פרוטוקול מועצת התנועה הקיבוצית - מושב 1

 

אפעל - 1/2/07 - י"ג שבט תשס"ז - (1/2007)


 

מיכל ויינברג (מסילות) - יו"ר נשיאות המועצה: מתכבדת לפתוח את ישיבת מועצת התנועה 1/2007, המושב ראשון בשנת 2007.

 

רשם: רן כוחן

 

סדר היום:

 

א.      אישור פרוטוקול הישיבה הקודמת.

ב.      השלמת וועדות התנועה.

ג.       הודעה - התרמה לאיל"ן.

ד.      תוכנית העבודה התנועתית והאגפית לשנת 2007 - קריאה ראשונה

ה.      תקציב התנועה הקיבוצית - 2007

 

א. אישור פרוטוקול הישיבה - 7/2006

 

החלטה - מאשרים את הפרוטוקול של הישיבה מיום 28/12/2006.

 

ב. השלמת ועדות התנועה

 

יוסי בן שאול (רכז אגף מטה וכוח אדם): קיימות 3 וועדות שהן כפופות ישירות למועצת התנועה: ועדת ביקורת; ועדת תקציב; ועדת גיוס רחבה (הוועדה שמגייסת את הפעילים הנבחרים). ועדת גיוס רחבה מציעה למועצה לבחור בשני השמות הבאים, להשלמת הרכב החברים בועדת התקציב: קרן רות (גן שמואל); דבורה ארנון (שער עמקים). כמו כן מציעה הוועדה והשלמה לוועדת ביקורת: עו"ד לארי שוורץ (מעגן מיכאל) לשעבר מבקר גרנות.

 

החלטה - המועצה מאשרת בהצבעה פה אחד, את ההשלמות הנ"ל לוועדות המועצה.

 

ג. יום התרמה ארצי - איל"ן

 

יעל אייזנר (מעגן מיכאל) - רכזת ועדת בריאות בתנועה, פתחה בהצגת הנושא: סניף איל"ן של התנועה הקיבוצית מטפל בילדים נכים ברחבי התנועה הקיבוצית. מגייסים כסף אך ורק בקיבוצים, ונותנים שירות אך ורק לקיבוצים. השבוע מתקיים יום ההתרמה השנתי לאיל"ן. אנחנו מנסים בכל דרך אפשרית, להרחיב את מעגל התורמים, בעיקר משום שמעגל המסתייעים, לצערנו, הולך ומתרחב כל שנה. הצרכים הולכים וגדלים. מבקשת מכולכם להיות מודעים לנושא וכן גם להיות תמיד בצד התורם, כך שנוכל לבטא - גם בתחום זה - את מחויבותנו ל"ערבות הדדית".

 

ד. תוכנית העבודה השנתית - התנועה ואגפיה - 2007

 

המזכירים פתחו את הדיון. חייבים קודם כל תשובה לגילי ליבני (ראש הנקרה). במועצה הקודמת נשאלנו לגבי נושא נפגעי פעולות איבה. כפי שהבטחנו, עשינו את הבדיקות הנדרשות. מצאנו שההערה של גילי הייתה נכונה. זאת אומרת, שיש מקום לכלול בקובץ המלצות בעניין נכי צה"ל בקיבוצים, גם את הנושא של נפגעי פעולות איבה. נצרף עניין זה להמלצות שאושרו במועצה הקודמת.

 

תוכנית העבודה המונחת בפניכם היא בבחינת תמצות שורת הנושאים המרכזיים שהתנועה עוסקת בהם. כיצד נבנתה התוכנית הזו? בשלב הראשון התקיים דיון במזכירות התנועה. בדיון זה נקבעה המסגרת הכוללת של תוכנית העבודה. בהתאם לתוכנית העבודה הכללית, האגפים נדרשו לבנות את תוכניות העבודה שלהם. תוכניות אלה מתייחסות בהלימה לתוכנית המזכירות, פלוס אותם הנושאים השוטפים שבהם עוסק כל אגף בנפרד. תוכנית העבודה של התנועה בנויה מ-7 נקודות. בראשיתה - "החזון": "התנועה הקיבוצית כתנועה ציונית להתיישבות שיתופית תפעל לרווחת כלל קיבוציה וחבריה, תשאף למען צמיחתם הכלכלית דמוגרפית והחברתית תרבותית, תפעל לחיזוק הקהילה מבית ולמעורבות מבית ומחוץ, על בסיס של ערבות הדדית, סולידאריות ושוויון ערך האדם".

 

להלן הנושאים המרכזיים: הראשון, טיפול בביטחון הסוציאלי של חברי הקיבוצים. הצלחנו בשנתיים האחרונות לגבש תוכנית עבודה כוללת ומוסכמת על מזכירות התנועה, הארגונים הכלכליים, חברי הכנסת, אישים מרכזיים בסוכנות וכיו"ב. הוקם צוות היגוי מיוחד לנושא זה. בהקשר הזה אנו רוצים לציין, כי בימים הקרובים מגיעה לסיומה התקנה למימוש נכסים לפנסיה. צריך לברך כאן את חברי הכנסת, שעשו עבודה חשובה וטובה, בהלימה מלאה עם אגף הכלכלה, המחלקה המשפטית והמטה להסדר הקיבוצים. נקודה הזאת תקבל ביטוי מרכזי בשנת העבודה הנוכחית.

 

הנושא השני: חיזוק ה"ערבות ההדדית". יותר ויותר קיבוצים מפעילים את רשת הביטחון ופועלים -דה-פקטו - כקיבוץ מתחדש. מה שחשוב מבחינתנו זה להבטיח, שהפרק של ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש ישמר ברמה הנורמטיבית-ערכית, ובעיקר ברמה הטכנית והעניינית: איך מחשבים את רשת הביטחון, איך מבטיחים שהחבר יקבל את מה שמגיע לו. בנושאים אלה אנחנו מתכוונים להשקיע הרבה מאוד עבודה, באמצעות הרכזים ואגף החברה, כדי להבטיח, שנושא הערבות ההדדית יפעל כנורמה, כפי שאכן נדרש, על פי החלטות "ועדת הסיווג". הנושא השלישי: צמיחה דמוגרפית ובניית הקהילה הקיבוצית. צירפנו השנה גם את נושא בניית הקהילה הקיבוצית. אי אפשר לדבר על צמיחה דמוגרפית, צמיחה כלכלית והבטחת פנסיה, מבלי לדבר על חיזוק הקהילה והבטחה שהקיבוץ אכן מתפקד כקיבוץ. אנחנו מתכוונים לקדם את זה במהלך השנה הקרובה.

 

הסעיף הרביעי נוגע להשלמת מיזוג נכסי התנועות וההיערכות הארגונית החדשה. אנחנו מקווים עד אמצע השנה הנוכחית לסיים אותו. המהלך דורש הרבה מאוד אנרגיות ממזכירות התנועה כדי להבטיח, שיסתיים בהצלחה.

 

נושא מרכזי נוסף נוגע לקידום פרויקטים של מעורבות בחברה הישראלית. החלטנו להתמקד השנה בשלושה דברים מרכזיים: חינוך. היכולת שלנו להאציל את הניסיון ואת הכוח שיש לנו בתחום החינוך לחברה הישראלית כולה. נושא נוסף נוגע לדו קיום יהודי ערבי. ועוד נושא: השותפויות האזוריות. הסעיף החמישי מתמקד בהמשך הטיפול בהסדר הפרטני מול הבנקים עבור אותם הקיבוצים שעדיין זקוקים לכך (כ-50 קיבוצים ). הסעיף האחרון, הוא טיפול מזכירות התנועה מול המדינה בשני נושאים: נושא התשתיות והאצת הבנייה. אנו מאוד מקווים שבמהלך השנה נוכל לדווח על הצלחות גם בנושא הזה.

 

 רבקה וילנד (גזית), רכזת אגף חברה: בלב תוכנית העבודה של אגף החברה נמצאות מחלקות האגף. חוברת המרכזת את תוכניות מחלקות האגף לשנה הקרובה וכן גם את סיכום 2006 נמצאת בלובי, לנוחיות המעונינים. ברמת האגף קיימים שלושה נושאים מרכזיים ששאובים מתוכנית העבודה התנועתית: הראשון, ערבות הדדית - החודש פותחים סידרה של כנסים באזורים. במרכזם נקיים דיונים בנושא של יחסי עבודה בקיבוץ ובנושאי תקנות הערבות ההדדית, עם דגש על "רשת הביטחון". אלו נושאים שנוגעים גם לחברים העובדים וגם לציבור הפנסיונרים. השני, ליווי קיבוצים והטמעת המלצות "ועדת דולב". למטרה זו נקיים ימי עיון והכשרות למחלקות הרווחה במועצות האזוריות. השלישי, צמיחה קהילתית ודמוגרפית בקיבוצים והעברת המסר על חשיבות הקליטה לחברות: הגדלת מספר חברי הקיבוץ ולא רק חברי הישוב.

 

בתחום של שיפור הניהול העצמי ופיתוח מנהיגות, נקיים השנה קורס נוסף של מזכירים ומנהלי קהילה. נהיה בקשר עם השטח, כדי לבחון מה נדרש מאתנו על מנת להכשיר יותר מנהלים קהילתיים. בתחום של ביטחון סוציאלי - המטרה היא להשלים בניית מודל לליווי צוותים בקיבוצים בתחום זה, לרבות כל מה שנוגע לתחומי הפנסיה. אנחנו נשמש כזרוע התנועתית שתכין את ההמלצות בדבר הבטחת הפנסיה והפנסיונרים וביצירת סל שירותי רווחה, שהם תנאים בסיסיים לרשת הביטחון. מלבד אלה, האגף רואה את עצמו ככתובת לחבר, בטיפול בפניות פרטניות שמגיעות לאורך כל השנה. הכוונה היא בעיקר פניות שלא מצליחות להגיע לידי פתרון בקיבוץ. אנחנו רואים את עצמנו כיחידה תנועתית שיכולה לגשר ולסייע.

 

 עמרי כנען (גן שמואל), רכז אגף המלווים/רכזים: הרכזים נמצאים בקשר קבוע עם הנהלות הקיבוצים. יחד עם אגף החברה ואגפים נוספים, הם משתלבים בארגון ובהובלת סדרה של שבעה כנסים אזוריים, שעיקרם יוקדש לנושא: הערבות ההדדית המחייבת, יחסי עובד-מעביד בקיבוץ וכן גם נושאים כמו: הפנסיה; רשת הביטחון; קרן עזרה הדדית; מערך הביקורת בקיבוצים.

 

נושא מרכזי נוסף שבו עוסק האגף: עזרה הדדית בין הקיבוצים. ביוזמת המזכירים ופורום הקיבוצים החזקים הוחל בפרויקט ליווי - עזרה וסיוע בניהול, לאותם קיבוצים שרצוי היה שיעזרו בניסיונם של קיבוצים אחרים. במהלך 2007 נפעל לצוות כ-5 זוגות של קיבוצים. פרויקט דומה החל כבר לפעול בקיבוץ הדתי. אנחנו משוכנעים כי 'מתכון' מן הסוג הזה יהיה לתועלת ולברכה לשני הצדדים. נושא נוסף נוגע לקיבוצים במשבר, או לקיבוצים שזקוקים לעזרה פרטנית. ביחד עם אגף החברה אנו מקדמים הסדרים פרטניים, שבהם משולבים גם המפעלים האזוריים. לגבי קיבוצים שהם במצב משברי אקוטי, אנחנו יושבים באופן קבוע בהנהלות אותם הקיבוצים, כדי לוודא שנשמרים שם האינטרסים של החברים. נושא שאותו אנו מנסים לטפח ולשכלל הוא נושא צוותי ההיגוי. אנחנו רואים בו כלי חשוב ביותר ליצירת הקשר בין התנועה לבין חברי הקיבוץ וההנהלות. מזכירי התנועה, בחלוקה שביניהם, לוקחים חלק פעיל בפעילות צוותי ההיגוי, במהלך סיוריהם השבועיים בקיבוצים. אנחנו משכללים כל הזמן את הכלי הזה וכן את הטיפול בבעיות שעולות במהלך ביקורי ציוותי ההיגוי בקיבוצים. האגף נמצא גם בשלב בלתי פוסק של רה-ארגון, כתוצאה מצמצום במספר הרכזים. הדבר דורש הרבה אנרגיות שאותן נצטרך להשלים במהלך השנה. ביחד עם אגף חברה, יש תהליך של שיפור המידע התנועתי. יש לנו כל מיני כלים למידע. הנושא עבר שדרוג והתפתחות. שיפור נוסף יתבצע במהלך 2007. אנחנו רואים את עצמנו ככלי לאינטגרציה עם כל האגפים והחברים בתנועה.

 

יוסי בן שאול (מעברות), רכז האגף למטה וכ"א: התמקד בדיווח בשני נושאים: הראשון, העברת כל הפעילים בתנועה לעבודה מול תלוש משכורת. לדבריו, זהו פרויקט גדול, כבד, ומסובך. הוא קשור גם במיזוג הנכסים ואיחוד מערכות התנועה. הנושא השני, צמצום הדרגתי של מערך הפעילים. הדבר נעשה על מנת להתאים את התנועה לתנאים ולמקורות שנוצרים עם הזמן.

 

דורון סט (יגור) רכז אגף כלכלה: בשנת 2006 נכנס לתפקיד. במבט הציפור ראיתי שלוש נקודות שדורשות טיפול: הראשון והטריוויאלי - ארגון מחדש של האגף. התחום השני - זה השוטף: המשבר בתחום העוף, המגפה, הסכם המים, מלחמת לבנון ה-2. התחום השלישי: תשתיות ורה-ארגון, מחוץ לאגף.

 

היעדים שרשמנו לשנת 2007. האחד, המשך בניית תשתית לכלל התנועה. להגדיר מבנה ארגוני, לקבוע איך עובדים במחלקות ובאגפים משיקים. השני, פיתוח תרבות ארגונית שמגדירה תוכנית ויעדים ולוחות זמנים כדבר מחייב. אתן דוגמא. בשנת 2006 טיפלנו בהוצאת שנתון נתוני התנועה לשנת 2004. הגענו לזה בשלהי 2006, כמעט שנתיים אחרי המועד. הפעם הגדרנו את סיום שנתון 2005 והוצאתו לאור לא יאוחר מינואר 2007 ואכן עמדנו בכך. נושא נוסף - להשלים את המבנה הארגוני של האגף. בעיקרון, האגף אמור להיות בנוי על ארבע מחלקות לתת תשובה לקיבוצים שדורשים הסדרים פרטניים מול הבנקים. נותרו כיום כעשרים -שלושים קיבוצים, שעדיין צריך לטפל בהם בצורה סדורה. צריך להגדיר אופן טיפול סדרי עדיפויות וצריך למצוא בן אדם שיעשה את זה, וצריך להגדיר בדיוק את המבנה הנחוץ לשם כך. בזה אנחנו עוסקים. נושא מרכזי שאנחנו עוסקים בו נוגע למערכת הממשק הכוללת מול התאחדות חקלאי ישראל. נושאים נוספים הם: שיפור מערכות המידע של התנועה; איחוד ומיזוג הנכסים, לקראת השלמת איחוד התנועות; מימון תשתיות; הסכם תנובה וכיו"ב.

 

אבי אהרונסון (נתיב הל"ה) רכז מח' החינוך: תוכנית העבודה היא רב שנתית. כמה דגשים הנוגעים להלימה לתוכנית העבודה התנועתית. הנושא הראשון: הערבות ההדדית. מן הפן החינוכי מדובר באחריות הקהילה על חינוך בניה וילדיה. אנחנו מתמקדים באופן מיוחד בתחום החינוך הבלתי פורמאלי. זה התחום שנפגע בצורה הכי קשה, בעיקר בקיבוצים שעברו תהליכי שינוי. היום אנחנו עדים לתחילת תנועת מטולטלת שזזה לכיוון השני. קיבוצים כן כוללים את החינוך הבלתי פורמאלי במס הקהילתי וגם אומרים בפירוש, שתחום זה נמצא באחריות הקהילה. הנושא השני, הצמיחה הדמוגרפית: כול הילדים שייכים לקהילה המתרחבת. אנחנו עובדים על למידה ועיבוד של מודל התערבות. כול קיבוץ והאפיון שלו. הנושא השלישי מתייחס לקשר הדוק יותר עם בתי הספר היסודיים, ברמה של מפגשים וסדנאות של מנהלים/ות וסגניהם באזורים. דבר זה נעשה בשיתוף פעולה עם מחלקות החינוך במועצות האזוריות. הנושא הרביעי שהוא בהלימה אל תוכנית העבודה התנועתית, זה נושא המעורבות בחברה הישראלית. בתחום זה אנחנו פועלים בשני תחומים, בעיקר. האחד, קליטת נוער אתיופי נושר כחברות נוער בקיבוצים. הצבנו לעצמנו יעד של שתי חברות נוער כאלה בשנה. התחום השני הוא תחום מגזר הדו-קיום, העבודה עם המגזר הערבי. תחום אחד זה תחום הגיל הרך. התחום השני הוא הכנסת השפה והתרבות הערבית לבתי הספר היסודיים היהודיים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם "קרן אברהם". נקווה לראות ברכה בתחום פעילות חשוב וחיוני זה.

 

סמדר סיני (עין גב) רכזת היחידה לקידום נשים: ביקשה להדגיש דברים, מעבר למה שנכתב בחוברת, בתוכנית העבודה. שנת 2007 היא שנה של בחירות לרשויות המקומיות. אנחנו מאוד מקוות שבמהלך השנה הזו אנחנו נצליח לעודד כמה שיותר נשים להתמודד, הן לתפקיד ראש הרשות והן כנציגות, למליאת המועצות. התחלנו לדבר על כך בכנס הראשון שהתקיים במטה אשר. אני מקווה שיהיו כמוהו גם במקומות אחרים. זו הפעילות שאנחנו מנסים לבנות עם כמה שיותר ארגוני נשים בארץ. שיתופי הפעולה הם חשובים על מנת לאגד כוח, בין אם זה מבחינת החקיקה בכנסת עם הוועדה למעמד האישה, ובין אם זה גופים ארגוניים חברתיים אחרים. שלישית, אני מאוד מקווה שאותה קריאה שקראתי פה במועצה האחרונה לצמצום פערי שכר בין גברים לנשים בתנועה הקיבוצית אכן תהפוך לנושא חשוב בסדר היום התנועתי.

 

יואל מרשק (גבעת השלושה) רכז אגף המשימות: גאה בסיכומי 2006 ושותף פעיל לעיצוב תוכנית 2007. יש עשרות אנשים ששותפים לפעילות האגפית שלנו, בתוך הקיבוצים ומחוץ לקיבוצים. הקשר עם האנשים חשוב לנו מאד. אנחנו קולטים המון הערות, פידבקים מהשטח. אנחנו קשובים להערות. הערה בנושא של השקפת עולם. אנחנו מטפחים ועובדים על העמקת התודעה של השקפת עולמם של אנשים צעירים. הרבה פעמים המשימות או הלפידים שאנחנו מדליקים, הם על מנת להראות להם את הדרך. המילים: סולידאריות, חירות, דמוקרטיה, ציונות, התנדבות ומשימתיות, שותפות, הן מילים שסביבן אנחנו בונים את הפעילויות שלנו. יש נושא אחד שנמצא בפיתוח. תוך כמה שנים יגלו אותו והוא יהיה משמעותי. הכוונה לנושא: הקבוצות השיתופיות. קרוב לאלפיים חבר'ה נמצאים במסגרת זו בכל רחבי הארץ. מעטים מהם בתוך קיבוצים כמו: רביד, אשבל, נהרן, בקרוב בפלך, חנתון ואולי בעתיד גם במיצר. אלו חבורות שאפשר להגיד שהם בעצם התנועה הקיבוצית המתחדשת. הדילמה הגדולה איך התנועה הקיבוצית תשמור על קשר עם אותן קבוצות, שחיות את חייהן באורח חיים שונה. איך נותנים להם יכולת השפעה על התנועה ועל ההוויה שלה. אני אישית הייתי רוצה שהם יהיו חלק מהתנועה הקיבוצית ושישפיעו על המתרחש בתנועה הקיבוצית.

 

דני ואלה (יוטבתה): הציע להקים בתנועה הקיבוצית נציבות לפניות חברי הקיבוצים. הנציבות, לדבריו, תעסוק בפניות של תלונות וקובלנות על בעיות חברים בתנועה הקיבוצית. לדבריו, מכיוון שהדגש בקיבוץ כיום הוא על הפרט, נדרש להקים 'מכניזם' חדש, שבאמצעותו הפרט יוכל להגיע לכתובת המתאימה, לאוזן קשבת, להרגשה שהוא לא ניתקל בדלתות סגורות. לדבריו, בתנועה הקיבוצית מתהלכים כיום הרבה אנשים שזאת הרגשתם הסובייקטיבית. צריכה להיווצר כתובת על-קיבוצית, בסמכות מועצת התנועה ובזיקה ישירות לגוף הזה. המועצה צריכה להחליט על הקמת הנציבות לפניות חברי קיבוצים. היא צריכה להיות זו המוסמכת על המתכונת הסופית של הפעולה, מי יעמוד בראש הנציבות הזאת וכיו"ב. הנציבות תמלא את תפקידה לא במקום המחלקה המשפטית, לא במקום מחלקת הביקורת ולא במקום שום מחלקה אחרת. דני וואלה בקש שהמועצה תאמץ את ההצעה הזאת ותכליל אותה בתוכנית העבודה של שנת 2007.

 

פאולה גלוזמן (עין דור), רכזת מח' התרבות בתנועה הקיבוצית: שמחה על כך שבתוכנית העבודה של התנועה הקיבוצית, יש דגש על צמיחה דמוגרפית ובניית הקהילה הקיבוצית, תוך החזרת הביטחון והאמון של החברים ברעיון הקיבוצי. קובלת על כך שלא מוצאת בתוך התוכניות הרבות והמבורכות יותר מדי פיתוח של הרעיון הקיבוצי, או של הקהילתיות הקיבוצית. בלי גאוות היחידה ובלי הרצון לרצות לקיים ולפתח את התרבות המשותפת ואת הערכים הקהילתיים, לא ניתן לקיים קיבוץ. אם תיסגר פעילות התרבות בתנועה, ספק אם בכלל יהיה לה המשך בקיבוצים. המועצה האזורית איננה משמשת בבחינת תחליף. המועצה מפתחת אזור, ישובים. היא איננה שמה לעצמה למטרה לקדם את עניין הקהילה הקיבוצית. אני רוצה לבקש מהיושבת ראש שיצביעו על ההצעה הבאה: להטיל על המזכירות להביא בתוך פרק זמן של חודשיים מהיום, תוכנית מפורטת על הדרכים שבהן התנועה מתכוונת לפתח את הרעיון של בינוי הקהילתי.

 

אהרון ידלין (חצרים) : הודה למזכירי התנועה ולראשי המחלקות על החומר המפורט שהוכן לקראת המועצה. הוא גם הציע כי להבא רצוי היה גם לדאוג לתמצית כתובה, כזו שתכנס לעלונים של הקיבוצים. החברים בקיבוצים לא יודעים ולא חווים את הפעילות התנועתית ואת היכולת להסתייע בפעילות הזאת. לדעתו, תוכנית העבודה צריכה לעסוק בחוט המשולש: ערכיות, רווחיות ומשימתיות. התנועה כיום היא תנועה פלורליסטית. יש שוני בין קיבוצים שיתופיים לקיבוצים מתחדשים ויש גם הרבה גווני ביניים. שמח שהמנהיגות התנועתית הקיימת כיום, לא מאמצת שום תיאוריה דטרמיניסטית, שנגזר על הקיבוץ לעבור מן העולם. צריך לעשות כול מה שאפשר כדי להציל את הקיבוץ השיתופי. זה מאבק קשה מאוד על רוח האדם ועל אמונתו. חשוב שלאורך ימים יישארו עשרות קיבוצים ששומרים על הקופה המשותפת ועל הסולידאריות המלאה ולא מפריטים לא רכוש יצרני ולא רכוש צרכני. הדבר השני, צריך לסתום חורים ברשת הביטחון, מה שקוראים תקנות הסיווג. הפער בקיבוצים משתנים הוא לא רק בהכנסות, אלא גם ברמת הדיור. יש תנופת בנייה אדירה בקיבוצים, מכספים פרטיים. הפער הוא גם במכוניות, בנסיעות לחו"ל. הפער הוא ביכולת בעזרה לבנים. צריך לדאוג שהפער הזה יצטמצם ושלא יהיה עוני בקיבוצינו. הדבר השלישי, בעניין הערכי זה לחזק באמת את הזיקה התנועתית של כול הקיבוצים, ללא הבדל אורח חיים ואמונה. צריך לעבוד על הסדר פרטני מהיר לקיבוצים חלשים, לחזק את העזרה ההדדית על ידי אימוץ. אני בעד מס פרוגרסיבי מתון, בתנאי שבאמת הקיבוצים המשתנים ישמרו על הערבות ההדדית המתחייבת. לעניין של משימתיות, מאוד מדבר ללבי הרעיון להקים את מערכת החינוך שלנו כזרם חינוכי נוסף. אתם יודעים בוודאי שהיום קיימים זרמים בחינוך, יש חינוך ממלכתי, יש חינוך ממלכתי דתי, יש חינוך חרדי אשכנזי, יש חינוך חרדי ספרדי, יש חינוך ערבי וחשוב גם לשמור על חינוך התיישבותי, להציל את המנהל ההתיישבותי כמסגרת ארגונית ולבנות רשת חינוך שבנויה על בתי הספר האזוריים, על מכללות אזוריות, על הכשרת המורים בסמינרים הקיבוציים ועל תנועות הנוער. על רקע כול המערכות האלה, חשוב שהמעורבות שלנו בחברה הישראלית תתבטא בהקמת רשת חינוך נוספת שתקרין על סביבותיה. לאחרונה היות ואני מייחס חשיבות למילים וניסוחים, הייתי רוצה קצת לשנות את חזון התנועה הקיבוצית ולהתחיל בזה שהתנועה הקיבוצית כתנועה הציונית להתיישבות שיתופית תפעל לחיזוק מדינת ישראל ולמעורבות פעילה בחברה הישראלית, להתחיל מזה שאנחנו תורמים לכלל. אחר כך תבוא הפיסקה לקדם את רווחת כלל קיבוציה וחבריה ותעשה למען צמיחתם הכללית, דמוגרפית והחברתית תרבותית ואז היות והעברתי את המעורבות ואת חיזוק המדינה לראשית הקטע, תפעל לחיזוק הקהילה הקיבוצית מבית על בסיס ערבות הדדית, סולידאריות ושוויון ערך האדם.

 

תמר שלווי (בארי) : התרשמתי מהסקירות ואני מקווה שאת חלקן ניתן יהיה גם להגשים. אני רוצה שוב לעלות את עניין המבוגרים בקיבוצים. מזכירות התנועה הקיבוצית חייבת להתערב בזה. צריך באמת ללכת על אי הגדלת הפערים בשכר, בקיבוצים המופרטים. זו צריכה להיות המשימה המרכזית והעיקרית של התנועה הקיבוצית. שלא תהיה שכבת עניים בתנועה הקיבוצית. ובקשר לאגף המשימות. אני לא יודעת בדיוק מי מאשר ולפי מה פועל אגף המשימות. האם באמת התנועה הקיבוצית, המזכירים יחד עם יואל, באמת יושבים לראות מה ראשון ומה אחרון? אתמול הייתה כתבה בעיתון, בקשר לנטיעות עצי זית בט"ו בשבט. על ידי הפעילות הזו אנחנו מסתכסכים ומסכסכים בין הערבים לבין יהודה ושומרון וכך הלאה. האם זה תפקידנו? מי והיכן נקבע שאנחנו צריכים להיות מעורבים בזה? למה אנחנו צריכים פה להיות בין לבין? הדבר אינו מקובל עלי. אנחנו חייבים לחשוב מלכתחילה במה אנחנו כן עוסקים ובמה לא.

 

דוד דרומולביץ (רמת רחל): מצטרף לברכות על פעילות התנועה בכלל ועל אגף המשימות בפרט. הוצגה פה מערכת מאוד ענפה של פעילות, עם הרבה חזון ועם הרבה עשייה. אך לא יתכן שלא התקיים קודם לכן שום דיון בקיבוצי כמו גם בהרבה קיבוצים אחרים, על תוכנית העבודה של תנועתנו. מציע שאגף הרכזים ייקח על עצמו לוודא שכול קיבוץ יקיים דיון על התוכנית הזאת. נציג/ציר קיבוץ לא יוכל לקחת חלק בהצבעה המועצתית, אם העניין לא נדון ולא אושר תחילה בקיבוצו הוא. זו לא "תוכנית כבקשתך" של 150 חברי מועצה. זאת תוכנית מחייבת של התנועה הקיבוצית. לא יתכן שלא התקיימו על זה דיונים בקיבוצים, אנחנו נבוא לפה, נאשר דברים וחברינו ב"בית" כלל לא ידעו על ההתכנסות ועל מה שדיברו ודנו בה. מציע זאת כהצעה לסדר.

 

אלישע שפירא (עין השופט): החלק החזק במסמך שהוגש לנו הוא הגדרת המטרות. הטקסט הוא מצוין. נוסחו מטרות טובות בצורה נכונה ותוך מתן דגש על הדברים החשובים. החלק הבעייתי יותר, עליו לא דובר כמעט היום, הוא יכולת הביצוע. יכולת הביצוע קשורה למשאבים וקשורה ליכולות הכוללות של המערכת הזו, לבצע את היעדים שהיא עצמה כתבה. אני קובע, מתוך היכרותי המחודשת עכשיו עם בית התנועה, שאין אף סעיף ואין אף אגף ואף מחלקה שבמשאבים הנתונים להם בתקציב התנועה, יכולים לבצע על הצד היותר טוב את כול מה שכתוב כאן. כדי שתהיה אפשרות להשפיע על התכנים ועל מהות הפעילות התנועתית, יש צורך במשאבים. הנה לדוגמא: רוב הקיבוצים שלנו לא מסוגלים היום לבנות שיכון. יש חסמים שלרוב הקיבוצים הם חסמים בלתי עבירים. כדי לקבל היום הלוואת משכנתה מבנק לקיבוץ, יש בדרך מסלול ייסורים של חסמים כמעט בלתי עבירים. האם זה לא מצדיק שיהיה מישהו בתנועה שיעסוק בנושא במשרה מלאה, בשביל 250 קיבוצים, כדי לפתוח את הפקקים הללו? דוגמא נוספת נוגעת לחינוך הבלתי פורמאלי. הוצגו פה מטרות מאוד יפות. אבל חלק מהגופים שעושים היום את החינוך הבלתי פורמאלי בפועל, תנועות הבוגרים והקבוצות השיתופיות, מוגבלות מאוד במשאבים. לפעמים, עשרת אלפים או חמישים אלף שקל קובעים אם הם יוכלו לפעול או לא יוכלו לפעול. צריך יותר משאבים. בתקציב המוצע חסרים עדיין שבעה מיליון שקל במקורות. אני מאמין מאוד ביכולתנו המשותפת וברצונם של המזכירים ושל כול מי שיהיה שותף לגייס את המקורות הללו. צריך לרתום לזה את התאגידים השונים ואת הארגונים האזוריים וכול מקור אפשרי, כדי להשלים את החסר. צריך גם תקציב יותר גדול כדי לעשות את הדברים המינימאליים האלמנטאריים שדובר עליהם. צריך להגדיל גם את המקורות וצריך גם להגדיל את המס מהחברים. רכז האזור המוכשר ביותר אינו יכול לפעול ביעילות מול ארבעים חמישים קיבוצים. אין לו את הזמן ולא את תשומת הלב, כדי לתפור את התפרים העדינים האלו. מי שצריך ללוות חמישים קיבוצים הוא כמעט לא מלווה אף אחד באופן משמעותי. היות וזאת קריאה ראשונה, אני לא מציע כרגע הצעות, אני רק אומר: בתקציב הזה חסרים שבעה מיליון שקל. צריך לעבוד קשה מאוד כדי שנגייס את השבעה מיליון שקל. צריך לחתור להגדלתו וצריך גם לקחת בחשבון, שחלק מהעניין הוא שכול חבר יצטרך לשלם קצת יותר מס תנועה.

 

המזכירים התייחסו תחילה להצעתו של דני וואלה. הם קראו לו לפעול על פי הנוהל הקיים להעלאת נושא על סדר היום של המועצה: דיון בקיבוץ של המציע, שמטרתו להביא הצעה מגובשת למזכירות התנועה. מזכירות התנועה תדון בזה ותביא את המלצותיה בנדון למועצת התנועה.

 

המזכירים התקוממו על אמירתו של אחד הצירים שטען כי בעיניו, הקיבוץ המתחדש כבר לא קיבוץ. לדבריהם, תקנות הסיווג הגדירו את הקיבוץ המתחדש, את הקיבוץ השיתופי ואת הקיבוץ העירוני. קיבוץ יהיה קיבוץ כל עוד ימשיך לשמור על ערכי הליבה: ערבות הדדית, סולידאריות, מרווח מינימלי של פערים בין חברים, הזדקנות מכובדת של הקשיש והגמלאי. אלו הדברים שמוגדרים במופרש בתקנות הסיווג. את אלו אנחנו לוקחים עמנו לקיבוצים שבהם אנו מקיימים ביקורים שבועיים של ציוותי ההיגוי של מזכירות התנועה. בכל קיבוץ אנו שואלים ולא מרפים, בנושאי הערבות ההדדית, בנושאי הפערים.

 

באשר להצעתו של אהרון ידלין, לשנות את סדר המשפטים ב"חזון התנועה הקיבוצית", זה מקובל עלינו. "התנועה הקיבוצית כתנועה ציונית התיישבות שיתופית תפעל לחיזוק מדינת ישראל ולמעורבות פעילה בחברה הישראלית תקדם את רווחת קיבוציה וחבריה ותעשה למען צמיחתם הכלכלית דמוקרטית והחברתית תרבותית, ותפעל לחיזוק הקהילה הקיבוצית מבית על בסיס ערבות הדדית סולידאריות ושוויון ערך האדם". אנו מציעים למועצה לאמץ את הניסוח של אהרון.

 

נושא הצמיחה הדמוגרפית הוא מאוד משמעותי בקיבוצים. לכן הוא מופיע במקום מרכזי בתוכנית העבודה של התנועה. אבל ברור לנו שלא תוכל להיות צמיחה דמוגרפית בלי בנייה ולא תוכל להיות בנייה בלי יצירת תשתיות. יש לנו כיום חסרים בתשתיות בקיבוצים, בהיקף ובסדר גודל העולה על שני מיליארד שקל: ביוב, מים, חשמל, קיטור, דרכי גישה ומדרכות וכיו"ב. ישבנו לאחרונה עם שר האוצר. פעם ראשונה ששר האוצר הקים וועדת מנכ"לים, שתעסוק בנושא התשתיות בקיבוצים. הוועדה צריכה להגיש את מסקנותיה עד סוף אפריל שנה זו. אם התנועה הקיבוצית לא הייתה נרתמת לעזרת מספר קיבוצים כפי שהיא אכן נרתמת, אנו לא יודעים איך הקיבוצים האלה היו מתקיימים בכלל. יש לנו היום פחות מחמישים קיבוצים הזקוקים לסיוע התנועה, כדי להיחלץ ממצבם הקריטי. אנו עדיין עוסקים בצד הקיומי-שיקומי של חלק מהקיבוצים. נקווה להשלים את השלב הזה מהר ככל האפשר. אנו מציעים למועצה לאשר את התוכנית הזאת כתוכנית עבודה התנועתית לשנת 2007.

 

נשיאות המועצה העמידה להצבעה 2 הצעות החלטה:

 

הראשונה, מי 'בעד' להצביע היום על התוכנית? ללא מתנגדים אושרה ההצעה להצביע במועצה זו על אישור תוכנית העבודה של התנועה לשנת 2007, מבלי שהנושא יובא לדיון פעם נוספת, לקריאה שנייה.

 

בהצבעה השנייה שהתקיימה לאחריה, אישרה המועצה ברוב גדול ובהתנגדות של ציר אחד בלבד, את תוכנית העבודה התנועתית לשנת 2007.

 

ה. תקציב התנועה - 2007

 

המזכירים פתחו את הדיון בסעיף זה והציגו את תקציב 2007, בהשוואה לתקציב 2006. לדבריהם, מדובר על תקציב חדש לגמרי. בפעם הראשונה מוצג תקציב של התנועה הקיבוצית כולה. התקציב הקודם, 2006,הורכב בעבר משלושה תקציבים: תקציב התנועה הקיבוצית; תקציב הקיבוץ הארצי בנפרד, ותקציב התק"מ בנפרד. השניים האחרונים עסקו באותן הפעילויות הציבוריות הנפרדות של שתי התנועות, כל עוד אלו לא אוחדו. רוב תקציב התנועה בנוי על כוח אדם, אין כמעט תקציב לפעילות. חלק מחריגות 2006 נובעות מתקצוב לא נכון שלנו לתקנים שהוחלט עליהם. החלטנו על צמצום תקנים, אבל מאחר ואין לנו נוהג פיטורין, אז צריך היה לחכות עד שחלק מהפעילים יסיימו בפועל את תקופת הפעילות שלהם. תקציב 2007 נבנה כבר אחרי הקיצוץ בתקנים, אבל בפועל הקיצוץ יתבצע רק במהלך השנה ויסתיים רק לקראת סוף השנה. גירעון "ברית התנועה הקיבוצית" נובע בעיקר בסעיף: תזמורת. כל יתר הפעילויות: התיאטרון, להקת המחול, התיאטרון והגלריה - כל אלה מצליחים לשמור על איזון פלוס מינוס.יש בעיה עם התזמורת, אם כי צריך לומר פה שהיא זוכה להצלחות אומנותיות ומקצועיות בלתי רגילות, שמביאות הרבה כבוד לתנועה הקיבוצית. הגירעון קיים. צריך להתמודד אתו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו גירעונות כאלה. אנחנו כרגע במהלך, שיש לנו סיבה טובה להאמין שלקראת 2007 נצליח להביא גם את התזמורת לאיזון תקציבי. נושא גירעוני נוסף, הוא "בית ראשון למולדת". מדובר באחת הפעולות המוצלחות ביותר של התנועה הקיבוצית, ברמה הלאומית-ציבורית-החינוכית. היו לנו כול השנים בעיות מול הממשלה בעניין הזה. במובנים רבים אנחנו היינו צריכים לממן כול הזמן את הפיגור הגדול מאוד בתשלומי הממשלה והסוכנות היהודית. לצערנו, חל בשנה החולפת שינוי בהתנהלות של משרד הקליטה בעניין הזה. הם לא מוכנים יותר לשלם עבור ניהול הפרויקט. לכן, נוצר לנו השנה פה גירעון של 479 אלף שקל. כדי לא למצוא את עצמנו עוד פעם במצב הזה, החלטנו מצד אחד, שלא לסגור את הפרויקט, כי יש לנו מחויבות גדולה מאוד. מצד שני, להעביר את הניהול החל מ-2007, לסוכנות היהודית. התנועה תלווה מה שאפשר ללוות, אבל מי שיהיה אחראי -תקציבית - על הפרויקט זו תהיה הסוכנות. אנו רוצים להודות לחגי מירום, גזבר הסוכנות היהודית. הוא היה אתנו כול הזמן במעבר הזה, עד לשלב שבו הסוכנות לקחה על עצמה את האחריות על הפרויקט. יש לנו עוד מאבק עם משרד הקליטה לקבל את הכספים שהם חייבים לנו מן השנה האחרונה. מה שנצליח - נצליח.

 

תקציב 2007 הוא תקציב ראשון הכולל גם את תקציבי תנועות האם. מהיום הזה אנחנו עוברים לתקציב חדש, שבו אנחנו מציגים את הכול בתוך תקציב אחד ומאוחד. מועצת התנועה הקיבוצית צריכה לאשר היום את התקציב של כלל פעילויות התנועה הקיבוצית. עדיין לא השלמנו לגמרי את תהליך איחוד הנכסים. אך עם זאת, היה לנו חשוב מאוד לבוא ולהציג בפניכם - כבר בראשית השנה - תקציב שכולל את כול פעילויות התנועה הקיבוצית. בסך הכל מדובר בתקציב המשך של 2006, עם שינויים כאלה ואחרים של צמצומים פה ושם, שאליו אנו מצרפים את שני התקציבים, זה שהיה בתק"מ ומה שהיה בקיבוץ הארצי. להזכירכם, תקציבי הקיבוץ הארצי והתק"מ בנויים משני חלקים, בכל אחד מהשניים ישנם תקציבים ייעודיים לפעילות הציבורית של כל אחת מהתנועות לשעבר. חשוב שנזכיר לעצמנו להזכיר שבהחלטת וועידה (כפר בלום, נוב' 2006), החלטנו שאנחנו לא פוגעים בפעילויות האלה. יתרה על כך, אנחנו מבטיחים את הפעילויות האלה לעשר שנים הבאות: מה שהקיבוץ הארצי נתן לגופים הציבוריים שלו הוא יעביר להם את ההקצבה דרך התנועה הקיבוצית, וכנ"ל גם לגבי הפעילות הציבורית של התק"ם. הדבר השני הוא הנהלות החשבונות, מחלקות הרכב. בתחומים אלו יהיו שינויים בחודשים הקרובים, כפועל יוצא של איחוד המחלקות והפעילויות.

 

כאמור, תקציב 2007 הוא המשך לתקציב 2006. ייקח לנו עוד כמה חודשים להשלים את התהליכים ולאחד את המחלקות. אנחנו מציגים תקציב כפי שהוא, בידיעה שעדיין יהיו שינויים במהלך השנה, לא רק במקורות אלא גם בשימושים. מראש קיבלנו החלטה מקדמית, שהשנה באופן יוצא מן הכלל נעשה את הקריאה השנייה באמצע השנה. ביוני-יולי 2007. אנו רוצים להביא במועד זה את הדיון על התקציב פעם שנייה - מקורות ושימושים. אנחנו עדיין בתהליך של בנייה של התקציב של תנועה הקיבוצית הכוללת, גם ברמת השימושים וגם ברמת המקורות. אנחנו היום רוצים לצאת לדרך. יש עוד שאלות רבות ולא הכול עדיין סגור וברור. אבל, הכל רשום, כול מה שצריך להיבדק ייבדק. איפה שצריך לאחד ולצמצם תקציבים - זה יעשה במהלך החודשים הקרובים. איפה שצריך לגייס מקורות - נגייס אותם. נתייצב פה עוד פעם ביולי ונציג את התקציב המעודכן, אחרי שסיימנו את כול המהלך ההיסטורי הזה של איחוד הנכסים והתקציבים של התנועה הקיבוצית.

 

בעקבות מבנה התקציב השנה, מוצעת גם שיטה שונה לתשלום מס התנועה. שיטת הדרוג שהייתה נהוגה בשנת 2006 תבוטל. השיטה השנה תהייה תשלום לפי מספר חברים ומועמדים במקום. הסכום לחבר ומועמד במקום הנו 450 ₪. אנחנו צריכים עדיין לעשות התאמות חשבוניות, כדי להבטיח שכול המערכת עובדת בצורה אחידה. החישוב יהיה לפי מספר החברים והמועמדים במקום, כפי שמופיעים במאזנים של הקיבוצים. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו מתווכחים עם כול קיבוץ על חבר לפה וחבר לשם. כול מי שנמצא בקיבוץ בחזקת חבר או מועמד הוא - לצורך חישוב המס - חלק מהחישוב.

 

כול תקציב פעילויות התנועה הקיבוצית ל-2007 עומד על 30,779,000. לגבי המקורות, המסים של התנועות אנחנו רושמים אותם 18 מיליון. שימו לב, אם גובים 100% מסים זה 21 מיליון שקל בשנה, לעומת זה אנחנו יודעים שב-2006 גבו רק 16 מיליון שקל בשנה. אתם זוכרים שגם עברנו השנה לגביית מס חדשה, דרך הארגונים. אנחנו בהחלט בונים על זאת ומצפים שזה יעזור בגביית המס. אם לא נדע לגבות את המס, לא נוכל להוציא משכורות לפעילים ולפעילויות. אנו צריכים להבטיח לגבות מס בצורה מסודרת, כדי שכול תשיעי לחודש נוכל להוציא משכורות לכול הפעילים. זאת ניתן לעשות רק דרך הארגונים. זה שונה לגמרי אם עושים את זה מול תשעה ארגונים, שמשלמים בשם כול הקיבוצים ומתחשבנים אתם מאשר לקיים התחשבנות פרטנית מול 250 גזברים כול חודש מחדש. אנו מקווים שבסופו של דבר, כול הקיבוצים יבינו שאם הם רוצים שהמערכת התנועתית תעבוד, תשלום המס יצטרך לעבוד דרך הארגונים. לכן, חשוב לחזור ולהדגיש. עומד בפנינו עכשיו מבחן אמיתי, מרגע שעברנו למשכורות. אם לא נדע לגבות את המס ולא יהיה לנו מקורות, אנחנו נסגור פעילויות, כי לא יהיה לנו איך לשלם את המשכורות האלה. סיכמנו לכתוב 18 מיליון, אנחנו רוצים להגיע ל-21 מיליון, אבל צריך להיזהר שלא נגיע שוב בטעות ל-16 מיליון. בכותרת: "מקורות חיצוניים", הכוונה היא למקורות חיצוניים שיש לנו בפועל. אנחנו יוצאים לשנה חדשה כשחסרים לנו בעין 6,779,000 ש"ח. החדשות הטובות - להערכתנו - וזה התהליך החיובי של איחוד כול הנכסים והפעילויות והתקציבים - פעם ראשונה שמדובר פה על הסכום האמיתי. שתי התנועות בשנים האחרונות אכלו נכסים, כי לא ידעו לגייס את כול המקורות ורצו מאד לשמור על התקציבים. את השלב החדש אנחנו רואים כסוג של תהליך הבראה. לשים את הדברים כפי שהם, בשקיפות מרבית. אנחנו לא רוצים ולא מתכוונים לאכול יותר את הנכסים שלנו. כדי לקיים את הפעילות היום, חסרים לנו 6.7 מיליון שקל. לכן קבענו, שיוקם צוות ציבורי, שיכלול אנשי ציבור בעלי ניסיון, גם עוסקים במערכות כלכליות. תפקידו של הצוות הציבורי יהיה לאתר מקורות. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של העצמת נכסים, כך שניתן יהיה לקיים את הפעילות התנועתית.

 

 שימו לב לסעיף הפעילות הציבורית של התק"מ והקיבוץ הארצי. פה יש את כול הפעילויות הציבוריות של התנועה הקיבוצית. זה צריך להיות מקור גאווה לכולנו. עד היום לא ראינו את זה, כי זה היה כאילו בתנועות האם. עסקנו בפעילויות האגפים. לא עסקנו בפעילות הציבורית של התנועה הקיבוצית. זאת הפעילות הציבורית של התנועה הקיבוצית. הקיבוץ הארצי מביא אתו פעילות בסך 7 מיליון שקל. התק"מ מביא אתו פעילות ציבורית של 4,800,000 סך הכול זה 11,800,000. צריך לדעת שמדובר פה על מספר ברזל כי אנחנו התחייבנו שלא לפגוע בפעילויות האלה אלא להשאיר אותם כפי שהם במשך 10 השנים הבאות. 40% מתקציב התנועה הקיבוצית מוקדש לפעילות ציבורית.

 

זאת שנה מאתגרת מאוד למזכירות התנועה הקיבוצית. עלינו להבטיח את תהליך מיזוג הנכסים; את איחוד הנהלת החשבונות והגזברות; את המעבר למשכורות; את גביית המס בשיטה חדשה - כל זאת בשנה אחת. זאת מהפכה לא פשוטה, הן ברמה הארגונית והן ברמה המהותית. בעוד שבוע מוציאים את המשכורות בפעם הראשונה לפעילים. אנחנו רואים בזה תקציב מעבר מהבחינה הזאת שאנחנו באים ואומרים למועצה: ככה המזכירות רואה את הדברים. בואו נאשר את התקציב הזה כפי שהוא. אנחנו מודעים לקשיים שיש בו ברמת המקורות. היו לנו לא מעט פניות לדיון בנושא המס הפרוגרסיבי. הצוות המקצועי שידון בנושא גיוס מקורות נוספים, ידון גם בהצעה הזאת. אנחנו נתמודד עם כול השאלות גיוס מקורות נוספים וזה יגיע לפה, למועצה. אנחנו נציג פעם נוספת, ביוני יולי ש.ז. את התקציב עם המקורות ועם השימושים וההתאמות שיהיו בניהם. כי ברור לנו שבסופו של דבר, תקציב 2007, למרות כול המהפכות חייב להיות תקציב מאוזן וככה נציג אותו בסופו של דבר.

 

יעל גרנות (שובל): למרות ההערה של המזכירים, בנושא המס הפרוגרסיבי, אני מבקשת לעלות את הנושא בצורה מסודרת על סדר יומה של המועצה. אנחנו, יעל גרנות ועזרא רבין (געש), פנינו במכתב למזכירי התנועה, בהמשך לדיונים במועצות הקודמות בהן העלנו את נושא המעבר למיסוי תנועתי פרוגרסיבי. התשובה שקיבלנו התייחסה לנושא הקמת הצוות להרחבת המקורות הכספיים של התנעה. אנחנו רואים את התשובה הזאת ככללית מדי. אנחנו מציעים לצרף הצעה על הקמת צוות מיוחד שיכין הצעה לדיון ספציפי על מעבר למיסוי פרוגרסיבי ודרכי יישומו. על הצוות יהיה להביא את הצעתו תוך שלושה חודשים למועצה. אנחנו מבקשים שהסעיף הזה יובא להצבעה יחד עם התקציב.

 

גיל לבני (ראש הניקרה): מי לידי יערוב שבשנה הבאה לא תציגו כאן על הלוח גירעון של 10% בביצוע התקציב ? אני רואה בסיכום של שנת 2006 דבר חמור. הפרש של 10% בביצוע התקציב, הוא דבר שהיה צריך להתריע עליו מזמן. אני שואל, איפה הייתה וועדת תקציב? מה עושה בכלל וועדת תקציב? האם היא רק דנה בבקשות ומעצבת את תקציב הקיים? או שהיא גם עוקבת אחרי ביצוע התקציב? ואם היא עוקבת אחרי ביצוע התקציב, תפקידה היה להתריע אחרי שלושה חודשים, אחרי תשעה חודשים. פה מתפתח מצב חמור. אם זה יקרה בשנה הבאה, זה יהיה עוד יותר חמור. צריך לקחת את זה לתשומת לב.

 

הנרי אלקסלסי (עין השופט): מוכן לדון בנושא ב"קריאה ראשונה" ולבד שעד מועד קיום "הקריאה השניה", יבואו וישוחחו עם הנוגעים בדבר, גם באשר להקצבה ל"צוותא" וגם בתוקף תפקידו כרכז המחלקה הרעיונית-פוליטית של הקיבוץ הארצי. זאת בקשתו.

 

אלישע שפירא (עין השופט): אמירה אחת למען הגילוי הנאות. תוכנית העבודה של המטה השיתופי דורשת תקציב כפול ממה שהופיע כאן. המטה שיתופי, מתוך תחושת שותפות בתנועה, לא מתכוון לגייס את הכספים האלה מהקבוצים השיתופיים בנפרד. אנחנו חושבים שגיוס כספים בנפרד הוא דבר שאיננו אפשרי בתוך תנועה אחת. דברנו עם המזכירים וקיבלנו אחריות משותפת למצוא את המקורות שיהיו נחוצים. אני רוצה לחזור דווקא לאותו דיון שפתחתי אותו בדברים קודם. אין ספק שהתנועה עוסקת בדברים חשובים. לטעמי צריך לעסוק עוד יותר, בהיקפים ובעוצמות יותר גדולות מכפי שעסקנו בזה בשנים האחרונות. הדברים החשובים שהמזכירים דיברו עליהם קודם, הם חשובים לעין ערוך וצריך לעסוק בהם. אני מציע דבר מאוד פשוט, להגיד שזה לא נכון שאין כסף משום שרוב הקיבוצים, כולל הקיבוץ שלי, נמצאים היום במצב אחר ממה שהם היו לפני עשר שנים. רוב הקיבוצים יכולים לשלם יותר. זה רק מאבק מנהיגותי על סדר עדיפויות. אני יחד עם המזכירים, נעשה כול מה שצריך כדי שסדר העדיפויות הזה יחדור גם למשקי הקיבוצים, וגם לארגונים האזוריים. כאשר קיבוצים היו במצוקה רבה מאוד, התנועה התגייסה והמשאבים באו מהארגונים האזוריים. צריך אומץ להופיע בפני הקיבוצים ולומר להם: הדברים האלו חשובים והם יעלו לנו יותר. אני מסכים מאוד עם מי שאומר שזה צריך להכיל מרכיב פרוגרסיבי במיסוי. אבל זאת התמודדות. מנהיגות לא צריכה רק לשרת ולהקל ולעשות טוב לקיבוצים. היא גם צריכה להיות מסוגלת לתבוע, מכולנו, מעצמנו. צריך ללכת לארגונים האזוריים ולגייס ולתאגידים השונים ולגייס מהם הרבה יותר מכפי שהם משתתפים עד היום.

 

אמציה רייז (עין המפרץ): שלוש הערות. האחת, קשורה להצגה הלא מחמיאה של אי-גביית מסים ב-2006, ואי גבייה מתוכננת ב-2007. צריכה להיות החלטה ברורה הקובעת, שתוך שלושה חודשים יוצג למועצה מה עשו בנושא הגבייה בעבר. מזכירות התנועה חייבת לבוא עם אמירה ברורה ובשקיפות המתאימה בנושא כאוב זה. שנית, בנו תקציב, אבל לא הראו אותו לכל הנוגעים בדבר. ביקשנו – החברים העוסקים בתחום הקואופרציה - תקציב קטן מאוד. אני מקווה שהוא נכלל בתוך פעילות המזכירים. לא קיבלנו תשובה. הנושא השלישי נוגע לאותם גופים חיצוניים שעובדים בהם פעילים של התנועה הקיבוצית. בפועל, הם גם כפופים להסדר החדש של תשלום השכר, שמעלה את העלות שלהם בעוד 15%. לא יכול להיות שינחיתו על אלה עלייה של 15% מראשון לחודש לראשון לחודש. צריך להיות ברור שלפחות לתקופה של רבעון, שלושה חודשים, התנועה נותנת כתקופת גישור לאותם גופים בין אם זה תנועות נוער, או בין אם זה אחרים שהם צריכים לשאת בעלויות גבוהות של 15% לעומת מה שהיה עד כה ולא תכננו את המקורות שלהם לפי זה. אנחנו לא יכולים להמציא מקורות מעכשיו לעכשיו מתוך הכיס. אני קורא להטיל על התנועה לממן את תקופת הגישור הזאת. אין מישהו אחר, אי אפשר להתנהל בצורה הזאת שמעכשיו לעכשיו מודיעים זהו. אנחנו יודעים שצריך לגייס את המקורות ואנחנו יודעים שצריך להתאמץ בשביל זה.

 

אפרים רוזן (שריד): יש קושי גדול מאוד לאשר תקציב עם גירעון של 20% או 7 מיליון שקל. אם המזכירים הציגו את זה פה, כנראה שיש להם מקורות שהם מעריכים שהם יוכלו לגייס. אני רוצה להעיר על נושא אחד וזה הנושא של שיוך דירות. יש תקציב המיועד לצוות שיוך דירות. מכיוון שאני עוסק בנושא הזה בקיבוץ שלי, להערכתי אנחנו לא הולכים לשיוך דירות. אולי אנחנו הולכים לתסבוכות, שאני לא יודע איך נצא מהן. אפשר שזו בכייה לדורות. אנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית? שיוך דירות משמעותו, שחלק מהדירות הם לא של הקיבוץ יותר. אתם מדברים על צמיחה, על בנייה? איפה נקלוט? אצלי בקיבוץ חלק מהדירות מהיום הקובע הם כבר לא שלנו. כול הדירות תפוסות. איפה נקלוט? אני לא יודע מה עמדת התנועה. אני מצפה שתהיה איזה התייחסות לנושא הזה. אם מדברים על צמיחה דמוגרפית, זה אנטי צמיחה דמוגרפית בגדול ובעליל.

 

אימרי רון (משמר העמק): המספרים שהוצגו פה מבטאים משבר בלתי רגיל. מוכרחים לטפל בו בצורה הרבה יותר יסודית. פוטנציאל הגירעון בתקציב שהוצג פה הוא הרבה יותר גדול מה-6,700,000, שלא יודעים עדיין מאיפה ניקח את המקור עליהם. חושבים שהגבייה תשתפר דרך ארגוני הקניות. כלל לא בטוח שאכן זה מה שיקרה בפועל. אם אין אמון לא משלמים עכשיו וגם הלאה לא ישלמו. פוטנציאל הגירעון של התקציב הזה הוא כמעט שליש ממנו. לכן זהו משבר קשה, אלא אם כן חוזרים לקיבוצים ומבקשים מהם אישור, הסכמה ותמיכה לתקציב האמיתי שאותו רוצים וצריכים, כדי לבצע את המשימות שהתנועה מתחייבת לבצע. חברי הקיבוצים צריכים לחדש את האמון בתנועה ולומר: אנחנו מוכנים לשים על תוכנית העבודה המוצעת גם יותר כסף, אם זה מה שנידרש. וודאי שצריך לעשות את זה באופן פרוגרסיבי. רוב הקיבוצים בתנועה הם כיום במצב יותר טוב ממה שהם היו לפני עשר שנים. המס צריך להיות פרוגרסיבי. צריך לקבל על כך את ההסכמה של הקיבוצים. אם רוב הקיבוצים יגידו שהם לא רוצים לתקצב את הנוער העובד וגם לא את השומר הצעיר אז הם לא יתקצבו. אני מאמין שהם כן יגידו שחשוב מאוד לקיים את תנועות הנוער. הם יגידו שחשוב לקיים עוד דברים שהתנועה עושה. אם לא נעשה זאת ולא נקבל את הפידבק והאמון של הקיבוצים, אי אפשר יהיה לקיים את התקציב. אני מציע,לכן, להיערך היערכות לגמרי אחרת ובתוך חצי שנה לכנס מועצה נוספת, כדי שאז נראה היכן אנחנו נמצאים.

 

מוטל בוגומולסקי (מסילות), גזבר התנועה הקיבוצית: מי שאומר שלחברים אין אמון בפעילויות שעושה התנועה, שקודם כול אחד יסתכל על עצמו ועל קיבוצו ורק לאחר מכן יבוא להגיד לנו מה אנחנו צריכים לעשות. התנועה איננה משטרה. היא מתקשה לעמוד מול גזבר קיבוץ שמודיע חד-משמעית שהוא לא מתכוון לשלם את מסי התנועה. מה נעשה? נהרוג אותו? נחרים את הרכב שלו?? אין מדובר כאן רק על אידיאולוגיה. צריך לבקר פיזית כול קיבוץ, צריך לשבת עם ההנהגות ולשכנע. אך מה לעשות כאשר ישנם חברים כאן, באולם הזה, שבמקום לעזור לנו בקיבוצם הם נגדנו. כול הקיבוצים שחייבים לתנועה כסף - כולל תאגידים - חייבים לסגור את החשבונות. אין ולא יהיו מחיקות של חובות מן העבר. אנחנו מצליחים היום לגבות 70%-75% מכלל המס התנועתי. היעד - להגיע לגבייה מעל 90%. אתם, החברים שנמצאים פה, אתם צריכים להיות השליחים שחוזרים בחזרה הביתה, לבדוק האם קיבוצכם אכן השלים את חובותיו לתנועה. בעוד חצי שנה נבוא לכאן וניתן דו"ח - מה עשינו ומה לא עשינו. החוכמה היא לעשות עכשיו ולא לבוא והתנצל ולתרץ אחר כך.

 

אבי אובנטל (עברון): כחבר קיבוץ עברון, אני גאה להיות חבר בתנועה הקיבוצית. אני רואה לנכון לציין את חשיבות התנועה הקיבוצית ולקוות שתמשיך לפעול בעתיד כפי שהיא פועלת כיום. היא עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל. על כך צריך לבוא ולהגיד מילים של תודה לתנועה ולפעילים שעושים ימים כלילות, כדי לקדם את חברי הקיבוצים. בהמשך לסקירת המזכירים, רציתי לברר: מהי היחס בתקציב, בין מרכיבי שכר הפעילים לבין התקציב המיועד לפעילויות. למיטב הבנתי, עניין זה צריך להיות רשום ומובהר בעת שמגישים לאישור את תקציב התנועה. נכון יהיה לפרסם את הנתונים האלה. ולעניין המס התנועתי. אני סבור שאסור לנו לפגוע במסים האלו. אני אפילו מסכים עם אלישע, שאולי כדאי היה להעלות את המסים. אבל, קודם צריך לטפל בסרבנים. אני רוצה לדעת מי הם הסרבנים. צריך להוציא רשימה ולדעת בדיוק במי מדובר. לא ייתכן להסכים שיתקיים מצב כזה. אני חרד מפני מצב שיש תקציב, אך המקורות עדיין לא מושלמים. זה מאוד מטריד. אם יש פחות "מקורות" מ"שימושים", זה צריך להדליק פה נורה אדומה. אני מבקש שמזכירי התנועה יידעו אותנו כל רבעון על מה שקורה. אם יש חריגה, צריך לעצור ולהחליט היכן ממשיכים ועל מה עוצרים. נצטרך - ביחד - לקבוע מהם סדרי עדיפויות, בהתחשב בתקציב.

 

המזכירים סיכמו את הדיון: אנחנו בשנה מאוד מיוחדת. ברגע שהחלטנו על מיזוג תנועות עמדו בפנינו שתי אפשרויות. האחת, לאט לאט. לא מתקדמים טרם שהכל הסתדר. האפשרות השנייה - לרוץ קדימה ולעשות בדרך, בתנועה, "מקצה שיפורים". בחרנו לרוץ קדימה. אחרת, תהליך המיזוג ייקח עוד הרבה שנים. אנו צופים גירעון בתקציב, בסדר גודל של 10 מיליון. למרות זאת, אנחנו באים לכאן ומבקשים מכם לאשר את התקציב. אנחנו יודעים שנצטרך לגייס את הסכום הזה ואנו יודעים גם כיצד לעשות זאת, מבלי לדלל עוד את נכסי התנועה. "מכון החגים" פועל מזה שנה כעמותה נפרדת. תיאטרון הקיבוץ עובר לפעול תחת חסותו של סמינר הקיבוצים. להקת המחול הקיבוצית אינה גרעונית. היא מקבלת הקצבות חיצוניות. רק התזמורת הקאמרית הקיבוצית היא גרעונית. נכון להיום, אנחנו בטיפול אינטנסיבי עם שני גורמים האמורים לתמוך כספית, בהמשך קיומה של התזמורת. נגיע בקרוב למצב שגם בנושא התזמורת נהיה מסודרים. אסור לתנועה ערכית לפגוע בנכסי התרבות והרוח שלה. אנחנו תנועה שעוסקת בתשתיות, בבנייה אבל גם שומרת על נכסי התרבות והרוח שלה. אנחנו מקימים עכשיו צוות אנשי ציבור, שיסייע לנו בגיוס הסכום החסר שבו נקבנו קודם. אנחנו רוצים להקים קרן תנועתית קבועה, שתוכל לעזור ולסייע לכל מי שסימנו כראוי לכך: הגופים האמנותיים; תנועות הנוער; הקבוצות השיתופיות וכיו"ב. באלה לא נפגע. אנחנו לא ניתן ידינו לממש נכסי תנועה. אין דבר כזה. לכן גם הודעתנו על קיום דיון חצי שנתי. שם תיפרס התמונה כולה ושם נצטרך לקבל החלטות אמיצות, אם אכן נידרש לכך. באותם הדברים שהוועידה סיכמה עליהם לא נדון ולא נשנה, לפחות ל-10 השנים הבאות.

 

אנחנו בעד פעולה חד-משמעית מול קיבוצים שאינם משלמים מס. ישנם קיבוצים שחזרו לשלם מס. היינו שם בצוותי היגוי. סיפרנו להם מה התנועה עושה. והם חזרו לשלם את המס התנועתי. עדיין יש לנו 30% של קיבוצים שאינם משלמים מס. חובה לטפל בכך ברצינות ובנחישות. מי שרוצה להיות חבר בתנועה, צריך לרצות גם לשלם. לחילופין, מי שלא רוצה לשלם, לא יהיה שייך לתנועה. מי שלא רוצה להיות חבר, לא יכול לחיות על חשבון אחרים.

 

נכון להיום אנו בבעיה קשה. אין כסף לפעילויות. אנחנו משוכנעים כי בשנים הבאות הפעולה שלנו תצטרך להיות בהיקפים הרבה יותר גדולים מאלו של היום. בתקופת 'השינויים' נוצרו בעיות חדשות. תפקידה של התנועה לעורר את הדיונים, להימצא יותר בשטח. עליה לעמוד מול הממשלה. יש לנו הרבה בעיות עם הפקידות הבכירה במנהל מקרקעי ישראל ובמוסדות ממשלה אחרים. נצטרך תקציב גדול יותר ונצטרך גם ליצור כאן דעת קהל אוהדת לנו, כחלק מהעבודה שלנו. אנחנו בתהליך של מיזוג התנועות. אף אחד לא האמין שזה יתרחש בקצב הזה אחרי ועידת כפר בלום. אנחנו הולכים לאחד הנהלות חשבונות, לבחור גזבר אחד ולמזג את התנועות באופן מלא. לכן אמרנו: קריאה ראשונה היום וקריאה שניה בדיון החצי שנתי. הערה אחת על המס הפרוגרסיבי. אנו רוצים לבוא ולומר את זה בצורה הכנה ביותר. הנושא הוא חשוב וצריך לדון עליו. יש לנו היום בבת אחת כל כך הרבה נושאים לעסוק בהם – ועדיין לא הזכרנו את נושא "תנובה". אנחנו צריכים איזה שהוא פרק זמן להתמודד עם סוגייה מסובכת זו. לא יקרה שום דבר אם גם בעוד שמונה תשעה חודשים ניכנס לדיון הזה. אנחנו לא מסוגלים היום לעסוק בזה. בעוד חצי שנה זה יגיע להחלטת מועצה בצורה המכובדת, השקופה והדמוקרטית ביותר. אנו ממליצים לאשר את התקציב כפי שהוא מונח לפניכם ולקיים את הדיון המשלים בו עד בדיון החצי שנתי, לפי ההסברים שמסרנו קודם.

 

הוחלט:

§         המועצה מאשרת את תקציב התנועה לשנת 2007, כפי שהונח לפניה.

§         הקריאה השנייה תתקיים בעוד 6-7 חודשים, בעת הדיון החצי שנתי. האישור הסופי לתקציב 2007 ייעשה בגמר הדיון החצי-שנתי.

 

ברוב גדול של חברי המועצה אישרה המועצה את ההחלטה הנ"ל.

 

יו"ר הנשיאות הודיעה על נעילת הישיבה.



מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים