פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית מס' 7 מ-1.6.2008

פרוטוקול ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית מס' 7 מ-1.6.08

יום ראשון, כ"ז אייר תשס"ח,  1/6/08  

(ישיבה 7/2008)

 

נוכחים: זאב (ולוולה) שור; גברי ברגיל; רן כוחן; יואל מרשק; עמרי כנען; אבי אהרונסון; רבקה וילנד; סמדר סיני; יוסי בן-שאול; אפרים שפירא; גיורא מסד; לאה קיימן; שלומית חפץ; אלישע שפירא; דורון סט; ח"כ אורית נוקד; ח"כ אבשלום (אבו) וילן.

חסרים: אייל רייז; אלון שוסטר; ח"כ שי חרמש.

משקיפים קבועים: עו"ד מיכי דרורי; אביב לשם; משה תרשיש.

מוזמנים: חגי מירום – גזבר הסוכנות היהודית; רמי טריינין – מנהל המחלקה לישראל – הסוכנות היהודית; סילביו חוסקוביץ' – מזכ"ל "הבונים-דרור"; ג'יימי פוקס - מזכ"ל "השומר הצעיר העולמי"; סרחיו אדלשטיין – מזכ"ל "הנוער הציוני"; אברהם קלדרון – מזכ"ל "החלוץ למרחב" (התנצל - בחו"ל).

 

יו"ר הישיבה: גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.

 

רשם: רן כוחן

 

 

על סדר היום:

 

1.                  אישור פרוטוקול ישיבה קודמת – 6/2008.

2.                  הודעות.

3.                  קרקעות הקיבוצים – מדיניות התנועה.

4.                  תנועות הנוער הציוניות בחו"ל.

 

1.  אישור פרוטוקול ישיבה 6/2008

 

המזכירות אישרה, ללא הערות, את פרוטוקול ישיבה 6/2008.
חברי המזכירות בירכו את ח"כ אורית נוקד לרגל נישואי בתה וכן את זאב (ולוולה) שור, לרגל הולדת נכדתו.

 

2.  הודעות

 

א. מכתבו של עופר עיני, מזכיר ההסתדרות החדשה למזכירי התנועה - המזכירים הקריאו את מכתבו של הנ"ל, שבו הוא מודיע למזכירי התנועה כי מינה את הנרי אלקסלסי (עין השופט), חבר הנהגת ההסתדרות, להיות נציג ההסתדרות ולהוות כתובת מקשרת בין ההסתדרות לתנועה הקיבוצית ולאיגוד התעשייה הקיבוצית.
הוחלט: הודעת מזכיר ההסתדרות נרשמה בפרוטוקול הישיבה.

 

ב. נסיעה לחו"ל - זאב (ולוולה) שור הודיע על נסיעה בתפקיד לחו"ל (מקסיקו). לנסיעה זו יתלווה אליו סילביו חוסקוביץ', מזכ"ל "הבונים-דרור".

 

ג. סעיף "קרקעות הקיבוצים" בסדר היום - יידחה לישיבה במועד אחר.

 

3.  תנועות הנוער הציוניות בחו"ל

 

מוזמנים: חגי מירום – גזבר הסוכנות היהודית; רמי טריינין – מנהל המחלקה לישראל – הסוכנות היהודית; סילביו חוסקוביץ' – "הבונים-דרור"; ג'יימי פוקס - "השומר הצעיר העולמי"; סרחיו אדלשטיין – "הנוער הציוני"; אברהם קלדרון – "החלוץ למרחב" (התנצל).

 

מזכירי תנועות הנוער פתחו את הדיון בסקירה קצרה על הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני הקהילות היהודיות, וכפועל יוצא, גם בפני תנועות הנוער הציוניות בחו"ל: התבוללות רבה; נשואי תערובת; התחזקות אלמנטים אורתודוקסים, חלקם אנטי-ציוניים; התנתקות מדאיגה מסממנים של פעילות יהודית-קהילתית וכיו"ב. הם הדגישו את החשיבות המכרעת של הפעילות היהודית-ציונית, בקרב הקהילות ברחבי העולם, וקראו לתנועה הקיבוצית לסייע באיחוד המאמצים – לא איחוד המסגרות - וביתר דחיפה לשיתופי פעולה בין תנועות הנוער. לדעתם של מזכ"לי תנועות הנוער, ניתן להתחבר אל כאלה שעדיין לא התבוללו ואל אלה שלא פנו לכיוון האורתודוקסיה החרדית-ימנית. חיזוק המסר הציוני השפוי, הרואה ביהדות לא רק דת, אלא גם תרבות; חיזוק המסר הקיבוצי, על כל ערכיו; וחיזוק המסר הקהילתי-יהודי-ציוני – כל אלה עשויים לסייע ולהשפיע על מוטיבציה חיובית יותר, בכל הנוגע לקיום חיים יהודיים פעילים בארצות הפזורה למיניהם.

 

 מבחינה זו, הפעילות התנועתית בחו"ל מהווה באמת את המפלט האחרון בפני התבוללות. לכן, גם מדינת ישראל צריכה להיות שותפה לאחריות על תנועות הנוער בחו"ל ולראות בהן את התשובה הרלוונטית, להמשך קיומן של הקהילות היהודיות שם. עד אז, יש להגיע לכל מקום יישוב קטן – גם אם הוא נידח – כדי לעבוד עם הנוער ועם הקהילה היהודית הקטנה במקום. זו מצווה ציונית אמיתית והכרחית.

 

כמו שלושת הדוברים הקודמים, גם חגי מירום (גזבר הסוכנות היהודית) וגם רני טריינין (ראש המח' לישראל) הביעו חרדה רבה מפני המשך תהליך הקיטון הדמוגרפי בעם היהודי ("עם פוחת והולך"...). במצב זה, כלל לא ברור כיצד תראה קהילה יהודית בעוד חמש או עשר שנים. לדעתם, הסיכוי היחידי להחזיר לקהילות את החיים היהודיים-ציוניים, עובר דרכן של תנועות הנוער. הן היחידות כמעט היום, שמשדרות ברמה את "הקוד" ואת האתוס הציוני. הן בעצם הגרעין של הציונות בתפוצות. לפיכך, אין אלא להביע דאגה רבה לנוכח "מפת השליחות" ההולכת ומצטמצמת. דווקא בעת הזו, ולנוכח התהליכים העוברים על העולם היהודי בתפוצות, מן הראוי היה שתנועות הנוער תפעלנה בהרבה

 

יותר קהילות יהודיות. הן חוד החנית של המפעל הציוני, על סמליו וערכיו. יש לכך משמעות והשלכה ישירה הן על המשכיות יהודית בתפוצות והן על העלייה לארץ.

 

הדוברים קראו להגברת החיבור בין תנועות הנוער בארץ לבין אלה שבחו"ל. יש לעודד צעירים ישראליים – בעיקר מקרב בוגרי תנועות הנוער – לצאת לתקופות שליחות בחו"ל ולכוון עצמם לעבוד בקרב נוער ובוגרים. חובה להתעקש על הגברת הקשר הזה. הוא חיוני והוא חשוב וטוב לשני הצדדים.

 

מרבית הדוברים מקרב חברי המזכירות הביעו עמדות דומות. הם עמדו על כך שיש לתנועה הקיבוצית עניין מיוחד לחזק קהילתיות, יהדות וציונות בקרב יהודים בארצות הפזורה השונות. תנועות הנוער הן הכלי היעיל ביותר, שמקנה גם מסגרת חברתית וגם תוכן וערכים ציוניים. בלעדי המסגרת והתוכן, ספק אם ניתן היה לקדם עליית צעירים לארץ. חלק מהדוברים עמדו על המסר הייחודי של תנועות הנוער: עצם היותן חלופה חילונית-יהודית-ציונית ליהדות אורתודוקסית ומתחרדת, חלקה אנטי-ציונית במפורש. לכן, בידיעה כי העם היהודי הוא הגב האמיתי ביותר של מדינת ישראל, חשוב לנו להשפיע על הקטנת ממדי ההתבוללות, מצד אחד, ועל יצירת חלופה איתנה, לנוכח קיצוניות דתית, מצד שני.

 

חברי המזכירות עמדו גם על הסתירה האפשרית במציאות הנוכחית, שבה מתחנכים בתנועות הנוער על עקרונות "הקיבוץ השיתופי", בעוד שבמציאות הישראלית, מרבית הקיבוצים נמצאים כבר במהלכים מתקדמים של יישום "הקיבוץ המתחדש". נשאלה השאלה, האם נוצרת 'התנגשות' חינוכית- אידיאולוגית, כתוצאה מהסתירה הקיימת לכאורה, לעת שבוגרי תנועות הנוער בחו"ל מגיעים ארצה לביקורים קצרים או ארוכים, במסגרות השונות שמציעה להם הסוכנות היהודית. שאלה נוספת שהועלתה במהלך הדיון התייחסה לסוגיית איחוד תנועות הנוער. לדעת השואל/ת, הפעילות המפוצלת גורמת לבזבוז משאבים ופיזור אנרגיות.

 

המזכירים פתחו בברכה לעצם קיומו של דיון זה. לא כל יום מוצאת המזכירות פנאי לדון בנושא, הנוגע לזן הפעילויות היותר חשובות והיותר מוצלחות של התנועה הקיבוצית. נכון להיום, 4 תנועות נוער ציוניות פועלות בכ-130 קהילות, עם כ-20,000 חניכים ובוגרים. זו בהחלט תמונה מרשימה, אם לוקחים בחשבון שכל אחד מהחניכים קשור למשפחה, לחברים, לקהילה, לבית הספר. מבחינה זו, יש בהחלט סיבה לגאווה.

 

המזכירים חזרו והדגישו כי אין שום כוונה לאחד את תנועות הנוער. צמצום מספרן של אלה לא יביא להתייעלות ולא יגרום בשום צורה שהיא להגברת הפעילות התנועתית. ההפך הוא הנכון. יחד עם זאת, יש להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן, כפי שראוי היה להגביר את מסכת החיבורים בין תנועות הנוער בארץ ובחו"ל.

 

לפעילות התנועה הקיבוצית בחו"ל שתי מטרות עיקריות:

א.       לחנך לציונות ולקשר עם מדינת ישראל, כמרכז העם היהודי. בעניין זה איננו שמים דגש אך ורק על הקשר עם הקיבוץ, אלא עם המדינה בכללותה. רק שיבואו להגשים בישראל.

ב.       לסייע ולהוות גורם במאבק על שמירת הזהות היהודית בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל. זהו המאבק המרכזי והאמיתי כיום בעולם היהודי. התנועה הקיבוצית חייבת לקחת חלק פעיל בשתי מטרות-העל הנ"ל.

 

הוחלט:

 

א. מזכירות התנועה הקיבוצית מברכת על קיום הדיון ושולחת מלוא הוקרתה והערכתה לפעילות המרשימה המתבצעת ע"י תנועות הנוער הציוניות בחו"ל, בכל רחבי הקהילות היהודית בפזורה היהודית.

 

ב. המזכירות פונה למזכ"לי תנועות הנוער בבקשה להפיץ את דבר קיומה של ישיבת המזכירות, לרבות הנושאים המרכזיים שעלו בה, לכל מדריכי התנועה ופעיליה ברחבי העולם.

 

ג. מזכירי התנועה ייבדקו דרכים נוספות לחיזוק הקשר בין פעילי תנועות הנוער בארץ לבין מקביליהם, בתנועות הנוער הציוניות בחו"ל.

 

ד. המזכירות מחזקת את ידי פעילי התנועה הקיבוצית בסוכנות היהודית ובתנועה הציונית, במאמציהם להגדיל את מספר השליחים בכלל ואת מספר שליחי התנועה הקיבוצית בפרט, ורואה במימוש המאמץ הזה תרומה סגולית וייחודית להגברת החינוך היהודי-ציוני בקרב צעירים יהודיים בתפוצות: בתנועות הנוער, בבתי ספר, באוניברסיטאות וכיו"ב.

 

ה. התנועה הקיבוצית תפעל לקידום תרגום "אתר שיטים" לשפות המרכזיות: אנגלית; ספרדית; צרפתית, במטרה להעמיד לרשות הקהילות את מאגרי החג והמועד החשובים ביותר בעולם היהדות הלא-חרדית.  

 

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל

מזכירי התנועה הקיבוצית


מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים