ועידת התנועה מס' 4 מושב ב' 12.1.2012 - פרוטוקול
 

פרוטוקול

הועידה ה-4 של התנועה הקיבוצית

מושב ב'

 

בית ברנד - אפעל

יום חמישי, י"ז טבת תשע"ב 12.1.12

 

נשיאות הועידה: עדנה סולודר (גשר), עמירם אפרתי (דן)

מספר משתתפים - 320

 

על סדר היום

זהות קיבוצית מוסכמת ומשותפת תנאי לחיזוק ה תנועה וקיבוציה ולמעורבות בחברה ובמדינה.

 

סדר ההתנהלות הועידה וסיכומי דיוניה:

 

1.      אושרו בהסכמה רחבה לנשיאות הועידה עדנה סולודר (גשר) ועמירם אפרתי (דן).
אושרו כחברים בוועדה המתמדת (הועדה לניסוח הסיכומים) - אבו וילן (מרכז), מרב ניב (גשר), רינת גלילי (נירים) סמדר סיני (עין גב) מרקי לוי (זיקים) זאב(ולוולה) שור (עין גב) עמיקם אסם (אפיקים) רן כוחן (צרעה).

2.      הועידה רשמה לפניה את דברי הפתיחה שהשמיע מזכיר התנועה זאב (ולוולה) בטרם נחלקו הצירים לחוגי הדיון השונים, ושתמציתם מובאת להלן:

שנת 2011 תיזכר כשנה בה חזר גלעד שליט.
אני רוצה במעמד זה בוועידה להודות קודם כל לחברנו יואל מרשק שהיה פעיל מאוד מרכזי במטה שליט, וכן להודות לחברים ולקיבוצים, הרבים, שנרתמו והתייצבו לימין המשפחה ובכך עודדוה בימי ההמתנה הקשים. גלעד שב הביתה ולשמחה על כך שותפים כולנו.

המחאה החברתית שהחלה בקיץ האחרון, ככל הנראה עדיין לא הסתיימה.
אין ספק כי אנחנו כתנועה מזדהים עם המאבק ועם מסריו, יצאנו קשר עם פורום הארגונים החברתיים השותפים במאבק זה, אישרנו במזכירות מסמך שיפורסם לידיעת הכל ובישיבת המזכירות הקרובה נבחר 3 אנשי קשר שייצגו אותנו בדיון על דרכי המאבק וההשתתפות בו.

תופעה, שיש בה בלא ספק "חצית קו אדום"
והיא מאיימת על שלמותה ולכידותה של החברה בישראל, נושאת את השם "תג מחיר", נושאת אופי של טרור ובאה לידי ביטוי בפגיעה אלימה בערבים, במקומות קדושים לאיסלם ולאחרונה גם בחיילי צה"ל. אנו מגנים תופעות אלה ותובעים ממשלת ישראל לפעול בנחישות למניעתם ולהענשת המעורבים בפעולות כגון אלה בכל חומר הדין.

תופעה מבישה אחרת היא זו המוכרת כ"הדרת נשים"
במרחב הציבורי. כחברים בתנועה הקיבוצית המאמינים בשוויון מעמדה וזכויותיה של האשה בחברה הישראלית הדמוקרטית, ניטול חלק ככל יכולתנו במאבק למיגור תופעה זו.

בימים האחרונים אנו עדים למחאתם התקיפה של עולי אתיופיה
כנגד גילויי הגזענות המכוונים כנגדם. התנועה הקיבוצית המקיימת בעזרת קיבוציה את תכנית תל"מ שמטרתה קירוב וקידום של צעירים מקרב עולי אתיופיה, סולדת מגילויי גזענות אלה שהם כסרטן בלב הדמוקרטיה הישראלית. אנו יודעים, כי פעולתנו בתחום זה אין די בה ונוכח הגילויים המדאיגים נבחן כל דרך אפשרית להרחיב את פעילותנו בקרב הצעירים, שאלף מהם כבר עברו, למדו והתקדמו בקיבוצינו ויצאו לחיים של עבודה ולימודים מלווים בברכתנו ובאיחולי הצלחה.

מספר נושאים שהיו בסדר היום התנועתי:

אני שמח לבשר לנאספים כאן היום, כי "מטה ההסדר"
שבאמצעותו הוסדרו חובות הקיבוצים בתקופת המשבר - עומד לסיים את תפקידו. הקיבוצים יצאו מהמשבר, רואים ברכה בעמלם וכשיסתיים ההסדר עם שני הקיבוצים האחרונים נוכל לומר בביטחון כי עלינו על דרך חדשה.

אנחנו בטיפול ממושך ובעייתי עם מנהל מקרקעי ישראל
, וזאת תוך שיתוף פעולה עם כל גורמי ההתיישבות. מעבר לטיפול בזכות להשכיר דירות ולשנות ייעודם של מבנים ושטחים ("שימושים חורגים") כמתחייב מהשינויים באורחות חיינו, אנו מציבים בפני הועדה הממשלתית ("ועדת רוטקופף") שמונתה לטיפול בנושא קרקעות המשמשות את ההתיישבות העובדת, את עמדתנו הנחרצת בזכות המשך קיומו של הקיבוץ כאגודה שיתופית, שנכסי הקיבוץ - קרקע ומבנים - נמצאים בבעלותה וכל הסדר עתידי מכוון לחיזוק השותפות הקיבוצית ולא לפירוקה. אנו מקווים, כי ההבנות שיש לנו עם המנהל החדש של מנהל מקרקעי ישראל ועם חברי הועדה הממשלתית נוכל להגיע להסכמות ברוח עמדתנו העקרונית ולקדם בכך גם את היכולת לקלוט חברים חדשים בהסדרים שניתן לעמוד בהם.

אנחנו עוסקים בתקופה זו בנושא המשכנתאות
לנקלטים לחברות הרוצים לבנות את ביתם בקיבוץ. ושלא ככל אזרח במדינת ישראל, הם משום מה אינם זכאים לקבלת משכנתא. רתמנו לעניין זה את חברנו חיים (ג'ומס)אורון לצורך קיום המגעים עם הגורמים הקובעים בנושא זה ויש תקווה כי תוך כמה חודשים נוכל גם להביא בשורות טובות.

נושאים שהטיפול בהם עדיין בעיצומו הם
- הבטחת התנאים ההכרחיים להמשך קיומו של משק החלב שלנו שהוא מהטובים בעולם, וגיבוש הסדרי מס הכנסה, שימשיכו להתבסס על היותנו גם לאחר מהלכי השינוי - אגודה שיתופית לכל דבר. נושא זה מטופל על ידי ועדה מטעם משרד האוצר ואנו מחכים למסקנותיה. מטעמנו ברית פיקוח מלווים את הנושא.

זו ההזדמנות הנאותה להזכיר, כי בהתאם להחלטות מועצת התנועה
הגענו להסדר עם קיבוצי ההטלות מה שהביא לסיומה של מחלוקת קשה, שמעבר לאווירה הלא פשוטה שנוצרה בעקבותיה הקשתה ביותר על פעילותה הסדירה של התנועה. אני רוצה להודות כאן לאלישע שפירא, לעמירם אפרתי ולהשי רובין, שבפעילותם הנמרצת הביאו את כל הגורמים להסכמה ואפשרו בכך לתנועה להציג לקראת שנת הפעילות 2012 תקציב מאוזן.

חשוב לדעת, כי יכולתנו לקיים תקציבית
שני גופי תרבות מרכזיים הקשורים לתנועה - התזמורת הקאמרית ולהקת המחול - באה לכלל מימוש בזכות שותפויות שיצרנו עם עירית נתניה (התזמורת הקאמרית) ועם המועצה האזורית מטה אשר, עיריית עכו ועם רעיה שטראוס (להקת המחול).

ולקראת סיום חזרה לנושא חשוב שהעסיק אותנו תקופה ארוכה - הפנסיה.
עובדה ידועה היא כי במשך שנים רבות לא הפרישו הקיבוצים כספים לפנסיה ובססו את הביטחון הסוציאלי של החברים על נכסי הקיבוץ ומפעליו. וכך נוצר לכלל הקיבוצים חוב אקטוארי של כ-4 מיליארד שקל. כל שיכולנו, על כן, הוא להבטיח לוותיקינו פנסיית בסיס, שתגובה על ידי תקנת רשם מחייבת ולקוות, כי מנקודה זו כל קיבוץ יתקדם בנושא זה על פי יכולתו. ואכן, הצלחנו להשיג תקנה מחייבת על פנסיה של 35% מהשכר הממוצע במשק, וקבענו בהחלטת מועצה שנתמכה על ידי למעלה מ-80% כי במידת האפשר ננסה להגיע לתקנה מחייבת של 40% ובהמשך - וכמטרה, שאליה ינסה להגיע כל קיבוץ בהחלטה פנימית - לפנסיה הוגנת של 50% מהשכר הממוצע במשק. עמדה זו, שזכתה, כאמור לתמיכת רוב גדול של נציגי הקיבוצים במועצה, נובעת מהכרת מצבם של הקיבוצים ומכך, שעדיין יש שמונה קיבוצים, שתקנת הפנסיה היא מעבר ליכולתם.

אני רוצה לנצל את מסגרת ועידה זו למחות על דברי ההסתה של שלמה מעוז, כפי שהתפרסמו באמצעי התקשורת ונאמר בהם כי אנשי ההתיישבות הינם שודדי קרקעות המדינה. עשרות אלפים של חברי קיבוצים יושבים כיום בפריפריה ולאורך גבולות המדינה בנגב ובגליל על קרקעות אותם עבדו ופתחו ועליהם הגנו בגופם ובדמם. בזכות פעלם של אלה קיימת היום בישראל חקלאות מן המצליחות בעולם, תעשיה שהוקמה באזורים רחוקים מן המרכז ושטחים פתוחים הנשמרים על ידי הקיבוצים לטובת הציבור כולו. עם כל הכבוד לכלכלן מדבריו ניתן ללמוד כי הוא אינו מכיר את ההתיישבות על תרומתה הגדולה למדינה. ראוי לו שיבוא, ילמד את הדברים ואין ספק כי אז ידבר אחרת.

חברות וחברים!


לקראת ועידת כנרת החלו צוותים שונים להתמודד ברמה הרעיונית עם הצורך לעצב מחדש את דמותה של הקהילה הקיבוצית על רבדיה השונים. במשך השנה נוצרו מסמכי דילמות שייבחנו בוועידה זו לצורך הנחייה ממוקדת יותר שהצלחתה תיבחן במידה שתביא בעקבותיה גם דיונים בתוך הקיבוצים. לחיות בקיבוץ חיי קיבוץ היה פעם דבר מוגדר יותר, הקיבוץ של היום שבניו, בנותיו ומשפחותיהם שבים אליו במספרים שלא ידענו כמותם שנים, חייב לשוב ולקבוע את גבולותיו כקהילה שיתופית, רבת גוונים ואת תכניו הפנימיים. ובמקביל לכך לחזור ולסמן לעצמו את הדרך למעורבות, תרומה והשפעה בחברה הישראלית.
נקווה כי הועידה הזאת תסמן את קו ההתקדמות לעבר מטרות אלו, לו יהי.

וברשותכם, ממש לסיום
- אני רוצה להודות לפעילי התנועה, אשר בכוחות עצמיים תכננו, ארגנו והביאו לכלל מימוש את הוועידה הזאת: לריקי רז (מח' תרבות), לאיציק שפרן (מטה צמ"ד), למרקי לוי (מנכ"ל), לעמיקם אסם (תכנון ומידע), לאביב לשם (דובר התנועה), לנועה יפת (לשכת המזכיר), לאתי פלקסר (אגף הרכזים) ולאירית גולדברג (מזכירת המנכ"ל) וכמובן - לצוות של בית "אפעל" שקיבל אותנו כאן והעמיד לרשותנו ברצון את כל מה שנדרשנו כדי להעביר כאן יום חשוב זה בשביעות רצון מלאה.

3.      בהמשך לדברי מזכיר התנועה ולקראת החלוקה לקבוצות הדיון, נשאו דברים מורן טימור (כרמיה) ורונן בן חיים (רמת השופט) שני נקלטים חדשים בקיבוציהם ודבריהם נועדו להיות פתיח כללי לדיונים על הקיבוץ דהיום כשהנושא המשותף לשניהם היה: "למה חזרתי ולמה קיבוץ".

4.      צירי הועידה נחלקו ל-8 קבוצות דיון שכל אחת מהן עסקה באחד ממרכיבי זהותו של הקיבוץ בעת הזאת וזאת בהתאם למפורט להלן:
מעורבות הקיבוץ בחברה הישראלית

בהנחיית יואל מרשק, (גבעת השלושה) רכז אגף המשימות בתנועה.
חינוך קיבוצי בעת הזאת

בהנחיית אבי אהרונסון (נתיב הל"ה) מרכז מח' החינוך בתנועה ואתו חברי המחלקה.
תכנון החצר הקיבוצית בתקופת הגידול וההתרחבות

בהנחיית רזי יהל (שדה בוקר) אגף הכלכלה בתנועה.
כלכלה ונכסים משותפים

בהנחיית אודי פלד (רמת יוחנן) רכז אגף הכלכלה בתנועה.
ערבות הדדית

בהנחיית שלומי אילן (כיסופים) אגף החברה בתנועה.
צמיחה דמוגרפית

בהנחיית ינינה ברנע (נחל עוז) ממטה צמ"ד בתנועה.
התנהלות דמוקרטית.

בהנחיית יוסי חלבי (הסוללים) האגף לגישור ולבוררות בתנועה.
זהותו התרבותית של הקיבוץ.

בהנחיית ענת רוזנבליט (קיבוץ צרעה).

5.      התכנסות הצירים במליאה (לאחר הדיונים בחוגים וארוחת הצהרים) נפתחה בהופעה של המשורר והפזמונאי יורם טהרלב (בן יגור) עם דלית כהנא ועופר כ"ץ (שירה וקלידים).

6.      בהמשך קבלה מליאת הועידה בברכה את הסופר אלי עמיר (ירושלים) וחיים (ג'ומס) אורון מקיבוץ להב שנשאו דברים אודות החברה הישראלית דהיום ומקומו של הקיבוץ כגורם משפיע בחברה ובמדינה.

7.      החלק האחרון של ישיבת המליאה הוקדש להצגת הסיכומים של קבוצות הדיון כפי שנוסחו על ידי הועדה המתמדת.

להלן הסיכומים של קבוצות הדיון לפי סדר הצגתם להצבעה בישיבת המליאה

מעורבות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית

 

          הועידה מאמינה כי תרומתו של הקיבוץ למדינה ולחברה הישראלית תקפה ועומדת גם כיום. התנועה הקיבוצית היא תנועה התיישבותית הבונה קהילות מתיישבים לאורכה ולרוחבה של הארץ ולה תרומה ביטחונית ומדינית משמעותית. התשתית החקלאית של קיבוצי התנועה היא בעלת תרומה כלכלית ואקולוגית והופכת את ישראל למדינה ירוקה. המשק הקיבוצי הכולל ענפי תעשיה תיירות וחקלאות תורם לעוצמתה הכלכלית של ישראל והינו בעל מרכיב ייצוא משמעותי. הקיבוץ משמש כמופת וכמודל לקהילה המבוססת על צדק חברתי. הועידה קוראת לחיזוק הערכים הקיבוציים וביסוס הקיבוצים על יסודות הערבות ההדדית.

לתנועה הקיבוצית משימות בתחומים שונים ומגוונים של החברה הישראלית. הועידה מחליטה על השתתפות התנועה הקיבוצית במאבקים על דמות החברה:

    מאבק למען צמצום הפערים הכלכליים והחינוכיים ברוח התפיסה הסוציאל דמוקרטית

    תמיכה בתנועות המחאה הנאבקות על סולידאריות, צדק חברתי ומדינת רווחה.

    הגנה על העקרונות הדמוקרטיים וזכויות היסוד של כלל אזרחי המדינה

    חתירה להפרדת הדת מהפוליטיקה ומהממסד המדיני

    מאבק לקידום הצדק הסביבתי

    מתן תנאי תעסוקה הוגנים ושוויוניים לעובדי קבלן

    מאבק כנגד אפליית נשים והדרתן במרחב הציבורי

    הגנה על הרפואה הציבורית

    מתן עדיפות לאזורי הפריפריה

    עידוד הקמת מפעלים קואופרטיבים

    מתן עדיפות תקציבית לחינוך ותרבות

    הגנה על החינוך הציבורי

    רשימת דגש על חינוך לערכים - שיווין ערך האדם, קבלת השונה והאחר, דמוקרטיה, צדק חברתי, צדק סביבתי.

 

          התנועה תפעל:

א.      לחיזוק תנועות הנוער בארץ ובתפוצות.

ב.      לשיתוף פעולה עם קבוצות הבוגרים והקומונות העירוניות.

ג.       להרחבת המסגרת של שנת השירות ומאבק למען חובת שירות צבאי או אזרחי לכל.

ד.      לעידוד בני הקיבוצים לתפקידי פיקוד בצה"ל.

ה.      לעידוד הפעילות ההתנדבותית של חבריה לקרוב לבבות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית.

ו.        לשיתוף פעולה עם גופים ותנועות במגזר החקלאי והכפרי בתחומי הפעילות השונים.

 

התנועה הקיבוצית תיטול חלק בחתירה מתמדת לשלום. התנועה תתמוך במהלכים להשגת שלום והסכמות עם מדינות ערב והפלשתינים.

 

חינוך

 

·         החינוך הקיבוצי מבוסס על ערכי הליבה הבאים: שוויון ערך האדם, שותפות, ערבות הדדית, נתינה לקהילה, התנהלות דמוקרטית, אחריות הקהילה על כל בניה ובנותיה, זהות ציונית יהודית חופשית. תוך מתן הזדמנות שווה לכל ילד.

·         מרכיב מרכזי במערכת החינוך הקיבוצית הינו השותפות באחריות בין הקהילה למשפחה.

·         יש להדק את הקשר ההדדי בין הקהילה הקיבוצית וביה"ס, קשר זה יהיה חלק מהשיח הקיבוצי על אופי החינוך.

·         החינוך הקיבוצי ימשיך להתמודד על זהותו הייחודית מול מוסדות המדינה. יכולתנו לעמוד על זהות זו עוברת דרך יכולת הקיבוצים כתנועה להיאבק על החינוך ברוח ערכי הקיבוץ.

·         מחלקת החינוך התנועתית תייצג את זהות החינוך הקיבוצי בדיאלוג עם הקיבוצים ועם מוסדות המדינה.

 

תיכנון החצר הקיבוצית בעידן השינויים וההתרחבות

 

          הקיבוצים הנם חלק חשוב בנוף הארץ ומהות תכנונית ייחודית בעולם כולו.

          תחום התכנון הנו תחום מרכזי המהווה חלק מחזון הקיבוץ השיתופי והמתחדש.

          לאור הצורך בקביעת זהות תכנונית פיסית מרחבית חדשה לקיבוץ לצורך שימור ייחודו, אורח חייו ואיכות חייו על רקע מאפייניו - תשקול התנועה הקמת גוף טכני/תכנוני שיגבש מחדש זהות לתכנון הפיסי המרחבי לחצר הקיבוץ, יקדמה מול גורמי התכנון הממלכתיים ויסייע לקיבוצים בקידום הפעילות התכנונית.

 

כלכלה

 

          שותפות בנכסים ברמת הקיבוץ, האזור והתנועה תוך קיום ניהול משתף ודמוקרטי, היא תנאי חשוב לקיום הערבות ההדדית בקהילה קיבוצית רב דורית ובת קיימא.

·         פירות הנכסים המשותפים ישמשו את הקהילה בקיום תשתיות, מערכת שירותים, הסדרי פנסיה הוגנת, עזרה הדדית, וצמצום הפערים הכלכליים בין החברים.

 

ערבות הדדית

 

·         הערבות ההדדית היא אבן יסוד לקיום החברה הקיבוצית.

·         הערבות ההדדית היא ביטוי לסולידאריות בין כל חברי הקיבוץ ומטרתה שמירה על רמה מוגדרת ומוסכמת בתחומי החינוך, השכלה, פנסיה, דיור, רווחה ובריאות.

·         הנכסים המשותפים הם המקורות לקיום הערבות ההדדית ביחד עם המיסוי הפרוגרסיבי וכלים נוספים.

·         התנועה ממליצה שכל החברים לרבות החברים החדשים יהיו שותפים בערבות ההדדית בחברות מלאה.

 

צמיחה דמוגרפית

 

·         התנועה פונה לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית ולבניה ובנותיה להצטרף לחברות מלאה בקיבוציה.

·         התנועה תפעל להשגת הסדרי מימון לבניה והשגת משכנתאות.

·         התנועה תגבש המלצות בנושא מיון וקליטה, מנגנוני הורשה, וקבלה לחברות.

·         תהליכי החיבור בין קבוצות הנקלטים השונות לקהילה הקיבוצית צריכים להיות מקצועיים בהתאם לעקרונות הבינוי הקהילתי וזאת על מנת ליצור בקיבוץ מארג חברתי אחיד.

 

דמוקרטיה: כל אחד = קול אחד

 

·         קבלת דעת הרוב תהיה תוך שמירה על זכויות המיעוט ותוך שאיפה לבניית הסכמות.

·         קיבוצי התנועה יתנהלו בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה הישירה והייצוגית.

·         האסיפה הכללית בקיבוץ היא הריבון. כל קיבוץ יבחר את הדרכים לקבלה ויישום של החלטותיה.

·         התנאי לקיומה של דמוקרטיה ישירה – הסברה, שקיפות, שיתוף ומסירת מידע אמין ומובן לציבור הרחב.

·         הקיבוץ יקיים מנגנון ביקורת ופיקוח יעיל לשמירת התהליך הדמוקרטי וכללי האתיקה.

 

תרבות בונה קהילה - קהילה מגדירה תרבות

 

·         התרבות הקיבוצית יוצרת ובונה את הלכידות החברתית של הקהילה ע"י יצירת תרבות היחד המשלבת בתוכה מסורת מקומית – קיבוצית ומסורת יהודית ישראלית והומניסטית. המתבססת על טיפוח כוחות היצירה המקומיים ומביאה אותם לידי ביטוי בקיבוץ וגם מחוצה לו.

·         הקיבוץ ישמור ויטפח מקומות כינוס (בפנים ובחוץ( לצורך קיומם הסדיר והראוי של החגים המשותפים, ארועי תרבות וטקסים שונים, מפגשים חברתיים ותרבותיים של כלל חברי הקיבוץ ואורחיהם.

·         התנועה תפעל למניעת הפרטת התרבות בקיבוצים ותעודד המשך תרבות משותפת.

·         הועידה מטילה על המזכירות להכין דיון בנושא: "קהילה בונה תרבות - תרבות מגדירה קהילה".

 

כל ההצעות, לאחר שהוגשו לכלל צירי הועידה באמצעות מצגת ונעשו בהן גם תיקונים קלים בהתאם להערות שונות של חברים וחברות מקרב קהל הצירים - הועמדו בזה אחר זה להצבעה והתקבלו בהסכמה רחבה.

 

הועידה ננעלה בשירת התקווה.

 

פרוטוקול הועידה אושר על ידי עדנה סולודר ועמירם אפרתי - נשיאי הועידה.

 

זאב (ולוולה) שור

מזכיר התנועה הקיבוצית

 

מצגת החלטות הוועידה ה-4 מושב ב' מה-12.1.2012
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים