ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית - מושב 4 - ב-15.9.2005

ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית - מושב 4/2005 - ב-15.9.2005

 

ב"בית חומה" היסמין 1, רמת אפעל

 

 

ישבה בנשיאות המושב: מיכל ויינברג (מסילות) 

 

רשם: רן כוחן

 

 

על סדר היום:

אישור סדר היום ואישור פרוטוקול 3/2005

דו"ח מזכירים – בין מועצה למועצה

החלטה 979  - מידע עדכני.

מינויים – סול לביא (אלמוג) – רכזת "ועדת גיוס רחבה".

מסי התנועה – דיון ב"קריאה ראשונה"

בחירה ואישור צוות חיפוש לבחירת רכז אגף כלכלה.

השלמה לנשיאות המועצה.

 

 

1.    אישור סדר היום ואישור פרוטוקול 3/2005

 

סדר היום אושר פה אחד וללא מתנגדים.  פרוטוקול הישיבה הקודמת (3/2005) אושר פה אחד,  ללא הערות וללא מתנגדים.

 

 

2.    דו"ח מזכירי התנועה - בין מועצה למועצה

 

בתקופה האחרונה ליווינו את נושא ההתנתקות בחרדה רבה.  שמחים שההתנתקות בוצעה בהצלחה מרובה.  שולחים מכאן, בשם כולנו, ברכות לצה"ל ולכוחות הביטחון. עם כל הסכמתנו העקרונית לפינוי, אנו מבינים ללבם של המפונים. חלקם, לפחות, גילה רוממות רוח ראויה להערכה רבה. אנו רוצים להודות גם לאגף המשימות על פעילותם בסיוע בפינוי החממות. תודה על הפעילות הברוכה שנעשתה על ידם.

 

 יחד עם זאת, חייבים להביע  מעל במה זו את חוסר שביעות רצוננו מול ממשלת ישראל  ומשרד הביטחון, על אוזלת היד והציניות, בכל מה שנוגע להבטחות הרבות שניתנו, טרם ההתנתקות, ליישובי עוקף עזה. עד היום, למרות כל הטיפול, למרות כל הפגישות, 14 יישובים בעוקף עזה עדיין נותרו ללא מיגון וללא ציר  תנועה ביטחוני מסודר . המזכירים הוציאו מכתב חריף בנושא לראש הממשלה, עם העתקים לשר הביטחון. קראנו להם להתעשת ולהיכנס מיד לפעולה, כפי שהובטח. היישובים שלנו הם הגבול החי העומד אל נוכח רצועת עזה. הם עומדים כיום חשופים לחלוטין. אנו מקווים מאוד שהמכתב שיצא אתמול לראש הממשלה, יעשה את שלו, וכי גם ניפגש בהקדם עם שר הביטחון.

 

בנושא מיזוג התנועות, כפי שדיווחנו בעבר, גיורא מסד וחגי מירום, החלו בעבודתם. הם אוספים את הנתונים. אנחנו מקווים שתוך 4 חודשים הם יוכלו להביא הצעה שלמה, שאותה נוכל להביא למועצה. מדובר בהצעה למיזוג מלא של התנועות.

 

 ולנושא אחר. בימים האחרונים קיבלו מרכזי המשק בקיבוצים חוזר מטעם אגף הכלכלה בתנועה. החוזר מתייחס לפיתוח תשתיות בקיבוצים. אנו סבורים שיהיה זה מן הנכון לרכז את כל בעיות התשתית בקיבוצים ולהציגם כחבילה וכמקשה אחת בפני הממשלה. אנחנו מדברים על תשתיות בתוך היישוב: ביוב, מים, חשמל, תקשורת, קיטור, גז, מדרכות, מגרשי חנייה, כבישי גישה, לרבות הכנת התוכניות לכל אלה. מדובר כאן בעלויות בסדר גודל של בין 3 ל-4 מיליארד שקל. בלי הירתמות מסיבית של ממשלת ישראל, הקיבוצים הותיקים אינם יכולים לעמוד במשימה הזאת.

 

בעניין התקנה למימוש נכסים. כזכור לכם,  התחלנו לעבוד על תקנה זו לפני למעלה משנה, ביחד עם ישראל עוז, יו"ר המטה להסדר הקיבוצים. מסיבות מובנות היה חשוב לנו שהגורם הממלכתי יוביל את הנושא ולא התנועה הקיבוצית. המטה מייצג לא רק אותנו, אלא גם את הבנקים וגם את הממשלה.  הגענו לנוסח סופי של התקנה כבר לפני יותר מחצי שנה, אך מאז היא הוקפאה במשרד האוצר. שר האוצר הוא זה שאמור להביא אותה לאישורה של וועדת שרים לכלכלה שהוא גם  יושב בראשה.  וועדה זאת לא כונסה כבר 9 חודשים בערך, בכל התקופה האחרונה של שר האוצר, ביבי נתניהו, ולכן הנושא לא קודם.  עם כניסתו של  השר אהוד אולמרט לראשות המשרד, הדברים מתעוררים מחדש. יש לנו הבטחה בימים הקרובים וועדת השרים לכלכלה תתכנס וכי נוסח התקנה נמצא על סדר היום שלה וגם צפוי  שיאושר. צריך רק לקוות שזה  אכן יגיע לסדר היום וכי לא תצוץ בעיה כלשהי של הרגע האחרון. אנחנו שומרים על קשר עם כל הצדדים הנוגעים לעניין זה.  מדובר בתקנה שמסדירה את היכולת לממש נכסים שלנו, נכסים של כל קיבוצי התנועה ביחד. יש רשימה די משמעותית של נכסים כאלה. הרבה מהתאגידים הקיבוציים הם תאגידים קואופרטיביים.  במצב של היום, אין כל יכולת מימוש למניות של הקיבוצים בתאגידים הללו.  התקנה האמורה, מרגע שהיא תעבור בממשלה,  תיתן קפיצת דרך מאוד משמעותית לטיפול  בכל נושאי הפנסיה. באמצעות התקנה ניתן יהיה לאפשר לקיבוצים לממש נכסים שלהם, כדי שהכספים ייועדו לשתי מטרות חשובות:  האחת, אפשרות מימוש חובות הקיבוצים לבנקים. השנייה, מימוש נכסים לצורך סגירת הגירעון האקטוארי - פנסיוני בקיבוצים.  זו גם האופציה העדיפה על התנועה. הכוונה שלנו היא שרוב רובם של הכספים האלה אכן ייועדו לפנסיה. מבחינתנו מדובר בעוד מרכיב חשוב בתקנה הזאת. התקנה הזאת תאפשר להסדיר גם את "דור ההסדרים" הבא. זה יהיה  דור ההסדרים הפרטניים בין הבנקים לקיבוצים. לא מעט קיבוצים  יצטרכו את המכשיר הזה. אין ספק שהתקנה הזאת, יש לה חשיבות גדולה, אנו באמת מקווים כי היא תעבור בשבוע הקרוב.

 

 הנושא השני הוא נושא הסיווג. אנו רוצים לקוות שנושא זה אכן יוסדר עד סוף החודש. סיימנו מהלך שלם, בתיאום מלא עם ממלא מקום שר האוצר, במסגרת תפקידו הקודם, כשר התמ"ת וכאחראי על רשם האגודות השיתופיות. לצערנו הרב, הפרקליטות איננה אוהבת, בלשון המעטה,  את הנוסח הסופי ויש לה הרבה הערות בנידון. לדעתנו, ההערות של הפרקליטות עלולות לרוקן את התקנות מכל  תוכן ולהפוך אותן למשהו שקיבוץ לא יכול לחיות אתו. בפגישה שהייתה לנו עם השר אהוד אולמרט,  לפני כחודש, הודענו לו שאנחנו לא נוכל לסבול  כל שינוי מהותי בתקנות כפי שהוגשו לו לחתימה. גם הודענו שאם יהיו שינויים משמעותיים בנוסח שהוסכם עליו,  בעקבות לחץ של הפרקליטות, אנחנו בכלל נוותר על החתימה ונחפש פתרונות אחרים, או לחילופין, נבקש להחזיר לדיון מחודש.  השר אהוד אולמרט אמור להיפגש עם הפרקליטות בשבוע הבא, כדי לשמוע את ההערות שלהם. עד סוף החודש הוא אמור לסכם את העניין ולחתום על תקנות הסיווג. אנחנו מקווים שעד המועצה הבאה, הסיפור הזה יהיה כבר מאחורינו. צריך לזכור כי לפרקליטות יש משקל גדול מאוד במדינה. נצטרך להיות מאוד קשובים לגבי עמדתה בעניין שהוא כה חשוב לכולנו. צריך הרבה אורך נשימה. אין להוציא מכלל אפשרות מצב שבו נצטרך להיערך לקראת מאבק מחודש.  אנחנו לא נירתע ממאבק מחודש בעניין הזה. הבהרנו זאת לכל השרים הרלוונטיים.

 

איתן ברושי (גבת):  לדעתו, אם 'נפספס' הפעם הזאת את נושא הסיווג, במסגרת ממשלה שהוקמה בתמיכתנו כדי לבצע את ההתנתקות מרצועת עזה, הרי שההזדמנות הזו כבר לא תחזור שנית. עם תום מבצע ההתנתקות, תם גם הרציונל להמשך קיומה של הממשלה הנוכחית, שמפלגת "העבודה" שותפה לה. אין לנו עניין בממשלה שתעביר בכנסת תקציב שהוא רע למדינת ישראל ומסוכן להתיישבות. ההתעללות בנו, בנושא  979 היא בלתי נסבלת.  גם אם תתקבל תקנה  979 הבאה להסדיר אחת ולתמיד את זכויות הבנייה ואת הבעלות על הקרקע, היא לא תהיה ההצעה שרצינו. היא תהיה רחוקה מהדברים שאנחנו זקוקים להם. כך גם בנושאי הפנסיה וכך גם בעניין תמ"ה 35.  זאת תוכנית מתאר לאומית ארצית, שבפעם הראשונה מטילה גזירות וקובעת שקיבוץ לא יוכל להיות רב-דורי ומתחדש וכי תהיה מגבלה חוקית על הצטרפותם של בנים.  לכן, אם לא נדע לנצל את הסיטואציה הפוליטית-מפלגתית הנוכחית,  הרי שזו תהיה כאילו הודאה פומבית של חולשה תנועתית. אנחנו לא יכולים לחיות במצב שבו אנו מהווים את "המחוז" הכי גדול ערב הפריימריס, אך הופכים ל"מחוז" הכי חלש ומוחלש ביום שלאחריו. אנחנו עומדים עכשיו בזמן פוליטי ולנוכח הכרעות פוליטיות. צריך להביא את השאלות האלה להכרעות  בממשלה ובכנסת ולסיים אחת ולתמיד את חוסר ההבנה וחוסר ההתחשבות  בצרכיה של ההתיישבות הכפרית בישראל. יש למצות עד תום את היכולת שלנו להעביר  - בדרך של הכרעות פוליטיות -  את הנושאים  שהם קריטיים ותנאי להמשך קיומה של ההתיישבות.

 

ח"כ אורית נוקד (שפיים): הביעה פליאה על אמירות מסוימות בדבריו של הדובר הקודם. לדבריה, היא עובדת בשיתוף פעולה מלא עם המזכירים, בכל הנושאים שקשורים להמשך הישארותה של מפלגת "העבודה" בממשלה. לדעתה, כשנמצאים בממשלה אפשר גם להשפיע יותר. היא הזכירה גם כי אחד משני המזכירים משתתף גם בפורום של "שרינו". אין ספק שאנו נציג באופן הברור ביותר את רשימת התביעות של ההתיישבות, טרם הדיון אישור התקציב. ישנן הרבה תביעות, חלקם הוזכרו וחלקם עוד יוזכרו, תנועות הנוער, למשל. צריך להמשיך ולדאוג להגדיל את התקציב שלהן. סעיף 979  הוא נושא בעייתי ומורכב. חוברים אליו המון אינטרסים. הבעיה העיקרית היא חוות הדעת המשפטיות של פרקליטות המדינה. צריך לעשות את הדברים באופן מושכל, על מנת שלא ניפול שוב בעניין הזה.  במסגרת המשרד שאני נמצאת בו, בתפקיד סגנית שר, דאגנו גם לפריפריה, להחזרת ההנחות במחירי הקרקע. אנחנו עומדים כרגע לפני קבלת החלטות חשובות בממשלה, לגבי הנחות בקרקע ליישובי הנגב.  דבר אחרון, יש לנו תקציבים לקורסים ליזמות נשים. אמור להיפתח קורס בנגב ובקרוב גם יפתח קורס לגליל. דווקא בימים האלה של שינויים, כדאי לסייע במיוחד לנשים לרכוש מקצוע או לפתוח עסק.

 

אלישע שפירא (עין השופט): ביקש להתמקד בתקנה 979 , בעיקר על ההתייחסות שהייתה בדברי הדוברים הקודמים על המאבק, כדי שתקנה זו תתקבל.  ראשית, יש, לדעתו, להכיר בכך ש- 979 איננה אינטרס משותף של כלל  קיבוצי התנועה. שנית, מטבע העניין שתקנה כזו לא פותרת שום בעיה אחת ולתמיד. מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) יכול תמיד לתקן תקנות חדשות. לכן, כל מה שנקבע בתקנות ממ"י הוא בחזקת קביעה זמנית בלבד. שלישית, ההיגיון הפנימי של תקנה 979 הוא בהגבלה מודעת ומתוכננת של גודל הקיבוץ ויכולתו לצמוח מבחינה דמוגרפית. כך המצב לגבי המושבים. מלכתחילה, אופן ההתקשרות שלהם עם ממ"י יוצר בהגדרה מגבלה על גודל המושב.  לקיבוצים, לעומת זאת,  לא הייתה מעולם מגבלה של גודל.  לכן, אם לא נתעקש לתבוע לאמץ את תקנה 979 גם לא תוטל מגבלה שכזאת בעתיד. מציע שהנושא יובא לדיון ציבורי, במועצת התנועה. אחרת נמצא עצמנו שוב   במסלול שעשוי להביא להמשך רצף הכישלונות.

 

המזכירים ביקשו מיו"ר הנשיאות להגיב על דבריו של אלישע שפירא. לדבריהם, לא מדובר בתקנה רגילה אלא בתקנה שאמורה לקבל במכוון גיבוי ואישור ממשלתי-ממלכתי, טרם שהיא תגיע לאישור ממ"י.  אפשר להעריך כי אם הממשלה תאמץ את התקנה,  כבר מלכתחילה יהיה לה תוקף הרבה יותר חזק. לגבי ההערה השלישית של אלישע, הנושא כלל לא שייך לעניין שיוך הדירות,  אלא לנושא התכנון  ולתמ"ה  35 . רשויות התכנון רוצות להגביל את יכולת הקיבוצים והמושבים לגדול. לכן המאבק הגדול שאנחנו עושים כדי לעצור את אישור תמ"ה 35.

 

הערה:  לבקשת מספר דוברים נרשמה בפרוטוקול הבקשה לקיים דיון  בנושא תקנה 979.

 

 

3. מינויים

 

 יוסי בן שאול (רכז אגף מטה וכ"א):  הציג מספר מינויים לאישור המועצה. סול לביא (מאלמוג), חברת וועדת גיוס רחבה, לתפקיד ריכוז הוועדה ולהחליף את פאולה גלוזמן  (גזית) שריכזה את הוועדה עד כה. פאולה נתמנתה לאחרונה לתפקיד רכזת מחלקת התרבות בתנועה.  ועדת גיוס רחבה היא אחת מהועדות הסטטוטוריות שנבחרות ישירות ע"י מועצת התנועה. האחרות: וועדת תקציב; וועדת ביקורת. במקום סול לביא מוצע לבחור כחברת ועדה את  ורד דרורי (געש).  כמו כן מוצע לבחור את תמר וולפין (כפר הנשיא) לשמש כחברת נשיאות המועצה, במקומה של אתי שלם  (גינוסר), שסיימה  תקופת קדנציה של 4 שנים בנשיאות.

 

דוד דרומולביץ (רמת רחל) חבר וועדת מינויים: אתמול בערב ישבתי עם סול, בקיבוץ אלמוג, דיברנו על ההתנתקות, על ההשלכות שעלולות להיות על יישובי צפון ים המלח ובקעת הירדן. אני מזכיר לכולנו שבמקומות האלה יושבים שליחים נאמנים שלנו, כמו סול לביא. אני מברך על ההצעה  לבחירת  סול לתפקיד המוצע. היא אדם ראוי, מקצועי, רגיש. אני משוכנע שהיא תיקח חלק מרכזי בבניית המרקם האנושי של התנועה הקיבוצית בזמן החשוב הזה, של קידום איחוד התנועות. מצטרף להמלצה לבחור את סול כרכזת וועדת הגיוס הרחבה, ומאחל לה בהצלחה.

 

המינויים הבאים אושרו בהצבעה פה אחד וללא מתנגדים, במועצת התנועה:

סול לביא (אלמוג) – מרכזת ועדת גיוס רחבה של התנועה הקיבוצית.

ורד דרורי (געש) – חברה בועדת גיוס רחבה של התנועה הקיבוצית.

תמר וולפין (כפר הנשיא) – חברת נשיאות המועצה.

 

אישור שמי לחברי צוות חיפוש למרכז אגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית

 

מזכירי התנועה דיווחו לצירי המועצה  כי אורי גלעד, מנהל אגף הכלכלה, ביקש לסיים את תפקידו. בשל מורכבותו ומרכזיותו של תפקיד זה, הוצע כי במקום לפרסם מכרז רגיל, ייקבע צוות בן 3 חברים לחיפוש מנהל אגף הכלכלה. על הצוות הוטל לאתר מועמד מתאים מתוך רשימה שתוכן על ידם ולאחר מכן, לשכנעו לקבל על עצמו את התפקיד. המזכירים הציעו לכלול בצוות האמור את החברים הבאים: יונתן מלמד (רמת יוחנן); גיורא ינאי (עין השופט);  חיים ילין (בארי). צוות החיפוש מטעם המועצה יביא את המועמד המתאים לאישור המועצה.

 

מיכל ויינברג, נשיאת מושב המועצה העמידה את הצעת המזכירים להצבעה. ברוב גדול מאד של הצירים הוחלט למנות את "צוות החיפוש" בהרכב הבא: יהונתן מלמד, גיורא ינאי וחיים ילין.

לבקשתו של הנרי אלקסלסי (בית זרע), הודיעה נשיאת מושב המועצה כי יירשם בפרוטוקול שהאישור שניתן הוא חריג וחד-פעמי, וכי גם בעתיד תימשך להתקיים חובת המכרזים לעת בחירה לתפקיד, כמקובל ובהתאם לנהלים הקיימים.

 

 

4. מיסי התנועה

 

מזכירי התנועה מסרו כי הנושא שעל סדר היום יידון היום בנוהל של  דיון בקריאה ראשונה. אין כוונה לסכם אותו במושב הנוכחי של המועצה. מדובר בדיון מורכב מאוד. גם אם הכיוון העקרוני יתקבל, עדיין צריך יהיה להביא בפני המועצה הצעה הרבה יותר מפורטת, תוך התייחסות להערות הצירים שייאמרו במהלך הדיון היום.

 

המזכירים הדגישו בדבריהם כי הם מייחסים לדיון חשיבות גדולה מאוד. אין מדובר בדיון על שינוי כזה או אחר בנושא מיסי התנועה. מדובר כאן במהלך כמעט הכרחי, כזה שיקבע את יכולתה של התנועה לפעול ולהתקיים גם בשנים הבאות. מדובר ביכולת לקיים את המערכת התנועתית כארגון משמעותי שמייצג את הקיבוצים, שמלווה את הקיבוצים ועוסק במשימות לאומיות ובפעילות ציבורית. מדובר גם על היכולת לגייס פעילים מוכשרים שיירצו לעבוד בתנועה גם אם הם באים בקיבוצים "מתחדשים".  לכן,  ההצעה המונחת לפניכם היא הצעה שיש לה משמעות גדולה מאוד,  מבחינת היכולת שלנו להתאים את עבודת הארגון  התנועתי למצב המשתנה שבו נמצאים כיום קיבוצים רבים. ההצעה עוסקת בנושא מיסי התנועה.  יש לה שני מרכיבים: הראשון, חישוב הגבייה והשני -  אופן הגבייה.

 

 הרבה שנים קראנו למס התנועתי הזה  "מס חבר". בפועל,  זה  היה המס שהקיבוץ שילם לקיומו של הארגון התנועתי. חישבו את גובה המס לפי מספר החברים והמועמדים בקיבוץ. מה שקורה היום בלא מעט מהקיבוצים המתחדשים שעברו הפרטה, שחלקם מנסים להטיל את המס התנועתי על תקציבו האישי של החבר. בבחינת: אם החברים רוצים  בקיומו של הארגון התנועתי, אז שהם ישלמו זאת מתקציבם.....  זאת לא הכוונה. בזמנו, לפני הרבה מאד שנים, כאשר קבעו  את המושגים, התכוונו לכך שזה  יהיה מס שהקיבוצים  - ולא החברים - משלמים להחזקת התנועה. רק למען נוחיות ההתחשבנות, נקבע אז כי גובה המס שמשלם כל קיבוץ יסתמך  על פי מספר חבריו. כאן גם המקום להזכיר לעצמנו כי רק הקיבוץ כקיבוץ הוא חבר בתנועה. החברים עצמם אינם מוגדרים כחברים בתנועה  הקיבוצית. הקיבוץ הוא זה שעומד מול התנועה, הוא זה שמקבל את השירותים מהתנועה  והיא זו שמייצגת את הקיבוץ במכלול רחב מאד של נושאים.  קיימת  גם בעיה נוספת. בלא מעט קיבוצים כיום, בעלי התפקידים המרכזיים הם אנשים חיצוניים, חלקם אינם כלל חברי קיבוץ. כל נושא 'המס התנועתי' לא בדיוק נהיר להם.  הם אינם מבינים את חשיבותו ולא  את הצורך לשלמו באופן מסודר וקבוע.

 

מן הסיבות הללו ומהרבה אחרות נוספות, הגענו למסקנה שצריך  ללכת בדרך חדשה, שתסדיר גם את אופן החישוב וגם את צורת הגבייה, זאת במטרה  לעשות סדר שיבטיח לנו שקט לשנים הבאות.  ראוי לזכור כי המועצה, במושב קודם, קיבלה החלטה עקרונית לעבור לתשלום משכורות לעובדי התנועה. כדי שנוכל לעבור לתשלום משכורות, אנחנו צריכים לדעת שיש מספיק כסף בקופת התנועה בתחילת כל חודש. אי אפשר, מצד אחד,  לריב עם הגזברים בקיבוצים ולקוות שאולי הכסף יגיע ואולי לא, ומצד שני להבטיח שאנחנו נשלם משכורות בראשית כל חודש. לכן זה דורש מאיתנו למצוא תשובה ולעבור שיטת גבייה חדשה.

 

 הצעת המזכירות מתמקדת בשני דברים: החלק הראשון של ההצעה מדבר על כך, שהמס לא יהיה עוד מס חבר, אלא מס קיבוץ. מבלי להיכנס לפרטים, המס יחושב על פי מדרגות גודל של הקיבוצים. יש המציעים כי גובה המס יהיה מותנה גם ביכולתו הכלכלית של הקיבוץ. בכל מקרה, אם נקבל במושב זה את עצם העיקרון, נביא לקריאה השנייה הצעה מפורטת יותר, שתדון בכלל הפרמטרים. החלק השני של ההצעה מציע שמס הקיבוץ,  ייגבה באמצעות הארגונים האזוריים. זה הופך לדעתנו, למהלך שיכול לפשט את כל סוגיית הגבייה בצורה משמעותית. הקיבוץ יצטרך לתת הרשאה לארגון האזורי וזה יעביר את הכספים לתנועה.  מרגע שקיימת הרשאה מהקיבוץ לארגון האזורי, לא יהיה צורך לחדש לקראת סוף כל חודש את המחלוקת בין גזברי הקיבוץ לגזברי התנועה. בכל מקרה, אנו סבורים כי אם אחוז הגבייה יהיה גבוה, ניתן יהיה להמשיך בתהליך הורדת המיסים.  

 

נעשתה בדיקה בארגונים. גילינו כי קיימת  נכונות של הארגונים  - מתוך הבנה לחשיבות המהלך הזה -  לקבל החלטה, שהעברת המיסים לתנועה תהיה בלי ריבית. נביא את כל הפרטים הללו לקריאה השנייה.  שולחן הארגונים מבין את חשיבות המהלך ומעריך שהוא מסוגל לבצע זאת בצורה נוחה וטובה לשני הצדדים. לכן הוא היה גם  מוכן לקבל את כל ההערות בעניין הזה וללכת לקראתנו.  הכוונה היא שגובה המס הסופי לקיבוץ לא יעלה מעבר לשיעורו כיום. להזכירכם, קיימת החלטת מועצה  מ-2002 המדברת על ירידה הדרגתית של המס התנועתי.

 

הסעיף האחרון מדבר על חובות העבר. יש קיבוצים שעדיין יש 'סוחבים' חובות עבר. איננוח מוותרים על חובות אלו. לכל קיבוץ יש כרטיס  מסודר מאד בגזברות התנועה והחוב המצטבר נרשם.  הקיבוצים יודעים שהם צריכים לשלם את החוב הזה אחרי כמה שנים  ולהשלים  את תשלום חובות העבר שלהם.  לכן אנו מציעים  שהארגונים לא יקבלו על עצמם להתעסק בחובות העבר.  כל גביית  חובות העבר יישארו באחריות הגזברים.

 

דגי חבויניק  (זיקים):  הודה כי הוא אינו אוהב את ההצעה  על כל המורכבות שבה. בגלל קשיים אמיתיים אנחנו מעבירים את  הגבייה  למישהו שאמור, לכאורה,  להיות גובה יותר טוב מגזברי התנועה.  לפי תפיסתו, אין כל רע בכך אם מזכירי התנועה וגזבריה  ילחצו יותר על הקיבוצים ואף יבקרו בהם. זו הזדמנות מעולה לחזק את הקשר בין הקיבוץ והתנועה. הוא לא היה רוצה שאת בעיות התשלום של הקיבוץ  יפתור ראש הארגון האזורי בדרכיו, שאינן בהכרח דרכינו. הוא משוכנע שהקשר בין הנהגות התנועה והקיבוצים הוא  עניין חשוב, ולכן צריך להמשיך במצב הנוכחי עם כל הקושי הטמון בו. הוא גם אינו חסיד המהלך על הקטנת מיסי התנועה. לתנועה יש משימות וללא משאבים כספיים לא ניתן יהיה לבצען. הערה נוספת. לדעתו, לא יזיק אם  שוב נחזור ונדבר במושגים של ערבות הדדית וגיבוי בין קיבוצים חזקים וקיבוצים חלשים. ראוי שנושא זה יעלה בדיונים הציבוריים שמקיימת התנועה עם קיבוציה בכל רחבי הארץ. קיימת אפשרות של  שיתופי פעולה כלכליים בין קיבוצים,  קיימת גם אפשרות אימוץ וקיימת גם האפשרות שקיבוצים 'חזקים' ישלמו קצת יותר מיסים, בהשוואה לקיבוצים 'החלשים' יותר. עצם השדר המדב על ערבות הדדית בתוך התנועה, הוא שדר חיובי.  לתנועה שביש בה באמת רצון לערבות הדדית ושגם זה יבוא לידי ביטוי. ולא רק המשחקים, כך מספר חברים אני מבין שימצאו את הנוסחא בין מספר החברים. לכן, לסיכום,  הוא הציע שהנושא של מיסי תנועה יישאר –כבעבר -  בידי התנועה; צריך לחזק את המנגנון שמסוגל להתמודד עם הקיבוצים; צריך להעלות את הנושא של פער בין קיבוצים חזקים  וקיבוצים חלשים.

 

תמר שלווי (בארי):  שתי הערות. הראשונה, אינה חושבת שזה טוב שהמיסים יגיעו דרך המפעלים האזוריים. זה עלול לגרום לנתק נוסף בין הקיבוץ לבין התנועה. לדעתה, צריך להמשיך את הקשר בין תנועה-מיסים-קיבוצים. הערה שניה, יהיה מסובך מאוד להחליט לפי מה הקיבוצים ישלמו. היום בארי במצב יותר טוב אז ישלמו ומחר בארי יכולה להימצא במצב כלכלי שונה לחלוטין ומההיא תשלם אז?  לכן, צריך לקבוע פרמטרים אובייקטיביים ובהתאם לכך  להחליט.

 

הנרי אלקסלסי (בית זרע): כמו דגי חבויניק,  גם הוא סבור שהתנועה אינה צריכה לעשות לעצמה חיים קלים. בין התנועה לבין הקיבוץ יש רק  בעל תפקיד סטטוטורי בלבד - מזכיר הקיבוץ. הוא בעל התפקיד הפורמאלי ולכן, רק איתו צריך להתדיין בנושא של המיסים או בכל נושא אחר. לדעתו, צריך להמשיך את הדיאלוג עם הקיבוץ, אך לא דרך המפעלים האזוריים.  גם צריך להמשיך לקרוא לזה מס חבר.  זה שהתשלום נעשה באמצעות הקיבוץ זה בסדר גמור ומקובל גם עליו. חשוב שהחבר יידע שהמס שהוא משלם הוא בגין העובדה שהתנועה משרתת אותו. אפשר להסביר זאת לחברים. אפשר לעשות קמפיין הסברתי  על משמעות מס החבר. התנועה מטפלת בנושאים כבדי משקל – קרקעות; שיוך נכסים ועוד. אם מסבירים  זאת נכון לחבר, הוא יידע מה המשמעות של המס שהוא משלם עבור זה. לכן, בדיון הראשוני אני מציע להוריד על הסף את הצעות המזכירות בנושא גביית המס. יש להמשיך להשאיר את הקיבוץ ככתובת הבלעדית לתשלום המס לתנועה  ולהמשיך לקרוא לזה מס חבר ולא מס קיבוץ.

 

אלישע שמר (צרעה): לדעתו, ההצעה הזאת מהווה מעין פיתרון טכני לבעיה עמוקה יותר של רלוונטיות התנועה לחבריה ולקיבוציה.  אני מייצג את המיעוט בצרעה שמבין מהי תנועה, מה ערכה של תנועה ומה הרלוונטיות שלה. אבל מרבית החברים בקיבוצי כלל לא מבינים זאת. הפערים בין הדורות הולכים וגדלים ביחס להבנת הרלוונטיות של תנועה לקיבוציה. מכך נובעת, לדעתו, התייחסות הקיבוצים לתשלום המס התנועתי. הצעת מזכירות התנועה לא תפתור את בעיות המיסוי בתנועה.  אנחנו נמצאים כל הזמן ולאורך זמן בסיטואציה של  התדרדרות. ההישגים שלנו, מול המערכות החיצוניות, הולכים וקטנים.ולכן נוצרה הסיטואציה הזאת של חוסר נכונות לשלם מיסוי. תוסיפו לכך את העובדה של כניסת שכבת מנהלים שאינם כלל חברי קיבוצים. אלה בוודאי שאינם רואים את הרלוונטיות של התנועה.  הדבר השני, שלפי דעתו משפיע על נושא המיסוי, הוא נושא התרחבות הפערים בין הקיבוצים. מצד אחד קוראים על קיבוצים שמשלמים בונוסים רחבים לחבריהם ומצד שני – על קיבוצים שמתקשים לתת לחברים שלהם את מנת הקיום המינימאלי.  בתנועה שיש בה שוויוניות, כל אחד מוכן לשלם. כאשר לא קיים עוד שום  'מסר' של שיוויוניות, קשה לשכנע את חברי קיבוץ ברמה הנמוכה שהם חייבים לשלם מס גולגולת כמו חברי הקיבוץ ברמה הגבוהה, זאת במצב של התרחבות הפערים. לכן, כמו שאמרתי כבר בראשית דברי, הבעיה היא לא רק בעיה טכנית, היא בראש ובראשונה בעיה מהותית שצריך להתייחס אליה. אם נפתור את הבעיה המהותית, אפשר אולי  שגם הבעיות הטכניות של הגבייה ייפתרו.

 

דני  (גבע):  תומך בהצעת התנועה. היא נראית מאוד לעניין. נכון להיום, משקיעים הרבה אנרגיות מיותרות  בנושאי גביית המיסים. בהיבט הטכני אין שום בעיה.  צריך רק להחליט על כך. מבחינת 'המפתח'  למספר החברים,  הוא מציע להיצמד לנתונים המופיעים במאזן. הדבר יחסוך וויכוחים מיותרים ועקרים. צריך לעשות את זה. השימוש בכלי הגבייה של הארגונים האזוריים הארגונים עושה את הדברים לענייני ולמעשי.  קיים גם היבט שני, ההיבט הערכי: האם הקיבוצים רוצים תנועה או לא רוצים תנועה. באי תשלום המיסים יש איזשהו מסר שצריך לטפל בו. גם לצירי המועצה שהגיעו לכאן יש חוות דיווח לחבריהם בקיבוצים, על מה שהוחלט בדיוני המועצה. אם הם לא ימסרו דו"ח מה היה כאן, אז באמת ימשיך להתקיים הנתק הזה בין התנועה לקיבוצים ואנשים  טובים ברחבי התנועה הקיבוצית יעלו את שאלת הרלוונטיות. כל אחד מאתנו  צריך להרים את הכפפה ולעשות משהו בביתו שלו לטובת העניין.

 

פרוייקה רוזן (שריד):  המזכירים הגדירו זאת נכון.  מי שחבר בתנועה זהו הקיבוץ ולא החבר היחיד.  לכן זה צריך להיות מס של הקיבוץ וברור שהמס נקבע לפי מספר חברי הקיבוץ. בעצם זה מס חבר לכל דבר,  אבל ההתחשבנות היא בין התנועה לבין הקיבוץ.  לכן, בסוגיית גביית המס התנועתי, התנועה 'מתחשבנת' אך ורק מול הקיבוץ. כך צריך לראות את זה. אני רוצה לומר משהו לעניין המס פרוגרסיבי. לכאורה המס הפרוגרסיבי נשמע הגיוני מאד. אלא שאני יכול לספר לכם, מניסיון אישי, שבקיבוץ הארצי היה  בעבר מס פרוגרסיבי. המצב הגיע לעיוותים כאלה שביטלנו אותו. לא הייתי מציע להיכנס לזה מחדש. היו מקרים של קיבוצים ששילמו את המס הכי גבוה, אך  חיו ברמת חיים יותר נמוכה מאלה ששילמו את המס הכי נמוך.

 

 פרויקה רוזן הציע כי בכל דיון על תשלום מסי התנועה נזכיר לעצמנו כי המס משמש לא רק כמס ארגוני. חלק משמעותי ממנו הולך לקיום תנועות הנוער, לפעולות תרבותיות וכל מיני פעילויות ציבוריות. בשביל לתרום לפעילויות כאלה,  הציבור צריך לרצות. הוא צריך להגיד מה דעתו, צריך  גם לשאול אותו מה דעתו. צריכים להוריד את השאלות הללו לשטח ולדון בהן עם החברים. צריך להפוך את זה למשהו פחות אדמיניסטרטיבי.  חבר הקיבוץ צריך לדעת לאן ועבור מה הולכים הכספים הנגבים מקיבוצו. צריך לחשוב על דרכים כיצד ניתן להגביר את ההזדהות של החבר היא עם המטרות של התנועה.  יכול להיות שבאמת אפשר לגבות דרך ארגוני הקניות.  אבל גם אז זה דורש הסכמה  של הקיבוץ.  ונקודה אחרונה,  צריך  להפסיק  להציע להוריד את המסים.  אף אחד לא ירוויח מזה.  לסיכום, מציע לתמוך בהצעת המזכירים, אבל  גם להשתדל לרדת יותר לשטח, לאפשר לחברים להתבטא, ליצור יותר קשר.  אז יהיה  גם הרבה יותר קל לגבות את המס  וגם יהיה צידוק גם למס יותר גבוה.

 

ארנון קלדניצקי (אפיקים):  משייך  עצמו לאנשים שחושבים שבשנים האחרונות התנועה נעשתה הרבה יותר רלוונטית לחברי הקיבוצים שחיים בה. אני  מסתכל בקטע הזה על חצי הכוס המלאה ולא על חצי הכוס הריקה. אני זוכר בכמה ישיבות במועצת התנועה דיברנו וקוננו על הניתוק בין המפעלים האזוריים, התנועה והקיבוץ. היום, סוף סוף, אנחנו מציעים לחבר בין שלושת הגורמים האלו ויש רק לברך על כך.  מי שמדבר  כיום רק על החבר, הוא כבר מזמן התרחק מהנושאים התנועתיים החשובים לקהילה ולכלל חברי הקיבוצים.  אני ממלא תפקיד בקיבוצי, גזבר.  נכנסתי לתפקיד  ב-92' , בתקופה שבאפיקים לא שילמו מיסים לתנועה. אמרתי אז: אני רואה שני דברים מרכזיים שאציב אותם בראש סדר העדיפויות שלי.  הראשון, הביטוח הסוציאלי  והשני, מס תנועה.  אלו שני דברים ראויים שצריך להקדיש להם.

 

מוטל בוגומולסקי (מסילות): מצב גביית המיסים מן הקיבוצים הוא לא כל כך שחור. יש אמנם בעיות.  יש לא מעט קיבוצים שגם אם מצבם קשה, הם משלמים את המס ועושים מאמצים כבירים לעמוד בהתחייבויות שלהם מול התנועה.  לעומתם, ישנם  קיבוצים שבכלל מתעלמים מהתנועה. זה לא קשור כלל לאידיאולוגיה. אנחנו צריכים לעשות סדר ולא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. יש לשוב ולהזכיר לבעלי התפקידים המרכזיים בקיבוץ שקיימת תנועה וקיימות גם התחייבויות. כבר קרה לנו מספר פעמים שעם בעלי התפקידים בקיבוץ היו לנו וויכוחים מרים, אך כשהגענו לשיחת קיבוץ (אסיפה), קמו  חברים מן השורה  וטענו כלפי ממלאי התפקידים, כי לא ניתנה להם שום סמכות ושום רשות שלא לשלם את מסי התנועה.

 

חדווה הדר (גשר): ביקשה להתייחס להצעתו של אחד הדוברים לפניה, להעלות את סכום המס התנועתי. לדבריה, גם סכום של 450 שקל לחבר בקיבוץ כמו גשר, זו הוצאה גדולה וזה הרבה מאוד כסף. הציעה לאמץ מחדש את נושא המיסוי הפרוגרסיבי לקיבוצים, כפי שהיה נהוג פעם: קיבוצים בדירוג א', ב', ג', ד', כאלה שתמכו וכאלה שנתמכו.

 

המזכירים סיכמו את הדיון וחזרו והדגישו כי מדובר בדיון ב'קריאה ראשונה' בלבד. רוצים לשמוע את הדוברים, להקשיב להתלבט, וביחד ולגבש הצעה מוסכמת.  צריך לזכור שמתמקדים היום רק בשני נושאים. האחד, מס תנועה במקום מס חבר;  השני , דרך גביית התשלום.  גם בעתיד התנועה  תהיה זו שתנהל את המו"מ עם הקיבוץ. התנועה תיפגש עם בעלי התפקידים ותנסה לשכנע אותם. האחריות נשארת על התנועה והקשר ימשיך להישמר. כל אלה לא קשורים כלל לארגון האזורי. הארגון האזורי תפקידו יהיה אך ורק להוות מכשיר טכני מסודר, שיכול לעזור לנו לייעל את נושאי הגבייה מהקיבוצים. אנחנו נמשיך לשמור על הקשר עם הקיבוצים ועם חברי הקיבוץ. יש כאן רצון  של התנועה לייעל ולשפר את הגבייה, בלי שום התייחסות לקשר עם היישובים. אנו מציעים לאשר למזכירות התנועה להמשיך בטיפול בנושא ולהביא הצעה במושב הבא, שתתייחס לכל השאלות שהועלו כאן.

 

הוחלט:  מועצת התנועה מאשרת  את הצעת המזכירות בנושא מסי התנועה, שהובאה לכאן בקריאה ראשונה ומטילה על המזכירות להביא למושב המועצה הבא הצעה מפורטת, שמתייחסת למכלול הנקודות שעלו על ידי החברים  בדיון הנוכחי.

 

ברוב גדול אישרה המועצה את ההחלטה הנ"ל.

 

יו"ר הנשיאות הודיעה על נעילת הישיבה




מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים