פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 6 של התנועה הקיבוצית -

 מ-15.5.2005

maz@tkz.co.il


נוכחים: זאב (ולוולה) שור; גברי ברגיל; דניאל יופה;  מוטל; אבי אהרונסון; רזי יהל; מאיר בר; אורי גלעד; גיורא מסד; דגי חבויניק ; יוסי בן-שאול;  רן כוחן; יואל מרשק; מאשה  סאמרס; סמדר סיני; ראובן טנא; רבקה וילנד; גידי סיון; ח"כ אורית נוקד; ח"כ אבשלום (אבו) וילן .

 

חסרים: שבולת שופט-אדלמן; נגה בוטנסקי; ענת גרה; דב אביטל; עינת נעמן; רבקה יקיר.

 

משקיפים: עליזה בורנשטיין; מיכי דרורי; אביב לשם.

 

יו"ר הישיבה:  זאב (ולוולה) שור - מזכיר התנועה הקיבוצית.


על סדר היום:

א. אישור פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה  5/2005 מה-17/4/05.

ב. דיווח מזכירים - בין ישיבה לישיבה.

ג. "תנועת הבוגרים" דיווח של אגף המשימות.

ד. היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית - שנה ראשונה לפעילות.

ה. קיבוצי "סובב עזה" - דיווח עדכני.

 

א.  אישור פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה  5/2005

 

ללא מתנגדים אושר פרוטוקול הישיבה הנ"ל,  מתאריך 17/4/05.


לפרוטוקול מס' 5 - לחץ כאן

ב.   דיווח מזכירים - בין ישיבה לישיבה

 

1. הרמת כוסית - ברכות לולוולה עם הולדת נכדתו הראשונה - המזכירות הפעילה איחלה ברכות חמות לולוולה שור לרגל כניסתו ל"מועדון הסבאים".

 

2. מסי התנועה - המזכירים דיווחו על כוונתם לקדם דיון רחב בכל סוגיית מסי התנועה. הדיון יתקיים במזכירות הפעילה ולאחר מכן יגיע לדיון במועצה. הכנת הנושאים לדיון, באחריות: גברי ברגיל, מזכיר התנועה.

 

3. סדנת פעילים - בקרוב תתקיים סדנה שבה ייטלו חלק רכזי מחלקות ואגפים בתנועה הקיבוצית. נושא הסדנה וכן התאריך  יובא לידיעת הנוגעים בדבר בהקדם האפשרי.  הכנת הסדנה - ע"י  דורית בליטנטל.

 

4. בחינת המבנה הארגוני  - "המכון לייעוץ ארגוני" ייבצע את הבדיקה הזאת ביחידות התנועתיות הבאות: אגף רכזים;  אגף משימות; מח' החינוך. מימון הפעילות הזאת ייעשה מהקצבות שיגיעו ממקורות חיצוניים בלבד ולא ממקורות תנועתיים.

 

ג.  "תנועת הבוגרים" - דיווח

 

מוזמנים: מוקי צור (עין גב); גילי (רביד)

 

גילי, רכז התחום החדש באגף המשימות, פתח בסקירה קצרה על "תופעת" תנועת הבוגרים. לדבריו, שורה של גורמים  ואילוצים שונים בחברה הישראלית, יצרו במהלך השנים האחרונות, מצע לצמיחת קבוצות של אנשים צעירים, בוגרי תנועות נוער בעיקר, השואפים  לחיות במסגרות שיתופיות-משימתיות ולעסוק בתיקון החברה. לדעתו, יש לראות בכך מהלך לחידוש פניה של ההגשמה החלוצית, כאשר שדה החינוך מהווה ערוץ השפעה מרכזי בדרך הפעולה של "הבוגרים". קבוצות שונות של צעירים ברחבי הארץ, מקיימות פעילות חינוכית-חברתית במקומות היישוב בהם הם מתגוררים, כאשר מרב העבודה נעשית עם בני נוער מכל המגזרים בחברה הישראלית.

 

גילי סקר, באמצעות מצגת, את השלבים בתהליכי ההכשרה והחינוך של הגרעינים/קבוצות הבוגרים. חומר הרקע לדיווח, לרבות מפת פריסת הפעילות הארצית של "תנועות הבוגרים" - המגמה המגשימה, מצורף לפרוטוקול זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.  בעיקרו של דבר, הקבוצות הוותיקות יותר מהוות את מאגר הידע, הניסיון וההכשרה לקבוצות הצעירות יותר. עזרת "הוותיקים" והניסיון הנצבר, היא קריטית ביותר בשלב שלאחר השירות הצבאי ובהתארגנות לבחירת המשימות שכל אחת מהקבוצות נוטלות על עצמן.

 

הדובר סיים את סקירתו בכך שביקש להגדיר את "תנועת הבוגרים" כיצירה של "תנועה קיבוצית מתחדשת" השואפת לממש את אורח החיים השיתופי  שאותו הן מבקשות לקיים. מבחינה זאת, לדעתו, על התנועה הקיבוצית לשמש כ"תחנה מרכזית" לקבוצות ולקהילות של הבוגרים ולקלוט אותן אל תוכה, מתוך דיאלוג מחודש בין הקיבוץ הוותיק לבין הקבוצות הצעירות. על התנועה להציע את הליווי הרעיוני-חינוכי-ארגוני של התהליך, כמו גם להקצות את המשאבים הנחוצים להעצמת התהליך (לפירוט נוסף - עיין בתדפיס המצגת). רכז האגף, יואל מרשק, קרא למזכירות התנועה לתת 'לגיטימציה' להתפתחות הייחודית הזאת, המתחוללת וצוברת תאוצה מאז סוף שנות התשעים של המאה הקודמת.

 

מוקי צור (עין גב), מלווה את "תנועת הבוגרים" מזה מספר שנים. לדבריו, התהליכים הנוכחיים הביאו את התנועה משלב של "נביטה" לשלב של "צמיחה", ויש לתת עליה את הדעת, אם רוצים להיות שותפים לתהליך. זו תופעה מרנינה של יצירת תנועה שיתופית אמיתית. זו  גם תופעה שעברה כבר את שלב "הניסיון" והעובדה שמצטרפים אל התנועה כ-300 בוגרים חדשים מדי שנה, מדברת בעד עצמה.

 

מוקי  סבור שהתנועה הקיבוצית צריכה לתת גב וגיבוי לקבוצות הללו בכל מצב ובכל שלב שהם מבקשים סיוע ותמיכה. אם קבוצות אלו מביאות לידי ביטוי את הפן המשימתי שלהן, ברוח ערכי הקיבוץ, הרי שעל התנועה לתת להם את העוצמה והכוח הנדרשים. אם אכן, זה מה שיקרה, הקבוצות הללו יעניקו לתנועה את אותו הדבר החסר לה כיום: הסמכות. הקיבוצים העשירים והמבוססים יכולים גם הם לסייע ולתמוך בתנועה, כמו שזו יכולה גם להציע סיוע ומענה לקיבוצים ותיקים הנמצאים במשבר ואולי גם בסכנת חידלון. הוא משוכנע כי לתופעה "הבוגרים" יש ממשות והמשכיות, ולכן יש להתייחס אליה במלוא הרצינות ובמלוא הפתיחות הנדרשת.

 

מרבית הדוברים שהתייחסו לנושא, הביעו הערכתם לפעילות של "תנועת הבוגרים", על שלל גווניה הקיימים היום, על רצונם לתת 'תשובות' לעצמם אך גם לחברה הסובבת, ובמיוחד על ראייתם את נושא החינוך כייעודם בחיים. הדוברים סברו כי יש לעודד ולתמוך בקבוצות שיתופיות מן הזן הזה וכן גם למצוא את הצרכים והמאוויים של התנועה הקיבוצית לנוכח התופעה הזו. יחד עם זאת, לא ניתן היה להיכנס לעומקם של דברים, מאחר ומראש סוכם כי הנושא יובא למזכירות בצורת דיווח עדכני בלבד ולא כדיון שלם.

 

סוכם:

 

א. המזכירות הפעילה רואה את "תנועת הבוגרים" כחלק  מתהליכי ההתחדשות של הקיבוץ.

 

ב. המזכירות רושמת לפניה את הדיווח שנמסר בישיבה זו ומטילה על אגף המשימות להכין  דיון רחב ומוסדר, שתוצאתו תהיה קביעת מדיניות תנועתית כוללת כלפי "תנועת הבוגרים".

 

ג. הדיון - כאמור לעיל - יכלול בתוכו הצעה  מפורטת  של "תוכנית וכיווני פעולה".

 

ד. לו"ז לקיום הדיון ייקבע בתיאום עם רכז האגף. הדיון ייערך במזכירות הפעילה.

 

ה. המזכירות מודה לכל מי שטרחו ועמלו בהכנת המצגת המפורטת והעניינית.

 

ד.  היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית  -  דיווח בתום שנת פעילות ראשונה

 

סמדר סיני, רכזת היחידה, פתחה את הדו"ח בהצגת שורת נתונים על נשים בחברה הישראלית. כך, למשל, בין חברי הכנסת הנוכחיים רק  13% הן נשים; מתוך 467 שופטים במערכת המשפט, 45% (210) הן שופטות; בצה"ל, הקצינות מהוות 24% מכלל הקצונה בשירות סדיר ו-16% בשירות הקבע. רק 2% מכלל הקצינים בצה"ל הן בדרגת אל"מ ומעלה; במשרד החוץ, מתוך סה"כ מספר הנציגויות של מדינת ישראל בחו"ל (99 נציגויות), רק ב-11 מהן אישה עומדת בראש הנציגות; בתחום ההשכלה הגבוהה, בשנת 2000, לדוגמה, נשים היוו יותר ממחצית מקבלי התואר הראשון (58%) והשני (55%) - ראה מצגת מצ"ב.

 

מטרות היחידה, כפי שנסקרו ע"י סמדר סיני, הן:

א.      להוות יחידת מטה שתפקידה להיות "שגרירה" של חברות הקיבוץ בתוך התנועה הקיבוצית והחברה הישראלית כולה;

ב.      להניח על סדר היום הקיבוצי את סוגיית קידום נשים חברות קיבוץ, לתפקידי ניהול בכירים בקיבוץ עצמו, באזור ובתנועה הקיבוצית. על מנת לקדם את המטרות הנ"ל, נקטה היחידה, בשנת קיומה הראשון, בפעולות הבאות:

 

1. רישות השטח    הכרות, פגישות ואיסוף נתונים.

 

2. הכשרה - יצירת "ארגז כלים" - כלים ניהוליים כלכליים לנשים - באמצעות ימי עיון, הרצאות וכיו"ב. פעילות זו מתורגמת לרמה האזורית, יחד עם המועצות האזוריות, המכללות האזוריות, ה"ארגונים" ו"איגוד התעשייה הקיבוצית".

 

3. הצבת נושא העבודה והפרנסה של נשים, חברות קיבוץ, על סדר יומה המרכזי של התנועה. קיימים פערי שכר משמעותיים ביותר בין שכר גברים ונשים והתנועה צריכה לתת על כך את דעתה ולקבוע עמדתה בנדון.

 

4. אלימות והטרדה מינית - כמעט כל התופעות בתחום זה, המתרחשות בחברה הישראלית כולה, מתקיימות גם בקיבוצים. המטרה היא להגיע לפתיחות, לחשיפה ולגיטימציה להתלונן.  נפתח "קו חירום" לחברות קיבוץ. בסוף חודש יוני אמור להיערך כנס ארצי  שיעסוק בנושא של אלימות והטרדה מינית.

 

5. קידום אחידות בטיפול בכלל הקיבוצים בתופעת האימהות החד-הוריות. הנושא מטופל ביחד עם המח' המשפטית בתנועה.

 

6. קידום נשים בתפקידי ניהול.

 

7. כתיבת תוכניות ייחודיות של התנועה בנושא המיגדר.

 

8. ייצוג התנועה הקיבוצית ב"ועדה למעמד האישה" בכנסת; "הרשות למעמד האישה"; מרכז השלטון המקומי; מוסדות אקדמיים וכנסים בי"ל, בארץ ובחו"ל.

 

9. שיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים: שדולת הנשים; נעמ"ת; ויצ"ו; איגוד מרכזי נפגעות תקיפה מינית וכיו"ב.

 

סמדר סיכמה את הדיון בהדגישה כי, מה שנזרע ב-2004  החל לנבוט ומתחיל להיקצר לאטו בשנת 2005. מבחינתה, היא אינה עוסקת ב"סקטור מיגדרי" בלבד. היא מאמינה בכל לבבה כי קידום נשים בכל התחומים הוא שווה ערך לתיקון פניה של החברה כולה.

 

סוכם:

 

א. המזכירות מברכת על פעילות היחידה לקידום נשים ומביעה התרשמותה מהיקף הפעילות שנעשתה בה, במהלך השנה האחרונה.

 

ב. מזכירות התנועה רואה את נושא קידום הנשים  - בחברה הקיבוצית בפרט ובחברה הישראלית בכלל - כאחד הנושאים החשובים שעל הקיבוצים ועל התנועה הקיבוצית מוטל לטפל בהם באינטנסיביות הראויה.

 

ג. המזכירות מבקשת לקיים דיונים נוספים בנושא, תוך התמקדות, מדי פעם,  בנושא אחד או שניים שעליהם יתקיים הדיון.

 

ה.  "קיבוצי סובב עזה" - דיווח עדכני

 

רזי יהל (האגף הכלכלי), מסר סקירה רחבה וממצה על הטיפול הכללי וכן גם על הטיפול התנועתי בקיבוצי "סובב עזה". הוא חלק את הסקירה לשתיים. בתחילה לכל מה שנוגע לעניין ההתנתקות מחבל עזה - לקראתה ולאחריה. בהמשך, הוא הרחיב את הדיבור בכל הנוגע לטיפול הנקודתי בסוגיית המקרקעין. עיקר הבעיה נוגעת ל-14 קיבוצים (מתוך 24) שכלפיהן מוצב איום  קונקרטי של הפקעת קרקעות ע"י המדינה. רזי יהל סקר את כל הבעיות והקשיים במהלך מעורבותו בנושא, בעיקר מול "מינהל מקרקעי ישראל" (ממ"י) ומשרד הביטחון. יחד עם זאת, הוא ציין לטובה את שיתוף הפעולה החיובי שנוצר בין ארבעת המועצות האזוריות הנוגעות, באינטנסיביות כזו או אחרת, לסוגיות העולות מתוך "ההתנתקות" המתוכננת. מדובר במוא"זים הבאות:  מוא"ז "חוף אשקלון"; מוא"ז  "שער הנגב"; מוא"ז "שדות נגב"; מוא"ז "אשכול".

 

סוכם:

 

א. המזכירות הפעילה קוראת להגברת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים בתנועה הקיבוצית ובהתיישבות, כדי לסכל מהלכים חפוזים העלולים לפגוע בפרנסת  היישובים ב"סובב עזה".

 

ב. המזכירות מודה לרזי יהל על הכנת הסקירה הממצה ועל הליווי בשטח של הפעולה התנועתית.

 

 

זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל - מזכירי התנועה הקיבוצית

 

רשם:  רן כוחן


מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים