פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית מס' 9 מ-27.7.08

23.9.2008

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית (9/2008)

 

יום ראשון, כ"ד תמוז תשס"ח, 27/7/08

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור; גברי ברגיל; רן כוחן; יואל מרשק; עמרי כנען; אבי אהרונסון; רבקה וילנד; סמדר סיני; יוסי בן-שאול; אפרים שפירא; אלון שוסטר; אייל רייז; ח"כ שי חרמש; אלישע שפירא; ח"כ אורית נוקד; ח"כ אבשלום (אבו) וילן; שלומית חפץ.

 

חסרים: גיורא מסד; לאה קיימן; דורון סט.

 

משקיפים קבועים: עו"ד מיכי דרורי; אביב לשם; משה תרשיש.

 

מוזמנים: צביקה מזרחי ("המכון לייעוץ אירגוני"); אימרי רון (משמר העמק); פסח האוספטר (הנוע"ל); אילן גזית ויאיר (המחנות העולים); השוה"צ - רוני כץ (מזכיר פלך); ענת לזר (מזכירת פלך); חגי מארק - שכבת בוגרים; מיכל סולומון - רכזת מח' קן קיבוצי)

 

יו"ר הישיבה: זאב (ולוולה) שור - מזכיר התנועה הקיבוצית

 

על סדר היום:

 

1.      אישור פרוטוקול ישיבה קודמת - 8/2008

2.      דיווחים

3.      הקבוצות השיתופיות - הזיקה לתנועה הקיבוצית - המשך דיון מישיבה קודמת (8/2008).

 

1. אישור פרוטוקול ישיבה 8/2008

 

המזכירות אישרה, ללא הערות, את פרוטוקול ישיבה 8/2008.

 

2. דיווחים

 

א.      "הרפסודיה" - יואל מרשק, רכז אגף משימות, דיווח לחברי המזכירות על מספר מרשים של חניכים - 1,400 משתתפים - שלקחו חלק במבצע משט הרפסודיה הגדול ביותר, שהתקיים בכינרת בסוף השבוע היוצא. הפעם נטלו חלק במשט גם חניכי תנועות הנוער מחו"ל: הבונים-דרור והחלוץ-למרחב. האירוע התקיים בתחושה של עשייה גדולה ותקווה כי בשנה הבאה יגדל אף יותר מספר המשתתפים שייקחו בה חלק. יואל הודה לכל מי שטרח ועמל והביא להצלחתו של המשט.

 

ב.      קיבוץ חנתון - קיבוץ חנתון שוכן ליד צומת "המוביל". נכון להיום, יש ביישוב 11 חברים מהתנועה הקונסרבטיבית, ועוד כ-40 חניכים של הנוע"ל שהתקבלו למועמדות ביישוב מאז 5 שנים.במצב הקיים, החברים בתנועה הקונסרבטיבית מסרבים לקבל לחברות את בני הנוע"ל, על אף שאלו השלימו זה מכבר את תקופת המועמדות שלהם. הנושא כולו נמצא בטיפול התנועה עם כל הגורמים החיצוניים הנוגעים לעניין. בהמשך לפגישה שהתקיימה עם רשם האגודות השיתופיות, הוברר כי הדרך הנכונה לקבל את בני הנוע"ל לחברות בקיבוץ ולאפשר להם לקיים פעילות במסגרת "קיבוץ מכוון חינוכית" היא באמצעות הכנסת מפרק, שיש לו גם סמכויות לקבל/לסרב לקבל לחברות. מסתבר, בדיעבד, כי עם כניסתו של המפרק החיצוני הוא החל לפעול בכיוונים שיוצרים 'מצב בעייתי'. בין יתר תוכניותיו המוצהרות: למכור קרקעות ביישוב למטרות בנייה והפיכת המקום, בפועל, ליישוב קהילתי. במהלך הדברים הסתבר גם כי הוא איננו נוקט בצעדים שנועדו לקדם את קבלת צעירי הנוע"ל לחברות ביישוב.

בעקבות ההתפתחויות הנ"ל הודיעו מזכירי התנועה לרשם האגודות כי לא יתנו יד לאיש למכור קרקעות ו/או "לפרק קיבוץ" ו/או לפנות את בוגרי הנוע"ל מהקיבוץ. מזכירות התנועה עומדת על כך שקבוצת בני הנוע"ל יתקבלו לחברות מלאה בחנתון, וכי היישוב ימשיך להתקיים כקיבוץ משימתי-ערכי (דמוי רביד/אשבל/פלך). המזכירים הודיעו כי בשלב זה הם מנסים להגיע להידברות עם הרשם, ולהימנע מעימות משפטי.

 

3. הקבוצות השיתופיות - הזיקה לתנועה הקיבוצית - המשך דיון

 

גם במהלך הדיון השני בנושא הנדון, שבו ועלו מספר שאלות מרכזיות, שהוזכרו כבר בדיון הראשון (8/2008). כך, למשל, שבה ועלתה השאלה, כיצד בונים מערכת יחסים ערכית ופונקציונלית, שמשמעותה: אוטונומיה לקבוצות השיתופיות, מצד אחד וקשר קבוע ויציב לתנועה הקיבוצית, מצד שני. בהקשר זה, מזכירי תנועות הנוער שנטלו חלק בדיון, הדגישו חזור והדגש את המעורבות של קבוצות הבוגרים בפעילויות חינוכיות-חברתיות בחברה הכללית, אך גם בעבודה החינוכית בקיבוצים, בקני/סניפי תנועות הנוער, במוסדות החינוכיים הקיבוציים ובפעילות האזורית. מדובר על "קשר חי", בשיתוף ולצד התנועה הקיבוצית. שאלה נוספת שנדונה גם בדיון הקודם: מה הפרספקטיבה לעתיד של הקבוצות הללו (ראה: רשימת שאלותיו של צביקה מזרחי בדיון הקודם). שאלה שלישית שחזרה ונשזרה בדברי הדוברים השונים: האם חברי הקבוצות השיתופיות רואים את הקיבוץ הקיים כמקום וכבסיס שגם בו ניתן להצמיח דברים חדשים ושגם בו ניתן לעשות "תיקון עולם" ו"תיקון אדם".

 

אמרי רון (משמר העמק) שהוזמן ליטול חלק בדיון, הגדיר את הקשר בין הקבוצות השיתופיות לתנועה כמתאפיין בין אנטגוניזם לבין אמביוולנטיות. להערכתו, המצב הקיים כיום מצביע על בעיה קשה של נתק מתמשך בין "הקבוצות" לבין התנועה. הקבוצות השיתופיות, כשמן כן הן, רוצות לחיות בשיתוף שונה לחלוטין מזה הרווח כיום בתנועה הקיבוצית, בקרב אלה שפנו לדרך "ההפרטה". מבחינה זו, לדעתו, עצם קיומן של הקבוצות השיתופיות נתפס כביטוי של 'מחאה' וכרצון ליצור משהו 'אחר ושונה'. מכאן גם שאמרי רואה את הקבוצות הללו, כמי שמבטאות כיום את הרוח האמיתית ביותר של השיתופיות, זו שכבר חדלה להתקיים במרבית קיבוצי התנועה.

 

מכאן גם מסקנותיו: אם התנועה הקיבוצית אכן חפצת חיים היא, עליה לשלב ידיים ולשתף פעולה עם הקבוצות השיתופיות בשני מישורים עיקריים. הראשון, המישור ההתיישבותי, דהיינו: יישוב מחדש של קיבוצים כמו חנתון; מיצר; חולית ועוד. אסור להרפות מן הניסיונות הללו. חובה להוכיח כי התנועה הקיבוצית היא עדיין תנועה מיישבת. היא אמנם עושה זאת במציאות אחרת, עם נוער אחר, בצורה אחרת, שאיננה בדיוק על פי המודל הישן והמוכר של הקיבוץ, אך היא עושה זאת. אין להסתפק אך ורק בפעילות קהילתית ביבנה, רחובות או במגדל העמק. יש צורך לשלב זאת גם עם הפעילות ההתיישבותית. השני, זאת הפעולה בתוך הקיבוצים. על מערכות הקיבוצים מוטלת החובה לפתוח את המערכות החינוכיות בקיבוציהם בפני מדריכי תנועת הבוגרים, כדי שאלה יעסקו בהדרכה חינוכית בכל הגילים ויסייעו להפרות את השיח הקיבוצי ולהעמיד שאלות ערכיות מרכזיות על סדר היום הציבורי. הוא קרא לתנועה ל"דבר בקול אחד" ולתת גם גב וגם הזדמנות לקבוצות השיתופיות, בהתיישבות ובקיבוצים. כל מצב אחר, שיגרום להפרדה בין התנועה לבין הקבוצות השיתופיות, עלול להתברר, לדעתו, כמשגה היסטורי.

 

הדוברים החיצוניים - בעיקר פעילי תנועות הנוער ונציגי הקבוצות השיתופיות, שלקחו חלק בדיון, עמדו על הרעיון המנחה של הפעילות החינוכית של הקבוצות השיתופיות. לדבריהם, אם "הקבוצות" לא היו פועלות במצפה רמון, ביפו, ביבנה, בקרית שמונה וכיו"ב, קרוב לוודאי שהפער בין התנועה הקיבוצית והסביבה החיצונית היה רק גדל ומעמיק. מבחינה זאת,לדעתם, "הקבוצות" הן אלה שמבטאות בפועל ובעצם קיומן את הגשר היציב ביותר בין התנועה הקיבוצית לעולם המנוכר, בד"כ, הסובב אותה. השאלה המרכזית, מבחינתם: האם התנועה הקיבוצית רואה בקבוצות השיתופיות רק פוטנציאל של "גרעיני השלמה" לקיבוציה, או האם היא רואה אותן כחלק אינטגרלי "מהפריפריה" של התנועה הקיבוצית, כחלק ממקשה אחת גדולה, שיש בה גוונים שונים והיא כוללת, בין היתר: קיבוצים; קיבוצים עירוניים; קבוצות שיתופיות; תנועות הנוער; תנועת הבוגרים; קהילת קיבוצי הקבוצות. בדיון עלה גם הפן היישומי שחייב לעמוד בבסיס יחסי תנועה-"קבוצות". נאמר כי אין משמעות לדיון מבלי להתייחס גם לשאלה: מהם המשאבים האנושיים והתקציביים שהתנועה הקיבוצית מוכנה להעמיד, כדי לתמוך בפועל ב"תנועות השיתופיות". מעבר למימון הכספי הישיר, מדובר גם על סיוע בשיכון ובדיור וכיו"ב. נאמר גם כי תקציב התנועה חייב להתייחס לסוגיה זו.

 

בנימה החיובית ששררה בדיון זה וסביב התחושה כי מדובר כאן בהתרחשות חדשה שהיא מהיותר יפות ומעניינות שקיימות כיום ב"מרחב השיתופי", הודגש גם הצורך ל"חזק את המשותף ולעמעם, ככל שניתן, את הייחודי, השונה והמפריד". יחד עם זאת, אסור גם שלא להתייחס לפרובלמטיקה, שלחלקה ניתן ביטוי בשאלותיו של צביקה מזרחי בדיון הקודם (ראה פרוטוקול קודם 8/2008). במילים אחרות, יש ללמוד כבר עתה ולאתר את "מוקשי הנעל" הפוטנציאליים הקיימים בתהליך היווצרותן ופעילותן של "הקבוצות השיתופיות". עדיף לאתר אותם עכשיו מאשר מאוחר יותר, אולי אפילו מאוחר מדי...

 

הוחלט: 

א.      התנועה הקיבוצית תומכת בפעילות המבורכת והענפה של "הקבוצות השיתופיות" ורואה עצמה חלק בלתי נפרד מההתרחשות הזאת.

ב.      מזכירות התנועה רואה בפעילות הקבוצות הנ"ל מימוש נושא מרכזי בהוויה ובתוכנית הפעולה של התנועה הקיבוצית ("מעורבות בחברה הישראלית").

ג.       המזכירות אינה רואה כל סתירה בין האמור לעיל ובין השאיפה הלגיטימית לראות את "הקבוצות השיתופיות" כגורם משימתי-ערכי בתוך קיבוצי התנועה.

ד.      המזכירות קוראת להקים "שולחן משותף" שיהיה מורכב מהגורמים הבאים: מזכירי התנועה הקיבוצית; אגף המשימות; המטה השיתופי; מח' החינוך; נציגי תנועות הנוער; נציגי "הקבוצות השיתופיות". כל הנ"ל יפגשו מעת לעת לדיונים משותפים, להתעדכנות ולליווי הנושא, על כל היבטיו.

ה.      מוקי צור יוזמן לקחת חלק בישיבות "השולחן המשותף".

ו.         המזכירים קוראים לנציגי תנועות הנוער, לנציגי "התנועות השיתופיות" ולאגף המשימות להפיץ את תוכן שני הדיונים שהתקיימו בנושא, בקרב חבריהם למשימה.

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל

 

מזכירי התנועה הקיבוצית

רשם: רן כוחן

תגובות לכתבה

מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים