פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 12 - התנועה הקיבוצית - 5.9.2004
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 12 - התנועה הקיבוצית - 5.9.2004

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 12
התנועה הקיבוצית - 5.9.2004
רשם: רן כוחן - 5.9.2004
maz@tkz.co.il
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; מאשה סאמרס; אורי גלעד; עינת נעמן; גיורא מסד; דניאל יפה;
יואל מרשק; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; ענת גרה; מאיר בר; שבולת
אדלמן; ח"כ אבשלום (אבו) וילן; רבקה יקיר; אבי אהרונסון; סמדר סיני; רזי יהל; נגה
בוטנסקי; מוטל בוגומולסקי; מאיר בר; גידי סיוון.

חסרים:
ראובן טנא; דב אביטל.
משקיפים:
עו"ד מיכי דרורי; עליזה בורנשטיין; אביב לשם; חגית.
מוזמנים:
ח"כ חיים (ג'ומס) אורון; אריק רייכמן; אמרי רון; אלישע שפירא; דגי חבויניק; ניצן
פלדמן; אבנר ברזילי; הנרי אלקסלסי; עוזי דיין.

ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 11/2004

המזכירות הפעילה אישרה, ללא מתנגדים, את פרוטוקול ישיבה מס' 11/2004, מה-22/8/04.

2. בניית "תיק אחזקות" לקיבוץ
(בהשתתפות: ח"כ חיים (ג'ומס) אורון; אריק רייכמן)

מזכירי התנועה פתחו וציינו כי מטרת הדיון, היא להציג את הנושא בפני חברי המזכירות,
לאחר שהוא הוצג כבר ע"י ג'ומס ואריק רייכמן, במספר פורומים אחרים. מדובר ברעיון
שהוא עדיין היולי ונדרש עוד להרבה הכנה ופירוט. עבודה זו תיעשה, בהמשך, ע"י צוות
מיוחד שיעסוק בנושא. מבחינה זו, הסכמה עקרונית של המזכירות למהלך המוצע, תהווה
בבחינת "אור ירוק" לתחילת הבדיקה והטיפול בנושא.

אורי גלעד, רכז האגף הכלכלי, פתח את הדיון בדברי רקע להצעה שהונחה על שולחן
המזכירות. הוא עמד על הזיקה המתחייבת בין מספר נושאים קרדינליים הנמצאים כיום על
הפרק:
א. הנפקת/הכנסת שותף ל"תנובה".
ב. תקנות ישראל עוז לפטור ממס במימוש הנכסים.
ג. הסדר מול הבנקים לחלוקת תמורות הרכוש.

לפיכך, בשל קיומה של זיקה זו, יש גם לדון בה במשותף ולא בכל נושא ונושא בנפרד.
הדיון המשותף צריך להיעשות ע"י צוות תנועתי מוסמך. בהקשר זה, הצעת ג'ומס ואריק היא
חלק בלתי נפרד של העניין כולו, ולכן גם היא צריכה להמשיך ולהיות מבוררת ומטופלת
בצוות האמור.

ג'ומס שדיבר אחריו, ציין בחיוב את המגמה לראות את כלל הנושאים בהקשרם הרחב יותר
ובחיבורים שביניהם, כפי שעשה זאת הדובר שלפניו. הוא הדגיש כי ההצעה המונחת על שולחן
המזכירות תלויה אך ורק בהכרעות שיתקבלו בתנועה. המניע המרכזי לעסוק בכל הנושא הזה
הוא פועל יוצא של התחושה שלו, של אריק וגם של אחרים, כי קיים פער רב - אם כי
בדרגות שונות - בין קיבוצים היכולים לממש נכסים קיימים או להפוך נכסים "רדומים"
לנכסים ברי מימוש, לבין קיבוצים הזקוקים מאוד למימוש נכסים, אך בשל מצוקותיהם,
חובותיהם ושיעבודיהם אינם יכולים לעשות זאת.

לדבריו, ניתן לזהות שלושה "צרכים" דחופים בקיבוצים:
- הראשון, הקטנת החוב .
- השני, מקור נוסף לפנסיה.
- השלישי, ליצירת יתרות כספיות פנויות בקיבוץ, שאינן תחת שבט ההחלטה של הבנק,
ועומדות לשימוש הקיבוץ למטרות דיור, הרחבות, יצירת קרנות לטובת החברים וכיו"ב.
כל קיבוץ והעדפותיו שלו. נכון להיום, המצב הנכון הוא שבמרבית הקיבוצים אין מה לדבר
כלל על יתרות פנויות. אם הן קיימות כבר, הרי שהן בשיעורים נמוכים, או לחלופין -
משועבדים לבנק.

לכן, מדובר כאן בצורך שלא ניתן להגזים בחשיבותו. בהיעדר פתרון כולל, קיבוצים
עלולים, כבר בקרוב, לרוץ ולממש נכסים במחירים נמוכים ובמצבים שיגרמו להם להצטער על
כך בעתיד. כיום, מרחב התמרון של מרבית הקיבוצים הוא צר ומצומצם. לכן, יש למצוא
דרכים על מנת להגדיל אותו ועל מנת להשיג את התמורות הגבוהות ביותר שניתן להשיג
בשוק. נכון להיום, כל קיבוץ מחזיק בידיו את "תיק הנכסים" שלו. לחלקם של הנכסים אין
ערך רב, אבל לחלקם יש ערך כלכלי ניכר ומשמעותי מאד. לכן באה הצעה זו, שמנסה להציע
טיפול סימולטני בשלושה נושאים:

הנושא הראשון, הגדרה מחודשת - מהי מעטפת האינטרסים החיוניים ביותר, מתוך כלל
מאות האחזקות והנכסים הנמצאים בידי הקיבוצים השונים. יש לזהות את הנכסים המרכזיים
והחיוניים ביותר ולקיים לגביהם חשיבה אסטרטגית כוללת על המהלכים הבאים. אם לא נעשה
כך, סביר לצפות כי נאבד אינטרסים חיוניים, במקום שבו הם חיוניים.

הנושא השני שיש לטפל בו בהקדם - האפשרות הקיימת בפועל כי גורם מסוים - קיבוצי או
מושבי - ירצה לממש את אחזקותיו באופן שאינו מותנה בהתנהגות שאר חלקי המערכת. גורם
יחיד אכן יכול - אם ימצא עצמו במצב של לחץ כלכלי - למכור את אחזקותיו. החשש הוא כי
במצב זה צפוי שהוא ימכור את האחזקות מתחת לשווי האמיתי או המושבח שלהן. רק הגיוני
לצפות כי מי שיעשה כן יהיה לחוץ וחלש וכי דווקא הוא יכול היה "ליהנות" מהיתרון
לגודל. כאמור, מצב זה יכול להתרחש בכל עת ובכל מועד. יש לטפל בו, על מנת שמצבים
כאלה לא יתרחשו בתוך סטיכייה.

הנושא השלישי, זהו הרצון לגבש מסלולים כאלה, אשר יאפשרו מינוף או הרחבה, או
השבחה והעלאת הערך של האחזקות המרכזיות, כל זאת למטרות הבאות: החזר חוב; פנסיה;
הגדלת היתרה הפנויה.

שלושת המהלכים הנ"ל מחייבים מחשבה משותפת וגם טיפול של גורם משותף, שתפקידו הבלעדי
יהיה לבחון כיצד למנף את האחזקות הללו למימוש הצרכים שהועלו לעיל, כך שעיקר הנהנים
מהם יהיו דווקא הקיבוצים החלשים. רק באמצעות מינוף מרכזי/תנועתי מושכל, ניתן יהיה
להגיע למצב שבו ניתן יהיה להשתמש בנכסים באופן שיסייעו לפתור את הבעיות הקריטיות של
הקיבוץ דהיום. הזמן קצר והמלאכה מרובה. לכן, יש לקדם את הטיפול בנושא בהקדם, ככל
שניתן. בכל מקרה, יש לראות זאת כמהלך משולב המחובר לדברים שנאמרו בפתח הדיון ע"י
אורי גלעד. בין הדוברים שתמכו בהצעה היו גם מי שסברו כי למטרות הנ"ל, יש להוסיף
עוד מטרה אסטרטגית חשובה ביותר: הקמת מנוף פיננסי, בנוסח מה שקיים כיום במונדרגון,
ספרד, שיהווה גורם פיננסי משמעותי לעבודה מול הקיבוצים.

המזכירים סיכמו את הדיון. להלן שורת ההחלטות שקיבלה המזכירות הפעילה:

1. המזכירות מאשרת, עקרונית, את המשך בדיקת המהלכים ברוח ההצעה של ג'ומס אורון
ואריק רייכמן.

2. הנושאים המרכזיים שסומנו קודם (הנפקת "תנובה"/ תקנות ישראל עוז/ הסדר מול הבנקים
לחלוקת תמורות הרכוש) וכן ההצעה הנוכחית בדבר "תיק הנכסים" יידונו במשותף, ע"י
ההנהלה הכלכלית של התנועה הקיבוצית.

3. הטיפול במכלול הנושאים יהיה ע"י צוות היגוי וצוות פעיל. בצוות ההיגוי ישתתפו:
גברי ברגיל (יו"ר); נתן טל; ח"כ חיים (ג'ומס) אורון; ח"כ אורית נוקד; אריק רייכמן;
גיורא מסד; איציק באדר; דיאנה בוגוסלבסקי; אחיק ברלוי; אורי גלעד; דב אביטל; דניאל
יפה; יונתן מלמד; יעקב הדר; עמוס אפשטיין; צורי לביא; איציק סווארי; ח"כ אבו וילן;
יאיר ריינמן.

4. בצוות הפעיל יקחו חלק: אורי גלעד (יו"ר); דב אביטל; גיורא מסד; איציק באדר;
דניאל יפה.

5. שני הצוותים, ההיגוי והפעיל, ישתמשו בשירותי המח' המשפטית של התנועה הקיבוצית.

3. ארגון "ניר שיתופי"
(בהשתתפות: אבנר ברזילי, מנכ"ל)

באחת מישיבות המזכירות הפעילה התקיים דיון רקע ראשוני בנושא "ניר שיתופי". הצעת
נוסח ההחלטה, המונחת על שולחן המזכירות, היא זו שאמורה לעמוד לדיון ולקבל את
אישור הפורומים הסטטוטוריים העליונים של הקיבוצים והמושבים ( בתנועה הקיבוצית:
מועצת התנועה).

אבנר ברזילי (נגבה), פרש בפני חברי המזכירות את "חזון" הארגון שהוא משמש כמנכ"לו:
"ניר שיתופי" תהווה אגודה מרכזית למינוף ומימון צורכי ההתיישבות העובדת. לדבריו, אם
ניתן יהיה לשכנע את כלל השותפים בארגון: המושבים והקיבוצים, כי עדיף לקיים את
המערכת בשלמותה ולא לפרקה לגורמים, ניתן יהיה למנף אותה, ובפירותיה להשתמש
לצורכי המערכת המרכזית של התנועות וכן למאבקים המשותפים על עתיד ההתיישבות במדינת
ישראל (המאבק על הקרקע; המאבק על המים; מועצות הייצור; התאחדות חקלאי ישראל; המשך
קיומן העצמאי של תנועות הנוער וכיו"ב).

במשך שנים רבות נראתה "ניר שיתופי" כארגון סגור ולא שקוף. מרבית חברי הקיבוצים לא
יודעים כלל מה משמעותו של ארגון זה ומה ייעודו. המנכ"ל החדש רואה את אחד ממוקדי
פעילותו להגביר את שקיפות הארגון וכן גם להגביר את מודעות החברים לנחיצות שבהמשך
קיומו. כבר במועצת התנועה הקרובה ייעשה מאמץ להסביר את "החזון" וכן גם את מטרות
הארגון. יוסבר לצירי המועצה כי אין כל סיבה לפרק את "ניר שיתופי" וכי יש צורך לחזק
אותה, כדי שניתן יהיה בעזרתה, כאמור לעיל, לממן חלק מהפעילויות המשותפות של
ההתיישבות העובדת. החלטה חיובית בעניין זה תבטא את תרומת האגודות השיתופיות
(הקיבוצים), לקיומה של התנועה הקיבוצית.

המזכירים סיכמו את הדיון והדגישו את החשיבות הרבה שהם מייחסים ל:
א. שקיפות מרבית של הארגון.
ב. לצורך לקיימו כמערכת מרכזית המסוגלת למנף את היכולת הכלכלית והפוליטית של
תנועות ההתיישבות.
ג. למאמץ שיש להשקיע בקרב האגודות השיתופיות (הקיבוצים והמושבים) בנחיצות המשך
קיומה של "ניר שיתופי".

להלן ההחלטות שהתקבלו בתום הדיון:

1. מזכירות התנועה מאשרת את נוסח ההצעה שתובא למועצת התנועה הקרובה, בנושא "ניר
שיתופי". הצעה זו קובעת את הנקודות הבאות:
"ניר שיתופי" תהווה אגודה מרכזית למינוף ומימון צורכי ההתיישבות העובדת.
הייצוג של האגודות יהיה באמצעות מועצות תנועות ההתיישבות.
פירות "ניר שיתופי" יופנו לתנועות ההתיישבות כחלק מתרומת האגודות לפעילות המערכת
המרכזית והמאבקים ההתיישבותיים השונים.
פעם בשנה יימסר דיווח במועצות תנועות ההתיישבות על פעילות "ניר שיתופי" וההקצבות
לתנועות.
ההסדר הנ"ל ייבחן מחדש ב-2009, כולל בדיקה של שינוי תקנון.

2. המזכירות הפעילה קוראת להנהלת "ניר שיתופי" לצמצם את הסיכונים הקיימים כיום בחלק
מאחזקות הארגון ולהתרכז בנכסים סולידיים מניבים, שניתן יהיה - כאמור - להשתמש בהם
למטרות תנועתיות ציבוריות.

3. בתקציב התנועה לשנת 2005, יירשם חלקה של "ניר שיתופי" בתקציב וכן משמעות הנתון
הזה בהתייחס לגובה תשלום המס של קיבוצי התנועה.

4. מעגלים שונים בתנועה אחת - "נייר הבנות"
(בהשתתפות: אימרי רון; אלישע שפירא; ניצן פלדמן; דגי חבויניק).

המזכירים פתחו את הדיון, בהדגישם את חשיבות קיום הדיון המשותף על נציגי "הזרם
השיתופי", על הפעילות התנועתית המשותפת. במסמך היסוד של התנועה הקיבוצית נקבע כי
היא תהיה פלורליסטית והיא תטפח בתוכה מעגלים שונים, על פי רמת השותפות שיבחרו לקיים
החברים בכל קיבוץ, ומשום כך יש לה בסיס חוקי מובהק. הכוונה היא לתנועה שתבטא את
המשותף לכל הקיבוצים מחד גיסא, ותהיה פלורליסטית מספיק כדי שכל קיבוץ יוכל לשתף
פעולה עם הקיבוצים הקרובים לדרכו, מאידך גיסא. בכל מקרה, התנועה הקיבוצית רואה
עצמה מחויבת לשני המעגלים הפועלים בה כיום: היא אמורה להוביל ולייצג את המשותף לכל
הקיבוצים, בין הם משתייכים ל"קיבוץ השיתופי" או ל"קיבוץ המתחדש". מעבר לזאת, היא
גם מחויבת לבנות כלים שיסייעו בחשיבה ובגיבוש פתרונות אפשריים לצרכים המשתנים של
החברים והקיבוצים מכל המעגלים.

מבחינה זו, "נייר ההבנות" אמור "לישר קו" ולהמעיט מתחים בין תפישות עולם שונות
בתנועה. הוא פרי עבודה ממושכת ורבת שיחות בין כל הצדדים הנוגעים. אין ספק כי
המבחן הסופי יהיה בתוצאות בפועל, במעשים אשר ייעשו, בהסתמך על "נייר ההבנות" האמור
להגיע לידי אישור בגמר ישיבה זו.

במהלך המפגשים הנ"ל, הושלמה עבודתה של ועדה ציבורית ("ועדת הסיווג"), שמונתה ע"י
ממשלת ישראל כדי לבחון את סיווג הקיבוצים על רקע התהליכים העוברים על חלק מהם.
לאחר שגם הממשלה קיבלה את המלצות הוועדה, שקבעה כאמור, כי יש מקום להכיר בין
"קיבוצים מתחדשים" לצד "קיבוצים שיתופיים", התחזק הצורך במבנה ארגוני אשר יתאים את
פעילות התנועה למצב בו מתקיימים בפועל, זה לצד זה, סוגי קיבוצים שונים. נכון
להיום, יש למעלה מ-150 קיבוצים שניתן להכניסם תחת מטריית "הקיבוץ המתחדש" וכ-100
קיבוצים שעדיין לא הגדירו שום מעמד אחר וגם לא ביצעו שום שינויים מפליגים בתחומי
התקציב והתגמול, ולכן ניתן לסווגם כ"קיבוץ שיתופי".

מכל האמור ב"נייר ההבנות" אפשר להתרשם, כי הוא נכתב במצב רוח פייסני וכי הוא מבטא
"רוח טובה" ונכונות רבה, מצד כל הצדדים, להסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין המעגלים
השונים. הודגש פעם אחרי פעם הצורך בהופעת תנועה מאוחדת אחת כלפי חוץ, בעוד שאת
המחלוקות ואי-ההסכמות יש לקיים בתוך התנועה. את המאבק הפנימי ניתן להפוך גם למאבק
הוגן ומקדם.

הדוברים הרבים שנטלו חלק בדיון ציינו בחיוב את החלטת "ועדת הסיווג" בעניין "הערבות
ההדדית". קביעה זו סייעה מאוד ליצור ולחזק את הבסיס המשותף בין כלל הקיבוצים ובין
המעגלים השונים. "הנייר" הוא הביטוי הארגוני להפגנת הרצון הטוב. כאמור, מבחנו הוא
במימושו בפועל, על פי הסעיפים השונים שפורטו בו.

המזכירים סיכמו את הדיון והמזכירות הפעילה אימצה את ההחלטות הבאות:

1. המזכירות הפעילה מאשרת את "נייר ההבנות" שעניינו, מעגלים שונים בתנועה אחת.

2. המזכירות מציינת בחיוב רב את הרוח הטובה והחברית ששררה במהלך כל הדיון בסעיף
זה.

3. המזכירות תפעל ליישום האמור ב"נייר ההבנות", בשיתוף פעולה עם נציגי המעגל
השיתופי ו"הזרם השיתופי".

5. לקראת "כנס שדרות"
(בהשתתפות:עוזי דיין)

אלוף (מי"ל) עוזי דיין דיווח למזכירות הפעילה על ההערכות המתבצעת ועל הנושאים
המרכזיים שידונו ב"כנס שדרות לחברה", שיתקיים בימים ב'-ג', 1-2 נובמבר 2004.
אירועי הכנס ייערכו במתקני המכללה האקדמית ע"ש ספיר בעיר שדרות. עוזי דיין קרא
לחברי המזכירות ולחברי קיבוצים בכלל, להיות נוכחים, מעורבים ופעילים בכנס ולתת יד
למאמץ הציבורי הכולל להעמיד את הנושא הכלכלי-חברתי במעמד שווה ערך, לפחות, עם
הנושא המדיני-ביטחוני, שהוא עיקר עיסוקה של הממשלה הנוכחית.

המזכירים הודיעו כי הם רואים חשיבות רבה להשתתפות נציגי התנועה הקיבוצית בכנס. הם
גם מצפים כי חברי הקיבוצים שייטלו חלק בכנס יהיו מעורבים בתכני הכנס ובדיאלוגים על
הסדר החברתי הנדרש כיום למדינת ישראל.

סוכם כי יואל מרשק ישמש כאיש הקשר בין מזכירות התנועה למארגני כנס שדרות.

style="width:520px;height:35px;position:relative;overflow:hidden;"
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים