פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית מס' 1 - 17.1.2008
נייד: 050-7677913, פקס: 03-6951195, mazkir@tkz.co.il

פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית מס' 1 - 17.1.2008

(מושב 1/2008)

 

יום חמישי, י' שבט תשס"ח,  17/1/08

ב"בית התנועה הקיבוצית" אולם"ליאונרדו"

 

על סדר היום:

1.      אישור פרוטוקול ישיבה קודמת – 5/2007 – מיום 13/12/07

2.      דיווחים – בין מועצה למועצה

3.      תוכנית העבודה של התנועה הקיבוצית  2008 – "קריאה שנייה"

4.      תקציב התנועה הקיבוצית 2008 – "קריאה שנייה"

5.      המלצות מזכירות התנועה בנושא: אוכלוסיית הפנסיונרים בקיבוץ המסווג/המתחדש

 

 

א.  אישור פרוטוקול ישיבה קודמת (5/2007)

 

מועצת התנועה אישרה פה אחד, ללא מסתייגים, את פרוטוקול ישיבת  מועצת התנועה הקיבוצית  5/2007 מיום 13 דצמבר 2007 .

 

 

ב.        דיווחים – בין מועצה למועצה

 

המזכירים: בצמוד להשלמת עסקת "תנובה", הוצאנו לדרך גם את הסכם מחילת החובות של כל קיבוצי "הסוכנות היהודית". זה היה קשור ב"תנובה", מכיוון שהיה צריך להיעזר  בכספי "תנובה" לצורך ביצוע ההסכם. רוצים להודות לאגף הכלכלה בראשותו של דורון סט, על טיפולם בנושא.  גם "שולחן הארגונים האזוריים", בראשותו של גיורא מסד,  שיחק תפקיד  מרכזי וחשוב בנדון. זהו הסכם היסטורי. ביצוע סעיפי ההסכם מסיר את השעבודים ומפרק את "החוזה המשולש", בעיקר בקיבוצי הפריפריה, שהיו קשורים אליו. בתוך שנה מהיום, לכל קיבוצי "הסוכנות" בתנועה הקיבוצית  - מדובר על כ-60 קיבוצים  - פרק "החוזה המשולש" יגיע לסיומו. הדבר  יאפשר להם לחתום על חוזה דו-צדדי עם מנהל מקרקעי ישראל.  אחרי הרבה מאד שנים יוסרו סוף סוף המשקולות הכבדים הללו, שישבו על גב הקיבוצים.  הצלחנו להביא את הפרק הזה לידי סיום. צריך לציין פה גם את המחלקה המשפטית שהייתה לנו לעזר רב מאד.

 

 הנושא השני בין מועצה למועצה, נוגע למקרה הטרגי שקרה השבוע בקיבוץ עין השלושה. כזכור, בשעת בוקר יצאו חמישה חברים מעין השלושה, חלקם חברים חלקם מתנדבים , לעבוד בשדות, כפי שהם נוהגים כל יום.  בסביבות השעה תשע בבוקר נפתח עליהם מטח יריות משטח הרצועה. כדור צלף פלסטינאי פגע  במתנדב מאקוודור, בחור צעיר בן 20 וזה נהרג במקום . מקרה טרגי. אנו שולחים מפה תנחומים למשפחה באקוודור ששכלה  את בנה, ושולחים מילות עידוד לעין השלושה בפרט  ולכל קיבוצי "עוטף עזה", בכלל. אנחנו מבקשים, באמצעות המועצה, לדרוש מהממשלה למצוא תשובות הולמות ליישובינו באזור האמור. ממשלה צריכה לדעת לאפשר לחקלאיה לעבד את אדמתם בבטחה.  אוי לנו אם נאלץ להפקיר שדות כי לא בטוח לעבוד בהם.

 

 

ג.    תוכנית העבודה 2008 – התנועה הקיבוצית – "קריאה שנייה"

 

המזכירים:  הדיון הנוכחי בתוכנית העבודה הוא בבחינת "קריאה שנייה".  המזכירות, בעקבות כל ההערות שנשמעו בדיון המועצה ב"קריאה הראשונה", קיימה דיון  והיא מביאה לכאן היום, לאישור סופי, ב"קריאה שנייה" את תוכנית העבודה לשנת 2008.  אנחנו מבקשים, עד כמה שאפשר לבקש, לא לפתוח  את כל הדיון מחדש. נעיר  רק על שני סעיפים  שהוצפו בצורה בולטת במועצה הקודמת.  ראשית,  סעיף חיזוק המעורבות ולקיחת אחריות על נושאים משימתיים בחברה הישראלית (סעיף 7).  קידמנו סעיף זה למקום גבוה יותר  במניין סעיפי תוכנית העבודה (סעיף 4).  היו כאן בקרבנו  מי שראו וייחסו לזה חשיבות רבה . שנית, בעקבות  הערה נכונה של אמרי רון, הנוגעת  לסעיף 1 ( חיזוק מהלכי צמיחה דמוגרפית) , שמנו את הדגש  - בנוסח הנוכחי  - על מסלול קליטה/קבלה לחברות.  אנחנו רואים בתהליך הקבלה לחברות תהליך מרכזי בכל מהלך הצמיחה דמוגרפית.  אלה היו שתי ההערות המרכזיות במועצה בקודמת.

 

הוחלט: מועצת התנועה מאשרת ב"קריאה שנייה" את תוכנית העבודה לשנת 2008 וקוראת למזכירות התנועה לדווח מעת לעת למועצת התנועה על  ביצוע ועמידה בתוכנית העבודה שאושרה.

 

 

ד.  תקציב התנועה הקיבוצית 2008 – "קריאה שנייה"

 

המזכירים: לגבי התקציב, שתי הצעות עלו בישיבת המועצה הקודמת. ההצעה הראשונה, הצעת קבוצת חברים, להוסיף שני מיליון  לתקציב התנועה,  לרבות הצעה על ייעוד אותם כספים לכשיגויסו.  ההצעה השניה -  תוספת תקציב,  לגיוס פעיל שיעסוק ב"שנת השירות".  קיימנו על כך  דיון ארוך במזכירות.

 

 להלן החלטת המזכירות. תחילה, לנושא ה-ש"ש.  הייתה הסכמה רחבה במזכירות  שפרויקט ה-ש"ש הוא אחד הפרויקטים החשובים של התנועה הקיבוצית.  הוא מביא לידי ביטוי מוחשי ואמיתי את המעורבות  הקיבוצית בחברה הישראלית.  זהו גם אחד הפרויקטים הכי 'פופולריים' שלנו. הביקוש של צעירים להצטרף לפרוייקט זה הולך וגדל. במשך שנים רבות הצבא התנגד להגדלת מספרי הש"ש,  בטענה שזה מעכב אנשים איכותיים, ברמה גבוהה להצטרף לצבא.  לאחרונה, מסתמנת אפשרות להגדיל את "מכסת" ה-ש"שינים. אגף המשימות שמופקד על נושא זה, טוען כי לא ניתן להסתפק בתקנים שקיימים היום באגף, לטיפול בפרויקט הספציפי הזה. הוא מבקש תוספת של תקן אחד. המזכירות סיכמה שלא להיענות לבקשה ולא לפרוץ את מסגרת התקציב. לכן, מציעה המזכירות להשאיר את התקציב כפי שהוא, ולהתייחס לפניית האגף במועד מאוחר יותר במהלך שנת העבודה הנוכחית. 

 

 הדיון המרכזי במועצה הקודמת ובמזכירות, התמקד בהצעה להוסיף מסי תנועה בסך שני מיליון ₪. המזכירות דחתה את ההצעה – (ראה דף נפרד, המהווה חלק בלתי נפרד מפרוטוקול זה).  הדף המתוקן של קבוצת מגישי ההצעה מדבר היום רק על תוספת סכום של מיליון וחצי ₪. הרשו לנו להסביר את עילת התנגדות המזכירות להצעה:  התקציב שמגיע היום לאישור המועצה הוא תקציב מתוח. הוא מתמודד עם האתגרים שבפניהם ניצבת התנועה הקיבוצית בתקופה זו. הויכוח  האמיתי נסב סביב סוגיית 'המקורות'. בתקציב 2007 נרשם: 18 מיליון ₪  גיוס מסים מקיבוצים. נכון להיום, השלמנו כבר גיוס של  16 וחצי מיליון ₪.  יש אינדיקטורים להעריך, שעד סוף החודש נקבל תשובות חיוביות מכל הקיבוצים.  בחודש האחרון  נעשתה פעולה אינטנסיבית מאד, הנשענת על ההחלטה  שלא לוותר לקיבוצים בנושא תשלום המס. אין לנו כוונה לוותר לאף קיבוץ על תשלום מסים. אין סיבה שיהיה קיבוץ שישלם  וקיבוץ שלא ישלם.   אם לא נצליח לגייס את כספי המסים,  לא נוכל  לקיים את פעילות התנועה.

 

בתקציב 2008 העלינו את 'המקורות' בחמישה וחצי מיליון ש"ח.  לא במיליון וחצי. אנחנו רוצים לגייס את מלוא הסכום הזה באמצעות הארגונים, לטובת "הקרן לאחריות חברתית". אנו רוצים להגיע לכך, מבלי שהתנועה תאכל את נכסיה שלה. הדרך  הנכונה לעשות כן היא לחבר בין 'עסקים' ו'קהילה' - העסקים של הקיבוצים שלנו, באמצעות הארגונים האזוריים. אנחנו מאמינים שזה יעשה טוב גם לארגונים הכלכליים וגם לעסקים.  אין היום עסק גדול במדינת ישראל, שאיננו תומך ב"קרן לאחריות חברתית" כזו או אחרת,  ותורם לא מעט כסף מעסקיו לעניין הזה. מן הנכון שגם בתנועה הקיבוצית  ילמדו לעשות את זה. צריך לומר ולהודות,  שאנחנו עוד לא סיימנו עדיין את הטיפול בעניין הזה.  זו אחת הדילמות הגדולות שלנו. זה מופיע בתקציב 2008.  אנחנו מתייחסים לזה כאילו זה אכן יתקיים . אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר בעניין הזה.  אבל זה עדיין עומד לפתחנו. אנחנו צריכים להבטיח שאותם חמישה וחצי מיליון שקל אכן  יגיעו בסופו של דבר לתקציב התנועה. לכן,  בעת שאנחנו עוד נאבקים להטמיע את הנושא של תוספת של חמישה וחצי מיליון ₪  לפעילות  הציבורית, לבוא  ולומר לקיבוצים: אנחנו רוצים להוסיף מס נוסף בסך  מיליון וחצי שקל,  זה ממש לקרוע את החבל העדין של יכולת ההדברות בין מוסדות התנועה לקיבוצים עצמם.  אנחנו, כמועצה, חייבים להיות מחוברים לרחשי הלב בקיבוצים.  הקיבוצים לא יאשרו את זה. זה פשוט  לא יעבוד.  לכן, המזכירות החליטה לדחות את ההצעה הזאת.

 

 מילה אחרונה לגבי התקציב . יש כאלה שהם ספקנים. אלה  אומרים: בסוף לא תצליחו לגייס  את החמישה וחצי מיליון ₪  ובעצם אתם  מבקשים לאשר כאן תקציב גירעוני.  אנחנו מאמינים שנצליח בזה.  יחד עם זאת,  אנחנו מודיעים פה שאם עד סוף אפריל הנושא לא יהיה סגור , ברור שאין לנו את המקורות האלה.  או אז אנחנו נצטרך לקיצוץ משמעותי בפעילות הציבורית שלנו.  אנחנו נביא זאת  למועצה לדיון חוזר.  לא נפעל ב-2008 עם תקציב שהוא לא מאוזן.

 

אפרים שפירא -  (גזבר התנועה):  במועצה הקודמת הצגנו את הנתונים. נכון להיום, אין לנו שום נתונים  שונים ו/או אחרים, ו/או יותר מדויקים, מאלו שהצגנו בפעם הקודמת, לגבי שנת התקציב 2007 . קרוב לוודאי שבעוד 3 חודשים יהיו סיכומים סופיים. אז נציג  את כל המספרים בצורה מדויקת. כמה דברים אפשר כבר לומר היום:  נכון להיום:  193 קיבוצים  כבר שילמו מסים,  81% מתוך מספר הקיבוצים. 44 קיבוצים עדיין לא שילמו.  91% מסכומי התקציב נגבו עד עצם היום הזה. אנחנו מקווים שנשלים את המשימה שנקבעה – 18 מיליון ₪ -  עד סוף החודש הנוכחי. 

 

לגבי תקציב 2008 , הנושא המרכזי שיעמוד על סדר יומנו בשנה הקרובה: גביית חמישה וחצי מיליון  באמצעות הארגונים האזוריים. אני מאמין שאכן אנחנו נגייס את הסכום הזה.  אם לאו - ניפגש  לדיון נוסף בנושא התקציב. אני מאמין שזה יהיה כי זה צודק וכי זה נכון.  אם נצטרך לחזור לכאן בידיים ריקות, החזרה לא תהיה תענוג. משמעותה  - קיצוץ כואב מאד בכוח אדם ו/או פעילויות. אני מקווה שלא נגיע לכך. לצערי , אני לא רואה אפשרות להגדיל את מקורות  תקציב התנועה. אני מכיר את אלישע שפירא הרבה שנים ואני יודע שהמטרות שהוא מציב הן מטרות נכונות, אבל לעת הזו אין לנו אפשרות להוסיף. אני מאד חושש ממתיחת החבל והאפשרות שהוא יקרע. אני ממליץ למועצה לא לקבל את ההצעה להגדיל את התקציב.

 

יעלה גרנות  (שובל) :     הנוהל לא תקין. עזרא רבין ואני הגשנו גם בעל פה וגם בכתב הצעה מסודרת למיסוי פרוגרסיבי של הקיבוצים. לא כולם באותו מצב כלכלי.  יש קיבוצים במצב כלכלי קשה מאד ויש קיבוצים במצב טוב, בינוני וטוב מאד. אני משתוממת שתנועה כמו שלנו, שחורטת על דגלה את המס הפרוגרסיבי לגבי כלל המדינה מתעלמת מזה, כאשר הדבר נוגע למסיה שלה. לכן,  אני לא מוכנה להצביע ואני קוראת לצירים לא להצביע על הצעת התקציב הזאת, כל עוד הוא לא  יעודכן למבנה תקציב פרוגרסיבי.

 

ישראל רפפורט (גן שמואל):  כמה מילים  בשולי התקציב. זה נוגע לסכום שנע בין שלושה לחמישה מיליון ש"ח. התנועה יצאה בעת האחרונה בקמפיין, בנושא הקמת אתרי הנצחה לנפטרים בקיבוצים. זה אמור לעבוד בערך כך:  התנועה  תפרסם באינטרנט ובתקשורת הקיבוצית הודעות על הפרוייקט. העלות לכל קיבוץ אמורה להיות בסביבות  10,000 דולר.  מתוכם תסבסד התנועה לכל קיבוץ כ-8,000 דולר. הקיבוץ ישלם רק 2,000 דולר.  בחשבון פשוט, כל קיבוץ מקבל מתנה של כ-30,000 שקל. נא הכפילו זאת ב- 50 קיבוצים  - שאולי יצטרפו לפרוייקט -  והנה לכם  מיליון וחצי שקל.... כששאלתי מהו המקור התקציבי לכך, השיבו לי  שזה  אמור להגיע מתרומות של הארגונים הכלכליים. לידיעתכם,  "אתר הקיבוצים"  של התנועה, שאותו ניהלתי במשך מספר שנים, יכול היה להקים בדיוק את אותה מערכת ההנצחה בעלות של 1,800 שקל לקיבוץ. אני חוזר:  40,000 ש"ח לעומת 1,800  ₪ של מחלקה בתנועה. הפרש של 37,500 שקל  לקיבוץ. במקרה הנדון,  לא התקיים שום מכרז על הפרויקט הזה . לא התקיים אפילו מכרז 'לכאורה'.... יש כאן בזבוז משווע של כסף ציבורי, שהיה יכול לממן הרחבת הפעילות החינוכית, התרבותית, והמשימתית בחברה הישראלית ובקיבוצים בכלל  זה. אני מבקש לדעת מי אישר זאת והיכן. אני גם מבקש לקיים דיון ראשוני במזכירות התנועה, בנושא אתרי הנצחה לקיבוצים,  בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. 

 

אלישע שפירא  (עין השופט):   ההצעה שאני מציע היא בשם קבוצת חברים בקיבוצים ובשם מיעוט במזכירות. לגופו של עניין, בדיון הקודם ב"קריאה הראשונה" כל הדוברים, ללא יוצא מן הכלל, דיברו על הצורך לחזק את הפעילות המשותפת  שלנו בחברה הישראלית.  הסיכום של אותה "קריאה ראשונה" של הדיון הראשון היה, שהמזכירות תשקול את הדברים שנאמרו ותשתדל, כך או אחרת, לתת להם ביטוי תקציבי בהצעה שמונחת היום לפנינו.  המזכירות אכן אימצה הערה וחצי שיש להן ביטוי סמנטי בנייר. הזיזו סעיף ממקום אחד לשני ושינו נוסח של משפט אחד. אבל  בין שתי "הקריאות" אין התייחסות לצורך לחזק את הפעילות, כי בתקציב  אין ולו גם תוספת של אגורה אחת .

 

הפעילות שלנו בחברה הישראלית תורמת אמנם לחברה בכללותה, אבל היא תורמת לא פחות גם לנו, לחברי הקיבוצים. ראו נא את הש"שינים. הם אלה שבשלב מבוגר יותר של חייהם, הופכים לכוחות המובילים בקיבוצים. הם גם אלה שמובילים כיום את הקבוצות השיתופיות.  הקבוצות השיתופיות זו איזו שהיא צמיחה חדשה. אין ספק שנושא זה הוא  אחד הדברים המשמעותיים ביותר ,גם לחברה הישראלית וגם לקיבוצים. לכל אלו לא הוספנו אפילו שקל אחד מ"הקריאה הראשונה" ל"קריאה השנייה". ההצעה שלנו אומרת: להוסיף לתקציב התנועה סכום של מיליון וחצי ₪, בעיקר למטרת חיזוק הפעילות בקרב  הקבוצות השיתופיות, בקרב הש"שינים, בפעילות הקואופרטיבית, בצמיחה הדמוגרפית ומשהו גם בתחום התרבות היהודית. זו במפורש הצהרה תנועתית ברורה על  הכוונה לקיים פעילות ציבורית משמעותית.  התוספת שאנחנו מדברים עליה היא בממוצע  7,500 ₪  לקיבוץ. תראו לי קיבוץ שהיה מסרב להוסיף את הסכום הזה, לשם קיום  וקידום פעילות ציבורית קיבוצית בחברה הישראלית. אני יודע על קיבוצים רבים שאמירה כזאת  דווקא תחזק את הקשר שלהם לתנועה, משום שהמטרות האלה ראויות. אני פונה לצירי המועצה לתמוך בהצעה הזו.

 

דוד דרומולביץ'   (רמת רחל):  מבקש להעלות "הצעה לסדר": כזכור,  דו"ח הביקורת של מבקרת התנועה  הופץ  כבר לפני למעלה משנה. בזמנו, המזכירים הודיעו כי המועצה תקיים דיון בהמלצות הדו"ח. הדיון הזה טרם התקיים.  מאחר ומזכירות התנועה לא העלתה את הנושא לדיון, כמובטח, מבקש להעלות 'הצעה לסדר', עוד בטרם תתקיים ההצבעה על התקציב. חושב שלא מן הראוי להגדיל את תקציב המזכירים  ב-240,000 שקל, כדי לקדם את  נושא הקשר עם החברים ברחבי התנועה. ישנן דרכים רבות אחרות לקיים קשר עם החבר: בכנסים אזוריים, בחומר כתוב, ע"י הרכזים האזוריים שמגיעים לקיבוצים וכיו"ב. לכן,  מציע  לדחות היום את ההצבעה על סעיף המזכירים.  את 240,000 השקל שיועדו להעמקת הקשר עם החברים, מציע להפנות להרחבת הפעילות לטובת הש"שינים.

 

שלומית גרוס (בית העמק):  נושא הפנסיה אינו נופל מחשיבותו מתקציב התנועה. אם לא נגיע אליו גם היום, עקב התארכות הדיון בתקציב ובתוכנית העבודה,  זה יהיה כמעט בחזקת עלבון  לציבור מאד גדול של חברים בתנועה, שהגיעו במיוחד לדיון בסעיף הזה.  סדרי העבודה שלנו התבלבלו לחלוטין. יש תקציב וצריך לדבר ב"שפה של תקציב", במספרים ולא במילים. אי אפשר להציע תוכנית, מבלי שהיא תקבל איזה שהוא ביטוי מספרי. אחרת, מה כל הקשר בין  הדברים האלה? תקציב צריך לומר מה הם סך כל המקורות שעומדים לרשותנו ואיך אנחנו מחלקים ומקצים  אותם. מזכירות התנועה צריכה לגבש טיוטת תקציב ולהביא אותה בפני המועצה. זו תחליט   - לקבל  או לדחות אותה.  אני נציגת קיבוץ בית העמק וצריכה להרים יד.  אני לא  יודעת בכלל מה עלי לעשות וכיצד להחליט ולהכריע.  לא הבנתי אמירות  בנוסח:  "אני בטוח שיהיה כסף"  וגם לא הבנתי אמירות בנוסח: "אם נראה שאין לנו מספיק מקורות, או אז נחזור אליכם לדיון נוסף".  אי אפשר לטפל בזה במליאה של 200 איש. מצד שני, אני חושבת שזה יהיה עלבון לציבור אם נצא היום מהמועצה הזו,  עם החלטה שלא אישרנו תקציב.  לכן אני מציעה שאנחנו נאשר היום את   התקציב. כל הדברים שנאמרו במהלך הדיון יילקחו בחשבון. יוקם צוות שייקח זמן של חודשיים שלושה. נראה אז מה אפשר לעשות, מתוך רצון לתת תשובות לכל הדברים שעלו פה.

 

עזריאל (יסעור):  אני מעריך מאד את המזכירים שלנו.  הם עושים עבודה נהדרת. אנחנו באים לכאן, לישיבת המועצה,  בשביל להחליט האם אנחנו תומכים בעבודה של המזכירים או לא.  אי-אפשר בכל ישיבה לנגוח ולהמשיך לנגוח. אני לא יודע אם כל החברים כאן הם אכן נציגים בפועל של הקיבוצים.  גם חבריי בקיבוץ  לא יודעים  דבר וחצי דבר  על המתרחש במושבי מועצת התנועה.  איך יכול להיות שבאזורים ובהנהלות המפעלים  יושבים חברים, נציגי קיבוצים  שבכלל לא יודעים מה מתרחש ומה מוחלט במועצות התנועה.   איך  נציגי הקיבוצים שיושבים ב"גרנות" או ביזרעאל יכולים  להחליט החלטות השוללות הקמתה של "הקרן"?

 

אחיק בר לוי (שדה נחמיה):  עליתי לבמה כדי לומר לכם שאין, בינתיים,  5.5 מיליון שקל, השתתפות הארגונים בתקציב "הקרן". זה לא קיים, עדיין. לא ניתן להמשיך ולהתנהל בצורה כזאת, שלא נורא אם ההכנסות המופיעות בתקציב  אינן  מתאזנות עם ההוצאות.  זה מתכון בדוק "לאכילת" הנכסים, עד שלא יוותרו יותר.  תנועה אחראית איננה מתנהלת ככה! לכן, אני מציע  להחזיר את התקציב למזכירות ולהנחות אותה להביא הצעת תקציב, ללא  השתתפות "הארגונים". תראו לנו איך אתם מאזנים אותו . אם אחר כך תצליחו לשכנע את "גרנות" ואת הגליל העליון ואת כל יתר הארגונים לקחת חלק,  ותצליחו להשיג את  החמישה מיליון, אז זה בסדר גמור. נוכל לבצע את כל מה שכתוב. בינתיים זה לא המצב.

 

יואל מרשק  (גבעת השלושה):   נושא המיסוי הפרוגרסיבי לא הגיע  עד כה לדיון במזכירות. אני מציע לאלה שרוצים לקדם את הנושא, שיגישו הצעה מסודרת בנדון. ובנושא אחר, התשובה שלי להשתמטות זו "שנת השירות".  זו תביא ליותר אנשים שיתגייסו לצה"ל.  היא תגרום ליותר אנשים צעירים  שישתתפו במעורבות פעילה, בסיוע לשכבות המצוקה. קיימת אפשרות השנה, כתוצאה מהעבודה החינוכית שבצענו בבתי הספר, בקרב מחנכים ומדריכים, להגדיל באופן משמעותי  את מספר הצעירים  ל"שנת שירות".  לא באנו לפה לבקש כסף, אלא כדי להעלות את מספרם  מ-560 מתנדבים ל-800 מתנדבים. אנחנו צריכים ללוות אותם.  זו עבודה מסורה, מקצועית , אחראית. נכון להיום יש לנו באגף המשימות פעיל וחצי בלבד שעוסקים בנושא "שנת השירות".  יש לתת גיבוי וסיוע  לגידול במספר המתנדבים ל"שנת השירות". במצב הקיים אנחנו עובדים גם בימי שישי ושבת, בסדנאות ובכנסים.  צריך לגייס פעיל נוסף  לאגף, שילווה אותם.

 

 אייל רייס  (כפר מסריק):  הדיון כאן -  ייאמר לזכותנו - הוא דיון חשוב. הוא עוסק בדמותה של התנועה הקיבוצית, לא רק כלפי הקיבוצים פנימה,  אלא גם כלפי החברה הישראלית. מסתמנת פה בבירור, באולם הזה,  האבחנה בין התפיסה הניאו-ליברלית המפריטה את עצמה לדעת,  לבין התפיסה הסוציאל – דמוקרטית. יש שמדברים כאן בשם המקצועיות. אחרים כאן מסמנים כיוון שונה. אנחנו רוצים לפעול ולהשפיע גם בקיבוצים וגם בחברה הישראלית.  בואו נעשה צעד אחד קדימה , בנוסף  להקמת "הקרן". אנחנו אומרים שהתקציב הוא נכון ושצריך לאשר אותו.  אבל צריך ללכת לעוד מהלך:  גיוס מיליון וחצי ₪ נוספים לתקציב הקיים, כדי לחזק את העשייה  שכבר קיימת.

 

חדווה הדר (גשר):   שתי הערות . הראשונה בנושא המס הפרוגרסיבי. אמרו פה קודמיי שיש צמיחה של 5% בקיבוצים. יש קיבוצים שעוד לא שמעו על כך..... אני באה מקיבוץ שסובל ממחסור מתמשך ברווחים.  כתוצאה מזה, קיבוצי עדיין לא הגיע לשלב הצמיחה.  זה אומר שמס בגובה של 100,000 שקל הוא עול כבד על תקציב הקהילה.  לכן אני חוזרת ואומרת:  אני לא חושבת שגשר ושמיר צריכים לשלם את אותו מס תנועה. אני לא חושבת שיש הגיון בדרישה הזאת. לכן אני תומכת בבקשה של יעלה ועזרא, המציעים מיסוי פרוגרסיבי של הקיבוצים.  ההערה השנייה היא בנושא  ה-  ש"ש.  אני חושבת שההצעה של דוד בעניין זה היא מאד נכונה: תוספת  פעיל לאגף משימות לצורך שנת שירות. לסיכום  אני רוצה להגיד שהדברים של אחיק בעניין של אי תמיכת "הארגונים" בתקציב, אותי היא מאד הבהילה. אני מציעה שהפורום  הזה יחשוב מחדש, האם ראוי לאשר היום  ככה את תקציב התנועה.

 

משה תרשיש (יחידת מבקר התנועה): אני מבקר התנועה מזה כמה חודשים האחרונים.  אני רוצה להביא את דבריי כהודעה ולא כפרשנות.  דבר ראשון, הביקורת היא לא גוף ביצועי.  הביקורת רואה את עצמה כגוף בלתי תלוי, שנבחר ע"י מועצת התנועה. אני אתייחס לנושא שעלה בעניין סיכום דברי המבקרת במועצה. המבקרת לא בחנה את מערך הדוברות ויחסי הציבור , אלא הביעה את דעתה שהמערך גדול מידי, בעיקר בתקופה שנערכים לאיחוד התנועות. בהתאם, המבקרת המליצה לבחון צמצום מערך הדוברות. התשובות שנמסרו לביקורת היא, שכאשר יבחר מזכיר אחד,  נושא זה יוסדר וייבחן לגופו של עניין. יש לצטט במדויק, כי אחרת הנושא יוצר חוסר התאמות ואי -אמינות.

 

דברי סיכום  - המזכירים:   כשבאים לעסוק בתקציב תנועה, יש להבין שאנו דנים גם בקונספציה. יש חברים בקיבוצים שחושבים  שבמטה התנועה צריכים לשבת לא יותר מ-10 פעילים שכל עיסוקם אחד הוא אחד בלבד – לדאוג אך ורק לאינטרסים הקיומיים של הקיבוצים.  שום דבר מעבר לכך.  אכן,  אנחנו תנועה  שצריכה לדאוג לאינטרסים של קיבוציה. אנחנו לא  מתביישים להודות בכך. אבל אנחנו צריכים לטפל גם בדברים נוספים שקיימים במדינה הזאת: תנועות הנוער, הקבוצות השיתופיות, המעורבות בחברה  - כל אלה הם מאבני היסוד של הקונספציה הקיבוצית שלנו.  בלי אלו,  אין לנו שום לגיטימיות ושום כוח מוסרי לפנות למדינה ולדרוש שתסייע לנו בתחומים קיומיים. נושא "שנת שירות" הוא אחד מהדברים המרכזיים שלנו. נצטרך לדון במזכירות בתקופה הקרובה  ביותר,  כדי למצוא כיצד  מגדילים את תקציב אגף המשימות ואיך מגבירים את עוצמת פעילותם של בני "שנת השרות" שלנו. אנחנו רוצים את זה ואנחנו נעשה את זה.  זה חלק מליבת הקיום שלנו. עוד נושא,  מהדברים המרכזיים שקבענו השנה בתוכנית העבודה זהו תחום הצמיחה הדמוגרפית. בלי צמיחה דמוגרפית ניסוג ונלך לאחור. אנו מדברים על צמיחה דמוגרפית של חברים בקיבוצים . אנחנו מסוגלים היום לעשות את זה, ואנחנו חייבים לעשות זאת.  נושא שלישי   נוגע בסוגיית ליווי קיבוצים. יש לנו היום 30 קיבוצים שזקוקים לליווי צמוד של קיבוצים חזקים ומבוססים – כלכלית וחברתית.  השנה אנו מקווים להגיע לכ- 20 צמדים כאלה: קיבוץ חזק מלווה קיבוץ חלש. זאת משמעות מעשית מאד של ערבות הדדית בין קיבוצים וזהו גם כן  מתפקידיה של התנועה. לשם כך  צריך תקן של פעיל, שיקום בבוקר ויידע שזאת העבודה שלו.

 

יו"ר הנשיאות:  נצביע על אישור תקציב התנועה. דוד דרומולביץ' ביקש להציע הצעה לסדר. 

 

דוד דרומולוביץ':  הצעתי לסדר: מאחר וטרם התקיים דיון בדו"ח הביקורת של המבקרת היוצאת , וכלולות בו המלצות, שאם תתקבלנה הן תשפענה על סעיף 'המזכירות' בתקציב 2008, אני מציע למועצה לאשר את התקציב, למעט הסעיף הראשון של  'מזכירות התנועה'.  סעיף זה יועלה  לדיון ולאישור במועצה הבאה.

 

הוחלט: בהצבעה שהתקיימה על "ההצעה לסדר" הצביעו מרבית הצירים על דחיית הצעתו לסדר של  דוד דרומולביץ'.   

 

יו"ר הנשיאות: אנחנו נצביע  'בעד' ו'נגד'  התקציב. לאחר מכן נצביע על הצעת אלישע וחברים על תוספת לתקציב.

 

 סיכום ההצבעה על אישור תקציב 2008: 19 'נגד';  'רוב' הצירים הצביעו – 'בעד' .

 

דוד דרומולביץ':   דורש ספירה חוזרת.

 

לבקשת הציר  הנ"ל  התקיימה ספירה חוזרת..

 

הוחלט: ברוב של   71 'בעד', 18 'נגד' אושר תקציב התנועה לשנת  2008.

 

יו"ר הנשיאות:  עכשיו נצביע על ההצעה לתוספת תקציב בסך מיליון וחצי  ₪.

 

יו"ר הנשיאות:  28 הצביעו 'בעד' ; 49 'נגד'. אני קובע  שבהתאם לתוצאות ההצבעה, נדחתה ההצעה של אלישע וקבוצת החברים .

 

 

ה.      המלצות מזכירות התנועה בנושא:  אוכלוסיית הפנסיונרים בקיבוץ המסווג/המתחדש

 

רבקה וילנד  (רכזת אגף חברה בתנועה):    אנחנו בדיון ב"קריאה שניה" בהמלצות "צוות ערבות הדדית" , בנושא אוכלוסיית הגמלאים בקיבוץ המסווג או הנוהג כמתחדש.  בין ה"קריאה ראשונה"  לשנייה  עברו מספר חודשים, בהם קיימנו שיחות ופגישות עם גמלאים רבים. למדנו מהם מה בפועל נעשה בקיבוצים.

 

בדיון הקודם מספר דוברים התייחסו לגמלה, וקשרו אותה לשכר המינימום. צריך לזכור: התקנות קושרות את גובה הגמלה ל"כללי העזיבה" ולא לשכר המינימום. חשוב שנדבר באותה שפה. גובה הגמלה היום היא כ-2,600 שקל ויחד עם קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי  הוא מגיע לכ-4,200 שקל ₪. הסכום צמוד ל"כללי העזיבה". כמובן שאנחנו ממליצים לתת מעבר לכך. אך בכל מקרה -  לא פחות מכך.   נושא  נוסף שעלה בדיון הקודם נגע למתן הנחות לגמלאים. בקיץ 2007 בצענו סקר בקיבוצים. התברר לנו שנושא  ההנחות  כלל לא רווח בקיבוצים. רק  מתי מעט קיבוצים נותנים הנחה לגמלאים.  בחלק מהמקרים שבדקנו מצאנו שהגמלאים מקבלים פחות כסף, אבל לעומת זאת מקבלים מה שנקרא: 'מתן בעין', הנחות כאלה או אחרות, כמו למשל - השתתפות הקיבוץ בהוצאות בריאות . מצאנו שהחבר הגמלאי לא יוצא נשכר מהשיטה הזאת.  לכן, אנחנו חוזרים וממליצים לתת את הסכום בכסף ולא 'בשווה כסף'.

 

 אני עוברת למסמך. בין "הקריאה הראשונה" ל"קריאה השנייה", לא שינינו דבר מהמסמך. הוספנו מספר דברים. על פי בקשתו של ירון חמל מכברי,  הדגשנו הפעם את העובדה שהמסמך כולו מושתת על 'תקנות הערבות ההדדית'. עוד הוספנו שבקיבוצי 'תקציב משולב' יש להתאים המלצותינו לשיטת ההתנהלות של הקיבוץ. בקיבוצים שאין להם שאין להם פנסיה צבורה, הם מבטיחים לגמלאים תקציב מובטח , ולכן כתבנו במסמך, שקיבוץ רשאי לייצר עבור חבריו הגמלאים תקציב גמלה מובטח ללא פירוט, בתנאי שהסכום שיקבל הגמלאי יהיה לפחות בגובה הגמלה המחויבת על פי "תקנות הערבות ההדדית" , בתוספת קצבת הביטוח הלאומי במלואה.  עליה יוסיף הקיבוץ לאלמנים/אלמנות את קצבת השארים של הביטוח הלאומי ואת מרכיב השאירים מהגמלה, אם יש כזאת. כמו כן יוסיף את הקצבאות הייעודיות לזכאים להן. גם כאן, במקרים בהם הקיבוץ נוהג על פי מתן קצבה או תקציב, התנאי הוא שזה לא יופחת מסכומי המינימום.

 

לסיכום, בסקר שקיימנו בשנת 2007 , התברר לנו שכ-70% מהקיבוצים אינם עומדים בדרישות המינימום. הופתענו מהמספר הגבוה. במהלך 2007 חלו שני תהליכים ששיפרו את המצב באופן משמעותי: הראשון, מכירת מניות "תנובה", שיצרה מקור ומנוף לשיפור המצב במרבית הקיבוצים. השני, נוצרה הבנה והפנמה במספר גדל והולך של קיבוצים, שתקנות "הערבות ההדדית" הן חובה . אפשר לזקוף חלק מכך לזכות התנועה, שעסקה בנושא בכל דרך אפשרית: בצוותי ההיגוי, בראשות המזכירים, במהלך הביקורים בקיבוצים, בעבודת הרכזים, המחלקות והאגפים הרלוונטיים. ההערכה שלי שאת שנת 2008 פתחנו במצב הרבה יותר טוב מראשית השנה הקודמת. בשבועות הקרובים נערוך בקיבוצים  סקר נוסף על גובה הגמלה.  אפשר שממנו נוכל ללמוד מהם השינוי שהתחוללו בקיבוצים מאז הסקר הקודם. חשוב מאד שהדברים יהיו ברורים. אנחנו מבקשים מצירי המועצה לאשר את  המסמך הזה.  אנחנו רוצים לסיים את עבודתנו שנמשכת  כבר תקופה ארוכה. אנו רוצים להגיע לכך שב-2008  כל הגמלאים בקיבוצים  יקבלו לפחות את המינימום ההכרחי.

 

דב פלג  (יסעור):  בשבועות האחרונים התכנסו מספר חברים, בכדי לבדוק את הנושא. להלן השורה התחתונה: המסמך שהוגש כאן איננו מסמך של פנסיה. בפנסיה אין בכלל מונח כזה שנקרא: 'מינימום'.  המינימום בפנסיה זו קצבת הביטוח הלאומי. המטרה שלה זה שהאנשים לא  ימותו לפני הזמן.  הפנסיה, לעומת זאת,  היא שכר נדחה של האדם העובד. היא צריכה להיות מעוגנת בשכר שקיבל העובד בעבר תמורת עבודתו. בכל מקום בעולם ובארץ שמנהל פנסיה תקציבית  הנושא ניכשל. מה שמציעים לנו היום במסמך הזה, זה לנהל פנסיה תקציבית של וותיקי הקיבוץ. בעיניי זה לא מתקבל על הדעת. מדוע מדברים כאן על מינימום? בשום דבר אנחנו לא מקבלים 'מינימום'.  הייתי בתפקיד בתנועה כאשר קבעו את התקנות של דמי העזיבה בפעם האחרונה. מה זה שייך בכלל לפנסיה? אין לזה שום שייכות לפנסיה, אי אפשר לעגון את הפנסיה על הנושא של דמי עזיבה . זה דבר אחר לגמרי.

 

הפנסיה נקבעת אך ורק פעם אחת.  לא כל פעם קובעים את פנסיה מחדש, לפי מצב  מקום העבודה או מצב הארגון שאתה שייך לו. כשאתה פורש מהעבודה קובעים את הפנסיה שלך.  פנסיה נקבעת כשהאדם פורש מעבודה,  לפי רמת החיים שהייתה לו, לפי ההכנסה שמאפשרת לו לקיים את רמת החיים.  יש  לחשב מה הייתה ההכנסה שאפשרה את רמת החיים סמוך הפרישה , לעשות חישוב מה השתנה, ואז הפנסיה מתעדכנת לפי שיטה מוסכמת אחת לשנה. הצעתי לעדכן את הפנסיה אחת לשנה בכל קיבוץ, לפי השתנות ההכנסה הממוצעת של החברים העובדים . זאת השיטה הנכונה והצודקת ביותר. הצמדת הפנסיה למדד המחירים זה גזל של הפנסיה. לכן אני אומר פה גם לחבריי מהקיבוצים השיתופיים: הדיון הזה חל גם עליכם.  לא רק על אלה שעשו שינוי באורח החיים שלהם. הפנסיה חייבת להיות  מסודרת אישית לכל שינוי שקורה בקיבוץ. לכן, העודף האקטוארי של הפנסיה חייב להיות מחוץ למערך הכספי השוטף של הקיבוץ, כאשר נתון מראש מהי הפנסיה שנקבעה לכל פרט ומהי שיטת העדכון. לכן,  ההכנסה לחבר הוותיק צריכה להיות בנויה מהנדבכים הבאים: קצבת הביטוח הלאומי, ההכנסה הממוצעת שהייתה לו בתקופת עבודתו האחרונה, ועדכון לפי הממוצע של הקיבוץ. השיטה שמציעים לנו פה היא שיטה שרירותית. אנחנו מציעים  שהיום לא יתקבל המסמך הזה, מפני שהוא לא מתאים בכלל לנושא של פנסיה.  אנו מציעים שתיקבע ועדה שתלמד את הנושא לעומקו ותציע הצעות שעומדות בקנה מידה של פנסיה .

 

בועז אפלל  ( יפתח):   שאלת הפנסיה היא רלוונטית לכל אדם ולכל קיבוץ.  היא אקוטית במיוחד בקיבוץ המתחדש.   נוצרו בו  שני מגזרים, עם אינטרסים שונים ועם מעמד שונה. אנחנו שני עמים בתוך אותו קיבוץ, משטר כלכלי שונה לשני מגזרים של הקיבוץ. יש מגזר  - מגזר וותיקי הקיבוץ - שהוא עתיר זכויות  שמוכרות על ידי כולם.  אבל, כשהולכים למכולת וצריכים לשלם עבור הקניות, הזכויות של המגזר הזה נמחקות.  באה וועדת בן רפאל והביאה המלצות.  בעקבות זה יצאו לפני שנתיים תקנות.  התקנות האלה מדברות באופן מפורש  על פנסיית מינימום. כתוצאה מכך, אם תסתכלו על מה קורה בקיבוץ שהתחדש, רמת ההתפרנסות של הפנסיונרים עתירי הזכויות  צללה.  זאת עובדה.  לא צריכים בשביל זה סקרים. את הדבר הזה צריך לתקן.  אין שום צידוק לזה שהפנסיונרים יחיו ברמת מינימום. מה שהתנועה מביאה היום , תסלחו לי, זה פארסה, זה דבר באמת מגוחך. התנועה צריכה לבוא עם נוסחה שונה, שמשמעותה -   פנסיה הוגנת. הפנסיה  ההוגנת כמובן צריכה  להיות באיזה שהוא אופן יחסי לרמת ההתפרנסות בתוך הקיבוץ. הצעתי: המועצה מטילה על מזכירות התנועה בתוך שלושה חודשים להביא נוסחה  מתוקנת לפנסיה הוגנת. 

 

ח"כ אורית נוקד  (שפיים):   לקחתי על עצמי,בכנסת   את ריכוז שדולת הגמלאים. לאורך כל השנים אני מאמינה בזכות של הוותיקים להזדקן בכבוד. אני רוצה לברך על ההמלצות. הייתי בדיון הקודם. חשוב מאד שהתנועה הקימה אז את צוות הפנסיה.  כאשר מדובר בבני זוג, אפשר לקבוע את "הרף" על  סכום של כ-8,000 שקל לחודש. , אני חושבת שזוג בקיבוץ יכול להסתדר עם זה. אנחנו יודעים שהחיים בקיבוץ הם לא כמו החיים בעיר.  ויש עדיין מספר סביר של  דברים שהקיבוץ  כן מספק. לפי מה שאני קראתי, מומלץ לבדוק מדי שנה ולבחון התאמה והעלאה של סכום הגמלה, בהתאם ליכולת הקיבוץ.  בישיבה הקודמת הערתי וביקשתי שיפטרו את תגמולי משרד הביטחון מהמיסוי הפנימי.  מדובר כאן גם בתגמולים שקשורים למשפחות השכולות.  אני שמחה שהתביעה התקבלה וזה נכנס להמלצות.

 

הנרי אלקסלסי   (עין השופט):  בין פנסיה תקציבית לבין פנסיה צבורה מפרידים שני עולמות.  פנסיה היא לא גמלה.  צריך להבדיל בין גמלה לפנסיה.  זה לא אותו דבר. קיימת גם הפרדה מוחלטת בין "דמי העזיבה" לבין  הגמלה.  יש להבהיר את הנקודה הזאת כך שלא נתבלבל.  בכל מקרה, אנחנו צריכים להחליט , האם אנחנו הולכים עפ"י המסלול של המדינה, או שאנו הולכים עוד פעם באיזה שהוא מסלול פנימי תנועתי, שבסופו של דבר נבכה עליו בשנים הבאות . אני מציע שאנחנו צריכים לשאוף וללכת על פי המסלול שהמדינה היום הולכת אליו: פנסיה חובה לכל שכיר. התנועה חייבת ללכת במסלול הזה. הח"כים של התנועה חייבים להוביל את המהלך הזה.  אני,  כחבר הנהגת ההסתדרות,  מתאם כל מהלך עם אגף הפנסיה שהוקם  לאחרונה מחדש בהסתדרות, כדי שחברי הקיבוצים יהיו חלק בתוך ההסכם הזה. לגופו של הדיון הזה, אני מציע  לקבל את המסמך כפי שמונח כאן בפנינו. הוא ישמש אותנו כנוהל  זמני, שצריך לפעול לפיו. לא נקבל אותו כהחלטה מסנדלת  שנצטער עליה מחר. לא לסנדל את עצמנו לדורות הבאים.

 

יהודה טל  (רמת יוחנן):   הערתי בזמנו על העיוות הגדול, כאשר דברתי על אותם חברים, שכאשר הם יושבים בתפקידים דיפרנציאלים עם השכר הגבוה, בטוח שכשהם יגיעו למצב של פנסיה, אז הם ידרשו כללי משחק  אחרים..... הם לא יהיו מוכנים בשום פנים להסתפק  ב-2,500 שקל.  אני מקווה שבאותם קיבוצים שכבר מצויים, לצערי,  בתוך תהליכי ההפרטה,  עדיין יש  בהם איזה שהם כללי מינימום של הגינות אנושית בסיסית שאי אפשר לחרוג מהם. קיבוץ שיש לו את החוצפה למציע פנסיה בסדר גודל של אלף ₪ , מדבר  על סכומים שלא מאפשרים לאנשים לחיות. יש קווים אדומים שמי שחוצה  אותם לא יכול להיחשב בקהלנו.  אנחנו לא נאפשר לאנשים למות ממחסור כספי. אני תומך בכל ניסוח שילך לקראת שיפור.  הובטח לפנסיונרים שהמינימום הקיומי יישמר. לכן,  כל מצב שפוגע במינימום הקיומי הוא בלתי אפשרי. קודם כל צריכים לדבר  על מינימום קיומי לאנשים שאפשר לחיות ממנו. רק אחר כך נדון בתוספות.....

 

גיל לבני   (ראש הנקרה):  אהיה מאד קצר.  בסעיף על המיסוי הפנימי אני מבקש להוסיף פסקה על קצבאות נפגעי פעולות איבה . לפי החלטת הממשלה משנת 1975, כאשר יצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלה ופרס שר הביטחון, הוחלט אז שנפגעי פעולות איבה יהיו שווים בכל עניין לקצבאות של משרד הביטחון. אני מבקש להוסיף אותם .

 

גדעון הרמלין  (רמת דוד):   רבקה וילנד פתחה ואמרה כי כ-70% מהקיבוצים  שנבדקו, הפנסיונרים שם אינם מגיעים למה שמוצע כאן. זאת הנקודה המרכזית . אנחנו מדברים על הפנסיונרים של היום, לא על אלה שעוד ניתן להם לצבור לקרנות הפנסיה שלהם.  כיום ישנם קיבוצים לא מעטים  שלא צברו דבר או אם כבר - צברו מעט מאד.   זאת הסיבה שבגללה אנחנו עוסקים היום בנושא.  אני תומך בהצעות האלה מפני שהן המינימום. אף אחד לא צריך  להפריע להתקדם מעבר לזה ולהגיע להרבה יותר.  תפקיד התנועה  יהיה בהמשך, לדאוג שלפחות המינימום הזה יבוצע בכל אחד מקיבוצי התנועה.

 

איתי  (מעין צבי):  יש הבדל בין הבטחת הכנסת מינימום בקיבוץ לבין יצירת פנסיה. פנסיה יוצרים על ידי צבירה לאורך השנים של הפרשה, מתחילת גיל הבגרות ועד גיל הפרישה. זה קובע מה תהיה אותה קצבה כשתגיע לגיל הפרישה.  אין החלטה מראש כמה היא תהיה.  זאת תמיד תהיה תוצאה של ההפרשה בתקופת העבודה. מי שלא יפריש לא יהיה לו. קשה לתקן מצב של קיבוץ שאין לו אמצעים צבורים. את הפיגור של העבר אי אפשר לממן היום. זה מה שמוגדר כגירעון אקטוארי.  ההצעה הזאת מדברת על איזה שהוא רף מינימום.  אם היא מקובלת,  היא צריכה לחול על כל קיבוץ שמתיימר להיות קיבוץ,  גם אם הוא קיבוץ דיפרנציאלי ומופרט. הקיבוץ מחויב להשקיע כספים בהפרשה, כדי להביא את כלל החברים, גם אם הם בגיל שונה, לאותה הכנסה מובטחת כאשר יגיעו לגיל הפרישה.

 

מזכירי התנועה:   לדיון הנוכחי יש השפעה אישית רבה על חברי הקיבוצים. עלתה פה הצעה חשובה של קבוצת חברים. אך היא עוסקת ב"טוב מאד", כאשר עדיין לא הצלחנו להבטיח לחברי הקיבוצים אפילו את "הטוב".  דובר פה על כך שאנו צריכים ללמוד מן המדינה.  אנו אומרים לכם: שהמדינה תבוא ללמוד מהתנועה הקיבוצית.  אנחנו עדיין לוקחים מחויבות על כלל החברים שלנו, בעיקר על אלה  שכבר סיימו את עבודתם ויצאו לפנסיה . זאת המהפכה האמיתית. עד לפני עשור לא התייחסו בכלל לנושא שנקרא פנסיה. גם היום עדיין צריך להטמיע את זה. אנחנו יודעים שרק מעבודה אי-אפשר ולא ניתן לכסות  את הגירעונות האקטואריים העצומים מן העבר. היום בתנועה הקיבוצית, אנחנו מדברים על סכום שנע בין 500 מיליון למיליארד שקל בכל שנה, שמופקדים בקרנות הפנסיה הקיבוציים.  כאן מתחוללת מהפיכה.  אך צריך  גם לומר שזה עדיין לא מספיק.  אנחנו לא מתכוונים לשקוט על שמרינו בנושא הזה. מטרת הנייר שהונח על שולחן המועצה ע"י אגף החברה והמחלקה משפטית, הוא לעגן את אותם דברים שהסכמנו עליהם  בוועדת הסיווג, כדי להבטיח את יכולת הטיפול שלנו בנושא. יש "צוות פנסיה" שעובד כבר למעלה משנה להגיע לפנסיה הוגנת. יושב עמנו פה ראובן בוימל. גייסנו את שירותיו לנושא הזה.  הוא מלווה את צוות הפנסיה התנועתי שמרכז אותו הווארד כהן.  יש גם עבודה של צוות כלכלי באגף הכלכלה. כל אלה אמורים להגיש בקרוב עבודה מסודרת, לדיון במזכירות התנועה.

 

 הנייר של התנועה מתייחס למינימום שאנחנו דורשים.  כמובן, אנחנו רוצים שתהיה יותר 'פנסיה', אבל רוצים לפחות להבטיח שיהיה קודם המינימום.  אולי נצליח ואולי לא נצליח לסגור את הגירעון האקטוארי. עד אז, צריך להבטיח  פנסיה תקציבית לחברים: שלכל חבר קיבוץ תהיה פנסיית  מינימום:  בין 2,500 ל-2,600 שקל, פלוס  1,600 ביטוח לאומי – כ-4200 ₪ ליחיד וכ-8,400 ₪ לזוג.  גם אחרי השלמת עסקת "תנובה" אנחנו מעריכים שעוד לא הגענו ל-50% מחברי התנועה הקיבוצית שעומדים בפנסיית המטרה שלהם.  הנייר הזה בא להבטיח את היכולת שלנו להתייצב  מול כל   קיבוץ ולהגיד: בסכום הזה אתם צריכים לעמוד. שמנו לעצמנו להגיע למטרה הזו  עד   2010. 

 

אנחנו מציעים  למועצה לאשר את הנייר הזה. הוא  יהווה כלי עזר. הוא יעזור לכולנו להיות ערניים מול מוסדות  הקיבוץ, והוא יעזור לנו לתבוע מכל מזכירויות הקיבוצים לעמוד קודם כל בתקנות האלה. במקביל, את נייר העבודה שהגיש הצוות של דב פלג, עם כל קבוצת החברים שנמצאת פה, אנחנו נעביר לצוות הפנסיוני. נבקש מהצוות הפנסיוני להתייחס לנייר הזה.  אנחנו רוצים תוך 4 חודשים להביא בכלל תוכנית כוללת לטיפול בכל נושא הפנסיה.   זהו נייר בסיסי ראשוני.  אני ממליצים לצירי המועצה לקבל אותו פה אחד.

 

יו"ר הנשיאות העמיד את ההצעה להצבעה.  היא התקבלה פה אחד, ללא מתנגדים.

 

 

ישב בראש נשיאות המועצה : ארנון קלדניצקי (אפיקים)

  

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל

מזכירי התנועה הקיבוצית

 

רשם: רן כוחן

מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים