פרוטוקול מזכירות התנועה הקיבוצית, מס' 15, מ-16.8.2009

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית

יום ראשון, כ"ו אב תשס"ט, 16.8.09

(ישיבה 15/2009)

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור, אבו וילן, אבי אהרונסון, אייל רייז, אפרים שפירא, גיורא מסד, דורון סט, יואל מרשק, סמדר סיני, עמיקם אסם, עמרי כנען, רבקה וילנד.

 

מנכ"ל: מרקי לוי

 

חסרים: אלישע שפירא,; אורית נוקד, אלון שוסטר, שי חרמש, שלומית חפץ.

 

מוזמנים: יואב מרגלית, נטע טבנקין, נירה ואלה, מלכה מרום, אורי בראל, שריטה אפשטיין.

 

משקיפים קבועים: משה תרשיש, אביב לשם, מיכי דרורי.

 

יו"ר הישיבה: זאב (ולוולה) שור - מזכיר התנועה הקיבוצית

 

רשם וניסח: עמיקם אסם, תכנון ומידע

 

על סדר היום:

1.      אישור פרוטוקול מישיבת המזכירות מיום א' 19.7.09 (14/2009)

2.      מידע מישיבה לישיבה.

3.      דווח מח' החינוך.

4.      הצגת שנתון התנועה 2007

5.      סיכום חצי שנתי של ישיבות המזכירות

 

החלטות

 

1. פרוטוקול מישיבת המזכירות מס' 14 מ-19.7.2009 אושר.

 

2. מידע מישיבה לישיבה

המזכירות רשמה לפניה את המפורט להלן:

(א)   רשות העיתון "ידיעות הקיבוץ" בחרה בערן שחר ושירלי כעורכי "ידיעות קיבוץ".

(ב)   כמרכזי הפקה של אירועי שנת המאה לקיבוץ - נבחרו חמי סל (עין שמר) ודורון רות (שער הגולן)

(ג)    בצוות ההגוי של אירועי שנת המאה ישתתפו החברים והחברות הבאים:
מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור - יו"ר
חברת הכנסת וסגנית שר התמ"ת - אורית נוקד
חברי הכנסת -שי חרמש וחיים (ג'ומס) אורון
מנכ"ל התנועה - מרקי לוי
יו"ר גרנות ומרכז את הועדה הכספית של אירועי שנת המאה - איציק בדר
מנהלת "אורנים" - נגה בוטנסקי
מנהל "סמינר הקיבוצים" - יוסי אסף
מוקי צור
מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וחבר מזכירות התנועה - אבו וילן
ממחלקות בית התנועה - אבי אהרונסון (חינוך), איציק שפרן (צמ"ד) ריקי רז (תרבות)
נוספים ממזכירות התנועה -אביב לשם (דובר), עמיקם אסם (תכנון ומידע)
נציג תנועות הנוער - אילן גזית (המחנות העולים)
מעמק הירדן -  יוסי ורדי (ראש המועצה) גבי פינסקי (רכזת תרבות במועצה)

 

3. דו"ח ממחלקת החינוך

בעקבות דו"ח מחלקת החינוך המזכירות מברכת את העושים במלאכה על קיומה של מערכת חינוך מלווה, מדריכה ומייעצת שיש לה ביקוש גם מחוץ לתנועה הקיבוצית וממליצה למחלקת החינוך לערוך אחת לשנה כנס במתכונת שמקיים איגוד התעשייה הקיבוצית ובכנס זה תישמע גם אמירה תנועתית בנושא הזהות התנועתית כפי שהיא משתקפת בעבודת המחלקה על כל מדוריה.

 

4. הצגת שנתון התנועה 2007

נסקר ע"י דורון סט שנתון התנועה מס' 6 המונה שלושה פרקים עיקריים המתייחסים בעיקר לשנת 2007 (א) אומדני פעילות (ב) אורחות חיים (ג) הסדרים והמשבר הכלכלי.

 

5. סיכום חצי שנתי של ישיבות המזכירות

סיכום הפעילות החצי שנתית של המזכירות נדחה לישיבה הבאה.

 

זאב (ולוולה) שור

מזכיר התנועה הקיבוצית.

 

תמצית הדברים שנשמעו בדיווח מח' החינוך

 

אבי אהרונסון

במחלקה 37 עובדים.

נושאים בעבודה המחלקה:

הנושא המרכזי: הקוד האתי בהנחיית רונית פלוטניק.

הנושא שני: שינוי מבני פרסונלי. מדור ביה"ס היסודי והעל יסודי יאוחדו בריכוזה של מלכה מרום.

הנושא שלישי: המחלקה נמצאת בקשר עם תהל"ה - עמותת הומו-לסביות. הנושא מטופל במסגרת מדור החב"פ.

הנושא רביעי: בוחנים אפשרות לקיים כנס חינוך גדול שעבודת המחלקה תהיה ליבת התוכן שלו.

הנושא חמישי: טיפוח קשרים עם גורמי עבודה שונים.

בתנועה: מח' הביטחון בנושא שירות בצה"ל, אגף המשימות בנושא מבצע ארצי ומפגשי מדריכים, אגף הרכזים לצורך השתלבות במפגשים באזוריים - של כל רכז באזורו בנושא חב"פ.

במדינה: המנהל לחינוך התיישבותי, מנהל חברה ונוער, משרד התמ"ת (מנסים להסתייע באורית נוקד בכל הקשור למעונות יום) ובנוסף - מועצות אזוריות.

אנו מנהלים הכשרות במסגרת סמינר הקיבוצים - שם מקבלים את ה"תורה" ואת המקצועיות.

 

נירה ואלה

מח' החינוך מקבלת אופי של ארגון לייעוץ הדרכה והשכלה.

בתחום הגיל הרך אנו עובדים עם כ-90% מקיבוצי התנועה ובנוסף לכך גם במושבים, בסיסי חיל האוויר, נצרת וירוחם.

אנחנו פועלים מתוקף הכרה עמוקה והזדהות עם מערכת ערכים הבאה לידי ביטוי בקהילה ובאחריות שלה בתחום החינוך.

אנו פועלים, כאמור גם בתנועה הקיבוצית וגם מחוצה לה מתוך רצון להשפיע על החברה באמצעות הנשים.

כל שנה אנו מקיימים כנס גדול. השנה קיימנו השתלמות קיץ ל-350 עובדות חינוך עם 16 מדריכות.

לאורך השנים פריסת עבודתנו הולכת וגדלה.

 

מלכה מרום

אני 10 חדשים בתפקיד רכזת ביתי הספר היסודיים והתיכוניים כאחד.

רוב המנהלים בשני הפורומים דנים בזהות החינוכית של בית הספר ההולכת ונבנית תוך כדי השתנות הקיבוצים מחד - ואוכלוסיית התלמידים מאידך.

ברוב בתי הספר רוב התלמידים אינם "בני-קיבוצים" והם באים מיישובי המועצה או מהסביבה.

המגמה שלנו - להעביר את תפיסת העולם החינוכית שלנו.

אישית, כחלק מתפקידי, אני מלווה מנהלים בראשית דרכם.

 

אורי בראל

אני עובד בחצי משרה במדור קליטת נוער. יש לנו קבוצות מאשבל ועד אילות.

מספר הילדים כיום הוא בין 400 ל-500 כש-50% מהם - נעל"ה.

אני מלווה את הצוותים טרם קבלת הנערים ולאורך תקופת שהותם בקיבוץ. כמו כן אני נמצא בקשר עם גורמים תנועתיים וממשלתיים כדי להבטיח את רווחת הילדים ושהקליטה תהיה טובה.

כל חברות הנוער נמצאות בפנימיות והתקבולים אינם מכסים את ההוצאות.

אנחנו מחלקים בין 250 אלף לחצי מיליון ₪ מלגות. הכסף מגיע מקרן חבצלת ומזאב מוזס, המעביר למטרה זו כספים מדי שנה בשנה.

מזה 70 שנה עוסקת התנועה בהדרכת חברות נוער ותחום עיסוק זה נמצא בירידה מתמדת.

ב-10-12 השנים האחרונות היו בקיבוצים כ-50 חב' נוער. כיום יש כ-20.

אחת הסיבות להתמעטות היא העובדה שהפעילות הזאת, כאמור לעיל, אינה מכסה את עצמה כלכלית.

סיבות נוספות מוכרות - ירידת העליה מחמ"ה וגם מדרום אמריקה.

כמו כן - גופי רווחה שונים לקחו על עצמם לשלב את הנערים העולים בכפרי נוער.

 

נטע טבנקין

על חשיבות החינוך הבלתי פורמלי (חב"פ) אין מחלוקת.

אנו מלווים 70% מהקיבוצים בכל הקשור לפעילות אחרי שעות בית הספר. כל מי שגדל בחצרו של קיבוץ הוא לגבינו חלק ממערכת החינוך.

אנו עובדים עם רכזי חינוך ועם מדריכים כשבבסיס עבודתנו ההנחה המקצועית והערכית, כי חברת ילדים / נעורים היא מסגרת חינוכית מקומית בעלת זהות המאפשרת לנער ולנערה להימצא בחברת מבוגר שאינו הורה ואינו מורה.

אנו רוצים להעמיק את הקשר עם מחלקת הביטחון בנושא שנת שירות.

רוצים לקיים כנס נוער לרגל מאה שנות קיבוץ.

הנושא העיקרי בעבודה עם הרכזים - מקומה של מערכת החינוך בקיבוץ המשתנה.

אנו נמצאים בקשר עם גופים שונים ברמה הארצית גם כדי להשפיע אל מחוץ לקיבוץ ואנו סבורים כי כל גוף העוסק ב חב"פ צריך להיות בקשר אתנו.

 

שריתה אפשטין

עיסוקי בכלכלת החינוך בא לידי ביטוי במתן יעוץ ארגוני כלכלי למערכות החינוך בקיבוצים, במושבים, במעונות יום ובעיריות שונות.

אני מעבירה ימי עיון באזורים או במסגרת המחלקה, משתלבת בקורסי ניהול בסמינר הקיבוצים.

עברתי את כל הקיבוצים, הפניות עדיין רבות לניתן "לעשות" חינך טוב בצורה מאוזנת כספית.

 

הערות חברים

סמדר: מברכת על העשייה ומוטרדת מן השאלה: מה ייחודנו ומהו הערך המוסף שאנו מעבירים.

מרקי: מצטרף לדברי סמדר - הפעילות מבורכת. באשר למספר העובדים, יש לוודא את המספר.

אפרים: בשעתו עמדה השאלה - מהו חינוך לקיבוץ. מהו המכנה המשותף של הקיבוצים ההולכים ומשתנים לכיוונים שונים.

יואל: יש מערכת טובה. יש תרבות ארגונית. קיימת שאלה - למה מחנכים ומה הזהות שלנו כתנועה. האם האמירה "תוך ערבות הדדית ושוויון הזדמנויות" די בה כדי לקבוע כי זו מטרת החינוך.

איל: יש לי קושי עם החזון. האם יש זיקה בין חזון התנועה לחזון המחלקה? לא נשמעה כל אמירה על החינוך לקיבוץ והגשמת הערכים בקיבוץ. ללווי והדרכה יש גופים חיצוניים המתחרים בנו.

רבקה: שמענו על פריסת עבודה רחבה. את שאלת החזון התנועתי יש לברר במסגרות אחרות - אי אפשר להתחיל מהחינוך. עם זאת גם כך, מערכת החינוך אינה נטולת ערכים והיא מעבירה אותם החוצה. אני סבורה כי יש לברך על היש הגדול.

מיכי: זכותנו ל"חינוך נפרד" ושונה נובעת מייחודנו הרעיוני. בתי ספר טובים יותר עם כיתות קטנות יותר רוצים גם האחרים. מתן זכות לחינוך שונה ללא מסגרת רעיונית ברורה זו הפרטה ומתן זכויות לבעלי יכולת כלכלית. אם כל הנימוקים שלנו יהיו אינטרסנטיים כלכליים, יקשה עלינו ביותר להתמודד עם עיריות ותושבים הדורשים את אותן זכויות.

עמרי: עצם העלאת החינוך כנושא למחשבת הקיבוץ זה כבר ראוי להערכה. השינויים מקשים לא רק על החינוך ואת ההתמודדות אתם אי אפשר להטיל רק על מערכת החינוך.

 

תגובות אנשי המחלקה

 

נטע: אחריות הקהילה לחינוך הבאה לידי ביטוי בהשקעה כספית ניכרת זו הייחודיות שלנו.

לצד האמירה האידיאולוגית יש לנו מבנה משתף - קהילות חינוך שיתופיות עם אחריות של הקהילה וההורים. יש מקום לתנועת הנוער בקיבוץ, אך זו אינה באה במקום מערכת חינוכית קהילתית.

 

נירה: מערכות חינוך מקיפות ילדים, הורים ועובדים. הזהות היא זהות השותפים במעשה החינוכי. המסר הוא - אחריות הקהילה לחינוך ילדיה.בירוחם ראיתי את יתרוננו. מומחי האקדמיה אינם יודעים לעשות את החיבורים של התורה אל הקהילה - אנחנו יודעים. אי בארץ ארגון חינוכי המדגיש את שלושת ההיבטים - התפתחותי, מקומי-תרבותי ומערכתי.

 

אבי: כמכיר את התנועה מקרוב וגם כחוקר ברור לי כי התנועה הקיבוצית נמצאת בשלב של חיפוש זהות. זה תהליך שאינו יכול להתמצות בחוברות הדרכה ובמערכי פעולות. השאלות הן מקצועיות ובתהליך הזה אנו מחוברים ל"טקסט" של התנועה הקיבוצי.

בל נשכח בתי הספר שלנו אינם "קיבוציים" אלא התיישבותיים - גיאוגרפית, דמוגרפית ואידיאולוגית.

 

סיכום של זאב (ולוולה) שור

החינוך זו מערכת שמפילים עליה כל פגם וקושי בחברה. מחלקת החינוך שלנו חייבת לתמרן בין גורמים ורשויות שונות ואנו תלויים במידה רבה בנכונותן לאפשר לנו ולשתף אתנו פעולה.

בגיל הרך זה יותר נוח, כי הרשויות המוניציפליות עוד לא נכנסו לתחום זה. בתחומים האחרים כולל חב"פ יש ארגון אחר.

עלתה פעם על הפרק הצעה להקים רשת חינוך התיישבותית הציעו זאת - אהרון ידלין, שולמית אלוני, שמשון שושני ונמרוד אלוני. הטיעון - החינוך שלנו ערכי משימתי עם ערך מוסף.

מי שעוצר מהלכים בכיוון זה אלה הן המועצות האזוריות שאינן רוצות להפסיד את הילדים.

בעובדה - רוצים לבוא לבתי הספר שלנו והם זוכים לשבחים בתחומים רבים (כולל אחוזי גיוס).

יש לראות כיצד משתלבת המערכת שלנו עם רשויות החינוך האזוריות ובאשר לאמירה הייחודית שלנו - אני מציע כי אחת לשנה יערך כנס חינוך בסגנון כנס התעשייה הקיבוצית ושם יישמעו הדברים.

אני רוצה לברך את העושים במלאכה, עובדה שאתם גם מביאים הכנסות ואין עדות טובה מכך שאכן רוצים אתכם - וזה, כמובן, ראוי לכל ההערכה.

 

 

לפרוטוקל ישיבת מזכירות מס' 14 מ-19.7.2009 - לחצו כאן
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים