פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית - מושב מס' 16 ב-27.11.2003
פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית - מושב מס' 16 ב-27.11.2003

פרוטוקול ישיבת מועצת התנועה הקיבוצית -
מושב מס' 16 ב-27.11.2003
רשם: רן כוחן - 27.11.2003 - יום ה', ב' כסלו תשס"ג
maz@tkz.co.il
ישבה בנשיאות:
אתי שלם (גנוסר)
מיקום המועצה:
בית התנועה הקיבוצית
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה קודמת
המועצה אישרה את סדר היום וכן את פרוטוקול הישיבה הקודמת (מס' 15), פה אחד וללא
מתנגדים.

2. דיווחים בין מושב למושב
"יוזמת ג'נבה" - בהמשך לדיון שהתקיים במזכירות הרחבה בנדון
אלון שוסטר (מפלסים), ראש מוא"ז "שער הנגב", ביקש את זכות התגובה, בהתייחס לפרסומים
על הדיון שנערך במזכירות הרחבה, בנושא "יוזמת ג'נבה". אף שהוא מסכים עקרונית עם
קווי המתאר, כפי שהם מוצגים ב"יוזמת ג'נבה", אלון שולל מראשיתה את ההצעה לשינוי
קווי הגבול הנוכחיים, לאורך תוואי הגדר המזרחית של רצועת עזה "עוטף עזה". אלון
משוכנע כי השאיפה לשלום צריכה להתממש מתוך השלמה במציאות הנוכחית ומתוך הבנה כי
קווי "הקו הירוק" הם אלה שיצטרכו להיות גם גבולות השלום. אין לעודד מצב שבו יישובי
מול-עזה יצטרכו לעמוד במצב שבו יהיו מוקפים מ-3 כיוונים ע"י היישות הפלסטינית.
אסור, לדבריו, לקרב את הגבול למרחק של כמה מאות מטרים בלבד מגדרות היישובים
הקיימים. ראש המוא"ז הצהיר כי תושבי האזור ייאבקו כנגד כול ניסיון לשנות את המצב
הקיים של הגבול.

ח"כ חיים (ג'ומס) אורון סיפר לצירי המועצה כי זה מספר שבועות שהוא מקיים דיאלוג
מעניין בנושא עם אלון שוסטר. ח"כ אורון ביקש להדגיש כי הרציונל של "יוזמת ג'נבה"
היה בעצם הירידה לפרטים. רק אז ניתן, לדבריו, לגעת בנקודות הרגישות ביותר של כ"א מן
הצדדים. יוזמי המסמך שהופץ בין צירי המועצה מקווים מאוד כי האמור בו ייצור ויכוח
ציבורי. בין כול יתר הגורמים, האפשרות של מקסימום תפוצה ומקסימום חשיפה, היא זו
שהניעה את יוזמיו בתהליך הנוכחי. המסמך נועד גם להמחיש לכול כי יש עם מי ויש על מה
לדבר. ספציפית יותר, הנושא שהעלה את חמתם של אלון שוסטר וחבריו, מתייחס לסוגיה
רגישה מאוד אצל הפלסטינים, קרי: מצוקת צפיפות האוכלוסייה (הגדולה בעולם) ברצועת
עזה. "יוזמת ג'נבה" התייחסה לאפשרות המעשית להתמודד עם בעיה זו, כאשר ברור כי יהיה
עוד צורך לעבדה לפרטים אם וכאשר היא תעלה על הפרק בעת הדיונים עם הנציגים המוסמכים
ביותר של כול אחד מהצדדים.

המזכירים התייחסו אף הם לעניין. לדבריהם, הדיון שהתקיים במזכירות הרחבה על
"היוזמה", היה דיון פתוח. הוא גם פורסם בהרחבה בעיתונות הקיבוצית. חשוב לציין בהקשר
לנושא זה כי המזכירות הרחבה נתנה תמיכתה לעצם העלאת הנושא על סדר היום הציבורי. אין
זו מסמכותה של התנועה או של כול גוף אחר, למעט הממשלה המוסמכת, לקיים מו"מ בנושאים
המדיניים. התנועה יכולה, לכול היותר, להביע תמיכה באלה שיודעים לחולל "יוזמות"
חדשות וחדשניות להסדרי הקבע בין ישראל לבין הפלסטינים.

הוועידה ה-2 של התנועה הקיבוצית
הנרי אלקסלסי (בית זרע), דיווח לחברי המועצה על ההכנות המתגבשות לקראת הוועידה בעין
החורש, שתתקיים ב-22/12/2003. אורח הכבוד של הוועידה יהיה יו"ר מפלגת "העבודה",
שמעון פרס. חברי המזכירות הוזמנו להשתתף בחוגי הדיון השונים שיתקיימו במהלך
הוועידה.

מצובה ועמיר - פעילות התנועה הקיבוצית
בשני הקיבוצים הנ"ל הגיעו הדברים עד לשערי בית המשפט, במטרה לגרום לעיכוב הליכים
משפטיים כלפיהם מצד נושים למיניהם. מרגע שהחלה המעורבות התנועתית, הובהר לכול כי
התנועה תתנגד נחרצות לכול ניסיון לקשור את גורלו של יישוב קיבוצי עם בקשה לפירוק
הנובעת מהתמוטטות של המפעל הקיבוצי (כפי שאכן קרה בשני הקיבוצים הנ"ל). התנועה
מעורבת בתהליכים המרכזיים המתרחשים בשני הקיבוצים, בשת"פ עם המועצה האזורית
והמפעלים/ארגונים אזוריים. רבים מקיבוצי האזור נחלצו אף הם לסיוע ומציעים עבודה
למי שנותר חסר עבודה במצובה. בעמיר הסיטואציה דומה, רק שהקיבוץ גדול יותר וגם היקף
סך חובותיו גדול יותר מזה של מצובה. "הנאמן" מטעם בית המשפט, מקווה להגיע להסדר
נושים נוח, לרבות מחיקה משמעותית של חלק מהחוב. מטה ההסדר לקיבוצים ינסה אף הוא
לבדוק כיצד ניתן לסייע לעמיר.

איתי מרגלית (משמר השרון), קבל על כך כי בכול מהלך התקופה האחרונה, לא הייתה שום
פנייה למשמר השרון לסייע לקיבוץ מצובה. הוא בטוח, כי אילו אכן הייתה מתקיימת פנייה
שכזו, קיבוצו היה נענה לה, כמו גם הרבה קיבוצים אחרים, שהיו נחלצים גם הם לעזרה
ולהפגנת ביטוי פומבי של ערבות הדדית תנועתית.

צרור פרחים לאורה הרמתי
מוטל בוגומולסקי, בשם גזברות התנועה, העניק זר פרחים וברכות חמות לאורה הרמתי,
המרכזת הוותיקה והמסורה של "ברית התנועה הקיבוצית", עם הולדת נכדה. מזל טוב.

3. דיון - ברית התנועה הקיבוצית
"הברית" הוקמה לפני כ-30 שנה. במהלך קיומה היא עסקה בשורה של נושאים שהיו משותפים
לכלל התנועות, בדרך ובאופן שהן התנהלו במהלך השנים. בשנים האחרונות, בעיקר מאז
איחוד התק"ם והקבה"א, הפעילות העיקרית שנותרה במסגרת "הברית" היא הטיפול בחיילים
בודדים ובגופים האמנותיים המרכזיים: התזמורת הקאמרית; להקת המחול הקיבוצית; תיאטרון
הקיבוץ. יתרת הפעילויות שהתקיימו ב"ברית", עברו והתמזגו אל תוך מסגרת התנועה החדשה
או שהתנועה חדלה לטפל באחדות מהן.

בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה של קיצוץ בתקציבי התרבות במדינת ישראל. מגמה זו
פוגעת גם בלהקות הקיבוציות, על אף שאלו זכו להוקרה ולהערכה רבה, בארץ וגם בחו"ל. גם
התנועה מוצאת עצמה בקשיים הולכים וגוברים להטות תקציבים בסד"ג של העבר, לכיסוי
חובותיה המצטברים של "הברית". התמיכה בתקציב 2004 לא תעלה על 1.0 מיליון ש"ח (1.8
מיליון ש"ח בשנת 2003). המזכירים, בדברי ההקדמה שלהם ציינו את החשיבות הרבה שהם
מקנים לפעילותם של הגופים האמנותיים, הן מבחינת היוקרה הציבורית שלהם והן משום שהם
מאפשרים לתת ביטוי לאמנים בקיבוץ ולסייע בקיום פעילות תרבותית בפריפריה. יחד עם
זאת, הם קראו גם ליתר התחשבות במגבלות התקציביות הקשות המוטלות כיום על התנועה.
החוב המצטבר הוא גדול ועיקרו הוא חוב לקיבוצים, בגין משכורות ותשלומים עבור
שירותים.

דני רוזוליו (כברי), פתח את הדיון, בהמשך להקדמת המזכירים. לדבריו, על המועצה לתת
למזכירות הנחיות לפעולה ולא רק גיבוי להחלטות המזכירות. עפ"י תפיסתו, התנועה חייבת
לראות עצמה כמערכת משפיעה בחברה הישראלית, ובתוך כך גם בתחומי היצירה והתרבות. מאחר
ועיקר הפעילות והנוכחות הקיבוצית היא בפריפריה, על התנועה להילחם על כך שגם אזורי
הפריפריה יזכו לתרבות איכותית. לכן, על המועצה להנחות את המזכירות הפעילה והמזכירות
הרחבה למצוא פתרונות, כדי להמשיך ולקיים את הגופים האמנותיים.

יהודה טל (רמת יוחנן), תומך גם כן בקיומם של הגופים האמנותיים בתנועה. לדבריו, חבר
קיבוץ שקיבוצו עומד בפני סכנה קיומית, מתקשה להבין את הפנייה לסיוע כספי, לצורך
המשך קיומם של גופים אלו. הוא קרא למזכירי התנועה לערוך "בדק בית" בהתייחס למעורבות
התנועה בכול מיני שינויים דיפרנציאליים, ובמקום זאת להתרכז בהקצאת מקורות לסבסוד
פעילות תרבותית בקיבוצים.

עזרא רבין (געש), עד לאחרונה מזכיר "ברית התנועה הקיבוצית", ביקש אף הוא לחזק את
דברי קודמיו. לטענתו, לא ניתן לצפות לקבל כספי תמיכה חיצוניים ממוסדות ציבור
וממענקים ממשלתיים - אם התנועה תסיר את מחויבותה לתשלום חלק מעלויות הגופים הכלולים
ב"ברית". אין תרבות אמנותית-איכותית ללא תמיכה של גופים חיצוניים התומכים בגוף
האמנותי. כול מי שמקיים גופים שכאלה יודע גם ש"שם המשחק" הוא: השגת מקורות נוספים,
שלא דרך הקיבוצים ישירות. יש לבחון את נכונותם של המפעלים האזוריים לקחת חלק במשימה
חשובה זו. חשוב מאוד, לדבריו של עזרא, לעשות כול מאמץ כדי לשמור על הנכס של הגופים
האמנותיים. אלה מביאים כבוד רב לתנועה הקיבוצית וגם רגעים מרגשים של איכות תרבותית
לקיבוצי הפריפריה.

יעקב אבנט (מעברות), חבר הנהלת התזמורת הקיבוצית הקאמרית, סיפר כי התזמורת הגדילה
מאוד את הכנסותיה הכספיות מהופעות במרכז הארץ, אך גם מפעילות אמנותית באזורי
הפריפריה, לרבות ביישובים ערביים. לדבריו, זו במפורש פעילות ערכית של מעורבות בחברה
הישראלית, מעבר לפעילות המוסיקלית. התזמורת עושה גם מאמצים לגייס מקורות כספיים
בחו"ל.

ספי (יגור), משוכנע כי התנועה הקיבוצית חייבת להיות מחוברת לזן הפעילויות ש"ברית
התנועה הקיבוצית" עוסקת בהן. ספי ביקש לקבל יתר פירוט על נהלי "הברית", בהתייחס
להעברת כספים לקיבוצים, בגין אימוץ חיילים בודדים.

דן רודולף (עמיר), מנכ"ל להקת המחול הקיבוצית, טוען כי אסור שהתנועה "תתפשט לגמרי
ותעשה סטריפטיז לכול הערכים שהיא מסמלת". להקת המחול הקיבוצית מופיעה בכול רחבי
הארץ, בפני מבוגרים ובפני ילדים ומביאה המון יוקרה וגאווה לתנועה הקיבוצית. גם
בהופעותיה בחו"ל זוכה הלהקה במרב השבחים והביקורות המחמיאות ביותר. לדעתו, זו תהיה
טעות גדולה להפסיק את התמיכה לגופים האמנותיים בכלל, וללהקת המחול הקיבוצית, בפרט.

יעקב בכר (מענית), מבקש לדעת מהם סדרי העדיפות של התנועה. לדעתו, הגופים האמנותיים
אינם צריכים עוד להיות כלולים בסדרי העדיפות התנועתית, מאחר ולתנועה אין עוד
המקורות הנדרשים "לשמש כספונסרים" של כול הגופים הללו". לכן, עם כול הצער שבדבר,
צריך להיפרד בכבוד מכול הגופים הללו ולהפסיק את צבירת החוב הבלתי-נפסק שלהם.
תולדות הקיבוץ מלאים, לדבריו, בטרגדיות סביב נושאים שלא "נפרדו" מהם בזמן ובמועד
הנכון. ההוצאות בגין הגופים האמנותיים שוחקות את נכסי התנועה. בכר קרא לסגור את
הגופים הללו היום, בצורה מכובדת ומסודרת. בעתיד, לא יהיה מי שיממן את החוב הגדל
והולך. עם כול הכאב בדבר, יש לומר בקול גדול וברור: "עד כאן!.

עדנה סולודר (גשר), לשעבר מזכירת "הברית", מקווה כי יגיע יום וגם הלהקות האמנותיות
יגיעו לפריחה כלכלית. עד אז, "אין לוותר על הפרח, גם במחיר כיכר הלחם", כמאמר הפתגם
הסיני העתיק. הלהקות מהוות גורם תרבותי משמעותי ביותר בפריפריה הקיבוצית והמושבית.
לפיכך, על אף המצב הקשה שבו נתונה כיום התנועה הקיבוצית, אסור לוותר על התרבות
ואסור לגרום לכך שהלהקות יגיעו לסוף חייהן, עקב קיצוץ דרסטי מדי בתקציביהן.

ח"כ אבשלום (אבו) וילן (נגבה), מסכים עם רוח הצעת ההחלטה של התנועה, הדורשת מכול
אחד מהגופים האמנותיים, לעמוד על קיומו, תוך שאיפה להגיע לגירעון המינימלי ביותר,
שניתן יהיה לממנו בעזרת גופים תומכים. לדעתו, גם על הארגונים האזוריים לקחת חלק
בדיון על עתיד הגופים האמנותיים. אין כול סיבה מדוע הם לא ייקחו חלק בשותפות
ובאחריות המתחייבת מהאמירה על קביעת סדרי עדיפות חדשים.

המזכירים סיכמו את הדיון בנושא זה. אכן, לכול אחד יש את סדרי העדיפות שלו, ובהתאם
לכך הוא קובע את דעתו לכאן או לכאן. אך על המזכירות מוטלת החובה להחליט ולהכריע.
מזכירות התנועה אינה אדישה למצוקת הגופים האמנותיים ואף היא סבורה כי התרבות
והחינוך הם ציפור הנפש של התנועה. בפועל, נעשים מאמצים אינטנסיביים לגיוס מקורות
חוץ עבור הגופים הללו. יש גם לזכור כי עיקר חובות הגופים הללו הם חובות לקיבוצים,
בגין שירותים לגופים ומשכורות לחבריהם. על סדר היום מונחות ההצעות הבאות:

א. בהתאם להלטה קודמת של המזכירות, תשא "הברית" בחובות ותקציבה ירד מ-1.8 מיליון
ש"ח ל-1.0 ש"ח, כאשר יתרת הסכום תשמש למעשה החזר החוב לתנועות.

ב. חוב של 7 מיליון ש"ח ייפרע ב-4 תשלומים, במהלך ארבעת החודשים הקרובים ע"י
תנועות האם", לפי חלקן היחסי.

ג. היתרה, באם תהיה, תשולם בסוף השליש הראשון של 2004 ותשולם אף היא.

ד. תקוים הפרדה תקציבית של הלהקות החל מ-1.9.03 - הכנסות והוצאות. להקה שלא
תעמוד באיזון תקציבי - תיסגר.

הוחלט:

המועצה קיימה הצבעה על ארבעת הסעיפים הנ"ל. ברוב גדול מול 3 מתנגדים ו-4 נמנעים,
אושרה ההצעה שהונחה על סדר היום ע"י מזכירי התנועה.

4. תוכנית העבודה של התנועה - 2004
המזכירים הציגו את עיקרי הסעיפים, שמהם אמורה להתגבש תוכנית העבודה של התנועה. פרטי
התוכנית יוצגו במועצת התנועה הבאה, שתדון בתקציב התנועה, בקריאה השנייה. תוכנית
העבודה היא פועל יוצא של סדר העבודה התנועתי בשנה-שנתיים האחרונות. להלן 6 הסעיפים
שהוצגו בפני צירי המועצה:

א. טיפול באינטרסים הקיומיים של הקיבוצים מול המדינה. מדובר כאן בעיקר על תחומי
החקלאות; הכלכלה; קרקע; מים; חינוך; בריאות; שיכון; הסדרים; פריפריה וכיו"ב.

ב. קידום החלטות ועדת הסיווג בנושאי ערבות הדדית, ביטחון סוציאלי והחלטות מינהל
מקרקעי ישראל בנושא חלקת המגורים.

ג. חיזוק הקהילה בקיבוץ: חיזוק מערכות התרבות; החינוך; חברה; בריאות וסיעוד; השכלה
ורווחה.

ד. צמיחה דמוגרפית, ביטחון סוציאלי ושיוך דירות - קידום תוכניות בתחומים אלה בכול
קיבוץ וקיבוץ, לפי דרכו, לרבות קידום נושא פרנסה ועבודה.

ה. ליווי קיבוצים והתמקדות בקיבוצים הנמצאים במשבר: הקמת מטה לטיפול חירום וקידום
עזרה הדדית בין קיבוצים בהתנדבות.

ו. קידום פעילות פוליטית-ציבורית ומעורבות בחברה הישראלית - קידום פרויקטים חדשים,
חיזוק תנועות הנוער בארץ ובחו"ל וכיו"ב.

הנרי אלקסלסי (בית זרע), בירך על תוכנית העבודה התנועתית, שבה הוא מבחין גם בקווים
מנחים וגם במסר. מבחינתו, זו אמורה להיות בבחינת "תוכנית חומש" - המשך וחיזוק
הפעולה. הדגש, לדעתו, צריך להתבטא בחינוך ובתנועות הנוער. על אלה, בפרט, על התנועה
להקצות יותר משאבים וכ"א. הצעה נוספת, לדעתו, היא הקמת "מטה חירום" קבוע שיפעל ליד
מזכירות התנועה הקיבוצית וכול תפקידו יהיה לאתר קיבוצים במצוקה, עוד טרם שהם נקלעים
לשיאי המשבר, ולהציע תוכניות טיפול ושיקום "שעה אחת קודם". אז גם צפוי שהטיפול
התנועתי יהיה טוב ויעיל יותר.

ירון חמל (כברי), סבור, בעקבות מקרה מצובה, שיש מקום להציע לקיבוצים רשימה מפורטת
יותר של תחומים ונושאים, בהם יכולים קיבוצי התנועה לסייע למצובה באופן ספציפי יותר.
לדבריו, יש מקום להקים "צוות בדיקה", שכתב המינוי שלו יתייחס להוצאת מסקנות
ולקחים, שיסייעו באיתור ובטיפול במקרים דומים בעתיד ובזמן אמיתי. ירון גם הציע
להציג את תוכנית העבודה התנועתית באופן שניתן יהיה להבחין ממנה מהם היעדים ומהם
ממדי הבדיקה לביצוע היעדים הללו. יש לשפר את השיטות כך שיאפשרו לבחון, בסוף כול שנת
עבודה "תוכנית" מול "ביצוע" בפועל. באשר לסוגיית הביטחון הסוציאלי, הרי שלדעתו של
הדובר, הנושא צריך שיהיה גם מעניינן של מוסדות המדינה ולא רק של הקיבוץ הבודד,
במיוחד במצבים שהוא נאבק על עצם קיומו והישרדותו.

ניצן ריבלין (יזרעאל), מצטרפת אף לאמירתו של קודמה, כי תוכנית עבודה צריכה להיות
מוצגת באופן שניתן יהיה למדוד אותה במונחים של: מה הושג ומה לא הושג במהלך שנת
העבודה היוצאת. אסור, לדעתה, להסתפק באמירות כלליות ולא מחייבות. באשר לתוכן עצמו,
ניצן ביקשה לתקן את הכתוב כדלקמן: בסעיף מס' 1', היכן שמדובר על שיכון, צ"ל כתוב,
לדבריה: על התנועה לטפל בעניין זה מול משרד השיכון והמינהל. בסעיף מס' 3' מבקשת
ניצן להוסיף גם את נושא הערבות ההדדית. בסעיף מס' 4' מבקשת ניצן כי המסמך יכלול
אמירה תנועתית ברורה בזכות חיזוק הקיבוץ השיתופי. בסעיף מס' 5' - הצמחת אלמנטים של
ערבות הדדית תנועתית בין הקיבוצים - רואה ניצן את המבחן להצלחתה או לקבורתה של
התנועה. לכן, יש להקדיש אנרגיה רבה לחיזוק מערכות שיתוף הפעולה בין הקיבוצים החזקים
לבין הקיבוצים הנזקקים.

אלי ספרן (סאסא), ביקש להתייחס למה שהוא הגדיר: חיסול מח' הקליטה בתנועה הקיבוצית.
לדבריו, החלטה זו שגויה והיא תגרום לכך שבתוך מספר חודשים יתייבש לחלוטין מאגר
הקליטה הקיים של משפחות ויחידים המבקשים להגיע לקיבוץ. אין בתנועה מערכת מקצועית
אחרת היכולה לעסוק באבחון מוקדם והפניית מועמדים לקליטה לקיבוצים המעוניינים בקליטה
זו. אלי מעריך כי בתוך זמן לא רב תגלה התנועה את הטעות שנעשתה ותצטרך למצוא
פתרונות לכך.

אמרי רון (משמר העמק), משוכנע כי "טעם החיים" של הקיבוץ טמון בתיבה: "ערבות הדדית".
בלעדי זאת, אין שום טעם אחר לחיים בקיבוץ. כול מי שרוצה לחסל את הערבות ההדדית בתוך
הקיבוץ, בל יתפלא לכך שהיא לא מתקיימת גם בין קיבוצי התנועה. "אם אין ערבות הדדית
בבית, אין גם ערבות הדדית מחוץ לבית". אמרי חלק שבחים רבים ל"וועדת הסיווג" שעשתה,
לדבריו, עבודה מצוינת, מבחינת ההבלטה מהו קיבוץ ומהו איננו קיבוץ. ההבחנה המרכזית
ביניהם היא בקיום או אי-קיום הערבות ההדדית בתוך הקהילה. מבחינה זו, חידדה הוועדה
את האמירה על רמה מסוימת של שוויון בסיסי שחייבת להתקיים בתוך קהילה קיבוצית. לכן,
המאמץ המשותף - בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש - לצקת תוכן ממשי למושג: ערבות
הדדית, הוא זה שיכול להביא לחיבורים טובים יותר בין הזרמים השונים, בתוך תנועה
פלורליסטית אחת. עניין זה, לדעתו, היה צריך לקבל ביטוי מפורש יותר בתוכנית העבודה
של התנועה. הייתה צריכה להיאמר האמירה כי התנועה פועלת בכול הקיבוצים, גם במתחדשים
וגם במסורתיים, לחיזוק הערבות ההדדית בקיבוץ, באזור, בתנועה ובחברה הישראלית.

איתן אוסטרובסקי (גזית), מתקשה לראות את הפן הייחודי של התנועה הקיבוצית בתוך
תוכנית העבודה, כפי שהוצגה בפני המועצה. בכול מקרה, לא ניתן לנהל את מה שלא ניתן
למדוד וכאשר לא ברור מי אחראי לכול תחום ותחום. איתן סבור כי התוכנית היא כללית מדי
ועוסקת בקיבוצים כאילו היו מכלול אחד. דבר זה לא ניתן עוד לעשות בתוך תנועה קיבוצית
כה הטרוגנית וכה פלורליסטית. יש הטעיה בכך, כאשר מנסים להציג מצג של תנועה
הומוגנית, שתוכנית העבודה שלה מתאימה לכול חוליותיה. יש לתת ביטוי בתוכנית גם
להטרוגניות המתקיימת כיום ברחבי התנועה. לדוגמה, הקשר בין צמיחה לשיכון. יש כיום לא
מעט קיבוצים שאינם יכולים להרשות לעצמם לבנות ולכן גם אינם יכולים לדבר על צמיחה
דמוגרפית. בנושא החינוך, קרא איתן לקיבוצים להחזיר את חינוך הילדים מן השכירים
למורים ולמחנכים חברי הקיבוץ.

עזריאל (יסעור), הגיב לדבריו של אמרי רון. לדבריו, דוברי הקיבוצים השיתופיים אינם
מבינים כלל את המצב שאילץ קיבוצים רבים לעבור להפרטות רחבות הקף ולשכר דיפרנציאלי.
אם קיבוץ יסעור, לדוגמה, לא היה נוקט בצעדים אלו, קרוב לודאי שהוא היה חדל להתקיים
כקיבוץ כבר לפני זמן רב. לדעתו של עזריאל, על הקיבוצים השיתופיים המבוססים לעשות
מאמץ מוגבר לסייע לקיבוצים במצוקה, גם אם הם "פשעו" לכאורה, ועברו להפרטות ולשכר.
רק בדרך זו הם יוכלו לתרום להמשך קיומם של הקיבוצים ושל התנועה הקיבוצית.

פרויקה רוזן (שריד), תומך בשורת הנושאים שהועלו ע"י המזכירים. הוא מציע כי המוסד
לבירורים יגייס בוררים פנסיונרים, שיתנו הסכמתם לעבוד בהתנדבות. לדבריו, יש בתנועה
מצבור גדול מאוד של חברים וחברות מוכשרים, שיש להם גם רקורד של הצלחות בתחומים
חברתיים, עסקיים וכלכליים. יש מקום גם לחשוב על אפשרות לגבש אותם לכלל קבוצות עבודה
ולהעמיד את כישוריהם - בהתנדבות - לטובת קיבוצים שנקלעו למשברים כלכליים ולמצוקות
חברתיות קשות.

רבקה וילנד (גזית), רכזת אגף חברה בתנועה הקיבוצית, דיווחה למועצה על איחוד מח'
הצעירים ומח' הקליטה, במסגרת אגף חברה. לדבריה, מהלך זה ואחרים כמותו, אמור לסייע
בחיזוק הקהילה הקיבוצית ולשפר את הצמיחה הדמוגרפית. בכול מקרה, אלו שני הדגשים
שיעמדו במרכז הפעילות של האגף בשנה הקרובה. ללא קהילה מטופחת שבמרכזה מערכות
בריאות ורווחה ראויים וחינוך ותרבות לכל, לא ייווצר שום תמריץ לצמיחה דמוגרפית.
דברים אלה הם נכונים לכול קיבוץ, בין אם הוא מתחדש או בין אם הוא שיתופי. בהקשר
לכך, ציינה רכזת האגף, הוכנה גם תוכנית עבודה המכוונת לעודד הישארות הבנים בבית
הקיבוצי. תוכנית זו מדברת על הסדרי ביניים ועד להקמת בית קבע בקיבוץ. זהו גם היעד
וגם החזון של האגף ושל התנועה.

אבי אהרונסון (נתיב הל"ה), רכז מח' החינוך בתנועה הקיבוצית, בירך על התוכנית
בכללותה. לראייתו, סעיף מס' 3' הוא הלוז והוא החזון של כול תוכנית העבודה כולה. כול
הסעיפים המצוינים בסעיף זה הם הבסיסים של הערבות ההדדית. כול אלה צריכים להיות חלק
מחובת הערבות ההדדית, במובן שאליה מתייחסים הדברים בחוברת ההמלצות של "ועדת
הניסוח".

המזכירים סיכמו את הדיון בציינם כי הוא היה ממצה. בדיון התנועתי שיתקיים במועד
הקריאה השנייה של תקציב התנועה (המועצה הבאה), יובא פירוט רב יותר של תוכניות
העבודה של המחלקות והאגפים, לרבות מזכירי התנועה.

בתום הדיון התקיימה הצבעה על הסעיפים המתוקנים, בנוסח הרשום לעיל.

הוחלט:

ברוב גדול של צירי מועצת התנועה הקיבוצית, אושרה תוכנית העבודה של התנועה.

5. תקציב התנועה הקיבוצית 2004 - קריאה ראשונה
רצ"ב הצעת המזכירות: תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2004. עפ"י יחסי הכוחות בין שתי
התנועות, כפי שנקבע עם איחוד התנועות, התק"ם מספק 65% מכלל התקציב התנועתי בעוד
שהקבה"א מכסה 35%. קיימת כוונה להסמיך חלק מתקציב התנועה (כ-700 אש"ח) לשולחן
הגורמים האזוריים השונים. בעיקרו של דבר, התקציב המוצע מבטא המשך תהליכי ההתייעלות
בתנועות, הן מבחינת תקני כ"א והן מבחינת הורדת המס התנועתי (זו הפעם השנייה) לכול
אחד מחברי הקיבוצים. נכון להיום, עומד מס החבר השנתי לחבר על סך של 390 ש"ח.

מוטל בוגומולסקי (מסילות), גזבר התנועה הקיומית, הזכיר למועצה, כי כאשר חבריה
מרימים "צו המשך", עליהם לדעת גם כי כיום אזלו המקורות לכך. לכן, אם הקיבוצים
כולם לא ישלמו את מס החבר במלואו, ספק אם התנועה תוכל להמשיך ולתמוך בהם ו/או לעמוד
במטלות שהטילו צירי המועצה על מזכירות התנועה, לאורך הימים מאז שהיא כוננה. האחריות
נופלת על הקיבוצים. רק עם עזרה משותפת מהם ניתן יהיה לקיים את מה שנרצה שימשיך
להתקיים.

המזכירים סיכמו את הדיון בסעיף זה והסבירו על תהליך האישורים שאמור התקציב לקבל, עד
אשר הוא יגיע להצבעה מסכמת, בקריאה שנייה, במועצת התנועה הבאה. הם הדגישו - בין
היתר - את חובת תשלום המסוי התנועתי. קיבוץ שלא ירצה לשלם את מסיו, לא יוכל לקבל
את שירותי התנועה הרבים והמגוונים, אלא אם כן יוחלט אחרת, לגבי קיבוץ ספציפי זה או
אחר.

הוחלט:

בתום הדיון התקיימה הצבעה. ברוב גדול של צירי המועצה, הוחלט לאשר את תקציב התנועה
בקריאה ראשונה. כאמור, התקציב יובא לאישור בקריאה שנייה במושב הבא של מועצת התנועה
(2/2004).

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים