פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 16 של התנועה הקיבוצית,

 מ-27.11.2005


נוכחים: זאב (ולוולה) שור; גברי ברגיל; אבי אהרונסון; רזי יהל; מוטל ב.; רן כוחן;; יוסי בן-שאול; יואל מרשק; עמרי כנען; מאיר בר; דגי חבויניק; גידי סיון; שיבולת שופט-אדלמן; ראובן טנא; ח"כ אבשלום (אבו) וילן; גיורא מסד; דב אביטל; רבקה יקיר; אורי גלעד.

 

חסרים: נגה בוטנסקי; סמדר סיני; רבקה וילנד (התנצלה); ח"כ אורית נוקד.

 

משקיפים: עליזה בורנשטיין; מיכי דרורי; אביב לשם.

 

מוזמנים: אילן גזית - מזכ"ל מחנות העולים; רביב - מחנוע"ל - חבר קבוצות הבחירה; ד"ר אודי מנור - קיבוץ תמוז; אילה ברילינט - שנת שרות/אגף משימות; מולי אקשטיין - הכשרות ושנת שרות; גילי יני - רכז הקבוצות השיתופיות - אגף המשימות; נועה - מזכירת נערן; ג'ימס - רכז מעגל הקבוצות; אימרי רון - רכז הזרם השיתופי (זר"ש).

 

יו"ר הישיבה: זאב (ולוולה) שור – מזכיר התנועה הקיבוצית.

 

על סדר היום:

 

א.      אישור פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה 16/2005

ב.      דיווח/הודעות מזכירים – בין ישיבה לישיבה.

ג.       הקבוצות השיתופיות.

ד.      שונות

 

 

א. אישור פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה 16/2005.

 

ללא התנגדות אושר פרוטוקול המזכירות 16/2005, מה-27/12/05.

 

ב. דיווח מזכירים - בין ישיבה לישיבה

 

נמסר בישיבת המזכירות הקודמת, 15/2005.

 

ג. "הקבוצות השיתופיות"

 

המזכירים פתחו את הדיון והזכירו כי לפני מספר חודשים התקיים דיון במזכירות התנועה ונמסר שם דיווח על פעילות אגף המשימות. לבקשת חלק מחברי המזכירות, סוכם אז לקיים דיון נוסף ונרחב יותר תוך התמקדות בסוגיית 'הקבוצות השיתופיות'. ישיבה זו, לפיכך, מוקדשת כולה לנושא זה.

 

יואל מרשק, רכז אגף המשימות, פתח בסקירה קצרה. לדבריו, נושא "הקבוצות השיתופיות" צפוי להפוך לסעיף מרכזי בסדר היום של האגף, בשנת העבודה 2006. כיום יש כבר כ-1,700 בוגרי צבא, שמאוגדים במסגרות שונות של "קבוצות שיתופיות". המדד לקיומה של קבוצה שכזאת הוא: מידת השיתופיות הקיימת בה ומידת המשימתיות שמקבץ חבריה קיבלו על עצמה. מרבית הקבוצות מאוגדות ב'קומונות'. מיעוטן בישובים קיבוציים, נוסח: רביד; אשבל; פלך; חנתון. קיימים גם קיבוצים עירוניים בנוסח: תמוז (בית שמש) ומיגוון (שדרות). המשימתיות של מרבית הקבוצות באה לידי ביטוי בעיקר בעיסוק בחינוך, לרוב בערי פיתוח ובמוקדי מצוקה. השאיפה היא להגיע לכך שכל קבוצה תגיע בעתיד לסדר גודל של 50-100 חברים בכל יישוב.

 

נכון להיום, המכשול המרכזי המונע מקבוצות אלה לגדול ולהתפתח הוא המחסור בדיור ושיכון. ראשי האגף מעלים נושא זה בכל פגישה עם גורמים ממלכתיים ומוניציפליים. ההיענות בדרך כלל איננה מעודדת, בלשון המעטה. אין ספק כי במציאות אחרת ואוהדת יותר, חברי הקבוצות השיתופיות יכלו לשמש, 'בגדול', כשגרירים הטובים ביותר של פעילות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית.

 

כל הדוברים בישיבה, ללא יוצא מן הכלל, שיבחו את הפעילות המתבצעת כיום ע"י הקבוצות השיתופיות הקיימות. הם הדגישו את הצורך התנועתי לשמור עמן על קשר ולפעול לחיזוקן, ככל שניתן. האמירה המובילה הייתה כי חיזוקן של הקבוצות השיתופיות פירושה גם חיזוקה של התנועה הקיבוצית. הא בהא תליא. לדעת דוברים אחרים, תופעת 'הקבוצות' היא עדיין צעירה יחסית, ולכן נדרשת פרספקטיבה של זמן, על מנת להעריך נכונה את מלוא משמעותן ותרומתן לתנועה ולחברה. בכל מקרה, עצם החיבור הקיבוצי לקבוצות אלה מבטא את השינוי המהותי שחל בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות: "מתנועה להתיישבות לתנועה לשינוי חברתי". אף שמבחינה מספרית מדובר בקבוצות שהשפעתן הכוללת היא עדיין זניחה, הרי שעצם החיבור בין התנועה הקיבוצית ל'קבוצות' הללו הוא חיובי ונחוץ.

 

סוגיה נוספת שעלתה מספר פעמים בדיון, התייחסה לאפשרות של חיפוש אחר "דגמים" חדשים של חיבורים בין 'הקבוצות' לבין הקיבוצים, כחלק מן המאמץ התנועתי הכולל, לחולל שינויים דמוגרפיים בתהליכי הצמיחה והגידול של הקיבוצים. יש להודות בכך כי כיום החיבור לקיבוצים אינו נתפס עדיין כאופציה מוחשית וכחלופה מועדפת על חברי "הקבוצות השיתופיות", בין אם מדובר בהצטרפות לקיבוץ השיתופי ובין אם מדובר בחיבורים לקיבוץ המתחדש. הדעות, בחלק זה של הדיון, התחלקו בין אלה שסבורים כי ניתן לצרף קבוצות שיתופיות לקיבוץ הקיים (הרחבות קהילתיות, למשל), לבין אלה שלא רואים סיכוי רב של הצטרפות לקיבוצים הקיימים.

 

על דבר אחד הייתה הסכמה כללית: בשלב הזה אין עדיין מקום לדבר על "מיסוד" פורמלי של היחסים והקשרים בין ה'קבוצות' לבין הקיבוצים והתנועה הקיבוצית: "לא לגדר ולא להגדיר". יש לתת לקבוצות הללו להתפתח מתוך עצמן ובכיוונים שהם ירצו לבחור בהם. מדובר עדיין ב'תופעה' ולא ב'תהליך', כפי שהגדיר זאת אחד המשתתפים. מבחינה מספרית מדובר, כאמור, בתופעה איזוטרית שאינה יכולה - עדיין - להשפיע על המציאות הפוליטית-חברתית במדינת ישראל. הדבר עשוי להיווצר, אולי, בשלב מאוחר יותר ואפשר גם שאז הצורך בחיבורים יעלה דווקא מכיוון "הקבוצות השיתופיות", לאחר שיעברו התנסויות שונות במהלך חייהם השיתופיים. בינתיים - ועד אז - יש להסתפק ב'הדדיות', בקיום דיאלוג מתמשך, ובהקשבה של התנועה לצרכים העולים מעת לעת מצד "הקבוצות השיתופיות" השונות. בהקשר זה, צריך גם לשלב בפעילות הזו יותר בני קיבוצים שאינם באים, בהכרח, מהכיוון של פעילות בתנועות נוער.

 

בדיון עלתה משאלה, מפי אחד הדוברים, לשלב את נציגי "הקבוצות השיתופיות" לסוגיהן, כמו גם את ראשי/מזכירי תנועות הנוער, בתוך המזכירות הפעילה של התנועה. משאלה נוספת הייתה להקים מנגנון של סבסוד כספי לפעילי הקבוצות המגיעים מקיבוצים חלשים.

 

חלק מהדוברים הדגישו את הנקודה שצמיחת התנועות השיתופיות תאפשר גם את המשכיות קיומן של תנועות הנוער. מבחינה זו, זהו אינטרס תנועתי מובהק, העומד בקנה אחד עם יעדי התנועה, מטרותיה ותוכנית העבודה שלה. כבר כיום יש גידול במספר חניכי תנועות הנוער, כתוצאה מגידול מספרם של חברי הקבוצות השיתופיות העוסקים/ות בהדרכת נוער וצעירים.

 

המזכירים סיכמו את הדיון. אף הם רואים את התופעה בחיובית ומעניינת, אם כי עדיין קטנה בהיקפה. לכן, אין מקום לדבר על כך ש"הקבוצות השיתופיות" יצילו את התנועה הקיבוצית. אסור להיתפס להגזמות. לדעת המזכירים, יש לראות את התופעה הייחודית הזו כשילוב בין תנועת התיישבות לבין תנועה לשינוי חברתי. אין סתירה או התנגשות בין השניים. הבסיס ההתיישבותי הוא זה שמקנה את העצמה האמיתית במאבק לשינוי ולצדק חברתי. גם אם עדיין התנאים לא בשלו לכך, יש בהחלט לעודד את הכיוון של הפניית קבוצות חזקות ומשמעותיות לסיוע להישרדות קיבוצים, העלולים לקרוס ולחדול מלהתקיים, ללא עזרה אנושית מבחוץ.

 

השמירה והמאבק על המשך קיומם של הערכים הקיבוציים, בדרך שהוא מתבצע ע"י הסוגים השונים של "הקבוצות השיתופיות", הוא בהחלט מרשים ומחזק את כולנו. יש בהחלט מקום שהתנועה תהיה 'שותפה' למעש החשוב הנעשה מתוכם. התנועה גם תטפח וגם תטפח, הכל מתוך הסכמה, ללא כפיה וללא התערבות.

 

על דעת כל הנוכחים הוחלט על הסיכום הבא:

 

א.      המזכירות רואה בחיוב רב ובעניין, את הרחבת פעילות "הקבוצות השיתופיות" בקיבוצים ובערים.

 

ב.      המזכירות ערה לכך, כי עיקר המכשלה להתרחבות משמעותית של פעילות "הקבוצות" היא במחסור שיכון זמני ובית קבוע בקיבוצים ובערים. מזכירי התנועה יעשו ככל שיוכלו, על מנת למצוא פתרונות נאותים לבעיה.

 

ג.      המזכירות רואה בחיוב קבלה לחברות בתנועה הקיבוצית של קבוצות שיתאגדו כאגודות שיתופיות בקיבוצים עירוניים, ויעמדו בקריטריונים לקבלה לחברות, עפ"י תקנון התנועה הקיבוצית.

 

ד.      המזכירות רואה את אגף המשימות כיחידה התנועתית המקשרת בין מזכירות התנועה לבין המכלולים השונים של "הקבוצות השיתופיות". כל סיוע כספי שיידרש לקידום קשרים אלה יהיה כלול במסגרת תקציבי האגף, כפי שיאושר לאותה שנת תקציב.

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל,  מזכירי התנועה הקיבוצית

 

רשם: רן כוחן

 



מסמכים אחרונים - התנועה הקיבוצית


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים