פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית מס' 8 מ-13.7.08

22.9.2008

 

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית (ישיבה 8/2008)

 

יום ראשון, י' תמוז תשס"ח, 13/7/08

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור; גברי ברגיל; רן כוחן; יואל מרשק; עמרי כנען; אבי אהרונסון; רבקה וילנד; סמדר סיני; יוסי בן-שאול; אפרים שפירא; גיורא מסד; אייל רייז; ח"כ שי חרמש; אלישע שפירא; דורון סט; ח"כ אורית נוקד; ח"כ אבשלום (אבו) וילן.

 

חסרים: לאה קיימן; שלומית חפץ; אלון שוסטר.

 

משקיפים קבועים: עו"ד מיכי דרורי; אביב לשם; משה תרשיש.

 

מוזמנים: מוקי צור (עין גב); צביקה מזרחי ("המכון לייעוץ אירגוני"); אימרי רון (משמר העמק); פסח האוספטר (הנוע"ל); דני קוטן (הנוע"ל); אורי ויאיר (המחנות העולים); מורן (חנתון); גילי (אגף משימות)

 

יו"ר הישיבה: גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית

 

רשם: רן כוחן

 

על סדר היום:

 

1.      אישור פרוטוקול ישיבה קודמת - 7/2008

2.      קרקעות הקיבוצים - מדיניות התנועה הקיבוצית.

3.      הקבוצות השיתופיות - הזיקה לתנועה הקיבוצית - דיון ראשון.

 

1. אישור פרוטוקול ישיבה 7/2008

 

המזכירות אישרה, ללא הערות, את פרוטוקול ישיבה 7/2008.

 

2. קרקעות הקיבוצים - מדיניות התנועה הקיבוצית
   
(מוזמן: אימרי רון)

 

לבקשת המזכירים, הציג אלישע שפירא את הרקע לכתיבת המסמך/נייר העמדה (מצ"ב ומהווה חלק בלתי ניפרד מפרוטוקול זה). "נייר העמדה" הוא פרי דיון שהתקיים ב"צוות קרקעות מורחב", בעקבות שורה של עתירות לבג"ץ שהוגשו ע"י גופים התיישבותיים שונים, בד"כ בלתי-מתואמים ביניהם, סביב עמדות שונות כלפי החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י). על דעת כל הגופים השונים הוסכם לנסח ולהגדיר מחדש עמדה תנועתית בנושא הקרקע. הסכמה זו לא באה לבטל את חילוקי הדעות וההשקפות הקיימים בנושא. כל מה שהיא אמורה להציג זה את "הדרך המרכזית" של התנועה הקיבוצית הקובעת כי א. קיימת משבצת קרקעית כוללת לקיבוץ; ב. כי החוכר של המשבצת הקרקעית היא "האגודה השיתופית" בלבד. זו ליבת ההצעה ולדעת מגישיה, היא זו שאמורה לשמור לטווח הרחוק על האינטרסים ועל הזכויות של הקיבוץ/ים.

 

אלישע שפירא מסר לחברי המזכירות כי כל הצוות שעסק בחיבור המסמך המצ"ב התייצב בתמיכה גורפת על בסיס העקרונות המופיעים ב"נייר" האמור. מבחינה זו, המסמך מגדיר מחדש את המדיניות הקרקעית של התנועה: התחייבות ארוכת טווח להחזיק בקרקע, לעבד אותה ולקיים נוכחות יהודית-ציונית-התיישבותית בכל חלקי מדינת ישראל. האחיזה בקרקעות הלאום היא חלק מתפיסת העולם של התנועה, חלק מהמחויבות שנטלו על עצמם הקיבוצים מעצם קיומם והווייתם הערכית והמעשית.

 

מן האמור לעיל נובעת גם תפיסת מנסחי המסמך ביחס לנושא שיוך הדירות/נכסי הקיבוץ. על פי תפיסה זו, "דרך המלך" לנושא השיוך היא באמצעות 'הסדרים פנימיים' בתוך הקיבוץ. במילים אחרות, הקיבוץ ממשיך להחזיק במשבצת הכוללת. הוא זה שחוכר את המשבצת הקרקעית, בתוקף קיומו כ"אגודה שיתופית". אם וכאשר מתבצע הליך "השיוך", עדיף שהוא ייעשה במסגרת של 'הסדרים פנימיים' בתוך הקיבוץ ולא מול ממ"י. בהקשר זה ראוי להזכיר כי כל שיוך אחר, שיביא לכך שהקרקע תרשם ע"ש החבר/ים, ניתפס בעיני הרשויות הממלכתיות כצעד ראשון לקראת ביטול המשבצת הקרקעית הכוללת ויגרום לסירוב ממ"י לחתום על חוזה חכירה לדורות. עובדה זו צריכה להוות שיקול בעל משמעות מכרעת, מעבר לכל שיקול קצר-מועד אחר, העשוי לספק רצונות אישיים של חברים על: "קניין", "רכוש" ו"מימוש נכסים". יש כאן אמירה מפורשת כי הקשר שלנו לקרקע איננו נועד למטרות נדל"ניות, אלא אך ורק כדי "לעובדה ולשומרה".

 

מרבית הדוברים בסעיף זה ברכו על המוגמר, אף שחלקם הסתייגו מן ההגדרות הכלליות מדי, לטעמם, של סעיפי המסמך. חבר אחד תבע מהמנסחים לכלול במסמך אמירה מפורשת, כי התנועה תמשיך לתבוע נוסח מתוקן להחלטה 979, כך שיציע פתרון לנושא של הגדרת שטח המגורים בקיבוץ. יחד עם זאת הובן כי מדובר במסמך עקרונות בלבד וכי כל קיבוץ ינהג כדרכו ועפ"י החלטותיו המוסמכות. המסמך משקף את ההסכמות האפשריות לעת כתיבתו, באופן שיאפשר פעולה משותפת מול מוסדות השלטון, כזו שתציג מחדש את שליחותו ההתיישבותית-לאומית של הקיבוץ. רק כך ניתן יהיה להיאבק על מימוש צרכי הקיבוצים להתפתחות ולצמיחה חברתית וכלכלית. המזכירים קראו לחברים להתלכד סביב המסמך הרצ"ב ולהצביע לאמץ אותו כהחלטה תנועתית.

 

הוחלט (בהצבעה, ברוב גדול מול התנגדות של חבר אחד): 

א.      המזכירות מאמצת את מסמך "קרקעות הקיבוצים" על כל סעיפיו, ורואה בו מסמך שנועד לחידוש המדיניות הקרקעית של התנועה.

ב.      התנועה קוראת לקיבוצים המעונינים לשייך דירות לחבריהם, לפעול על בסיס של 'הסדרים פנימיים' עפ"י "עקרונות צודקים, שלא יפגעו במעמדה של האגודה השיתופית, כמי שמחזיקה בקרקעות ובנכסים המשותפים", כל זאת עד שיוסדרו החלטות ממ"י בנושא: 'שיוך הדירות', דבר שיאפשר לקיבוץ שהחליט על כך לבצע שיוך בפועל של הדירות.

ג.       המזכירות מטילה על האגף הכלכלי והמחלקה המשפטית לגבש מודלים ל'שיוך פנימי' על פי העקרונות המופיעים במסמך.

ד.      נושאים שדורשים פירוט יתר ו/או התייחסות ספציפית יותר (תיקון להחלטה 979, למשל), יובאו לבירור ולדיון נוסף ב"ועדת קרקעות רחבה".

ה.      בגמר התהליך, הנושא כולו יועלה לדיון וקבלת החלטות במועצת התנועה הקיבוצית.

ו.         המזכירות מודה לכל מי שטרח ועמל להביא לגיבושו ולניסוחו של המסמך הנדון.

 

3. הקבוצות השיתופיות - הזיקה לתנועה הקיבוצית

 

המזכירים פתחו את הדיון וציינו בחיוב רב את תופעת הקבוצות השיתופיות ואת תרומתם החינוכית בעיקר, בישובים עירוניים, בקיבוצים ובתנועות הנוער, שבהם פעילות קבוצות אלו. בזמנו הוטל על צביקה מזרחי ("המכון ליעוץ ארגוני) להכין תמונת מצב/מיפוי על התופעה, ומשום כך הוא התבקש לפתוח את הדיון. "נייר" הסיכום וכן התובנות שלו, על סמך ראיון החברים הבוגרים המלווים והמעורבים בקבוצות השיתופיות, נמצאים בחוברת הרצ"ב, המהווה חלק בלתי נפרד מפרוטוקול זה.

 

להלן חלק מהשאלות - לא לפי סדר החשיבות - שראויות, לדעתו של צביקה, להידון לעומקם של דברים:

א.      המבנה הקיים של הקבוצות השיתופיות מתאים, לדעתו, לגילאי 20-30. האם הוא יתאים גם לגילאים מבוגרים יותר?

ב.      העיסוק בתחומי חינוך וקהילה מציע בד"כ הכנסות ברמה נמוכה, דלות מסוימת והסתפקות במועט. האם העלייה בגיל חברי הקבוצות וכן שאלות של קריירה אישית, משפחה ולימודים, לא ישפיעו על המשך קיום הקבוצות בהרכבן הנוכחי ו/או יגרמו לציפיות גבוהות יותר בתחום רמת החיים? האם שאלת הדיור ואיכותו לא תהפוך לשאלה קריטית ברבות השנים?

ג.       האם הקבוצות השיתופיות יוכלו, לאורך זמן, להישען על תקציבי תנועות הנוער, רשויות מקומיות ותורמים אחרים והאם לא נכון יהיה כי ייפתחו משק כלכלי שיאפשר להם קיום עצמאי, ללא תלות באחרים?

ד.      האם נכון לקבל כעובדה כי – למעט יוצאים מן הכלל - אין לראות בקבוצות השיתופיות מקור לתגבור משאבי כוח אדם בקיבוצים?

ה.      האם "הקיבוץ" הוא "מודל ההשראה" לקבוצות השיתופיות או שמא מדובר כאן בתופעה שונה לגמרי – חיובית לכשעצמה – שאינה רואה עצמה כחלק אינטגרלי של התנועה הקיבוצית? בכל מקרה, כיצד צריכה התנועה הקיבוצית להגדיר את ציפיותיה, את יחסה, את תוכניותיה ואת מעורבותה אל מול הקבוצות השיתופיות?

ו.         מי צריך להיות "הפורום" האמור להיות הגורם המחבר בין הקבוצות השיתופיות לבין התנועה?

 

אלה הן רק חלקן של השאלות שעלו מתוך סקירתו של צביקה מזרחי. לעניות דעתו, כל עוד שלא תינתן התשובה המלאה לכל אחת מהשאלות הללו, סביר שיימשך מצב של "עמימות" וחוסר בהירות לגבי העתיד. לדעתו, יש הכרח בהקמת "שולחן משותף", שסביבו ניתן יהיה ללבן את הסוגיות הנ"ל באופן יותר אינטנסיבי ומעמיק. במצב הנכון להיום, קיימות - דה פקטו - שתי תנועות: האחת ותיקה (התנועה הקיבוצית) והשניה צומחת (הקבוצות השיתופיות). שתיהן - לדעתו - עדיין לא גילו את סוד בניית הקשר המשותף לשתיהן.

 

המזכירים העלו גם כן מספר שאלות שלדעתם זקוקות לתשובות ברורות יותר. הראשונה, מתייחסת לעמימות, בהקשר למידע מדויק יותר על מספר משתתפי הקבוצות השיתופיות, על מספר הקבוצות וכיו"ב. השאלה השניה מתייחסת לתפיסת העולם הרווחת בקרב הקבוצות השיתופיות כי שנות העשרים שלהם יהיו מוקדשים לעבודה ואילו הלימודים והרחבת ההשכלה יידחו לשנות השלושים ואילך. האם זה לא מאוחר מידי, בהתייחס לצורכי ההתפרנסות והקיום שלהם. השאלה השלישית נוגעת ליחסן של הקבוצות לרעיון הקיבוצי. במילים אחרות, עד כמה הם רואים עצמם מחויבים לקיבוץ של היום ("השיתופי" ו/או "המשתנה"), במושגים של 'השלמה', 'הצטרפות' ו'חברות'. השאלה הרביעית, האם ניתן לראות המשך לקבוצות השיתופיות/תנועת הבוגרים מבלי שיתקיים קשר קבוע ורצוף עם הקיבוצים. השאלה החמישית שעלתה מדבריהם, מתייחסת לחיבור הקיים בין תנועות הנוער לקבוצות הבוגרים. האם קשר/חיבור זה הוא רצוי? האם אכן תנועות הבוגרים הן אלה שצריכות "לנהל" את תנועות הנוער?

 

הדוברים מקרב חברי המזכירות שלקחו חלק בדיון, ציינו בהערכה רבה את עצם קיומן של הקבוצות השיתופיות. חזרה ונשנתה מצדם הבקשה, להקים בדחיפות "שולחן משותף" שייפגש באופן קבוע ושיראה לעצמו כמשימה ראשונית במעלה, ליצור את משיקי הזיקות בין "הקבוצות" לבין התנועה הקיבוצית. אפשר שהרבה אי-בהירויות, ספקות וחשדות היו יכולים להיות מוסרים מ"סדר היום", אם אכן היה מתקיים "שולחן משותף", שאיננו בלעדי לאגף אחד בלבד, ושלוקחים בו חלק קבוע ומתמיד כל הגורמים התנועתיים הפועלים בשטח.

 

פסח האוספטר (מזכיר הנוע"ל) קבל על כך שתנועתו מגיעה לדיון הזה, מתוך תחושה שהיא ננטשה גם ע"י הממסד ההסתדרותי וגם ע"י הממסד הקיבוצי. לדבריו, גם התנועה נסוגה מהמחויבות ההיסטורית שלה לתנועת הנוער. לפיכך, את החוסר הזה מילאו תנועות הבוגרים. אלמלא הן, ספק אם היה עדיין קיום לתנועות הנוער. בזמן מסוים כל עול החזקת תנועות הנוער נישען כל כתפי "הבוגרים" בלבד. לדבריו, יש פה פצע פתוח וחשבון שעדיין לא הסתיים. גם הוא הדגיש את הצורך בקיום דיאלוג, אך רק כזה שיהיה דיאלוג של "שווים מול שווים". דיאלוג זה נחוץ מאד כיום לכל הצדדים הנוגעים בדבר.

 

יאיר (המחנות העולים) נקט בגישה מעט שונה מקודמו. לדבריו, אין שום ניתוק בין הקבוצות השיתופיות/תנועות הבוגרים לבין התנועה הקיבוצית. קיימת דווקא שותפות עמוקה עם התנועה. כדוגמא הוא ציין את הקשר הקיים בין קיבוץ משמר העמק לבין הקבוצות הפועלות בעיירה השכנה, מגדל העמק. אין לו שום תחושה של "עמימות". היפוכו של דבר.

 

את מה שקורה כיום בקרב הקבוצות השיתופיות רואה יאיר כ"תהליך של התחדשות". צומחת תנועה חדשה שעומדת בזכות עצמה ו"מייצרת" דרך חדשה. קיימת, לדעתו, התמודדות אמיתית עם חלק מהשאלות שהועלו ע"י הדוברים הקודמים. קיימת גם התלבטות כיצד יוצרים תנועה חינוכית-משימתית-קיבוצית מתחדשת, שבתוכה שלובים גם הקמת משפחות, הורות, ילדים וכו'. זו תנועה שמדברת בשפה חדשה, שונה מהשפה הקיבוצית הוותיקה המדוברת עדיין ברחבי הקיבוצים. גם הוא, כקודמו, שם דגש על ההכרח הבלתי מתפשר לקיים דיאלוג וקשר עם התנועה הקיבוצית. זהו קשר חשוב והכרחי. אך הקשר הזה יוכל להתקיים, רק אם הדיאלוג יהיה דיאלוג בין שווים.

 

עקב אילוצים של סדר יום, החליטו המזכירים לסיים את הדיון הנוכחי ולחדשו בישיבת המזכירות הבאה. עדיין נותרו מספר לא מבוטל של חברים שביקשו לקבל את רשות הדיבור ולקחת חלק בדיון.

 

הוחלט: 

המשך הדיון יתקיים בישיבת המזכירות הקרובה (27/7/08) והוא יהיה הנושא המרכזי שיידון בישיבה זו.

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל

מזכירי התנועה הקיבוצית

תגובות לכתבה

מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים