפסק, אני מאוד מקווה שבימים הקרובים כבר נוכל לראות מציאות אחרת. שיוצאים לשדה בלי חששות, שילדים נוסעים לבתי הספר בלי חששות, שחיי החברה חוזרים לתקנם. אני מקווה שכפי שהיינו כולנו שותפים ב- 8 שנים האחרונות למה שקורה שם, נוכל גם בעתיד להיות לעזר ולגב, לשיקום האזור ולתמיכה בחברים. מכאן אני שולח ברכה לחיילים, לצה"ל, למפקדים ולחברים שלנו.

 

 התחלנו את תהליך מיזוג התנועות בשנות 2000. בנובמבר 2006 קיימנו את ועידת כפר בלום, שבה הצגנו את מיזוג התאגידים והנכסים של התנועות הקיבוציות. אני שמח לבשר לכם שהיום אנחנו יכולים להתברך על גמר התהליך. בחירת מזכיר אחד של כלל התנועה, הוא אקט סמלי: תנועה אחת, מזכיר אחד. בשנתיים האחרונות איחדנו את התאגידים השונים וכן גם את המערכות השונות. היינו צריכים לפרק לא מעט מוקשים, כדי להגיע למצב של היום, שנבחר מזכיר אחד לכל התנועה. אני יודע שישנם חששות. אבל אנחנו כיום תנועה אחת. המיזוג הזה היה חייב לקרות. אני שמח שהוא קרה. אין עוד "לשעברים". מהיום ואילך ישנה רק תנועה אחת. אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. נתייחס לכך כאשר נדון בתקציב התנועה ובתכנית העבודה שלה. אני מקווה מאוד שתהיה הרתמות, שנוכל לפעול ביחד. רק אם נפעל ביחד נוכל לקדם ולהתקדם, לשמור על עצמנו, לפעול לצמיחה דמוגרפית, לפעול לפנסיה מסודרת לחברים ולדאוג לקיבוצים ברחבי הארץ. אני מודה לכם על בחירתכם בי ועל תמיכתכם.

 

 

4.                  בחירת מרקי לוי (זיקים) לתפקיד מנכ"ל התנועה הקיבוצית

 

 יהודה בכר (מענית): תחילתו של התהליך: הוצאת מכרז לבחירת מנכ"ל תנועה. הנושא טופל תחילה בידי "ועדת גיוס רחבה". עקב רגישויות ומתחים סביב הסוגיה הזאת, התבקשתי ע"י מזכירי התנועה לרכז "צוות איתור" מצומצם, שינסה להגיע להסכמה משותפת על איוש תפקיד המנכ"ל. בוועדה ישבו: רני טריינין (בית ניר), סול לביא (אלמוג) ואנוכי. הוועדה קיימה מספר ישיבות ופגישות עם המועמדים השונים. הוועדה הגיעה להמלצה 'פה אחד' על מרקי לוי, חבר קיבוץ זיקים. הוועדה העבירה את המלצתה זו הן ל"וועדת גיוס רחבה" והן למזכירים. כאן והיום נדרש האישור הרשמי להצעת המינוי האמור.

 

 מרקי לוי (זיקים): מישהו אמר פעם למיליארדר שלדון אדלסון: מר שלדון, הייתי בטוח שאתה הרבה יותר גבוה. על כך הוא ענה: "כשאני עומד על הארנק שלי, אני מאוד גבוה". אני מניח שזאת הסיבה שלקחו אחד גבוה כמוני לתפקיד החדש. כנראה שלא כל-כך סומכים על הארנק....... נבחרתי למשרה שלא קיימת עדיין. אנשים יצטרכו להתרגל אליי. אני מאמין ביכולתי, אולי בגלל העבר שלי שהוא בא משני מקורות: תחום החינוך ותחום הכלכלה. הייתי גם מורה ומנהל וגם רכז משק וגם מנהל מפעל. עם שתי הרגישויות האלה ועם העזרה של הצוות, אוכל להצליח בתפקיד. יש חברים שמכירים אותי מפעילויות קודמות. אני נכנס עם הרבה תקווה להשלים את השלב הזה של האיחוד. אני יודע שזה לא פשוט. עם הרבה רגישות והקשבה, נוכל להתמודד עם זה. אני גם מאמין שהתנועה הקיבוצית תוכל להתמודד עם המשבר העולמי והיא תצא בסופו של דבר מאוחדת יותר ומתפקדת יותר בכל התחומים.

 

 נשיאות: הצבעה. מי בעד בחירתו של מרקי לוי לתפקיד המנכ"ל? האם יש מישהו שמתנגד? אין מתנגדים. נמנעים? אין נמנעים. הוחלט: התקבל פה אחד.

 

 גברי ברגיל (מזכיר התנועה): לכאורה, סיימנו עכשיו שני סעיפים טכניים. פעם אחת הצבענו על בחירת המזכיר ומייד הצבענו גם בפעם שנייה, על בחירת המנכ"ל. אני חושב שעשינו הרבה מעבר לכך. היום הזה השלמנו פיסת היסטוריה: המעבר למזכיר אחד. זהו המהלך האחרון בתהליך אחוד התנועות, שהוחלט עליו ב- 1999. תמיד אמרנו שבשתי הקדנציות הראשונות יהיו 2 מזכירים. זה לא מצב אידיאלי לניהול תנועה בשני ראשים. צריך להתחשב ולהיות זהירים ולעשות את התהליכים נכון. ואכן עשינו ופעלנו והגענו עכשיו לרגע, שבו הסתיים תהליך אחוד התנועות. אנחנו באמת תנועה אחת. לכן זה גם הזמן הנכון לעבור למתכונת עבודה של מזכיר אחד. בפועל בחרנו היום את המזכיר ואת המנכ"ל, שהם מהווים את שני "הקודקודים" שאמורים להוביל אותנו ב- 4 שנים הקרובות. השכלנו לבחור לעצמנו הנהגה ל- 4 שנים הבאות שתדע להתמודד עם האתגרים. האתגרים הם לא פשוטים. ולוול'ה ואני עובדים 4 שנים ביחד. הסתדרנו יפה ברמה האישית. ברמת התוצאות? - אתם כמובן צריכים לשפוט. בעובדה, בחרתם את ולוול'ה לתקופת קדנציה שנייה. אני שמח על כך שולוול'ה נבחר לקדנציה שנייה. אני גם רוצה לאחל הרבה ברכות למרקי לוי. הוא נכנס לתפקיד חדש. זה מורכב לבנות תפקיד חדש בתוך ארגון שיש בו הרבה מאוד רגישויות. אני מכיר את מרקי לא מעט שנים. אני בטוח שהשכלנו לבחור את האיש המתאים ביותר לתפקיד הזה. אין לי ספק, מרקי, כמי שעבד עם ולוול'ה בשנים האחרונות ומכיר אותך: אתם תדעו לנווט ביחד את המהלכים של השנים הבאות בצורה נכונה.

 

 

5.       תוכנית העבודה 2009 – "קריאה שנייה"

 

זאב (ולוולה) שור: אנחנו נמצא את הדרך הנאותה להיפרד מגברי ברגיל. שם נאמר בפניו את כל דברי השבח וההלל, על תקופת כהונתו כמזכיר התנועה הקיבוצית. רק מלה אחת חשוב לי לומר במעמד הזה. בכל התקופה שעבדנו ביחד ידענו לעבור על כל המחלוקות ולעבוד ביחד, ללא ריבים וללא כעסים.

 

באשר ל"תכנית העבודה", להזכירכם: זו היא "קריאה שנייה". לא מתחילים כאן דיון מחודש. להזכירכם, יש בתוכנית 8 סעיפים. הנושא הראשון: המצב הכלכלי והמשבר הכלכלי העולמי. העלינו את הנושא לדרגת עדיפות ראשונה במעלה. מדובר כאן בנושא שמשפיע וישפיע עלינו קשה מאוד בחודשים ואולי גם בשנים הקרובות. 75 אחוז מהכנסות הקיבוצים הם מהתעשייה. בעקבות המשבר, הרווחיות שלה ירדה בכ- 40-50 אחוז. קיימנו לאחרונה שורה של כנסים עם אנשי כלכלה, עם נציגי הארגונים, עם אגף הכלכלה בתנועה וסיכמנו על סדרה של פעולות. בתקופה הקרובה נהיה עסוקים בנושא הזה. לתשומת לבכם, בעקבות המצב נהיה חייבים גם ב"בית התנועה" להיכנס למהלכי התייעלות. נושא זה יהיה על סדר היום התנועתי בחודשים הקרובים.

 

הנושא שני בתוכנית העבודה: קידום והשלמת קרנות הפנסיה לכלל חברי הקיבוצים. סיימנו השבוע סידרה של 8 כנסים אזוריים בנושא זה. חברים רבים הגיעו לכנסים האלה. אנחנו עומדים לקראת דיון במזכירות התנועה בנושא "תקנון הפנסיה". לאחר שיעבור את כל האישורים הסטטוטוריים הנדרשים, יהפוך התקנון לחלק בלתי נפרד מ"תקנות הסיווג". זה נושא כבד-משקל. הגרעון האקטוארי המצטבר של כלל חברי הקיבוצים עומד כיום על מעל 4 מיליארד ₪. נצטרך לראות את זה כנושא מאוד מרכזי אצלנו.

 

 נושא מרכזי שלישי נוגע לחיזוק מהלכי הצמיחה הדמוגרפית. אני שמח שיש היום מגמה חיובית של בנים שחוזרים לביתם הקיבוצי. נושא רביעי מדבר על חיזוק הסולידאריות בין הקיבוצים. לשם כך גייסנו חבר, כדי שיפעל ליצירת "צמדים": קיבוץ חזק מלווה קיבוץ חלש. זו תכנית חשובה. התחלנו כבר במהלכים בנושא. צריך השנה לפעול ביתר תוקף. נושא חמישי: חיזוק המעורבות ולקיחת אחריות על נושאים משימתיים בחברה הישראלית. תנועה לא יכולה ואסור לה שתתמקד אך ורק בעצמה. תנועה לא יכולה לעסוק רק בפניות לממשלת ישראל בנושא מים וקרקע וחלב ומכסות ונושאים אחרים. תנועה, אם היא רוצה להיות רלוונטית בחברה הישראלית, חייבת לפעול במספר תחומים. תנועה חייבת להיות מעורה ומעורבת, אחרת היא לא תהיה רלוונטית ותנועה שהיא לא רלוונטית לא קיימת. עסקנו שנים בעצמנו, במשבר הקשה שעבר עלינו. אנחנו חייבים לחזור ולהיות מעורים ומעורבים במס' תחומים בחברה הישראלית. נושא נוסף נוגע ל"מהלך הירוק" שהיום מדברים עליו בכל הארץ. בנושא החינוך, מדובר על עבודה מערכתית להעצמת החינוך ברוח הערבות ההדדית, שותפות, שוויון וכו'. הסעיף האחרון: האינטרסים. מדובר בייצוג התנועה וקיבוציה מול מנהל מקרקעי ישראל, מול משרדי ממשלה ורשויות שלטון אחרות. כאן מדובר על עמידה ושמירת אינטרסים. צריך בדברים האלה להיאבק, כי כאן מדובר על צורך קיומי שלנו. זאת תכנית העבודה שאנחנו הגשנו לשנת 2009.

 

 עמירם אפרתי (דן): מצטרף לברכות לוולוול'ה ולמרקי. למרות שכבר התקיים דיון ב"קריאה ראשונה", בקשתי את רשות הדיבור. אני רוצה לשים דגש על נושא הפנסיה. אני חבר בקבוצה שנקראת "פנסיה בראש". מדובר בקבוצה מכובדת שבין חבריה 5 מזכירי תנועה וחברי כנסת לשעבר. אני מודה, יש הבדלים בינינו לבין מוסדות תנועתיים שעוסקים בנושא הפנסיה. אנחנו לקחנו על עצמנו את התפקיד החד-צדדי לייצג את הפנסיונרים, הגמלאים בקיבוצים. לכן, כל מה שאני אגיד כאן הוא בהחלט לא אובייקטיבי. הוא חד-צדדי. ואף על פי כן חשבתי שהדברים ראויים להישמע. אני מבין שמזכירות התנועה תתעסק במציאת 'מקורות' לקיבוצים שמתקשים לשלם ולו גם פנסיה מינימלית. אני מאחל לתנועה הצלחה בעניין הזה. אני מאוד מצפה שכאשר המזכירים עורכים ביקורים בקיבוצים הם יראו חובה לעצמם להיפגש גם עם קבוצת הגמלאים. יחד אתנו ישמע את זעקתו של החבר הוותיק שהיה בעבר חבר מרכזי בקיבוצו, מילא תפקידים באזור, בתנועה, ולשמוע את סיפורו, איך ניגש אליו אדם צעיר שבקושי עשה משהו בקיבוץ ואומר לו: תחליף את הדיסקט, תתרגל למצב שעד עכשיו היית נכס, אבל מעכשיו ואילך אתה נטל..... אני מצפה שהמלווים יראו מתפקידם, כאשר הם באים לבקר בקיבוץ, להיפגש לא רק עם רכז הקהילה/מנהל הקהילה או עם מרכז המשק, אלא גם להיפגש אחת לתקופה גם עם קבוצת הגמלאים. בסופו של דבר, אלה הם שליחי התנועה בשטח. הם צריכים להיות ה'מוניטורים'. אכן, רוב הקיבוצים נותנים את פנסיית המינימום. אך לא עשו סקר מה נשאר לגימלאי אחרי תשלומי המיסוי הפנימי ואחרי התרופות שהוא צריך לשלם בעבורן. לכן, אני מצפה שהתנועה תתבע מרשם האגודות לאכוף על הקיבוץ לשלם לפחות את פנסיית המינימום.

 

 אהרון ידלין (חצרים): במועצה זאת אנחנו עדים לאירוע היסטורי.היום אנחנו מציינים את איחוד התנועה הקיבוצית לזרמיה ההיסטוריים. אנחנו מקיימים איחוד קיבוצי בלי איחוד פוליטי. תמיד הפילוגים הפוליטיים פיצלו את התנועה הקיבוצית. אנחנו מקיימים איחוד קיבוצי בלי איחוד תנועות הנוער. לגבי איחוד תנועות הנוער אני משלים עם הפלורליזם. הוא לברכה. באשר לפילוג הפוליטי, אני מקווה שתבוא התלכדות פוליטית או שלמה או בצורת מערך. שתי המפלגות שלנו, העבודה ומרצ, לא איבדו את תפקידן ההיסטורי, אבל הן יוכלו לקיים אותו רק ביחד, לא במאבק אחת בשנייה. אני שואל את עצמי, איך הגענו לאיחוד קיבוצי בלי איחוד פוליטי, בלי איחוד תנועות הנוער ואני אומר לעצמי דבר שאולי אפשר לחלוק עליו. הגענו לזה דווקא מפני שיש היום מחלוקת על המהות הקיבוצית. אנחנו מחולקים בתפיסת הקיבוץ והמחלוקת הזאת חוצה את התנועות ההיסטוריות, התק"ם והקיבוץ הארצי. דווקא זה, כנראה, מה שאפשר את האיחוד הקיבוצי.

 

 אני רוצה להביע תודה והערכה לגברי. הייתי גאה ושבע רצון מכך שאתה היית קברניט של התנועה הקיבוצית שאני חבר בה. לולוול'ה, ידידי הצעיר, איחולים להצלחה נאמנה. תאמין לי שאתה זקוק לאיחולים האלה, מפני שאתה נכנס לתפקיד בתקופה קשה מנשוא. מה שמדאיג אותי היום זה המשבר הכלכלי הגלובאלי שמטלטל אותנו טלטלה עזה מנשוא. יש לך תפקיד, ולוול'ה, מאוד קשה. צריך להסיק מסקנות כלפי פנים, חסכון בהוצאות ובהשקעות, תעסוקת חברים במקום שכירים, אולי חיפוש עבודת חוץ כדי לחיות ממשכורות וצריך גם להיאבק על מדיניות ממלכתית שלוקחת בחשבון את האינטרס של תעשיית הייצוא. הורדת ריבית, דאגה לעליית מחיר הדולר, סיוע לבנקים בהעמדת אשראי למפעלים והשקעות תשתית. זה הזמן להשקיע בהתפלת מים, כי אנחנו בבעיה קשה מנשוא. זה הזמן להשקיע בתעשיית חשמל הבנויה על אנרגיה סולארית. תרים, ולוול'ה, את שני הדגלים האלה: התפלת מים בארץ שאין לה מים ואנרגיה סולארית לא מזהמת, כשיש לנו שמש בלי סוף.

 

למרות הבעיה הכלכלית, אנחנו זקוקים לתקציב תנועה משמעותי. אני לא להוט לקצץ בו, עם כל הקושי שהקיבוצים נכנסו אליו. בלי תנועה אין קיבוצים. בלי יצירת לובי במדינה וטיפול בבעיות הפנימיות, לא ייטב לכולנו. צריך לשמור בתוך כל קיבוץ וגם בקיבוצים הדיפרנציאליים, על ערבות הדדית אמיתית, לא חרפת עוני מצד אחד ולא גאוות עושר מצד שני, צריך ערבות הדדית בין הקיבוצים. דבר אחרון, לשמור על המעורבות בחברה הישראלית בשדה החינוך, לתמוך בתנועות הנוער. יש לנו פה רנסנס בלתי רגיל של האידיאות הבסיסיות של תנועת העבודה לזרמיה, דור צעיר, משימתי וערכי, דור שלשמחתי הולך לעסוק בחינוך. נעזור להם.

 

 דורון ליבר (מצר): החלטתי הפעם לשים את זה על סדר היום. בעת כזו של איחוד התנועות חסר לי מאוד נושא וזה עניין הכיבוש המתמשך, ההתנחלויות הבלתי חוקיות והפלשתינאים. התנועה הקיבוצית צריכה להוביל מהלך, שבו נודיע ברבים שהכיבוש משחית את החברה שלנו. אנחנו, כתנועה הקיבוצית, כיצירה ייחודית שתרמנו ליהדות, אנחנו צריכים להוביל את העניין הזה שהכיבוש המתמשך, העוולות שנעשים בשמנו, הם בלתי אפשריים. ואני מקווה שולוול'ה ינחית את הכדור שהרמתי לו.

 

 נשיאות: אני מביאה את "תוכנית העבודה - 2009 " להצבעה. מי בעד תוכנית העבודה של 2009? מתנגדים? אין מתנגדים. נתקבל פה אחד.

 

 

6. תקציב התנועה 2009 - "קריאה שנייה"

 

 אפרים שפירא (גזבר התנועה הקיבוצית (מעברות): לפני כחודש הייתה כאן "קריאה ראשונה" של תקציב 2009. אין כמעט שוני בין התוכנית הקודמת לזו שמונחת היום על שולחנכם. בסעיף: מקורות ושימושים ל-2009, אנחנו מתכננים לגבות השנה 21.5 מיליון ₪ ממסים. אני לא בטוח שנצליח. אנחנו נלחמים על-מנת לגייס את המקורות האלה. חלקם בספק. אני אומר כבר עתה, בצורה הברורה ביותר.

 

אנחנו מציעים להקים לאלתר צוות שיעסוק בגיבוש תוכנית התייעלות האגפים ומחלקות התנועה. אנו מציעים גם להקים צוות שני, שיעסוק אך ורק באיגום נכסי התנועה, לצורך קיום פעילויות שאין להם מימון משום מקור אחר. שנת 2009 היא שנת מעבר להתארגנות תקציבית חדשה של התנועה. יחד עם זאת, מתוך דאגה לעתיד הפעילות התנועתית, המדיניות היא לא להשתמש בנכסי תנועה לפעילות שוטפת. רק במקרים חריגים של אי-השגת מקורות ב- 2009, ידון צוות המזכירים בשימוש מושכל וזהיר בנכסים. להשגת המקורות דרושה התגייסות של כל עובדי התנועה וכן גם שיתוף פעולה עם ארגונים אזוריים. אנחנו מצפים מהם להבנה. אנו מצפים גם להפנמה בכל קיבוץ לחובת תשלומי מס תנועה.

 

לגבי "ברית התנועה הקיבוצית". "הברית" תתפצל החל מ- 1 לינואר 2009 ל- 3 עמותות עצמאיות: התזמורת, להקת המחול והברית עצמה,שתכלול גם את התיאטרון והגלריה. תקציב התנועה ל- 3 העמותות יהיה מיליון ש"ח. התנועה לא תתקצב אותן בסכומים נוספים, זה צריך להיות כלול בהחלטה של היום. מוצע כי המועצה תאשר היום את תקציב התנועה לתקופה של חצי שנה בלבד. עד אז חייבים שני הצוותים לסיים את העבודה: הצוות להתייעלות והצוות לאיגום נכסים. בחודש יוני נביא לדיון והחלטה למועצת התנועה את התקציב לששת החודשים הנותרים של השנה. המזכירות תביא למועצה בחודש יוני תכנית התייעלות ותכנית ליצירת קרן פירות נכסים.

 

מאיר בראון (גן שמואל): אני מעריך את דברי הפתיחה של ולוול'ה, ששם במקום הראשון ב"תוכנית העבודה 2009", את הטיפול במצב המשברי של היום. זה הנושא הקריטי ביותר בעת הזו. אני מאוד מודאג מכל התהליכים שמתרחשים סביבנו בארץ ובעולם. זו רעידת אמות הסיפים.

 

אני קורא מידי שבוע ביסודיות את העיתונות הקיבוצית וגם את פרסומי התנועה. אנו נראים כאוטיסטים מוחלטים. כל העיתונות והתקשורת החיצונית עוסקת בחודשים האחרונים אך ורק במשבר הכלכלי. התרסקות בכל מקום. רק בודדים חזו את המפולת. האורות הירוקים הפכו לאדומים. חשוב לשים את האמת על השולחן. אחרת, אין אפשרות לקבל החלטות. ימים אלה מזכירים לי את ערב מלחמת יום כיפור. בתנועה הקיבוצית מנסים להרגיע. מפחדים להציג את המצב לאשורו. אנו חייבים להכריז מיד על מצב חירום בתנועה הקיבוצית. במשברים קודמים היו לנו כלים לטיפול. היום אין לנו שום כלים לעמוד לנוכח המצב: אין יותר "הסדר קיבוצים" וגם לא יהיה הסדר קיבוצים ג'. אין יותר "עזרה הדדית" בין הקיבוצים. אין יותר נכסים תנועתיים שישמשו כפתרונות להצלת קיבוצים. לכן, התנועה חייבת לרכז את כל כוחות ההסברה ולמצוא את הפתרונות. קיבוצים רבים קורסים, מבחינת התעשייה. מפעלים מפסיקים לייצר או יורדים בחצי בייצוא. הרווח יורד ואנו רק בתחילת הדרך. אמר אחד המומחים: זו מלחמת עולם שלישית רק שהיא בלי הרוגים.... אנחנו עדיין לפני הנפילה לתחתית. יש שריפה ביער ואנחנו מסתכלים כאילו שהיא לא מתרחשת אצלנו. רוב המומחים בהלם מוחלט. כל התיאוריות שלהם קרסו. מה צריך לעשות? להכריז על מצב חירום. כל קיבוץ יעשה בדיקה של מצבו האמיתי. לנסות ולחזות פתרונות לתסריטים הקשים ביותר. להפעיל הסברה מאסיבית בכל קיבוץ ובתנועה. אין זמן. יש לחתוך בכל אפילו אם זה כואב. יש לעצור מיד את כל ההשקעות. יש להוריד משכורות, גם לחברים, גם לשכירים וגם למנהלים. יש לעבוד עם תזרים מזומנים בלבד. צריך לפטר עובדים כמה שיותר ולהכניס במקומם חברים. לנצל כל חלון וכל הזדמנות, כדי ליצור הכנסה נוספת. להשתמש בכל שקל כאילו הוא השקל האחרון. חובה לפגוע בכל השומנים שהצטברו. מה שאני אומר זה נכון גם לתנועה. צריך להיות מוכנים לפיטורי עובדי חוץ. והכי חשוב, להיזהר מיוהרה שיודעים הכל וכלום לא יקרה. המשבר, לפי כל ההערכות, עלול להמשך בין שנתיים לחמש שנים. לכן, אני מציע להתארגן. להפסיק כל פעילות אחרת ולעסוק אך ורק בנושא ההצלה. להקים בכל קיבוץ צוות חירום. אנו בצומת מורכבת ומסובכת. יש לנו אחריות ענקית למה שיקרה, כל אחד בקיבוצו. התהליך המשברי עלול להוביל להתמוטטות. אצלנו יש הדחקה, למרות שהמים כבר מציפים את חדר המכונות של הספינה. זו מבחנה האמיתי של הנהגת התנועה. המצב גרוע. לצערי, יהיה עוד הרבה יותר גרוע. ובאשר לתנועה, אני אחד מאלה שחושבים שצריך את התנועה, אבל יחד עם זאת אני חושב שהתקציב שהוצג פה יצטרך להיות תקציב מקוצץ בענק. אני מעריך מאוד את העבודה שנעשתה פה, אבל חלק גדול מהקיבוצים לא יצליחו לשלם את המסים. אני פונה לנציגי התנועה הקיבוצית לקרוא את המצב, להתחיל להתארגן ולראות כאילו שאנחנו נמצאים במלחמה.

 

 איתי (ניר עם): יש התקדמות מסוימת בעצם ההחלטה לבחון את התקציב בעוד חצי שנה. אני חושב שזה לא מספיק. נכון יותר יהיה לקבוע מראש והיום הגבלה מסוימת. אפילו אתה אומר בעצמך שבגביית מסים אתה ע"פ 2008 הגעת רק ל- 77 או 80 אחוזי גבייה. בוא נתחיל מזה. והיה והתנועה תשיג מקורות מימון, נשחרר אותם. גם בשנה שעברה גם דיברו על אותו דבר. הגישו את הממצאים במועצה שהתקיימה בחודש ה- 9. גם אז אמרו לנו: זה כבר ספטמבר. עד שנסתובב ימינה או שמאלה והגענו כבר לסוף השנה. ואכן, הגענו לסוף השנה עם גירעון משמעותי גם ב"ברית" וגם בפעילויות התנועה. מאחר ואנו מדברים גם על 2009 כשנה גרעונית, אני מציע להתחיל את תהליך ההתייעלות כבר מעכשיו, ע"י קביעת מגבלה תקציבית ידועה מראש.

 

 דורון ליבר (מצר): מאיר בראון אמר פה דברי טעם. תנועה - תפקידה להוביל. אנחנו יכולים לשנות את התמונה במדינת ישראל. זה בכוחנו אני מאמין. זה רק תלוי בדגשים שלנו. אני סומך על אפרים ועל ולוולה שהם אכן יובילו ויעמדו ביעדי התקציב. אפרים אמר שמביאים היום את התקציב לאישור רק לחצי שנה. זה מחזק אצלי עוד יותר את ההרגשה שאכן מתנהגים פה במדיניות זהירה.

 

יהודה בכר (מענית): אני רוצה לדבר על פעילי התנועה שחלקם יושבים פה. מדברים עליכם. לצערי, אנחנו במגמה מתמשכת של התרחקות של הקיבוץ מהתנועה, של התכנסות הקיבוץ בתוך עצמו, של דאגת החבר לו ולמשפחתו, כך שהאוויר שנשאר ב'צנרת' לחלוקה, הולך ומצטמצם. למה יש פחות גבייה? כי כל המערכת הכלכלית בארץ ובקיבוצים מתכווצת. לאנשים יש פחות לשלם. זאת המציאות. הולכת להיות תקופת שפל. לכן גם התנועה צריכה להתכווץ באופן משמעותי. היא צריכה להפסיק לחיות בבית של 4000 מ"ר. היא צריכה לחיות בבית של 800 מ"ר. היא צריכה להעסיק הרבה פחות פעילים, לא בגלל שהם אנשים רעים, לא בגלל שפעילותם לא טובה ולא מוצדקת, אלא כי אי-אפשר עוד לעמוד בכך, תקציבית. התנועה תצטרך להתכווץ בביתה ובתקניה ואתם תצטרכו לתת לכך גיבוי. אין לנו את הפריבילגיה להגיד שלא ידענו. החכמה היא לא להגיע לקריסה, אלא לבצע הרזייה ולשמור על הליבה.

 

עזרא רבין (געש):  אנחנו צריכים להיזהר מאוד מלזרוק מהבית כל מה שלא נותן רווחים וכל מה שלא נותן כסף. מהר מאוד ניראה בצורה איומה. אנחנו צריכים לשמור שהקיצוצים לא יהיו כאלה שפוגעים בפעילויות הערכיות שאנחנו צריכים לקיים. אני רק מפנה תשומת-לב שנהיה זהירים. המזכירים הנוכחיים וגם הקודמים נאבקו בכל הזדמנות בשביל לא לפגוע בכל המערכות התרבותיות של הקיבוץ. אני חושש כי בעטיו של לחץ בלתי פוסק, הם גם כן עלולים להתקפל. "הברית" עצמה מגייסת סכום של מיליונים מהמערכת הממלכתית בשביל לקיים את הפעילות הזאת. זה לא מספיק, נכון. אנחנו נותנים את המינימום ההכרחי שעוזר לגייס משאבים לפעולה.

 

 יהודה טל (רמת יוחנן): הערה אחת. אני מציע להבדיל בין קיצוצים בשומן לבין קיצוצים כהוראת שעה. מה ההבדל? קיצוצים בשומן הם תמיד דבר בריא. המציאות מאלצת אותנו לעשות אותם. קיצוצים כ'הוראת שעה', פירושם שיכול להיות מצב, שישנן פונקציות מאוד חיוניות, אבל ברגע מסוים אין כסף לבצע אותן, אבל בהמשך רצוי מאוד לחזור ולבצע אותן. אם אין אוכל אז אוכלים רק פיתה, אבל בדקה הראשונה שאפשר - מוסיפים גם ויטמינים. אני מציע שבתהליך של 'הוראת שעה' שאין כסף, לא נבטל פונקציות שהן חיוניות לפעילות התנועתית. כולנו מקווים שיגיעו גם ימים יותר טובים. הצרה היא שהרבה פעמים מבטלים פונקציה כהוראת שעה ואחר-כך שוכחים להחזיר אותה….. לכן, אני לא מציע שום הצעה ספציפית. ברגע שנגיע למצב שיצטרכו לקצץ או לעצור, או אז רצוי לעשות את ההבחנה הזאת ולשמר בפוטנציה את מה שחשוב.

 

אבי אהרונסון, רכז מח' חינוך (נתיב הל"ה): יסלחו לי על הקלישאה, אך בעבודתי בתנועה אני ממלא גם שליחות. כפי שאני מכיר את המנגנון התנועתי, נדמה לי שאין שם כבר שום שומן. היה פעם. סגירת פעילויות ולו גם 'בהוראת שעה', לא תחזיר אותן בחיים. סגירה פירושה סוף וקץ לפעילות. שנדע זאת ושאחרי זה לא נגיד שפגענו בפעילויות הערכיות של התנועה. אני מציע לכולנו להירגע. אין לי שום כוונה להתנצל.

 

 איתי מרגלית (משמר השרון): יש לי רושם שיש פה איזה דיון לא סימטרי בין כאלה שהם ב'עד התנועה' בעלי אידיאולוגיה ומולם כאלה, מהסוג שלי, שהם כביכול 'לא תנועתיים'. אני תנועתי מפה עד השמים. יחד עם זאת, אני לא מבין איך תנועה יכולה ל'אכול' את נכסיה. זה בכלל לא קשור לאידיאולוגיה. הבעיה המרכזית, שצריך לבנות תקציב צריך לפי מה שיש ולא לפי מקורות שאינם. יש פה שאלה קריטית: האם יש לתנועה היום יכולת לשלם. אם אין לה היכולת לשלם, ממה היא תתקיים? מעוד מכירת נכסים שעוד מעט נגמרים ואינם? נהיה אמיצים לשנות ונשמור על התנועה.

 

 יואל מרשק - רכז אגף 'משימות' (גבעת השלושה): אני לא מבין את יענקלה בכר. בכל העולם נהוג שלפני שמפטרים אנשים מורידים קודם את שכר העבודה. האם ידוע לך שעלות שכר עבודה בתנועה הקיבוצית גדלה בשנה האחרונה ב- 15 אחוז? אז מה הפלא פה שמחלקות נמצאות בגירעון? חשבתי שתציע להוריד שכר עבודה. חשבתי שתציע עוד משהו: מי אמר שצריך לבחור צוות התייעלות שיעבוד חצי שנה? הצוות יכול להגיש המלצות התייעלות בתוך שבועיים. למה למתוח אנשים, למה לבזבז חצי שנה? אם באמת לוקחים ברצינות את מה שמאיר בראון אמר, אז הבה נקבע שהצוות תוך שבועיים מביא את ההמלצות שלו. אין שום בעיה לעשות את זה. אני גאה מאוד בכל מה שאני עושה ואני מוכן לעמוד לבחינה בתוך שבועיים.

 

עומרי כנען – רכז אגף רכזים (גן שמואל): אין שום ויכוח בצורך של כל קיבוץ וכל ארגון אזורי להתעמת עם המציאות, לנוכח המשבר הכלכלי בארץ ובעולם. יחד עם זאת, אין שום קשר בין המסים לבין המצב הכלכלי. גובה המסים בקיבוצים הוא שולי וזניח. זה סדר גודל של אחוז או חצי אחוז מתקציב הוצאות הקיום. אהבתי את דימוי הגינות. כלומר, במצב הקשה ביותר אנחנו נקצץ מים בכל מיני ענפים, אבל על גינות הנוי, על טעם החיים שלנו, על אלה נשמור. התנועה נמצאת בכל הקיבוצים, בעיקר הקיבוצים במצב היותר קשה. קיבוצים רבים בקלות רבה יכולים לגלוש מהמצב של היות קיבוץ להיות לא קיבוץ. אם יש גוף שעוזר לקיבוצים להישאר קיבוצים, ואם יש מי שיכול לשמור על החברה הקיבוצית עם המאפיינים שלה, הרי זו התנועה. לעניות דעתי, הגענו לנקודה של רגע האמת. רוצים או לא רוצים תנועה.

 

אלישע שפירא - רכז המטה השיתופי (עין השופט) : אנחנו בתחילתה של תקופה כלכלית קשה. צריך לצמצם הוצאות. על זה אין ויכוח. צריך לבנות את העתיד לקראת היציאה מהמשבר. אין לנו הלוקסוס להתעסק אך ורק בהורדת ההוצאות. אני מציע לעצמנו כלל: לא לעשות אף מהלך 'קיצוץ' שהוא מהלך שאחר-כך אי-אפשר לחזור ממנו. יש בתנועה אפשרות לצמצם הוצאות, אבל יש גם להיות נאמנים לשיקול, שלא לפגוע בדברים החיוניים. לצד הדברים שצריך לצמצם, יש גם דברים שצריך לעשות יותר. יש דברים שרק התנועה יכולה לטפל בהם, למשל, הכללים שעל פיהם חברי הקיבוץ ייהנו מהאפשרות לקבל הלוואות משכנתא או זכאויות לשיכון. זה לא עניין לטיפול פרטני של קיבוץ בודד. כבר שנים שאנחנו לא מצליחים לממש את הזכויות בדין של חברי הקיבוצים. חברי הקיבוצים ב"עוטף עזה" לא יודעים ליהנות היום מאותן זכויות שנהנים מהם תושבי שדרות. כדי לטפל בזה, צריך אדם שיכתת את רגליו וילך ממשרד למשרד, מפקיד לפקיד, מבית משפט לבית משפט. אני יכול לדבר גם על נושא הקרקעות ועל חלק ממרכיבי החקלאות, נושאים ששווים מיליונים רבים לקיבוצים ושהתנועה צריכה לעסוק בהם יותר ולהקצות לזה גם את המשאבים. יש דברים שצריך דווקא להגדיל את המשאבים, כדי להביא תוצאות לקיבוצים. ישנם גופים תרבותיים-חינוכיים שאותם ציינו בקטע של "הקרן לאחריות חברתית". כל הכלים האלו נבנו בתקופה שהקיבוצים היו הרבה יותר עניים מכפי שהם היום. השאלה היא לא רק שאלה של כסף, אלא גם שאלה של סדרי עדיפויות. לכן, כאשר הולכים למהלך של להתמודדות צריך לזכור את שלושת המרכיבים: האחד, התייעלות, לגיטימי, נחוץ, חיוני. השני, גיוס משאבים, גיוס משאבים נוספים גם בתקופות קשות. השלישי, תוספת מס. בלי שלושת המרכיבים: התייעלות, גיוס וגם תוספת מסוימת למסים לא נצליח להתגבר על הגירעון בתקציב התנועה. תעשו את כל מה שיידרש, כדי שהשנה הבאה תסתיים ללא גירעון.

 

 יעל אייזנר – רכזת מח' בריאות (מעגן מיכאל): גביית המסים היא נושא שהפעילים צריכים לשים על סדר היום ולחשוב איך אנחנו מתגייסים לעשות את זה. אסור לדבר במונחים של "קיבוצים שעוד לא שלמו", "לא נצליח לגבות", "כן נצליח". אנחנו צריכים להתאמץ ולראות איך אנחנו גובים מהם את מה שהם צריכים לשלם. אם נגמור את הגביה כמו שצריך, אז הגירעון כמעט וייעלם. בעתות משבר צריך תנועה חזקה. נורא קל לצמצם פעילים. זה הדבר האחרון שצריך לעשות. אני מרגישה שהיום התנועה רלוונטית מתמיד ואני מרגישה את זה שוב פעם מהנקודה המאוד קטנה וצרה שלי.

 

 פרויקה רוזן (שריד): דווקא בעתות משבר, בעתות מצוקה, התנועה חייבת הרבה להיות הרבה יותר בשטח ולעסוק בתחומים המרכזיים המטרידים כיום את הקיבוצים ואת חבריהם. בתקופה קשה צריך דווקא לחזק את התנועה ולכן, עדיף להגדיל קצת את התקציב, להגדיל קצת את המיסוי ולהיות יותר בשטח.

 

 המזכירים: אנחנו מתמודדים עם אתגר גדול. אתגר גדול דורש אנשים רציניים. את אלה יש לנו. צריך להבין שהנקודה שהגענו אליה עכשיו לא קשורה בהכרח למשבר הכלכלי העולמי. מי שעוקב אחרי ההתנהלות של איחוד התנועות היה צריך לצפות שנגיע לרגע הזה. אתם ודאי זוכרים שעד 2006 התנהלנו כתנועה אחת. אך יחד עם זאת,הנכסים נותרו בתנועות האם. במילים אחרות: התנועה הקיבוצית עסקה ב"שימושים" ואילו תנועות האם עסקו ב"מקורות". כתוצאה מכך לא התנהלה התמודדות אמיתית עם החוסר במקורות שהיה קיים לאורך כל השנים.

 

 שנת 2007 הייתה שנת המעבר. שנת 2008 הייתה השנה הראשונה שפעלנו באופן מלא, אחרי איחוד הנכסים. קרה לנו דבר חיובי. כל הבעיות שהודחקו בעבר צפו לפתע למעלה. הכל נעשה פתאום ברור ושקוף. מה שהתגלה לא היה חדש. הוא היה ידוע כל השנים, אך הסתרנו אותו בכל מיני מקומות. יש כאן סיכוי להבראה. על דבר אחד אין ויכוח: אנחנו חייבים להתנהל בתנועה שבה גם ה'מקורות' וגם ה'שימושים' הם שווים. צריך למצוא את הדרך להתייעל. האתגר הגדול ביותר שלנו הוא לא בתחום של 'השימושים'. הוא בתחום של גיוס 'המקורות'. לקצץ זה קל. מורידים כך וכך, סוגרים עניין. בתחום המקורות זה הרבה יותר מסובך, כי זה לא ממש בידיים שלנו. בתחום 'השימושים' המועצה יכולה לקבל החלטה, לחתוך וגמרנו. בתחום 'המקורות' נדרשת עבודה מערכתית מאוד קשה, שתדרוש מנהיגות לא רק במזכירות התנועה אלא גם במעטפת התנועתית. המבחן הגדול נמצא שם. אם נצליח במבחן הזה, הבטחנו את היכולת של פעילות התנועה לא רק לשנה-שנתיים הקרובות. אנחנו נעצב פה את יכולת פעילות התנועה ל- 20 השנים הקרובות.

 

 המועצה הזאת צריכה להכריז על "תכנית מרשל" לאיגום המשאבים, כך שיאפשרו את פעילות התנועה בעשור הבא. אפשר להגיע לכך ב-3 דרכים: הראשונה, המסים. אין סיבה ואין הצדקה שבארגון וולונטרי שכולם חברים שווים בו, לא כולם ישלמו את המסים. צריך לקבוע את המנגנון שיגרום לכל הקיבוצים לשלם את המסים שלהם. השנייה, כמו ש"חבצלת" משלמת 4 מיליון ₪ בשנה מפרותיה, כך אפשר להגיע להסכמה ולהבנה ש"משקי הקיבוצים" ישלמו גם הם 8 מיליון ₪ בשנה מהפירות שלהם. זה אפשרי. השלישית, אפשר להגיע למצב שתוך 3 שנים מהיום בקרנות התנועתיות יהיו 200 מיליון ₪. ניתן לסמן בדיוק כיצד ניתן לצבור את ה- 200 מיליון ₪ האלה. זה המבחן המרכזי. זה המבחן הגדול ביותר. לכן, ההצעה שמוגשת פה מטעם מזכירות התנועה מדברת על אישור תקציב חצי שנתי. במהלך חצי שנה, תיבדק ההתייעלות התנועתית הנדרשת ובעיקר, שתבנה כאן תוכנית רחבה של איגום נכסים, שתיצור 'מקורות' להבטחת יכולת התנועה להתמודד עם מטלות השנים הבאות. זה אפשרי. עד לאחרונה, כל הנכסים היו נכסים נפרדים, אי-אפשר היה להתמודד עם זה. היום ניתן להתמודד עם זה.

 

 מאיר בראון פתח כאן בנושא הכללי של המשבר העולמי שפוגע בקיבוצים רבים. זה נושא מאוד מרכזי שנעסוק בו הרבה בחודשים הקרובים; גם בכנסים אזוריים וגם בארגונים האזוריים. אבל, לא בגלל המשבר הכלכלי אנחנו דנים היום האם 450 ₪ מס תנועה זה סכום גבוה מידי או לאו. זאת לא הבעיה. בואו נביט מספר שנים לאחור. כל שנה מסתיימת בגירעון. מה המשמעות? שאנו אוכלים את הנכסים, כדי לכסות על הגירעון. מי שרוצה להמשיך בדרך הזאת, הוא חסר אחריות. התנועה לא תוכל להמשיך כך. חייבים להתייעל. זה לא נעשה בשבועיים. מדובר כאן בבני-אדם. התייעלות זה לא אומר בהכרח: החלשת התנועה. אנו רוצים תנועה חזקה יותר, תנועה רלוונטית יותר, תנועה שהקיבוצים ירצו להיעזר בה, בפנסיה, בערבות הדדית, בטיפול בקיבוצים חלשים, בנושא קרקעות, בנושא משכנתאות. כל גוף חייב לבדוק את עצמו.

 

 ולעניין תקציב "הקרן לאחריות חברתית". בוא ונזכר בהחלטות "ועידת כפר בלום" מלפני 3 שנים. בוועידה ההיא רצינו ליצור אמון בין תנועות האם – התק"ם והקבה"א ולכן הצענו הצעה, שאותן פעילויות של ה- 11 וחצי מיליון ₪, שפורטו כאן ע"י אפרים שפירא, אם נרצה לשנות אותן, אנחנו צריכים לקבל החלטה של פה אחד בוועידה מיוחדת. זאת ההחלטה. רק בדרך זו יכולנו ליצור אמון בתנועות האם, ושתנועה אחת לא הולכת לפגוע בתנועה השנייה. מאיפה יבוא הכסף? לא מאכילת נכסים. אנחנו מדברים על פירות מנכסים. חייבים לעסוק ב'מקורות' שייצרו בעתיד פירות מניבים. אם נמשיך לאכול את הנכסים הרי שבעוד מספר שנים נפגע קשות בתנועות הנוער ובפעילויות אחרות, כי לא יהיה לנו כסף. אנחנו נייעל את עצמנו. נקים צוות שיעסוק באיגום משאבים. לכן הצענו הצעה אחראית האומרת:

 

א.          אישור תקציב לתקופה של 6 חודשים.

ב.          הקמת שני צוותים: צוות התייעלות וצוות איגום משאבים שיביאו המלצותיהם למועצת התנועה במהלך התקופה הזו.

 

 נשיאות: מצביעים על הצעת המזכירות: אישור תקציב התנועה לתקופה של 6 חודשים והקמת שני צוותים: צוות התייעלות וצוות איגום משאבים. מי בעד? מי נגד (מתנגד אחד). ברוב גדול אושרה הצעת המזכירות.

 

 

תמר וולפין (כפר הנשיא), נשיאת המועצה, הודיעה על נעילת הישיבה.

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל

מזכירי התנועה הקיבוצית

 

תמלל וערך: רן כוחן

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים