פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 16 - התנועה הקיבוצית - 5.12.2004
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 16 - התנועה הקיבוצית - 5.12.2004

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 16
התנועה הקיבוצית - 5.12.2004
רשם: רן כוחן - 5.12.2004
maz@tkz.co.il
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; מאשה סאמרס; ראובן טנא; אורי גלעד; עינת נעמן; גיורא מסד; יואל
מרשק; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; דניאל יופה; דב אביטל; שבולת אדלמן; רבקה
יקיר; גידי סיון; רזי יהל; מאיר בר; אבי אהרונסון; מוטל בוגומולסקי; סמדר סיני.

חסרים:
נגה בוטנסקי; ענת גרה; רן כוחן (חולה); ח"כ אבשלום (אבו) וילן; דגי חבויניק.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי; אביב לשם; חגית יערי.
מוזמנים:
רועי פלד; פרופ' יחיעם פריאור; חיימי שניידר; גיל שמי; יהודה גלר; רבקה קנטור; תלמה
סולפיין; תלמה להב.

ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול קודם - 15/2004 מה-14.11.04

המזכירות הפעילה אישרה, ללא מתנגדים, את פרוטוקול ישיבה מס' 15/2004, מה-14/11/04.

לפרוטוקול מס' 15 - לחץ כאן
2. דיווח מזכירים - בין ישיבה לישיבה
א. סיכום ביקור המזכירות הרחבה - כ"ט בנובמבר 2004 - במוא"ז "אשכול"
המפגש שהתקיים במוא"ז הנ"ל, בהשתתפות מזכירי התנועה, חברי המזכירות הרחבה, ראשי
המועצות האזוריות "אשכול" ו"שער הנגב" וכן מזכירי קיבוצים מהאזור ("סובב עזה"), היה
חשוב ומעניין. מלבד הסקירה המעניינת של נציגי הצבא, על ההיערכות המתוכננת לאחר
"ההתנתקות", עלו בדיון היבטים שונים על רמת המעורבות התנועתית באזור, בתקופה סבוכה
זו. צוינה בעיקר ההיערכות המערכתית, בשת"פ עם גורמי השטח והאזור וכן גם הביטויים
הקונקרטיים של מעורבות התנועה, בתחומי התרבות, אירוח ילדי קיבוצי האזור בקיבוצים
צפוניים יותר וכיו"ב. המזכירים הדגישו כי התנועה אינה באה במקום הגורמים האזוריים
והממלכתיים האמורים לטפל באזור במצבי משבר ביטחוני. יחד עם זאת, בשילוב נכון ונבון
של יכולותיה, היא יכולה להוות גורם משמעותי בחיבור פעילויות בתחומים שונים,
החורגים מתחומי הטיפול השגרתיים של המועצות האזוריות. המזכירים הודו לרזי יהל,
ליוסי בן-שאול וליואל מרשק על סיועם בארגון הסיור, העלייה לקברו של דוד בן-גוריון
ז"ל, בשדה בוקר ובארגון ישיבת המזכירות הרחבה במוא"ז "אשכול".

3. קריאה ל"תנועת ההתנתקות"

מזכירי התנועה נענו לפנייתם של ראשי התנועה הנ"ל וזימנו מספר מחבריה (יחיעם פריאור;
חיימי שניידר; גיל שמי; יהודה גלר) להציג את משנתם בפני המזכירות הפעילה של התנועה.
התנועה הוקמה לפני כ-3 שנים ונקראה אז "התנועה להיפרדות חד-צדדית". מאוחר יותר,
כאשר ראש הממשלה אריאל שרון, הכריז על מחויבותו ל"תוכנית ההתנתקות", שונה השם של
התנועה, על מנת שיהיה בהלימה לטרמינולוגיה הנוכחית. התנועה דוגלת עתה בתמיכה
ציבורית רחבה במהלכי ראש הממשלה, ככל שהדברים נוגעים ליציאה מחבל עזה ולפינוי מספר
התנחלויות בצפון השומרון.

בתנועה להתנתקות לוקחים חלק אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית בישראל. עיקר יעדה -
לגייס אנשים המזוהים עם "המרכז" ולא עם השמאל , בעיקר לא באמצעות תמיכה ציבורית של
"שלום עכשיו". ראשי התנועה רואים את ההתנתקות כמהלך קריטי, שאם לא יבוצע בעת הזו,
אפשר שהמחירים שתשלם מדינת ישראל בעתיד יהיו ממש בלתי-נסבלים. לכן, המעורבות
הציבורית היא הכרחית וחיונית מעין כמוה ולכן חשובה גם תמיכת התנועה הקיבוצית וחברי
קיבוצי התנועה.

חברי המזכירות הפעילה שנטלו חלק בדיון, הדגישו את מחויבותה של התנועה הקיבוצית
וחבריה למהלכי ההתנתקות ולקידום הסדרי קבע בין ישראל לפלסטינים. התנועה הקיבוצית
פועלת כיום במסגרת "מטה הרוב". נכון תעשה תנועת ההתנתקות החדשה, אם תצטרף למחנה זה
ותגביר את יכולתו לפעול, בדרכים ציבוריות לגיטימיות ובמאסות של ארגונים ופעילים.
התנועה הקיבוצית גם ערוכה, במישור הפרגמטי, לכל פעילות שבה יהיה צורך להפעיל פעילות
הפגנתית כזו או אחרת.

סוכם:

א. המזכירות הפעילה של התנועה הקיבוצית ורכזי המח' הפוליטיות של התק"ם והקבה"א,
חוזרים ומצהירים על עמדותיהן התומכות ב:
- התנתקות חד-צדדית (אם לא ניתן להגיע למו"מ עם "הרשות הפלסטינית");
- הפרדה בין שני העמים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית;
- פשרה טריטוריאלית.

ב. הגורמים הנ"ל יצטרפו לכל מאמץ, לגייס תמיכה ציבורית במהלכים הנ"ל ויתנו עדיפות
לכל פעילות המתבצעת כיום במסגרת "מטה הרוב".

ג. המזכירות הפעילה רואה בחיוב את ליכוד כל הכוחות והגופים לפעולה תחת קורת גג
ציבורית אחת, וקוראת לראשי "תנועת ההתנתקות" להצטרף ל"מטה הרוב".

4. דו"ח המחלקה לתרבות - אגף חברה בתנועה הקיבוצית

הדיון הנוכחי מתקיים בהמשך לסקר שהוצג בפני המזכירות הרחבה, לפני מספר חודשים, שעסק
בתפוצת הפעילות התרבותית בקיבוצי התנועה, בעידן של שינוי. לדברי רבקה קנטור, תלמה
סולפיין ותלמה להב, רכזות התרבות בתנועה, עיקר פעילותה של המחלקה, לעת הזו, היא
לחולל שינוי תפניתי בתודעת בעלי התפקידים המרכזיים ביישוב, הן באשר למרכזיותה
וחיוניותה של הפעילות החברתית-תרבותית בחיי הקהילה והן באשר לחשיבות בחירתו של
האדם המתאים ביותר לתפקיד מרכזי זה.

האמירות לעיל משתלבות היטב בתוכנית העבודה התנועתית הבאה לקדם את הצמיחה הדמוגרפית
בקיבוצים. קיומה של תרבות קהילתית קבועה ומוסדרת היא תנאי ראשוני לנכונות לקלוט
ולגדול. קשה להאמין כי נקלטים יגלו רצון להגיע ליישוב קיבוצי, שבו שוררת שממה
תרבותית וחברתית. לפיכך, הנהגת קיבוץ שרוצה לקדם קליטה ליישוב, צריכה לראות את רכז
התרבות כיד ימינו של המזכיר/מנהל הקהילה, לשלב אותו בעבודת המזכירות ולהקצות לעניין
את המשאבים הנחוצים - משכורת ראויה ותקציבי פעולה - לשם קיומה של פעילות תרבותית
שוטפת, קיומם של חגי ישראל ואירועי מסורת שונים. פעילות זו צריכה להיות חלק
מתפיסת עולם כוללת שייעודה: בניית קהילה ויצירת אווירה חברתית חיובית ביישוב.

להלן עיקרי הנקודות שהועלו ע"י חברים במהלך הדיון במזכירות:

דווקא צעירים בני הדור השלישי והרביעי בקיבוץ מחפשים את "היחד" והמסורת.

המסר של התנועה ומח' התרבות צריך לקבוע, כי הקיבוצים יוצאים למהלכי התחדשות. אחת
ממשמעויות ההתחדשות היא האפשרות לבחירה. קיומה או אי-קיומה של פעילות תרבות ביישוב
היא אחת מהחלופות העומדות לבחירת החברים. חשוב לעודד אותם לבחור בחלופה זו.

יש להחליף את שמו הארכאי מעט של "רכז התרבות" לשם הולם יותר, כמו: מנהל שירותי
הפנאי בקיבוץ.

הקהילה צריכה לתקצב את פעילות התרבות ביישוב גם בקיבוצים המופרטים ביותר.

על מזכירות התנועה להפיץ את המסר של חשיבות הקצאת המשאבים לפעילות
החברתית-תרבותית. בלי תרבות ושירותי חינוך על רמה לא יתקיימו חיי קהילה ובלי חיי
קהילה לא יבואו גם צמיחה וגידול. התרבות, לעניין זה, הופכת לעניין קיומי ולחלק
מזהות המקום.

דלות התרבות בקיבוצים אינה קשורה כלל לתהליכי השינוי העוברים על קיבוצים. זו
תופעה כלל-עולמית הנובעת מקיומן של חלופות אחרות ורבות (טלוויזיה/אינטרנט/פעילות
אזורית/אפשרות רבה יותר לניידות אישית/זמינות למרכזי התרבות העירוניים וכיו"ב)
לתרבות "היחד הקולקטיבי" שהתקיימה בקיבוץ לפני שנות דור ויותר.

התרבות עונה לצורך הבסיסי והראשוני ביותר של בני האדם - הצורך להתרועע ולהיפגש
ביחד.

תרבות היא איננה דבר שצומח מלמטה. החשיבות שמקנה מדינה/חברה/קהילה/קיבוץ לפעילות
התרבותית הכוללת, היא החלטה הנובעת "מלמעלה" - ברמת ההנהגות ובנכונותן להקצות כספים
ומשאבים לתכלית זו. לכן, אין להשאיר את ההחלטה הזו לשיקולם של חברים. הם לרוב
יכריעו להעדיף שהכספים יגיעו לכיסם הפרטי. המנהיגות התנועתית חייבת, בראש ובראשונה,
להיות מנהיגות תרבותית-חברתית.


הוחלט:

א. המזכירות הפעילה סומכת ידה על תוכנית הפעולה של המח' לתרבות, כפי שהוצגה בפניה
במהלך ישיבה זו.

ב. המזכירות רואה כמסר מרכזי מוביל את העמדה כי תרבות חייבת להוות מרכיב מרכזי בחיי
הקהילה הקיבוצית - השיתופית והמתחדשת - וכי על הקהילה להקצות תקציבים ומשאבים לצורך
קיומה של הפעילות התרבותית וכן למימון פעילותו של מי שאמור לעסוק בתחום הזה.

התוכנית שהוגשה למזכירות הפעילה חייבת להוות חלק ממתווה הפעילות המרכזית של
התנועה ולכן היא תשולב בתוכנית העבודה התנועתית לשנת 2005.

ישיבת המזכירות הפעילה הבאה (1/2005) תתקיים ביום ראשון, 9/1/05.
style="width:520px;height:35px;position:relative;overflow:hidden;"
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים