פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית מס' 3 ב-24.6.2004
פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית מס' 3 ב-24.6.2004

פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית מס' 3
ב-24.6.2004
רשם: רן כוחן - 24.6.2004
ה' תמוז תשס"ד
maz@tkz.co.il
ישב בנשיאות:
עמרי כנען (גן שמואל)
מיקום המועצה:
"בית ברנד", אפעל
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור סדר היום

פה אחד אושר סדר היום הנ"ל.

2. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת - (2/2004) - 6/5/2004

ללא מתנגדים אושר פרוטוקול הישיבה הנ"ל.

לפרוטוקול מועצה מס' 2 - לחץ כאן
3. מזכירי התנועה - דיווחים בין מושב למושב
א. "דו"ח דברת" רפורמה בתחומי החינוך
המזכירים דיווחו למועצה על החלטת מזכירות התנועה להיערך, במהלך החודשים הקרובים,
לקראת דיוני הממשלה שיתקיימו בעקבות מסקנות והמלצות הדו"ח. אף שהתחושה היא כי
הדו"ח בכללותו מדבר "קיבוצית", בשורה ארוכה של נושאים הנוגעים למערכות החינוך של
התנועה הקיבוצית, עדיין קיים הצורך לטפל בנקודות קריטיות הנוגעות לצדדים הייחודים
של החינוך הקיבוצי. את הטיפול הכולל בנושא מרכז אבי אהרונסון, מנהל מח' החינוך
בתנועה הקיבוצית וחברו לצדו, גם דוד שטנר ובארי הולצמן. מלבדם, הצטרפו למאמץ הכולל
גם חברי הכנסת של התנועה, ראשי מועצות אזוריות, אנשי חינוך בעבר ובהווה, מנהלי בתי
ספר בהתיישבות העובדת, נציגי תנועות הנוער וחברי מח' החינוך בתנועה. כולם יחד
פועלים במסגרת של 4 צוותי משנה. גם המועצות האזוריות עוסקות בנושא בכל הנוגע,
מבחינתם, ליישומה של הרפורמה ובהתארגנות לקראתה. המטרה המשותפת לכל הגופים העוסקים
בעניין: חינוך התיישבותי ברוח הערכים הקיבוציים. לוח הזמנים הוא צפוף ולכן יש
לפעול בנחרצות מרבית, טרם שהדו"ח מגיע לחקיקה בכנסת. התנועה מתכוונת לארגן יום עיון
רחב בנושא, תוך כדי תיאום הפעילות עם המועצות האזוריות.

ב. תמ"א 35
תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) יצאה לאור העולם עוד לפני כ-4 שנים. מדובר
בתכנון-על למדינת ישראל, ברמה הפרטנית ביותר, ל-20 השנים הבאות. התנועה ההתיישבותית
העלתה שורה ארוכה של הסתייגויות לתמ"א הנ"ל. חלקן התקבלו ע"י המתכננים ושונו בהתאם.
עם זאת, התוכנית עדיין בעייתית, בלשון המעטה, ככל שהדברים נוגעים להמלצות התמ"א
להגבלת גודלו של הקיבוץ. בניגוד מוחלט לעמדת המתכננים, רואה עצמה התנועה הקיבוצית,
על 290 קיבוציה לא כפרברים ו/או פירורי כרך, אלא כיישויות עצמאיות העומדות בזכות
עצמן. המזכירים דיווחו על צוות תנועתי שהוקם למטרה זו. הצוות יפעל בקרב המתכננים,
במטרה לשכנעם כי אסור שהבטים תכנוניים יהיו כאלה שיטילו מגבלות של צמיחה והתפתחות
על קיבוצי התנועה בכלל ובאלה שבאזורי הפריפריה, בפרט.

4. אשרור בחירתו של אבנר ברזילי (נגבה) למנכ"ל "ניר שיתופי"

טרם שנושא זה הובא לאשרור בהצבעה, נשאו המזכירים דברים לפועלו רב-השנים של אליעזר
בן-צבי (מגן), בשירות "ניר שיתופי". המזכירים דיברו חמות על היותו איש מקצועי,
נעים הליכות, "מבין ונושם תנועה". בשמם ובשם כל צירי המועצה, איחלו המזכירים רוב
הצלחה ובריאות בהמשך הדרך, לאיש שעמד תקופה ארוכה בראש ארגון זה ומעביר אותו,
בימים אלה, לידיו הנאמנות והאמונות של אבנר ברזילי.

בחירת אבנר ברזילי (נגבה) היא מינוי מוסכם על דעת כל הגורמים ההתיישבותיים החברים
ב"ניר שיתופי". עם זאת, מבחינה פרוצדורלית, חשוב שבחירה זו תאושרר גם ע"י מועצת
התנועה. על אבנר עצמו - ראה קורות חיים המצ"ב לפרוטוקול.

אבנר הודה לצירי המועצה על האמון בו. לדבריו, נכונה לו עבודה רבה ב"ניר שיתופי", הן
בכדי ליצור התאמה נדרשת בין התקנון לבין המציאות המשתנה והן משום הצורך להגביר את
"שקיפות" הארגון לכלל חברי התנועה הקיבוצית. השינוי התקנוני האחרון בוצע לפני כ-30
שנה. הרבה מים זרמו מאז בכל הנחלים. הוא גם הודיע על כוונתו לפעול להסדרת כל
הנושאים הכספיים והעברת "ניר שיתופי" למסלולי השקעות סולידיים יותר ומסוכנים פחות.
מטרת העל, לדבריו, היא ליצור, בטווח הזמן הסביר, מקורות כספיים נוספים למימוש
הערכים הרצויים של התנועה הקיבוצית.

יעקב בכר (מענית), הציע לקצוב למנכ"ל החדש 100 ימים, שבסיומם הוא יוכל להופיע בפני
מועצת התנועה ולהציג מצגת מסודרת ושקופה על מקורותיה ונכסיה של "ניר שיתופי".
המזכירים הודיעו כי הדיון שאותו מבקש יעקב בכר כבר החל להתקיים במזכירות הפעילה,
והוא אמור להגיע לשם שנית עוד במהלך חודש זה, לקריאה שנייה. עפ"י התכנון התנועתי,
הנושא אמור לחזור ולעלות על סדר יומה של מועצת התנועה בישיבתה הבאה. יש בהחלט
גישה של "שקיפות" מקסימלית, בכל הנוגע לגבי ארגון זה.

התקיימה הצבעה. ללא מתנגדים אושררה מועמדותו של אבנר ברזילי לתפקיד יו"ר "ניר
שיתופי".

5. בחירת פאולה גלוזמן (עין דור) לתפקיד יו"ר ועדת גיוס רחבה

מינוי חברי הוועדה והיו"ר הם בסמכות הבלעדית של מועצת התנועה. הוועדה הנ"ל מורכבת
מפעילי תנועה וכן מחברים שאינם פעילי תנועה (הרוב). תפקיד הוועדה: לבחור בעלי
תפקידים מרכזיים בתנועה הקיבוצית.

במהלך חודש ינואר ש.ז ביקש דוד גלמידי (יקום), לסיים את תפקידו כיו"ר הוועדה. חברי
הוועדה ממליצים כי אחת מחברות הוועדה, פאולה גלוזמן (עין דור), תיבחר ע"י מועצת
התנועה לתפקיד היו"ר.

התקיימה הצבעה. ללא מתנגדים נבחרה פאולה גלוזמן לתפקיד יו"ר ועדת גיוס רחבה.
בהצלחה.

6. קריאה שנייה - "ערבות ההדדית מחייבת ומוסכמת"

מזכירי התנועה מסרו, בפתח הדברים, כי לבקשתם של חברים, ההצעה לא תיקרא "גבולות
הערבות ההדדית", אלא: "ערבות הדדית מחייבת ומוסכמת".

"ועדת הסיווג" הממשלתית סיימה את דיוניה לפני קרוב לשנה. בין יתר הדברים, היא הטילה
על התנועה הקיבוצית ועל רשם האגודות השיתופיות להכניס משמעות ותוכן של ממש להמלצה
מס' 6, זו שעוסקת ב"ערבות ההדדית". המלצה זו היא פרי המחשבה המשותפת שהתגבשה
בוועדה, כי יש לעגן, בכללים מחייבים, את מחוייבותו של הקיבוץ לקיום סעיפי הערבות
ההדדית, עוד טרם שמגיעים לשלבי היישום של סעיפים שונים כמו: שיוך דירות; שיוך נכסים
וכיו"ב. בהקשר זה הוצע, כי בדומה ל"כללי העזיבה", גם כאן, התנועה הקיבוצית והרשם
יגיעו לסיכום המחויבות של הערבות ההדדית בחמשת התחומים הבאים: בריאות; חינוך;
סיעוד; פנסיה; דאגה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.

במטרה לקדם את הדברים, הוקם בתנועה צוות תנועתי, שבו שותפו חברים מכל מיני
דיסציפלינות. בהמשך לישיבות הצוות, התקיימו גם 8 כנסים אזוריים ברחבי הארץ, שבהם
נטלו חלק למעלה מ-500 חברי קיבוצים. הצוות התנועתי (צוות "היום שלאחרי") זימן
לישיבותיו הפתוחות כל מי שביקש להעלות הסתייגויות ותיקונים. חלקם של התיקונים הללו
נכללו כבר במסמך המונח היום על שולחן המועצה.

נכון לעתה, לדעת מזכירי התנועה, כל מה שנחוץ וכל מה שהמועצה נדרשת לו, הוא להסמיך
את המזכירות ולייפות את כוחה להמשיך ולדון - ברוח ההצעה המוגשת - עם רשם האגודות,
עד לגיבוש הנוסח המוסכם על דעתו ועל דעת התנועה. לכן, על הדיון להתמקד על מה שהוצג
בסדר היום ואך ורק בו. כל הנושאים הנוספים שעלו ויעלו עוד במהלך הדרך יובאו בעיתם,
להתייחסות ולקבלת החלטות, לאחר שתסתיים העבודה הנוכחית ולאחר שיגיעו לסיכום מוסכם
בכל הנוגע למחויבות לערבות ההדדית. חלקם של נושאים אלו יעלו, קרוב לוודאי, על סדר
היום התנועתי עוד במהלך 2004.

עו"ד מיכי דרורי (געש), רכז המח' המשפטית בתנועה הקיבוצית, סקר בקצרה את הנושאים
המרכזיים האמורים לעלות - אחד אחד בתורו - על סדר היום התנועתי, מעת שיסתיימו
הדיונים בנושא המרכזי שעל סדר היום. להלן, רשימה חלקית של נושאים אלו: רוויזיה של
"כללי העזיבה"; המלצות לקיבוצים לקיום הערבות ההדדית; קביעת כללים לשיוך דירות;
קביעת כללים לשיוך נכסים יצרניים; יחסי עבודה - עובד -מעסיק - ב"קיבוץ המתחדש"
ועוד...

המסמך הנדון עתה במועצה התנועתית הנוכחית (מצורף לפרוטוקול ומהווה חלק בלתי נפרד
ממנו), מתמקד אך ורק בנושא מרכזי אחד בלבד: הגדרת כללי המינימום המחייבים את
הקיבוץ, בחמשת התחומים שנכללו במסגרת הערבות ההדדית המחייבת. עם תום הדיונים ולאחר
שיושגו כל ההסכמות הנחוצות, הכללים הללו עתידים לקבל תוקף חוקי ומחייב, לאחר
שיותקנו ע"י שר העבודה. גם תקנון הקיבוץ יצטרך להתאים עצמו לכללים החדשים. הנחת
העבודה היא, כי מרבית הקיבוצים אכן יאמצו את הכללים הללו. עם זאת, קיבוץ שיסרב
לעשות כן, וקיבל על כך החלטה במוסדותיו, ברוב של 2/3 מכלל המצביעים, "יפול" מיידית
אל התקנות שהתקין רשם האגודות בנושא. כאמור לעיל, השאיפה היא כי תקנות התנועה
ותקנות הרשם יהיו זהות. והיה ונמצא קיבוץ שלא יהיה מסוגל לעמוד בתקנות, יוכל הוא
לפנות לרשם האגודות, וזה מצדו - אם אכן ישתכנע במצבו הקשה של הקיבוץ - יתקין
תקנות ייעודיות וספציפיות לאותו הקיבוץ. בכל מקרה, הכללים המוצעים במסמך חלים רק
על המינימום. כל קיבוץ יוכל להוסיף עליו כראות עיניו.

ענת מאור (נגבה), רואה בעצם העלאת הנושא על סדר היום, דבר מבורך והיא אף בירכה את
מזכירי התנועה על מחויבותם להמשך הטיפול בנושא. לא פחות חשובה מכך, לדעתה, ההחלטה
כי לכל חבר קיבוץ מובטח קיום מינימלי, לפחות. לדעתה, יש להחיל את הנושא
רטרואקטיבית, בעיקר לאלו הקיבוצים שחרגו בהרבה מהנורמה המקובלת ופגעו קשות בשכבות
מסויימות בתוך הקיבוץ. חברים אלו, לדעתה, ראויים לפיצוי כלשהו בגין המצב שאליו
נקלעו, שלא ברצונם.

ענת מציעה להתייחס להכנסה הפנויה בלבד של החבר. אין זה מספיק שייקבע שכר מינימום,
כקריטריון קובע, ואז, לאחר שיקזזו ממנו את כל המסים וההורדות וההטלים, לא ישאר כמעט
מאומה בידי החברים, אלה שיצטרכו לחיות מכספי "הערבות ההדדית". לכן היא מציעה לקבוע
"מגבלת מיסוי פנימי", כלומר: סך כל המיסוי הפנימי מאותם החברים החיים מ"שכר
המינימום" וכן גם הפנסיונרים, לא יעלה על 15% משכר המינימום. רק בדרך זו ניתן
להבטיח קיום הוגן אמיתי לכל חבר וחברה.

ירון חמל (כברי), תומך אף הוא בהצעה בכללותה. לדעתו, היא שומרת על מינון סביר של
מעורבות תנועתית ומכירה בקווי המינימום הנחוצים בלבד. עיקר התייחסותו הייתה
לגמלאים בקיבוץ. הוא הציע שלא לקבוע מגבלה של שיוך דירות, ככל שהעניין נוגע להם,
ולנתק את חובת הערבות ההדדית מנושא שיוך הדירות. הוא גם הציע להרחיב את ההגדרה של
הפנסיה ולמצוא את הנוסחה המתאימה שתיקח בחשבון את מכלול ההכנסות של הגמלאי ותחייב
את הקיבוץ ברמה של אספקת צרכים ולא ברמה של "מגיע לי"...

אסתר מורדוך (גזית), מציעה לבדוק יותר לעומק, האם במסמך שעוסק ב"זכויות החברים",
אין מקום להוסיף הבחנות מגדריות הנוגעות לענייני עבודה לסוגיה. היא ביקשה לבדוק האם
אופן הניסוח המילולי במסמך הנדון, מתייחס במידה שווה לשוויון זכויות החברים
והחברות, כך שלא ייוצר שום פתח לאמירה עתידית - בכתב או בע"פ - שממנה ניתן להסיק על
זכויות עבודה והתפרנסות שונות, לחבר ולחברה. אסתר סיימה את דבריה במשאלה כי, לאור
כל האמור במסמך, היא עדיין הייתה רוצה שהקיבוץ יהיה ויישאר מקום של 'צדק' ולא של
'צדקה'.

אמרי רון (משמר העמק), רואה חשיבות רבה במסמך, ומקווה כי, משום שהוא נוגע לרבים כל
כך, הוא גם יגיע לכלל דיונים באסיפות ובמועצות קיבוצים. לדעתו, יש לסכם את המהלך
כולו באירוע של ועידה תנועתית רבת משתתפים. מעבר לכך, אימרי קובל על הניסיון
התנועתי, שנועד לכלול את כל הקיבוצים - שיתופיים ומתחדשים כאחת - בתוך מסגרת המסמך
הנדון. לדבריו, כל האמור במסמך אינו נוגע כלל לקיבוץ השיתופי, אלא לקיבוץ המתחדש
בלבד. כל ניסיון לכרוך את השניים יחד, מחייב המשך דיונים והידברות. אימרי רואה את
כל המאמץ שסביב המסמך ותוכנו, כמאמץ מיותר לחלוטין. לדבריו, "התקנון הרדום", כפי
שאומץ בקיבוצו ובקיבוצים אחרים, מכיל את כל התשובות למצבים שבהם מנסה להתעסק המסמך
על "הערבות ההדדית". אפשר היה לאמץ את "התקנון הרדום" כרוחו וכלשונו.

הנרי אלקסלסי (בית זרע), ביקש אף הוא לברך את מזכירות התנועה על כך ש"הנייר" מגיע
לדיונים במועצת התנועה, לאחר שעבר הליכי דיון מסודרים ומשתפים, החל מוועידת עין
החורש ולאורך כל הדרך. לדעתו, אסור לכלול בכללי הערבות ההדדית שום הקשר לנושא יחסי
העבודה בקיבוץ. זהו נושא נפרד שראוי לדון בו, אך לא לראותם כחטיבה אחת לעניין
"הערבות ההדדית".

ניצן פלדמן (יזרעאל), ביקשה להוסיף משהו למסמך, שלדעתה נגרע ממנו, במהלך הדיונים
עליו. לדבריה, יש "ליישר את הקו" ולהבטיח תקציבים הולמים לכל אלה שלא יצאו ללמוד או
לרכוש הכשרה מקצועית, במהלך שנות חייהם בקיבוץ השיתופי דאז. המהלך הזה נועד, עפ"י
גישתה של ניצן, כדי לשפר את "נקודת הזינוק" ואת יכולת ההתפרנסות של כלל החברים
ב"קיבוץ המתחדש", מבלי לתת יתרון לאחד על פני משנהו, רק משום שיצא ללמוד בתקופה
שעדיין הקיבוץ ראה עצמו אחראי לפיתוח השכלת חבריו.

ח"כ אבו וילן (נגבה), תומך במהלך כולו ורואה בהליכה לקראת תקנון של ערבות הדדית
מחייבת, במושגים של הגדרת המינימום, רעיו חשוב ומבורך. המערכת של הקיבוץ המשתנה
איננה עוד ב"שיווי משקל" עם כל מה שאפיין את הקיבוץ במשך מרבית ימיו. כל ההצעות
הנוספות, שמציעות להוסיף נושאים, עלולות להביא אותנו לשדה מוקשים, שאפשר להלך עליו
ו/או להתפוצץ בתוכו. גם כך יהיה לא פשוט לממש את האמור בהצעה, אך אין בכך להרתיע.
יהיה צורך ללכת שלב שלב, לאט וביסודיות. על הנהגת התנועה לעשות, ככל שניתן, על מנת
שמקסימום חברים וחברות בקיבוצים יהיו שותפים לתהליך המוצע ויפנימו את חשיבותו לעצם
קיום הקיבוץ ולהמשכיותו. אין להמעיט מכוחה ומחשיבותה של החקיקה, אך מותר גם לקוות
כי בסופו של התהליך, המערכת הקיבוצית תשוב להיות יותר שוויונית ויותר צודקת,
בהשוואה למערכות חיים אחרות.

יניב שגיא (עין השופט), סבור כי הדיון בנושא שעל סדר היום הוא הדיון החשוב ביותר
שהתקיים בתנועה מזה זמן רב. זהו הדיון על מהות הקיבוץ ומה שקורה בתוך "גבולות
המגרש". דרך הנושא של "הערבות ההדדית", אנו קובעים כאילו מחדש, מה הוא קיבוץ.
בידינו לקבוע כיצד תופעל, בשטח, הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש.

בכל סוג של קיבוץ - גם ב"קיבוץ המתחדש" - חייבת להתקיים מידה כזו של סולידריות, שלא
תאפשר מצבים של מצוקה, עוני ורעב בתוך הקיבוץ. להבנתו, סוגיות הנוגעות לבריאות
ולחינוך יצטרכו לתשומת לב נוספת, בטרם יוחלט עליהן במסמך זה או אחר. בתחום החינוך,
לדוגמה, הביא שגיא את דוגמת הפערים ההולכים ומתרחבים, בתנועה הקיבוצית, בתחומי
החינוך הבלתי פורמלי. יש קיבוצים מופרטים שאין לילדים שם האפשרות הכלכלית לצאת
אפילו למחנות הקיץ של תנועות הנוער. הוא גם הוסיף תמיכתו להצעתה של ענת מאור. על
הקיבוץ לוודא הקמתה של מסגרת שבה כל אחד יחיה בקיבוץ בכבוד וכי לא לא ייווצרו
מגבלות טכניות ואדמיניסטרטיביות שימנעו זאת ממנו.

יהודה טל (רמת יוחנן), שמח על עצם הבאת המסמך לדיון, וכן על עצם קיומו. לדעתו,
המסמך אמור למזער את הנזקים שכבר נגרמו בשטח. יהודה מציע לחדד ולהבהיר עוד יותר את
הנקודה, כי אם וכאשר הקיבוץ יכול לתת לחבר הנזקק מעבר למינימום, תוכר במפורש
זכותו של החבר הנזקק לקבל תמיכה שהיא מעבר למינימום.

ח"כ אורית נוקד (שפיים), מציעה הצעה לסדר האומרת, כי במושב זה של המועצה לא תתקבל
כל החלטה בנושא שעל סדר היום, וכי הצעת המזכירות תועבר לדיונים באסיפות/מועצות
קיבוצים. רק לאחר השלמת שלב הדיונים בקיבוצים, יחזור הנושא ויגיע לכלל דיון מסכם
ואחרון במועצת התנועה. כמו אימרי רון, גם היא סבורה כי התקנות צריכות להיות מוגדרות
רק עבור "הקיבוץ המתחדש" ולא לכלל הקיבוצים בתנועה. יש לברר סוגיה זו היטב, למרות
שעל פי ההיגיון הפנימי של הדברים, הכללים אינם חלים על "הקיבוץ השיתופי".

ארנון קלדניצקי (אפיקים), רואה בכללים המוצעים נדבך חשוב וחיוני בהתחדשותו של
הקיבוץ ובהתחדשותה של התנועה. המסמך נותן, להערכתו, את תשומת הלב הנחוצה לעצם
השינוי שנעשה בקיבוצים. הסכנה הגדולה ביותר במהלכי השינוי שאנו נמצאים בתוכם, הוא
המעבר מ"קומוניזם" מוחלט ל"קפיטליזם" מוחלט. אם הראשון היה איום, הרי שהשני הוא
נורא. הנושאים שבהם עוסקת כיום התנועה הם, כנראה, הבלמים והאיזונים הנחוצים כיום
בקיבוץ בכלל, ובקיבוץ המתחדש, בפרט. יש רק לקוות שהאיזונים הללו יתנו את אותותיהם
במהרה. זו ההבטחה החשובה ביותר שניתן היום לתת לחבר הנזקק והחלש בקיבוצו...

ניצן סלע (בית השיטה), מציע ל"קיבוץ המסורתי" להצטרף ולראות עצמם חלק ממסמך זה.
קיבוץ שירצה לשנות בפרטים תמיד יוכל לעשות זאת. מה שחשוב ונכון הוא שהמעטפת תישמר
והיא - על פי עקרונותיה - תהה זהה לכל קיבוצי התנועה. לדעתו, קיימת סכנה מסויימת
בכך שרוצים להפוך את המסמך לתקנה מחייבת. בין 20% ל-40% מקיבוצי התנועה, להערכתו,
לא יוכלו לעמוד בתשלומים שידרשו מן הכללים המחייבים. באופן אבסורדי יכול להיווצר
מצב שבו קיבוצים שלא יוכלו לעמוד במחויבותם כלפי חבריהם, לא יוכלו להמשיך ולהתקיים
כקיבוץ. יש למצוא פתרון לבעיה זו, מאחר ואין מדובר בקיבוץ אחד או שניים, שלגביהם
יוכל הרשם להסדיר סידורים כאלה או אחרים. מדובר כאן בתופעה המונית ולכן המצב הוא
שונה ודורש גם התייחסות ותשובות שונים.

אמוץ פלג (חולדה), התריע על האפשרות כי בתוככי אותו הקיבוץ - ומדובר בעיקר בקיבוץ
המתחדש - יהיו מספר דרגות של "זכויות". חלק מן החברים יקבלו "סל" זכויות א' שיכלול
ימי חופשה, גמלאות וכיו"ב ואילו חלק אחר של החברים לא יקבל את אותן הזכויות. הוא
קרא לצוות "היום שלאחרי" לתת את הדעת על אפשרות זו ולהתמודד עמה.

אהרון ידלין (חצרים), הביע התנגדות חריפה לבעל ההצעה על קידום "התקנון הרדום".
כל מי שרוצה שהקיבוץ השיתופי לא יעבור מן העולם, ניצב בפני משימה
אידיאולוגית-פסיכולוגית קשה ביותר. זהו הצורך לעבוד על אמונה ועל ערכים של שוויון
מלא ושל שיתוף, כערכים נצחיים, שאינם תלויים במשברים כלכליים בני חלוף וגם לא
בקפיטליזם העולמי. אלה ערכים נצחיים, שקיימים עוד טרם הומצאה ההמצאה הטכנולוגית
הראשונה. כל העיסוק ב"תקנון הרדום", בבחינת: "מה יקרה אם נחדל להיות קיבוץ", נתפסת
על ידו כעיסוק גרוע. הוא, בכל מקרה, אינו מתכוון לייעץ לקיבוצו לעסוק בכך.

באשר למסמך המונח בפני הצירים, גם ידלין, כמו חלק מהדוברים שקדמו לו, סבור כי מדובר
בנהלים החלים על "הקיבוץ המתחדש" בלבד. לכן, אין צורך, כרגע, לעשות שום שינוי
בתקנון "הקיבוץ השיתופי". יתרה על כך, כל עוד קיימים צעירים וצעירות המחפשים לחיות
חיי קיבוץ שיתופיים, אין שום צורך להכניס אותם אל לב לבה של הפרובלמטיקה הנוגעת
ל"קיבוץ המתחדש", לשכר הדיפרנציאלי ו/או לשיוך הדירות והנכסים.

עו"ד מיכי דרורי (געש), ביקש להשיב לשורה הארוכה מאוד של שאלות ותהיות שעלו במהלך
הדיון הארוך. בפתח דברי הסיכום שלו, הוא ציין כי לאחר שנים רבות וארוכות, שבהן הלך
ונחלש כוחה של התנועה, וכן במקביל לתהליכי עומק שהתפתחו למטה, בשטח, בקיבוצים,
כולנו ניצבים כיום בפני מציאות חדשה. התוצר החד-משמעי הצפוי ממציאות חדשה זו הוא
הגילוי המחודש של המעורבות התנועתית. נתון זה אמור לקבל העצמת יתר מרגע שהמעורבות
הזאת תהפוך להיות מחייבת, גם במישור המשפטי. המציאות החדשה הזאת, שבה נדרש לקבוע
גבולות ולהציע כללים מחייבים, היא מציאות מסובכת ויש לנהוג בה בזהירות מרבית. אסור
לוותר על הדברים הכי חשובים, אך צריך גם מאוד להיזהר שלא להיסחף. אם ניסחף, אפשר
שנשאף לטוב, אך ניצור משהו שלא היה לו תוחלת חיים ארוכה והוא יהפוך לאות מתה. זהו
הכלל שצריך להנחות את כל מי שבא לדון בפרטי ההצעה.

בכל מקרה, הבטחת הצרכים המסומנים בהמלצת "ועדת הסיווג", קודמת לכל נושא אחר שהקיבוץ
מטפל בו. לא ניתן לשייך דירות או נכסים, טרם שהוסדרו תחילה סוגיות "הערבות ההדדית"
וטרם שהובטחו המקורות לתשלום "שכר המינימום" או כל שכר אחר. מבחינה זו, הכללים
המוצעים קובעים סדרי קדימויות וסדרי עדיפויות. זאת ועוד, הערבות ההדדית אינה
התחייבות חד-פעמית, למשך זמן מוגבל. החבר יקבל את הסכום שייקבע, כל עוד הוא עומד
בקריטריונים (באותם מקרים שצריך וכל עוד שצריך...), ובלא שתתקיים שום מגבלת זמן.

המזכירים סיכמו את הדיון. הם קראו לצירי המועצה להיצמד לנושא שעל סדר היום וכן גם
לקבל את ההחלטה היום, ולא לדחותה למועד אחר. הם הציעו לצירים שלא לכלול בהצעה שום
נושאים נוספים שאינם שייכים לאותו הזן. כל שאר הנושאים: שיוך דירות; שיוך נכסים;
פנסיה; דמי עזיבה; זכויות החבר העובד; המלצות התנועה לקיום הערבות ההדדית וכיו"ב,
ייכנסו למהלך דיונים מתקדם, בצוות "היום שלאחרי", ויובאו בזה אחר זה לדיון
במזכירויות ובמועצת התנועה.

המזכירים הדגישו את המאמץ שנעשה, כדי להבטיח הליכי בירורים והתייעצויות הכי משתפים
שניתן היה לעשות. הם התחייבו גם, מעל במת המועצה, כי הם יעשו מאמץ להגיע לאספות
קיבוצים שירצו לקיים על כך דיון, בנוכחות מזכירות התנועה. מאחר והכל, כמעט ללא יוצא
מן הכלל, מכירים בחשיבותה של הצעת ההחלטה - "הכללים" - שנדונה במהלך מועצה זו,
הציעו המזכירים לאמץ את ההצעה כבסיס לדיונים עם רשם האגודות. המזכירים אף הזהירו את
צירי המועצה, כי כל החלטה שתגרום לדחייה ממושכת עד לקבלת ההחלטות, עלולה לגרום לכך
שהרשם יחליט בעצמו וללא השתתפותנו.

המזכירים הציעו לצירים, ובאמצעותם גם לחברי הקיבוצים, שלא להוריד את הראש לנוכח
המהלך הזה. היפוכו של דבר. הדיבור הרם והברור בזכות "הערבות ההדדית", היא אמירה
מפורשת על התחייבות מחודשת לערך עליון וחשוב כל כך. זו גם אמירה חד-משמעית כי קיבוץ
יכול להיות רק מי שמקיים, באופן פעיל, את כללי "הערבות ההדדית". זו הליבה המשותפת
לכל חברי הקיבוץ ולכל הקיבוצים החברים באותה התנועה הקיבוצית. הם הציעו לראות במהלך
שנעשה מסר של הצלחה, ולא "בשורה" של כשלון ומפלה. גם אם נראה, לכאורה, כי חל ריפיון
בביצוע, שוב נפתח נתיב מבטיח וחדש.

במהלך הדיון, הציעה ענת מאור (נגבה) כי: סה"כ המיסוי הפנימי בקיבוץ, לאותם החברים
שמקבלים את שכר המינימום וכן גם פנסיונרים, לא יעלה על 15% מסך שכר המינימום. ענת
מאור כינתה את הצעתה בשם: "מגבלת המס הפנימי".

בעקבות הערותיו של עמרי כנען (גן שמואל), יו"ר הנשיאות, לקראת סיום הישיבה,
הסכימה ענת להוריד מהצעתה את ציון גובה האחוז ולקבוע, עקרונית, כי המשמעות
האופרטיבית של הצעתה היא, שייקבע מנגנון למגבלה של מיסוי חברי קיבוץ, המקבלים
אבטחת קיום (שכר מינימום).

הצעה זו הועמדה להצבעה והתקבלה ברוב גדול של המצביעים.

בהמשך הדיון, בעקבות דרישה שעלתה ממספר דוברים לקבוע, כי התקנות נוגעות אך ורק
ל"קיבוץ המתחדש", לעומת דוברים אחרים שסברו, כי התקנות נוגעות לשני הסיווגים גם יחד
- "הקיבוץ המתחדש" ו"הקיבוץ השיתופי"

הוחלט:

"המועצה מאשרת את המסמך שהונח בפניה ע"י מזכירות התנועה. המזכירים ילכו עמו לרשם
האגודות, במטרה לבדוק האם תחולתו מתייחסת ל"קיבוץ השיתופי" ו"לקיבוץ המתחדש"
במשותף, או רק ל"קיבוץ המתחדש". לאחר זאת, הנושא יובא לאשרור במועצה נוספת, לאחר
שהסוגיות שעלו במועצה זו, לרבות קביעת המנגנון למגבלת מיסוי חברי קיבוץ, יגיעו
לידי מיצוי והבהרה מלאים".

הנוסח הנ"ל אושר פה אחד.

7. האחדת הטיפול התנועתי בקיבוצים המסרבים לשלם את המס התנועתי

מפאת קוצר זמן, הוחלט להעביר את הנושא הנ"ל לדיון במושב הבא של מועצת התנועה.

יו"ר הנשיאות הודיעה על סיום הישיבה.
style="width:520px;height:35px;position:relative;overflow:hidden;"
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים