פרוטוקול מועצת התנועה הקיבוצית מס' 4 מ-11.9.2008

פרוטוקול מועצת התנועה הקיבוצית (4/2008)

 

אפעל, 11.9.08

סדר היום:

1.       אישור פרוטוקול מועצה 3/2008

2.       העיתון הקיבוצי - "רשות העיתון"

3.       נהלי בחירת מזכיר התנועה הקיבוצית

4.       קרקעות הקיבוצים - חידוש מדיניות התנועה הקיבוצית (נדחה למועצה הבאה)

5.       אשרור נציגי תנועות האם לאסיפת "ניר שיתופי"

 

סעיף 1 - אישור פרוטוקול מועצה - 3/2008

 

הנשיאות: אישור הפרוטוקול. אין הערות ולכן נראה את הפרוטוקול כמאושר. בפתח הישיבה אנחנו רוצים להשתתף בצערה ובאבלה של משפחת הולצמן בקיבוץ גל-און, על נפילת הבן בתאונת המסוק ליד קיבוץ גניגר. יהי זכרו ברוך.

 

סעיף 2 - העיתון הקיבוצי - "רשות העיתון"

 

המזכירים: בישיבת המועצה שדנה בזמנו בנושא העיתונות הקיבוצית, סוכם להקים צוות בהרכב: מוקי צור (יו"ר), אבישי גרוסמן, שמעון הלמן, אסיה מרגוליס, אמרי רון, תמר וולפין ואמיר אגן. הצוות היה אמור לעסוק במספר תחומים: קביעת שם העיתון, קביעת "רשות" העיתון וכן להביא לכאן הצעה על האפיון והחזון של העיתון הקיבוצי החדש. אנחנו רוצים להביא גם הצעה שמית של רשות העיתון. לשם כך אנו מבקשים את אישור המועצה לכך, שאת ההצעה השמית של חברי "הרשות" תביא לכאן ועדת כוח אדם של התנועה. אם אין לכם התנגדות להצעה זו, אז למועצה הבאה נביא את הצעת ועדת כוח אדם לתפקיד יו"ר הרשות ולחברי הרשות. אנו מבינים כי אין התנגדות להצעה זו.

 

הוחלט: אושר.

 

מוקי צור (עין גב): הצוות קיבל מנדט לעצב עיתון חדש של התנועה. היה ברור שהעיתון החדש יצטרך להחליף את שמו. בהתחלה חשבנו על שם שונה. בסופו של דבר קיבלנו את הידיעה, כי מצד אלה שעורכים את המו"מ, יש תביעה שהשם יהיה קשור אל רשת המקומונים "ידיעות תקשורת", ועל כן השם "ידיעות" צריך להופיע כחלק משמו של העיתון החדש. לכן, ההצעה שאנחנו מציעים פה: "ידיעות קיבוץ". אנחנו מאוד מקווים שהשם 'קיבוץ' יהיה רשום באותיות גדולות ושהשם 'ידיעות' יהיה מוצנע...... אבל זה כבר עניין של משא ומתן. הדברים שנכתבו בנייר שנשלח לצירים הם פחות או יותר אלה שמשקפים את דעת הצוות. הצוות ערך שני דיונים, בעיקר בעניין החזון של העיתון. מספר הערות מקדימות. בתור היסטוריון, אני צריך לקחת בחשבון, שהמילה הכתובה הייתה אחד מהסממנים הכי חשובים שליוו את היצירה הקיבוצית. מילים בתנועה הזאת היו תמיד עניין רציני. הייתה תביעה מוסרית מהמילים. דרכי הביטוי הכתובים משקפים במידה רבה את ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית בכל גלגוליה, מן הנאום, השירה, הספר, הביטאון התנועתי, היומן האישי, היומן הקבוצתי, המכתבים בין האנשים שהופקדו בקפדנות בארכיון, עלוני הקיר והעלונים של הקיבוצים. מי שינסה לכתוב את ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית על פי עלוניה יהיה מאוכזב ביותר. מי שינסה להגיע דרך העלון לסיפור של הקיבוץ עצמו לא יוכל לעשות את זה לעולם. הדרכים האלה חסומות. לכן, ברגע מסוים פרצה עיתונות מקצועית. הרגישו שהאמת מחייבת אותנו לסוג אחר של כתיבה, לראייה אחרת של דברים, לעימות עם מציאות בדרכים חדשות. זוהי ההזדמנות לומר תודה לכמה דורות של עיתונאים קיבוציים, שחיפשו את הדרך, את הסגנון ואת יכולת הביטוי העיתונאית לחיי 'המשפחה הקיבוצית' מבפנים. לזכותה של העיתונאות הקיבוצית ניתן לזקוף הרבה מאוד הישגים. אני רוצה שהעיתון החדש לא יהיה עיתון של שמחה לאיד, אלא יהיה עיתון של גילוי האמת. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לשפה החדשה כדי להגיע לאמת הפנימית שיש לסיפור של חיינו המתגלגלים. אנחנו רוצים עיתונאות שיש בה גם משהו מיוחד במינו, בגלל האופי הקהילתי של הקיבוץ, בגלל האופי המשפחתי של הקיבוץ ובגלל האופי המיוחד של הקיבוץ שאיננו מוכן להיות מקומי בלבד. הקיבוץ צריך להיות פה וביטוי של הפריפריה, של החקלאות, של הצדק החברתי, של הקרב על הרמה התרבותית הגבוהה. זה לא דבר פשוט. אמצעי התקשורת עברו תמורות דרמטיות בעשר השנים האחרונות. העיתונות שלנו צריכה להיות 'מתרגמת' בין השפה של האינטרנט, של "האס אם אס", של העיתונות ושל ביאליק. זו משימה לא פשוטה. לכן, העיתון צריך להיות עוד יותר מקצועי מצד אחד, אבל צריכים להיות לו גם אופקים מעבר לעיתון. לעיתון שלנו צריכה להיות יומרה להשפיע לא רק על החברים שלנו מבפנים, אלא גם על החברה הישראלית באופן כללי. חבר קיבוץ שפותח את העיתון התנועתי רוצה לחשוב שקורא אותו גם האזרח שמחוץ לקיבוץ. מהבחינה הזאת יש הרבה טעם לעיתון שיכתוב לציבור הכללי ויכתוב לציבור מבפנים, בעת ובעונה אחת. חשוב לי שחבר הקיבוץ, דרך העיתון הקיבוצי, אופקיו יתרחבו, אחריותו תתרחב, היכולת שלו לראות את חייו הפנימיים תהיה עמוקה יותר וההעזה שלו להשמיע את קולו בעולם תגדל. אנחנו חיים בפריפריה, אבל לא רוצים לחיות בפרובינציה. אנחנו חיים לא פעם על הגבול אך אנחנו לא רוצים להיות אנשים המודחים אל הגבולות. אנו רוצים לסמן את הגבולות לחברה הישראלית כולה. אני מאוד מקווה שהעיתון שיקום ייתן ביטוי לחלק מהחזון הזה. אנחנו יודעים עד כמה זה קשה, עד כמה זה מורכב. אני מקווה שבעיתון הזה ימצאו בית מיטב הכוחות היוצרים בתנועה הקיבוצית, אנשים צעירים שפורצים את דרכם, אנשים שמסכמים את דרכם, אומנים, אנשים שמחפשים מקום לתת בו ביטוי, לפרוץ את הבדידות שלהם.

 

אמציה רייז (עין המפרץ): שלוש הערות. ראשית, אני מאוד תמה על כך שלא צרפתם לצוות חברים שהתקשורת היא מקצועם. אלה יכלו לתת לכם עצה איך מטפלים בנושא המורכב של תקשורת. הערה שניה, המסמך הזה הוא מסמך שאי אפשר יהיה לבנות עליו מאומה, מעבר לתיאור הספרותי היפה. בתקשורת של היום חייבים להגדיר שרשרת של סמכות, אחריות ציבורית ואחריות משפטית. אין היום מצב שאתה יכול לצאת בלי זה. אם אתה יוצא בלי זה, אתה חושף את עצמך למצב שבו אתה חשוף לכל פגיעה, בלי שיש לך דרך להתגונן. הערה שלישית. במסמך הזה חסרה לי התנועה. אין רק חבר ואין רק קיבוץ. יש גם התנועה ואגפיה. הם לא פחות חשובים. אבל, הם לא קיימים במסמך הזה. דבר שהוא בהחלט בעייתי זה המבנה. כבר קבעתם מבנה. קבעתם שצריך סגן עורך, אמרתם שהעיתון החדש יהיה בלתי תלוי. אבל הכנסתם את המזכיר כחבר קבוע, המשתתף ב"רשות". תחליטו מה אתם רוצים: או עיתון בלתי תלוי או עיתון תלוי. זה לא עובד ככה.

 

אהרון ידלין (חצרים): ראשית, אני מקבל את השם "ידיעות קיבוץ". אם אפשר להגיע להסכמה שזה יישאר "הקיבוץ" או ה"תנועה הקיבוצית" בלי המושג 'ידיעות', היה טוב. הייתי שמח שיישאר 'הקיבוץ' בלי השם 'ידיעות'. שנית, "הרשות" צריכה להיות כתובת לבעיות המועלות, לא רק בין יחידים לעיתון אלא גם בין קיבוצים לעיתון. שלישית, צריך להיות עורך אחראי. לערוך עיתון זו אחריות מאוד רצינית. אנחנו צריכים לקבוע בתנועה את העורך האחראי. רביעית, כאשר מזמינים לישיבות "הרשות" מזכיר או מזכירי התנועה, אני מציע שיהיה כתוב: בזכות דעה מייעצת. צריך להיות ברור ש"הרשות" היא עצמאית ומזכירי התנועה יוזמנו מעת לעת רק בזכות דעה מייעצת. אני רואה בעיתון כמי שמביא את ההתרחשויות בישובים ובתנועה הקיבוצית. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד דינאמית, עם שינויים גדולים, אני יכול לאהוב אותם, לא לאהוב אותם, אבל אני רוצה לדעת עליהם. אני רוצה לשמוע עליהם ועל כל מי שבחברה הישראלית מתעניין בחברה הקיבוצית ורוצה לקרוא עליה בעיתון הקיבוצי. אני רוצה גם לדעת מה קורה בתנועה הקיבוצית וכמובן כל מה שנוגע ליחסי הגומלין של התנועה הקיבוצית עם החברה הישראלית. יחסי גומלין שיש בהם גם מאבק על אינטרסים: אינטרסים בקרקע, אינטרסים במים, אינטרסים בתשתיות, אינטרסים , לתקציבי לפיתוח כלכלי ומשקי וגם רעיונות של התנועה הקיבוצית שיש להם השלכה על החברה כולה שיש להם השלכה על הדור הצעיר וכד'. היות והתמורות בתנועה הקיבוצית הם בשני כיוונים, בצד אחד שינוי, ולפעמים שינויים מרחיקי לכת של הקיבוץ הקלאסי ומצד שני רנסאנס לרעיונות המקוריים של הקיבוץ, בתנועות הנוער, בקומונות של תנועות הנוער, אז יש וויכוח. זה יהיה עיתון של וויכוח ורצוי שהוויכוח הזה יהיה תוך כבוד הדדי, תוך חתירה למצוא בכל זאת את המשותף עם כל הגוונים.

 

אימרי רון (משמר העמק): אני בעד ש"הדף הירוק" ימשיך לפעול. אותי לא יביאו לזה ש"הקיבוץ" יחמיץ את ההזדמנות לפתח את עצמו, דרך "ידיעות אחרונות". אני מאוד מקווה ש"מעריב" יחקה את "ידיעות" ושתתפתח תחרות בין שני העיתונים. אני שמח שהצוות שמוקי צור עומד בראשו, קיבל את ההמלצה שלא לכלול ב"נייר העבודה" שהגיש שום דבר נגד "הדף הירוק". אני מציע לכל תומכי "הדף הירוק" להפסיק עם הוויכוח ולהתרכז בנושא הפיתוח של עיתון "ידיעות קיבוץ". צריך לתמוך בזה. צריך לראות כאן הזדמנות. רק הערה אחת. אני מבין שבעיתון החדש, מעצם טבעו, נצטרך לעבור שבעה מדורי פרסומות ורק אחרי שנגמור לעבור על כל מיני הבשמים נמצא, אולי, באיזה פינה משהו על הקיבוץ. אני מציע להיות ער למגמה הזאת ולא לתת לזה לקרות. אבל זה תלוי כבר במערכת ובכל מה ש"הרשות" והעורך יעשו. אני מציע לאמץ את "הנייר" שמוקי צור הניח על שולחן המועצה.

 

שלמה גלזר (ניר דוד): קטונתי מלחלוק על מוקי, אך אני מודה גם שהתקשיתי להגיע לסוף דעתו, בהתייחס להמלצות שהובאו לפנינו. אין להם כל רלוונטיות למציאות של היום. התקשורת היום עובדת אחרת לגמרי וכללי המשחק שלהם שונים. כלל לא משנה איך אנחנו נגדיר את סמכויות "הרשות". העיתון הזה ייקרא "ידיעות הקיבוץ", כי זה מה ש"ידיעות אחרונות" רוצים. "ידיעות אחרונות" שמים הרבה מאוד כסף והעיתון החדש ייכנס לרשת המקומונים שלהם בשם הזה. גם לעיתון "הדף הירוק" יש כבר שם חדש. יהרגו אותי אם אגלה לכם את שמו. הוא לא ייקרא "הדף הירוק". גם ל"מעריב" יש מה להגיד בנושא. כדאי שנפנים זאת. אין שום צורך בעורך משנה, בעיתון קיבוצי קטן ומצומצם. מספיק שיהיה עורך אחראי. היום, על פי חוק המדינה, עורך העיתון הוא זה שאחראי - משפטית וציבורית - על כל מילה שנכתבת בעיתון. לכן, כל מיני ניסוחים שישנם פה הם פשוט לא קשורים לעניין. דבר שני, אחת המשימות הכי חשובות של העיתון זה להתחבר לדור הצעיר בתנועה הקיבוצית. חלק גדול מהנושאים והדיונים המתפרסמים כיום בעיתונות הקיבוצית הם לא רלוונטיים לבני הגילאים הצעירים. אם מישהו רוצה שהדור הצעיר יקרא את העיתונות הקיבוצית, לא יהיה מנוס לעורך ולצוות החדש שלו, לעשות את ההתאמות הנחוצות. לעשות עיתון יותר צעיר, יותר קצבי, שיעסוק בנושאים בצורה אחרת כדי שהדור הצעיר ירצה לקרוא את העיתון הזה. מילה אחרונה לסיכום. בכל הנוגע להקמת צוות "הרשות", אני מציע לתנועה להתחיל לפנות גם לדור היותר צעיר של בני ה-40+ ולאייש עמם את הגופים האלה. לא לחזור כל פעם לכל אותם השמות. חשוב מאוד שנתחיל להעביר את המקל לגילאים יותר צעירים בתנועה.

 

רות אלון (בית השיטה): בבית השיטה יש 25 מנויים לעיתון אחד ו-32 לעיתון השני. יש אנשים שחתומים על שני העיתונים. פחות מ-55 בתי אב חותמים על העיתון.... רבים אחרים כלל לא טורחים לקרוא אותו וגם לא מתעניינים מה קורה היום בתנועה הקיבוצית. המילה 'תנועה' זרה להם. איחוד שני העיתונים אמור ליצור מומנטום חדש. אני חושבת שזה רגע גדול לנסות, אולי, לרכוש עכשיו יותר אנשים להתעניינות. יש היום הרבה מנהלי קיבוץ, מנהלים חיצוניים שבכלל עוד לא הציצו בעיתון הקיבוצי. אני רוצה שנתמודד עם העובדות האלה. אני מציעה לנצל את המומנטום הנוכחי. להכין עותק ראשון של העיתון החדש שצריך להיות מושקע היטב. הוא צריך לכלול הרבה מידע מעודכן על הישובים השונים, מספרי החברים בישובים הנ"ל, ישובים שיתופיים וישובים מופרטים, מידע על הרחבות בקיבוצים, כמה משפחות הצטרפו להרחבות, כמה מהם בני קיבוץ שחזרו, כמה בני קיבוץ חזרו לישובים המסורתיים וכיו"ב. אלה הם הדברים שיכולים לעניין את החברים מן השורה. אני מציעה גם שהעיתון החדש יכלול דף לילדים. אולי אפשר למשוך דרכו ילדים, שאחר כך יבקשו מהורים שגם להם יהיה מינוי. אני בטוחה שיש בקיבוץ המון פינות והרבה דברים מעניינים שניתן לספר עליהם בעיתון. גם בעיר קיימת התעניינות רבה על מה שקורה כיום בקיבוצי התנועה. צריך לכלול בעיתון פינה קבועה על הנעשה ברחבי התנועה הקיבוצית. יש המון עוזבי קיבוץ באוכלוסייה העירונית שמגלים התעניינות. הדבר הכי חשוב, לדעתי, זה להרחיב את קהל הקוראים ואת קהל המתעניינים בתנועה הקיבוצית. צריכים להניח את עותקי העיתון במכללות, באוניברסיטאות, בתחנות האוטובוסים המרכזיים. אנחנו צריכים להגיע גם אל עצמנו והכי חשוב - גם לאוכלוסייה הרחבה.

 

אירית בר נתן (מעגן מיכאל): אני מנהלת את אתר האינטרנט - "אתר הקיבוצים" - של התנועה הקיבוצית. אני מקווה שרבים מכם גולשים מדי פעם באתר. על פי המדדים שלנו, קיימת צפייה רבה ב'חומרים' שמועלים באתר. נכנסים מאות ואלפי אנשים ביום. ישנם גם גולשים מחו"ל. אני מקווה שנמשיך לפתח אותו גם בעברית וגם באנגלית. עד לפני כחודש, שני העיתונים הקיבוציים הופיעו במלואם באתר. אך, לפני כחודש "ידיעות תקשורת" החליטו שאנחנו נפרסם באתר רק את הכותרות וכותרות המשנה של עיתון "הקיבוץ". אני מבקשת שנחזור לנוהל הקודם ושעיתון "הקיבוץ" יופיע במלואו באתר האינטרנט של התנועה. "ידיעות תקשורת" בנו אתר משלהם, מיי-נט, שמסקר את כל מקומוני הרשת. אני חושבת שאנחנו צריכים להתעקש על כך שכל העיתון יופיע - כבעבר - באתר האינטרנט שלנו. אם זה עיתון של התנועה הקיבוצית, כולו צריך להיות באתר של התנועה הקיבוצית. אני מבקשת להכניס את זה לפרוטוקול\ כך שזה יירשם ויילקח בחשבון טרם שחותמים על החוזה עם "ידיעות תקשורת". אני מקווה שזה יהיה חלק מההסכם.

 

אסתר מורדוך (גזית): עתה, כשאנחנו מקימים "רשות" חדשה ועיתון חדש, צריכה להיות מערכת אחראית ששומרת פרופורציות, שלא מצהיבה ולא מאדימה, אלא שומרת על איזונים. מהם תחומי העניין שאליהם אנחנו רוצים לכוון?! יש שכבות שונות בקיבוץ, יש אנשים ברמות שונות, לכן צריך למצוא משהו שלא יגעיל חלק ולא יגרה חלק אחר. אני מציעה שזאת תהיה המגמה. שלא נסחף בלהט הפופוליזם בגלל 'האבא' הגדול שיעמוד מאחורינו. אני מקווה שתהיה לנו מידה מסוימת של שליטה בעיתון החדש. דווקא היום, לנוכח תהליכי השינוי בקיבוצים, יש צימאון גדול מאוד לקבלת אינפורמציה, להתרשמות, לדעת על דברים שקורים בכל מיני מקומות, על פתרונות למשברים שונים שצצים והולכים, על סיפורים אנושיים, על הצלחות. אני מאוד מקווה שיישמר גם איזה שהוא איזון מיגדרי ושתהיה חשיבה על אידיאולוגיות שונות. שיהיה משהו שהוא יפה וטוב, עיתונות נכספת. לא צריך ללכת רק על המצוי. לסיום דבריי אני מציעה, שכל קיבוץ - שיתופי או מופרט – יחליט להקדיש סכום כלשהו מתקציב הצריכה שלו לרכישת העיתון הקיבוצי. יש כאן אינטרס משותף לכולנו, מעין 'מדורת השבט' משלנו. אני חושבת שזה ראוי למחשבה ושווה לתת על כך את הדעת.

 

יהודה טל (רמת יוחנן): אני רוצה להזהיר את עצמנו שלא תהיה יומרה לעיתון החדש - למרות כל הכוונות הטובות - לבוא ולהציג את עצמו, כמי שבצד הדיווח הוא גם נושא 'חזון'. החזון בתנועה הקיבוצית, במקרה הטוב אפשר להגיד עליו שהוא שנוי במחלוקת. לעניות דעתי, לחלק גדול מאתנו אין חזון או אם יש להם חזון – מוטב ולא היה קיים. הקטע של הדיווח נשאר רלוונטי והוא גם החשוב ביותר. מעבר לכך, לכל אחד קיימת נקודת ההשקפה של עצמו. לכן, בשורה התחתונה מה שבאמת חשוב שבעיתון החדש הנושא של הדיווח האמיתי, הכולל, מכל פינה ואתר ייתן ביטוי הוגן לכל מגוון הדעות בצורה רחבה. הוא זה שצריך להיות לב ליבו של העניין.

 

מוקי צור (עין גב): תודה לכל אלה שדיברו. תודה למי שתקף בחריפות דברים שאמרתי ועוד יותר תודה למי שתקף בחריפות דברים שלא אמרתי. הדילמה שהוצגה פה היא באמת הדילמה האמיתית: מצד אחד איך מגיעים להרבה אנשים, מצד שני איך נמנעים מ'השטחת הרמה'. יש טעות אופטית גדולה אם חושבים, שבזכות הורדת הרמה מגיעים ליותר אנשים. הרעיון שאומר שרמה גבוהה משמעותה שעמום, הוא רעיון כוזב. אני מכיר הרבה מאוד ספרים עתירי עמודים ברמה מאוד נמוכה. לעומת זאת, אני מכיר אלבומי צילומים מאוד קטנים, שהם ברמה מאוד גבוהה. אנחנו מחפשים דיאלוג בין האנשים. אנחנו מחפשים אפשרות להגיע לרמת שיחה גבוהה יותר בין האנשים. בלעדי זה אין טעם לקיום עיתון. אנחנו לא צריכים עיתון בשביל להפיץ את המודעות של "ידיעות תקשורת". התנועה הקיבוצית לא זקוקה להתכתש בתוכה. זה לא הקטע וזו לא המטרה. איך עושים את זה?! אני לא יכול לתת רצפטים. אני מוכן להקשיב לכל הצעה של מומחי תקשורת ואחרים, אבל אני רוצה לראות יצירה שהיא מתאימה לנו. הערצתי ואני גם מעריץ היום את העשייה העיתונאית של התנועה הקיבוצית. עשו שם דברים מאוד גדולים. אחד מהדברים הכי חשובים שעשו, זה שלא נכנעו לשפה של העיתונות המקומית ולא נכנעו והפכו להיות ביטאון של תנועה קיבוצית מטעם. איך עשו את זה?! עם הרבה שגיאות, אבל זה חלק מהעניין. לעיתון "ידיעות קיבוץ" וגם ל"דף הירוק" ולכל עיתון, לכולם אני מאחל שהם יצליחו ליצור את הקהל שלהם.

 

הנשיאות: נצביע על אישור ההצעה של "מצע לעבודת רשות העיתון הקיבוצי". מי תומך בהצעה? מי מתנגד? מי נמנע?

 

הוחלט:

ברוב קולות ובהתנגדות של אחד ושני נמנעים, אושר המצע למעשה אחד התנגד ושניים נמנעו.

 

סעיף 3 - נהלי בחירת מזכיר התנועה הקיבוצית

 

עדנה סולודר (גשר) - יו"ר "ועדת הבחירות המרכזית: נוסח ההצעה נשלח אליכם באי-מייל, בדואר וגם חולק הבוקר בכניסה לאולם. רק מספר הערות. בישיבות הוועדה הסתמכנו במידה רבה על תקנון שהוכן לקראת מערכת הבחירות הקודמת, ע"י הוועדה בראשותו של דני רוזוליו ז"ל. כזכור לכם, הבחירות הקודמות התקיימו בשתי התנועות בשיטת "הפריימריז". לכל קיבוץ היה "ספר בוחרים". הפעם הזאת אנחנו יצאנו מנקודת מוצא, שקודם כל אנחנו הולכים לבחור מזכיר אחד בלבד. יתרה על זאת, גם אם יהיו מספר מתמודדים על התפקיד, אנחנו לא מציעים את כל הנוהל הזה של "ספר בוחרים" בכל קיבוץ. האחריות לקיום הבחירות, עפ"י הנהלים המוצעים, תוטל על מזכיר הקיבוץ או מנהל הקהילה או מי עליו תטיל הנהלת הקיבוץ את המטלה. למעשה, פישטנו את הנהלים שהיו קיימים עד כה. בוועדה היו תשעה חברים. בפועל השתתפו בישיבות הוועדה רק שישה חברים. קיימנו ארבע ישיבות. היו לנו גם יועצים טובים שהשתתפו בקביעות: יוסי בן שאול ורן כוחן. הם היו לנו לעזר רב. בחלק מהישיבות השתתף גם מבקר התנועה.

 

הצעה הנוכחית קובעת, שכל קיבוץ יקיים את הליך הבחירה כפי שנהוג בחצרו. דבר זה נכון גם כאשר יש מועמד אחד בלבד, כל שכן כאשר יש יותר ממועמד אחד. חשוב שהמועמדים יבקרו בקיבוצים והבחירה עצמה תהיה באסיפת הקיבוץ או בקלפי. שונה הדבר כאשר מדובר במזכיר מכהן שמציג את מועמדותו לקדנציה נוספת ואין מתמודדים נוספים מולו. או אז, אישור בחירתו לתקופת כהונה שניה תתבצע בהצבעה במועצת התנועה. אחד הדברים שהוועדה נתנה עליהם את דעתה זה הנושא של אמצעים שווים למועמדים. חשבנו שיש חשיבות רבה לכך שלכל מועמד יהיו, פחות או יותר, תנאים שווים ותקציב שווה. אנחנו הוספנו נוהל לגבי מועמדים שהם פעילים בתנועה. מועמד לתפקיד מזכיר התנועה שהוא פעיל בתנועה, ישהה את הפעילות שלו למשך תקופת הבחירות, כמפורט בנוהל הרצ"ב. הוא יקבל את אותם התנאים כמו שמקבלים שאר המועמדים. אנחנו מציעים שבמידה ויהיו ערעורים, הועדה שתטפל בהם תהיה ועדת הביקורת של התנועה. לנהלים צרפנו גם לו"ז - לוח זמנים לגבי הבחירות הקרובות.

 

אבנר ברזילי (נגבה): אנחנו נדרשים לדבר על נוהל בחירת המזכיר, אבל מה עושה המזכיר?! מה תפקידו? מהן סמכויות המזכיר?! מה אנחנו מצפים ממזכיר התנועה הקיבוצית? לפני עשר שנים היו לשתי התנועות ארבעה מזכירים: שני מזכירי חוץ ושני מזכירי פנים. בעוד חמישה חודשים יהיה לנו מזכיר אחד בלבד על 270 קיבוצים, מזכיר שיצטרך לקבל החלטות הרות גורל, לפי תפיסת עולמי. ברגע שבחרנו את מזכיר התנועה, כל אחד בתקופתו, נתנו להם סמכויות כמעט בלתי מוגבלות. אני לא מדבר על כך שההחלטות שהם מקבלים הן נכונות או אינן נכונות. לגביי, כל תהליך קבלת ההחלטות הוא לא נכון ולא תקין. לכן, לפני שנבחר מזכיר יחיד אני מבקש שנבהיר לעצמנו תחילה מה תפקידו של מזכיר התנועה. מה הסמכויות שלו? מה האחריות שלו? איך הוא מקבל את ההחלטות שלו? מרבית חברי מזכירות התנועה נבחרים על ידי המזכירים המכהנים. הם קובעים מי יישב ליד שולחן המזכירות. הם בחרו בהם והם יכולים גם לדרוש סיום תפקידו של הפעיל. הלויאליות הזאת לפעמים גורמת לחברי המזכירות שלא לפתוח את הפה בדיונים הכי חשובים. אותי מאוד מטריד אילו החלטות יקבל המזכיר הבא של התנועה הזאת ועל פי אילו נהלים הוא עובד, דווקא בגלל שמדובר במזכיר יחיד. אני מציע שהמועצה הבאה תדון בסוגיית סמכויות המזכיר, תחומי האחריות שלו, מה מותר ומה אסור לו לעשות? איך הוא מקבל את ההחלטות שלו בדברים מהותיים? . אני מציע שלפני שנצביע על הנוהל , נחליט תחילה על מה מצביעים.

 

מיכל שצקי (מגן): אני רוצה להעיר הערה שלא קשורה לתקנון עצמו, אלא לאכיפה שלו. אם אנחנו לא דואגים גם לאכיפה ראויה, אז כאילו לא אמרנו מאומה. לכן, אני מציעה להכניס לתוך התקנון גם את נושא האכיפה. זאת אומרת שתוך כדי התהליך המסומן בנהלים, יהיה גורם כלשהו: חבר ועדת ביקורת או חבר ועדת הבחירות המרכזית, שזה יהיה התיק שלו: לאכוף את התקנון. הערה שנייה, בחירת מזכיר תנועה היא מזן התפקידים שמן הראוי שכל חברי הקיבוץ ייקחו בו חלק. אני לא משלה את עצמי שאם זה יבוא להצבעה בקיבוץ, ההמונים יבואו לקלפי ויצביעו. עם זאת, אני חושבת שגם אם מדובר על "מזכיר מכהן" כמועמד יחיד, חובה שהבחירה תהיה בקיבוצים ולא בפורום המועצה הנכבד הזה, שכולל, במקרה הטוב, אולי 200 איש. זה לא אמירה אישית נגד מישהו. אני מדברת על הליך דמוקרטי. חובה, לפי דעתי, לשתף את כל חברי הקיבוצים בתהליך הזה, גם אם מדובר על קדנציה שנייה.

 

יעקב בכר (מענית): כמה הערות. לעניין עצמו אין לי מחלוקת עם אבנר ברזילי. עקרונית, צריכה להיות הגדרת תפקיד. רק יש לזכור דבר אחד. כשיתחיל הדיון לגבי מה צריכה להיות ההגדרה, הדיון הזה לא ייגמר לעולם. פתיחת דיון כאן על הגדרת תפקידי מזכיר התנועה היא בור ללא תחתית. צריך לזכור כי, בסופו של דבר, יש מזכיר שיש לו גם אישיות, שהוא אדם עצמאי, שיש לו דעות משלו. כל הגדרות התפקיד לא יעמדו במבחן מרגע שהוא ייכנס לתפקידו. אם אפשר היה להגיע באופן מתומצת להגדרת התפקיד, הייתי תומך בזה. אבל היות שבביתי אני חי ואת הנפשות הפועלות אני מכיר, לכן אין לנו אלא לסמוך על אישיותו של האיש שנבחר. יש לי הערות לנוהל. סעיף 2 ב-ג': "ועדת גיוס תמליץ למועצת התנועה הקיבוצית לא יאוחר מחצי שנה לפני מועד הבחירות, לאשר את הרכבה השמית של ועדת הבחירות". זה נראה לי הרבה מידי, אפשר לצמצם את התקופה. אך זו איננה ההערה המהותית שלי. אני רוצה להעיר מהותית בעיקר הפוך מדעתה של מיכל שצקי. עם כל הכבוד לגופים הדמוקרטיים שבהם אנחנו חיים, יש איזה שהם כללים דמוקרטיים. כולנו חיים במועצות אזוריות, שמכהנים בהם ראשי מועצות שנים ללא בחירות, כי הם היו מועמדים יחידים. לכן, למקרה האמור בלבד, דומני שמועצת התנועה ראויה לאשרר. יתרה מזאת. אני מציע בעניין הזה למחוק גם את האמור בסעיף 3 ב-י'. זה לא קשור אם הוא ממשיך קדנציה או מועמד בתחילת הקדנציה. אם ישנו מועמד יחיד, סביר שהוא אישיות מקובלת, מכובדת ומוערכת. אם אף אדם לא שקל להתמודד מולו, הוא כנראה גם ראוי לתפקיד. לכן, אין טעם להלאות את חברי הקיבוצים בקלפי מיותרת. אני מציע להוריד את הסעיף הנוגע למועמד יחיד ולהחליף אותו בנוסח הבא: "מועמד יחיד - באם עד היום הקובע לא יימצאו יותר מועמדים, יובא לאשרור במועצת התנועה". אני מבקש להעמיד את הצעתי להצבעה היום. הערה שלישית נוגעת להגבלת קדנציה. אני מתנגד בכל תוקף להגבלת קדנציה. כל זמן שהמזכיר מעוניין להתמודד והציבור בוחר בו - הוא שם. נקודה. אין הגבלת קדנציה לא במועצות, לא בכנסת, לא בממשלה, אין דבר כזה בכלל. אם הוא לא טוב, הרי ממילא יעיפו אותו בבחירות הכלליות. גם נושא זה אני מבקש להעמיד להצבעה. אין הגבלת קדנציה. מי שמגביל או מתיר זה 'העם'. לא ועדה ולא נוהל.

 

יעלה גרנות (שובל): אני מזדהה עם כל מילה שאבנר ברזילי אמר. אני בעד זה שתתקיים הצבעה על הצעתו. בהקשר לסעיף יא' אני רוצה להעיר הערה. היכן שמדובר על האמצעים שיועמדו על ידי התנועה למועמד, "ועדת הבחירות המרכזית" הוסיפה פיסקה ה"קוראת למועמדים לקיבוציהם ולגורמים נוספים, שלא להעמיד אמצעים נוספים למועמדים מעבר לאלה המוקצבים להם באופן שוויוני על ידי התנועה". הבקשה מנוסחת באופן אמורפי: אם רוצים - יקיימו אותה ואם לא רוצים - לא יקיימו אותה. אני מציעה לקבוע שיהיה כמו בבחירות לנשיא מדינה, לחבר כנסת וכן הלאה. שיוחלט על "תקרה" של הוצאות שמותר למועמד להוציא למסע הבחירות. אחרת, למי שיש יותר כסף ויותר אמצעים, ההיתכנות שהוא ייבחר עולה. אני מציעה שתהיה הגבלה של הסכום שמועמד יוכל להוציא למסע הבחירות שלו.

 

שלומית (בית העמק): אנחנו מתעסקים בדברים שהם לא חסרי חשיבות, אבל אין משמעות ואין חשיבות לזה שקהל מקרי כזה או אחר שיושב פה היום באולם, יעסוק בזה, יגיד דברים ובפועל אני לא יודעת מה יוצא מזה. מול כל הצעה שעולה פה עכשיו תהיה גם אחת שהיא טובה ממנה. אם רוצים לא לעשות כלום, זאת הדרך הבטוחה. דבר שני, מותר למועצה הזאת להביא נוסח הצעה להצבעה, שמטיל על מזכיר התנועה שקיים או זה שייבחר לעשות כך וכך. צריך רק להרים את הידיים ולהחליט. אחרת אנחנו יכולים לשתק את המערכת לגמרי. נפסיק לחפש את היותר טוב ממה שכבר ישנו. בואו נתקדם.

 

אסתר מורדוך (גזית): אני חושבת שדעתו של אבנר ברזילי צודקת. מותר ונכון לקיים דיון ציבורי על המבנה, על האחריות ועל סמכות. אני לא חושדת באף אחד ולא צופה שיהיו בעיות אי פעם. הרי כולנו טהורים כמו מלאכים צחורים. עם זאת, לא ניתן לאפשר קיומו של מנגנון שאומר שלא לעולם חוסן ושאין סוף לקדנציות. אדם בעמדה ציבורית צובר כוח ומהלכים בכל מיני מקומות. כתוצאה מכך, אנשים מרגישים שאין ממש טעם או סיכוי להתמודד מולו. צריך המון כוח ומשאבים להתמודד מול מי שנמצא זמן רב ומתקבע בתפקיד. לכן, אסור לבטל את האופציה של חילופי אדם בתפקיד כלשהו, כל שכן בתפקיד מזכיר התנועה. בשלב מסוים מתקיים תהליך של חילוף דורות, דעות, עמדות. בלי דיון ציבורי בדברים האלה אתה יוצר סטגנציה של ארגון, לא יעילות של ארגון. אתה יוצר פוטנציאל לשחיתות גם אם לא התכוונת לזה מראש. ארגון ששומר את נפשו ורוצה כל הזמן להתחדש, צריך לשמור ולטפח ולשפר תהליכים של שקיפות ושל בירור ציבורי, גם אם זה נראה שזה מלאה ומעייף חלק מן האנשים.

 

אהרון ידלין (חצרים): יש לנו מסורת ארוכת שנים בתנועה הקיבוצית ותפקידי מזכיר התנועה הם ברורים. מזכיר התנועה מייצג את התנועה בנושאים תנועתיים מול הממסד הציבורי והממלכתי. מזכיר התנועה מלווה את המתרחש בקיבוצים ודואג שגופי התנועה השונים, הוועדות, הפעילים, יגישו לקיבוצים את הייעוץ והסיוע הדרושים. מזכיר התנועה מביא נושאים עקרוניים לדיון והכרעה במוסדות התנועה: המזכירות והמועצה. הוא מנהל את ישיבות המזכירות ועוד ועוד. אלו התפקידים ולא צריך להקדיש לזה מועצה מיוחדת. הדברים ברורים. אני רוצה לתמוך בהצעה שהביאה עדנה סולודר לגבי 'מועמד יחיד'. מה אומרת ההצעה? אם יש מועמד יחיד, אז לקראת הקדנציה הראשונה יש הצבעה בקיבוצים ואז מצביעים ב'עד' ו'נגד'. זה נותן לגיטימציה לחבר שנבחר כמזכיר יחיד. חשוב מאד שיקבל לגיטימציה. בקדנציה השנייה - אם הוא נשאר מועמד יחיד לתפקיד - אין צורך לחזור ולהצביע בקיבוצים. כך שבין ההצעה של מיכל שצקי לבין ההצעה של יעקב בכר, הפשרה של עדנה סולודר היא סבירה ואני מציע להצביע בעדה. לעניין הקדנציות, אני בעד שתי קדנציות. אני חושב שיש מקום לרענון וחידוש. שמונה שנים הן תקופה סבירה למנהיג למצות את עצמו. טוב לרענן ולחדש.

 

יגאל וילפנד (עין השופט): אני תומך בדבריו של יעקב בכר לגבי נושא של בחירה של מועמד יחיד. צריך לקבל את הסעיף, כפי שהוא מוצג פה בפסקה 6 בנהלים. יחד עם זאת, עצם העובדה שיכול להיווצר מצב של מועמד אחד בלבד, מעיד במידה רבה על מצבה העגום של מנהיגות התנועה ועל חשיבותה בעיני חבריה. בבחירות האחרונות של התנועה המאוחדת, היו יותר מאשר מועמד אחד. הייתה התנהלות של מערכת בחירות. היה חשוב שאנשים נפגשו, התמודדו, שמעו תוכניות, דעות וכו'. המציאות החדשה צריכה להדאיג אותנו. צריך לעשות הכל כדי שיהיו יותר מאשר מתמודד אחד.

 

יהודה טל (רמת יוחנן): מותר ולגיטימי לדרוש הגדרות תפקיד בכל רגע נתון, מכל בעל תפקיד. אף אחד לא שמע על ארגון, שבגלל שיש לו או אין לו הגדרת תפקיד לעומד בראשו, אין מקום לקבוע נוהל בחירות לראש הארגון. נוהל בחירות תקין ודמוקרטי זה א' ב' של כל ארגון דמוקרטי. לכרוך יחד את נוהלי הבחירה עם הגדרת התפקיד ולהתנות אותם זה בזה, נראה לי ממש לא לעניין. הערה שניה נוגעת לעניין הגבלת קדנציות. אכן, יש מקומות שאין בהם הגדרת קדנציות. אבל להציג את זה כדבר שפוגע בדמוקרטיה?! יש מקרים רבים שזה טוב, יש מקרים שאפשר אולי לוותר על זה. אך הגבלת קדנציות במקרה שלנו נראית לי כדרך הנכונה, דווקא בגלל שאנחנו חברה אולי קצת פחות עם מאבקי עוצמה בתוכה.

 

המזכירים: לדעתנו, אסור לעשות מעל שתי קדנציות. כל פעיל תנועה - לא רק מזכיר - צריך לעשות לא יותר משתי קדנציות. לגבי הדברים של אבנר ברזילי. מה עושה מזכיר? כל דבר שפונים אליו הוא עושה. הוא צריך תבונה, הוא צריך לדעת איך לנווט את הספינה הזאת, איך להתמודד עם הדברים, עם שכל ישר ותבונה. מזכירות התנועה קובעת תוכנית עבודה שנתית, שמגיעה לדיון ולאישור במועצת התנועה. את תוכנית העבודה הזאת צריך לבצע מי שאחראי על כך. זהו אך ורק מזכיר התנועה. המזכיר צריך לעשות ולנווט את הדברים. אם הוא לא בסדר, הרי שהוא לא ייבחר לקדנציה נוספת. כך זה בכל ארגון. אם נתחיל להגדיר היום מה כן ומה לא - זה מתכון בדוק להסתבכות.

 

עדנה סולודר (גשר) - יו"ר "ועדת הבחירות המרכזית": במועד שנקבע בנספח לנהלים הנמצאים בידיכם, אנחנו בעצם בוחרים, לראשונה, מזכיר יחיד אחרי שששתי התנועות התאחדו. בהחלט יש טעם למסור לתנועה איך התנועה חושבת להתארגן, לנוכח המצב החדש. אני חושבת שיהיה נכון למסור את במועצה הבאה או לקראת מועד הבחירה, איך תהיה ההתארגנות המחודשת של התנועה. "ועדת הבחירות המרכזית" אינה מסיימת היום את תפקידה. היא תמשיך לתפקד עד לגמר כל ההליכים הנדרשים לקיום ההליכים הרשומים בנהלים. היא תלווה את כל התהליך עד לסיום הבחירות. אם יהיו ערעורים אז לצורך הדיון בהם, תשב "ועדת הביקורת" התנועתית כוועדת הערעורים לצורך העניין הזה. זאת אומרת שיש כתובת ברורה שתלווה את כל התהליך, מראשיתו ועד סופו. הערה שניה מתייחסת למשך הקדנציה. אני רואה כחשוב להציע אפשרות לשתי קדנציות של 4 שנים כ"א. מזכיר תנועה זה לא רק מקצוע. זו גם שליחות. יש חשיבות שלשליחות הזאת יימצאו יותר ממועמד אחד. הערה שלישית נוגעת לגבי ההצעה של יעלה גרנות, בעניין הגבלת סכום כסף לשימוש המועמד בתקופת מערכת הבחירות. חשבנו שצריך לעשות מה שניתן כדי לתת הזדמנות שווה. כשהתקציב הוא פחות או יותר שוויוני, זה נותן גם הזדמנות שווה למועמדים, לפחות מבחינת התנאים החיצוניים. אני מציעה לקבל את ההצעה כלשונה.

 

נשיאות: מי תומך בהצעת הוועדה?. מי מתנגד? 3 התנגדו. מי נמנע?

 

הוחלט: ברוב גדול של הנוכחים בהצבעה אושרה הצעת הוועדה כלשונה.

 

סע' 4 - אשרור נציגי תנועות האם לאסיפת "ניר שיתופי"

 

רן כוחן (מזכירות התנועה): הסעיף לאשרור: נציגי התק"ם ונציגי הקבה"א לאסיפה הכללית של "ניר שיתופית". אין צורך לבחור בהם. האנשים הללו כבר נבחרו בעבר. אך לבקשת "ניר שיתופית", על פי התקנון שלהם, אנו נדרשים מחדש לאישור, בשבתנו כאסיפה הכללית של הקיבוצים. אקרא כאן את השמות: התנועה הקיבוצית (תק"ם): זאב (ולולה) שור (עין גב), נח כנרתי (כנרת), צפריר בן אור (גבעת חיים איחוד), אורי גלעד (גבעת השלושה), עזי טלר (נווה אילן), סול לביא (אלמוג), יורם יאיר (רמת רחל), רבקה יקיר (תל יוסף), דורון סט (יגור), סמדר סיני (עין גב) , דובי רביד- עו"ד (גליל ים), מיכל קראוס (קבוצת שילר). מהקיבוץ הארצי (קבה"א): גברי ברגיל (רמות מנשה), אבנר ברזילי (נגבה), מיקי דרורי- עו"ד (געש), אליעזר בן צבי (מגן), איתמר שוויקה (ברקאי), רבקה וילנד (גזית). אני מבקש לקיים הצבעת אשרור.

 

נשיאות:            חברים, אנחנו רוצים לאשרר את שתי הרשימות.

 

הוחלט: ברוב גדול 'בעד', נגד שניים 'נגד' אושררה הרשימה.

 

חברים לפני שאנחנו נפרדים יש לי הזכות לברך את כולנו בשנה טובה, ושוב להתנצל בפני אלו שבאו לנושא הקרקעות ולא הגענו ויהיה להם סיבה טוב לבוא לישיבה הבאה.

 

ישב בראש הנשיאות: ארנון (ארנושקה) קלדניצקי (אפיקים)

 

 

גברי ברגיל זאב (ולוולה) שור

מזכירי התנועה הקיבוצית

 

רשם: רן כוחן

תגובות לכתבה

מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים