פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 1 - התנועה הקיבוצית - 8.2.2004
פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 1 - התנועה הקיבוצית - 8.2.2004

פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 1
התנועה הקיבוצית - 8.2.2004
רשם: רן כוחן - 8.2.2004
maz@tkz.co.il
משתתפים:
נתן טל; גברי בר-גיל; שבולת אדלמן (ראש הנקרה); אבי אהרונסון (נתיב הל"ה); מנו
אלון (עין שמר); מוטל בוגומולסקי (מסילות); נגה בוטנסקי (בית השיטה); יוסי בן-שאול
(מעברות); מאיר בר (חצור)אורי גלעד (ג. השלושה); ענת גרה (אפיקים); אבישי גרוסמן
(עין שמר); דוד דרומולביץ (רמת רחל); מיכי דרורי (געש); רבקה וילנד (גזית); יגאל
וילפנד (עין השופט); דגי חבויניק (זיקים); צבי (קיטו) חסון (תל יצחק); ראובן טנא
(מבוא חמה); רזי יהל (שדה בוקר); דניאל יפה (רמת יוחנן); רבקה יקיר (תל יוסף); רן
כוחן (צרעה); עמרי כנען (גן שמואל); סול לביא (אלמוג); יוסי ניסן (כיסופים); יואל
מרשק (ג. השלושה); מאשה סאמרס (רמת השופט); גידי סיון (גן שמואל); אורי סלע
(כרמיה); אמוץ פלג (חולדה); ניתאי קרן (רבדים); איז'ו רוזנבלום (ניר אליהו); דני
רוזוליו (כברי); מיכה שגיא (בית השיטה); איריס שובל (כפר חרוב).

חסרים:
דב אביטל (מצר); עפר אדר (געתון); חיים אורון (להב); הנרי אלקסלסי (בית זרע); יעקב
בכר (מענית); איתן ברושי (גבת); עלי דור (הזורע); רננה גומא (ניר עוז); אמנון
גרינברג (יטבתה); פסח האוספטר (רביד); ח"כ אבשלום (אבו) וילן (נגבה); ניר זמיר
(להב); ציפי ידידיה (גבולות); ענת מאור (נגבה); גיורא מסד (עין המפרץ); אסיה
מרגוליס (נגבה); עידית ניב (קרית ענבים); עינת נעמן (מזרע); יאיר צור (עין השופט);
נבות ציזלינג (עין חרוד מאוחד); יהודית סולומון (מעין צבי); נפתלי סיון (אור הנר);
עינת סאלם (ברקאי); שריטה סינה (כפר הנשיא); ניתאי קרן (רבדים); יעקי רימון (כפר
בלום); יניב שגיא (עין השופט); שמואל ריפמן (רביבים).

משקיפים:
עליזה בורנשטיין (עין השלושה); אביב לשם.
ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל).
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. דיווח המזכירים בין ישיבה לישיבה
בג"ץ ראשי הערים
הבג"ץ הוגש ע"י פורום ראשי הערים הגדולות נגד מדינת ישראל, ומתייחס לכלל החלטות
המינהל בנושאי קרקעות, לרבות טיוטת החלטה 979. המזכירים אמורים להיפגש עם מי שעומד
בראש הפורום הנ"ל, ראש עיריית תל אביבי, רון חולדאי, וכן גם עם ראשי עיריות נוספים
ולהסביר להם את השלכות הפעילות שלהם על התנועה הקיבוצית. בכול מקרה, הפעילות
הפוליטית-ציבורית תיעשה ע"י "מטה הפעולה של ההתיישבות". המזכירים מעריכים כי, בעטיו
של בג"ץ זה צפויה מערכה משפטית נוספת על גורל קרקעות ההתיישבות בכלל ואלו של
הקיבוצים, בפרט. עדיין לא הגענו למצב שבו ניתן כבר לראות את האור בקצה המנהרה ולכן
המאבק ימשיך.

בג"ץ עמותת "דור לדור"
המזכירים דיווחו על כך שגם עמותה זו (עמותת בנים עוזבי קיבוץ) הגישה בג"ץ מטעמה.
עניינה של העתירה שלהם היא חיוב היום הקובע לשיוך הדירות ליום החלת החלטה 751 (שנת
1996). טענת העותרים היא כי הקיבוצים נמנעים מקבלת החלטות בנושא שיוך הדירות מתוך
כך שהם מעדיפים להמתין עד ש"דור המייסדים" ייתם ויכלה מן העולם וכי אז יהיה גם יותר
מה לחלק למי שנותר בקיבוץ.
עתירה זו הוא מעניינה המפורש של התנועה הקיבוצית ולפיכך היא גם אמורה להיות המשיבה
בו. העתירה תועלה לדיון בבג"ץ (שימוע ראשון), במהלך חודש אפריל ש.ז. תשובת התנועה
תתבסס בעיקרה על "רוח" הוועדה להגדרת הקיבוץ: הוועדה ראתה בשיוך הדירות אקט של
הקניית זכויות לכלל החברים, לרבות "ותיקי המשק". "היום הקובע", לעניין זה הוא
מעניינו של כול קיבוץ בנפרד, בעת שיבחר לעשות כן. אין "יום קובע" אוניברסלי, החל על
כול קיבוצי התנועה. החלטת הקיבוץ היא זו שקובעת ולא החלטות המינהל השונות, שהתקבלו
בזמנים שונים.

2. היערכות לטיפול בנושא "הערבות ההדדית", בעקבות "הוועדה להגדרת הקיבוץ"
המזכירים פתחו את הדיון, בהדגישם את החשיבות הרבה שהם מייחסים לנושא, הן ברמה
העקרונית-ערכית והן כפועל יוצא של החלטת "ועדת הסיווג" שתבעה מן התנועה הקיבוצית
לקבוע הגדרה ברורה וניתנת למדידה בסוגיית "הרבות ההדדית". האמור לעיל מקבל משנה
תוקף, לנוכח השינויים המתרחשים ב"קיבוץ המתחדש" ולנוכח ההכרח לקבוע קריטריון ברור
וחד-משמעי, עד כמה שניתן, בהבחנה של מהו קיבוץ ומה איננו עוד קיבוץ. בהקשר לכך, יש
מקום לאזכר כאן את החלטת הוועידה השנייה של התנועה הקיבוצית (עין החורש, דצמבר
2004), שתבעה ממזכירות התנועה לעסוק בנושא זה בצורה אינטנסיבית ומעבר לסיסמאות
הכלליות המאפיינות את האמירות הציבוריות בנושא עקרוני זה.

לדעת המזכירים, "רשם האגודות השיתופיות" נהג בחוכמה רבה כאשר פנה אל התנועה
הקיבוצית בבקשה כי היא תהיה זו שתכין את הטיוטה הראשונה באותם הנושאים הנראים
לתנועה כנושאים מרכזיים, בהבנת המשמעות הכוללת, אך גם הספציפית, של מושג "הערבות
ההדדית". לכן, ישבה זו של המזכירות הרחבה, היא בעצם ראשית ותחילה לפתיחתו של דיון
ציבורי רחב ומורכב, בשאלת יסוד מרכזית וקריטית להווייתו של הקיבוץ בכלל ו"הקיבוץ
המתחדש", בפרט. דיון זה יעבור שלבים שונים ברמות התדיינות שונות, עד שיגיע, בסופו
של דבר, לתקנות מחייבות ומוסכמות על הכול. הדיון הציבורי הנפתח כאן היום נחוץ גם
כדי לחפש את ההבנה המשותפת: כיצד ניתן להטמיע את חשיבות הנושא בחיי הקיבוץ ולקבוע
-בתודעתם ובתובנתם של חברים וממלאי תפקידים - כי ערבות הדדית היא ערך וכלי בסיסי,
שעל פיו צריך וחייב לחיות קיבוץ.

באופן מעשי, יהיה על התנועה להציע הן את רמת "הרצפה" והן את רמת "התקרה" של "נפח"
ו"כמות" הערבות ההדדית. גם אם כול קיבוץ יהיה רשאי לקבוע לעצמו את גבולות הערבות
ההדדית, עדיין חשוב וחיוני כי התנועה הקיבוצית תציע את מה שהיא סבורה שצריכות להיות
הרצפה והתקרה הרצויות, שבהן יוכלו להסתייע קיבוצים - כעזר וכמכוון - שעה שירצו
להסתייע בכך.

"הוועדה להגדרת הקיבוץ" התייחסה במפורש לסוגיית "הערבות ההדדית" בהמלצה מס' 6 מתוך
סה"כ תריסר המלצותיה. להלן נוסח ההמלצה הנ"ל:

א.
הוועדה ממליצה כי משמעותה של הערבות ההדדית בקיבוץ המחדש תהיה שמירה על שוויון
בסיסי בין החברים, שיושג, בין היתר, באמצעות עזרה הדדית בנושאים הבאים: סיעוד,
חינוך, השכלה, בריאות, ביטחון סוציאלי (לרבות כיסוי גירעון אקטוארי מן העבר) ותמיכה
באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים - וכול זאת, בהתאם ליכולת הכלכלית של הקיבוץ, תוך
מתן עדיפות גבוהה על פני נושאים אחרים.

ב.
יש לקבוע סכום מינימום בכסף או בשירותים, כגון: שכר מינימום לפחות, לאנשים בגיל
העבודה אשר ממצים את יכולת העבודה שלהם, פנסיה בגובה שלא תפחת מהקצבה לפי כללי
העזיבה (אליה תתווסף קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי), ביטוח בריאות (ודאגה לצרכים
בריאותיים) וכיו"ב. כמו כן, יש לעגן את הזכות לדיור (או שיוך דירה חלף זאת) ואת
עקרון הוותק.

ג.
התנועות הקיבוציות יגבשו הצעה לגבולות המינימום, ורשם האגודות השיתופיות יתנה אישור
של שינוי תקנון בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסים ים של חברי הקיבוץ, ובפרט האוכלוסיות
החלשות וכי מובטח להם קיום הוגן.

ד.
הוועדה ממליצה כי האמור לעיל יבוא לידי ביטוי בהגדרת הקיבוץ המתחדש, מאחר ושמירה
על הצרכים הבסיסיים וקיום הוגן לחברי הקיבוץ, מהווים מרכיב הכרחי בקיומו של הקיבוץ
המתחדש.

ה.
בנוסף, הערבות ההדדית, כאמור, היא תנאי לקיומו של הקיבוץ המחדש, ומקנה זכויות
לחברי הקיבוץ ביחסים שבינם לבין הקיבוץ.

ו.
הוועדה ממליצה כי לא יאושר שינוי תקנון של קיבוץ, שיש בו פגיעה בערבות ההדדית של
הקיבוץ, בהקשר של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים או פגיעה ביכולת הקיבוץ לכבד
התחייבויותיו בתחום זה, עקב הפרטת נכסיו.

ז.
יובהר כי הערבות ההדדית אין משמעותה כי הקיבוץ צריך להשלים עם אי-נכונות של חבר
כשיר, בגיל העבודה, לעבוד בהתאם ליכולתו וכי הערבות ההדדית אינה מונעת הפעלת
סנקציות כלפי חברים שמתנהגים בדרך זו (עד כדי הוצאתם מהקיבוץ במקרים קיצוניים).

כאמור בלשון ההמלצה הנ"ל, הוטל על התנועות הקיבוציות להציע הצעה הנוגעת לקביעת
"מינימום" של ערבות הדדית. לשם כך הוקם צוות תנועתי ולשם כך מתקיים גם הדיון
במזכירות הרחבה. יש לשים לב לקביעת "הוועדה להגדרת הקיבוץ" כי המחויבות לצרכים
הבסיסיים, ברמת "הערבות ההדדית" , חייבת לבוא בעדיפות ועוד לפני הפרטת הנכסים
ושיוכם לחברים. קביעה זו אמורה לקבל ביטוי גם בתקנון הקיבוץ וגם במסגרת של חוברת
הצעות והמלצות של מזכירות התנועה לקיבוציה בכול רחבי הארץ.

בהמשך, הובאה לידיעת חברי המזכירות הצעתה של המח' המשפטית של התנועה בנושא "גבולות
הערבות ההדדית". עו"ד מיכי דרורי, רכז המח' המשפטית, סקר את התיקונים הנדרשים לעשות
בתקנון הקיבוץ ובתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג - 1973, ע"מ שניתן יהיה
להקנות לסעיפי הערבות ההדדית מעמד המחייב את כלל קיבוצי התנועה. לדבריו, הבסיס
לעבודה שנעשתה בעניין האמור, במח' המשפטית, דומה בעיקרו ל"תקנון דמי העזיבה". כמו
שכול הקיבוצים מחויבים לשלם את דמי העזיבה, כך גם כאן, מוצע תקנון שיקבע את הכללים.
אלה יועברו לאישורם של רשם האגודות השיתופיות ושר העבודה ויהפכו לתקנות מחייבות.
השלמת המהלך המוצע תפשט מאוד את הביצוע ואף תקנה לו תקפות משפטית, בדומה לזאת
שניתן, כאמור, ל"דמי העזיבה".

הצעת המח' המשפטית מצ"ב להלן, כחלק בלתי נפרד של פרוטוקול זה.
בדיון שנפתח, בהמשך לדבריו של עו"ד דרורי, בירכו כול הדוברים, ללא יוצא מן הכלל,
על עצם חשיבות קיומו של הדיון בנושא הנדון. כולם ראו בו נושא מרכזי, החוצה את
הקווים ואת גבולות התיחום בין "הקיבוץ המסורתי" ל"קיבוץ המתחדש", ובעצם הופך שוב
לעניין משותף של כול בעלי העמדות השונות בתנועה, שרואים בו ערך בסיסי בחיי קיבוץ
ושבלעדיו הקיבוץ לא יתקיים עוד. אומנם, "הקיבוץ השיתופי" אינו רואה עצמו - לעניין
זה - בגבולות "המינימום" של "הערבות ההדדית", אלא דווקא בגבולות "המקסימום", אך גם
לו יש וצריך להיות עניין רב בקביעת רמה גבוהה, יחסית, של "ערבות הדדית", באלו
הקיבוצים שבחרו ללכת בנתיבי "הקיבוץ המתחדש".

מרבית הדוברים הסכימו עם הקביעה כי לתנועה בלבד לא תוכל להיות יכולת אכיפה על
קיבוצים, לאמץ את ההמלצות בעניין חובת קיום יסודות "הערבות ההדדית". יחד עם זאת,
שילוב נבון של ההמלצות התנועתיות, וחיובו של רשם האגודות לקיבוצים, לאמץ את התקנות
שנקבעו בעניין זה, יבטיח את ביצועה האפקטיבי של ההמלצות התנועתיות. זאת ועוד, אם
התנועה לא הייתה קובעת את המלצותיה בנדון, כפי שהתבקשה לעשות כך ע"י הרשם, סביר
להניח שמישהו אחר, מחוץ למחנה הקיבוצי, היה שש לקבוע אותן.

מכאן גם אפשר להסיק כי, בסופו של דבר, קיבוץ שיסרב לאמץ את התקנות, עלול למצוא
עצמו חשוף לתביעות משפטיות, שסיכוייו לזכות בהן הן דלות ביותר. באופן מעשי ניתן
להניח, כי המינימום שרשם האגודות יהיה מוכן להכיר, בתחומי הערבות ההדדית, יהיה
בגובה שלא יפחת מ"שכר המינימום". קשה להעלות על הדעת אפשרות שהרשם יהיה מוכן להסתפק
בפחות מכך. נכון להיום, "הסוסים עדיין לא ברחו מן האורווה:. רשם האגודות לא אישר -
עד כה - שום תקנון של "קיבוץ מתחדש" והוא גם לא ייעשה כן אם לא ימצא בתקנון של
הקיבוץ סעיפים מוגדרים וברורים של ערבות הדדית, ברוח מה שיסוכם במוסדות התנועה
הקיבוצית. גם נושא "שיוך הדירות", כאמור, כרוך ושזור בסוגיית הערבות ההדדית. הרשם
לא יאשר שום סעיף שמשתמע ממנו "שיוך", בטרם שנעשו כול הסידורים הנחוצים להבטחת
סעיפי "הערבות ההדדית", כפי שייקבעו.

בהקשר לאמור לעיל, הביאו המזכירים טיוטת הצעה ראשונית לדיון, שנושאה הוא: הנחיות
והמלצות התנועה הקשורים בנהלי העזרה והערבות ההדדית "בקיבוץ המתחדש". הנחיות אלו
נוגעות לרמת האחריות המשותפת בנושאים הבאים: בריאות; בריאות שיניים; בריאות נפש;
סיעוד; מחלה ואובדן כושר עבודה, חינוך; חינוך מיוחד; סיוע לחיל; קרן לערבות הדדית
(בקיבוץ). כול הנושאים הללו אמורים לעבור שורה ארוכה של בירורים וירידה לפרטים, עד
לגיבוש ההצעה התנועתית הסופית, שתוגש, אמור, לעיונו של רשם האגודות השיתופיות
(רשימת הצעת ההנחיות וההמלצות מצ"ב לפרוטוקול זה).

בעקבות הערות סיכום של המזכירים, הוחלט לסכם את הדיון בהחלטות הבאות:
א. המזכירות הרחבה קיימה דיון ראשוני בסוגיית "הערבות ההדדית", כמשתמע מתביעתו של
רשם האגודות השיתופיות, כפי שהוזכרה בראשית הדיון.

ב. חברי המזכירות הרחבה מוזמנים להגיש הערותיהם/השגותיהם למזכירי התנועה, על
המסמכים שהובאו לעיונם במהלך הדיון (מצ"ב לפרוטוקול).

ג. המזכירות הרחבה רואה בעצם העלאת הנושא על סדר היום התנועתי, מסר מרכזי של
פעילות התנועה בעתיד הקרוב, שיימשך עד אשר ה מסר יוטמע בכול רחבי התנועה
הקיבוצית.

ד. המזכירות הרחבה תגיע לדיון נוסף בנושא, לאחר שתוגש ותובא לפניה ההצעה השלמה.

style="width:520px;height:35px;position:relative;overflow:hidden;"
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים