פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 58 - התנועה הקיבוצית - 23.11.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 58 - התנועה הקיבוצית - 23.11.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 58
התנועה הקיבוצית - 23.11.2003
רשם: רן כוחן - 23.11.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; אורי גלעד; דב אביטל; עינת נעמן; גידי סיון; יואל מרשק;
מאשה סאמרס; רן כוחן; יוסי בן-שאול; ענת גרה; רבקה יקיר; רזי יהל; מוטל ב.; ח"כ
אבשלום (אבו) וילן; רבקה וילנד; שבולת אדלמן.

חסרים:
אורי אשכולי; נגה בוטנסקי; סלסו גרברז; רוסי וגשל; גיורא מסד; דניאל יופה;
ראובן טנא; אבי אהרונסון.

משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי.
מוזמנים:
ישראל ויזל (גישור ובוררות); הנרי אלקסלסי (הוועידה).
ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 57 מ-9.11.2003
המזכירות הפעילה אישרה, ללא מתנגדים, את פרוטוקול ישיבה מס' 57 , מ-9 נוב'
2003.

לפרוטוקול ישיבה מס' 57 - לחץ כאן
2. אישור סדר היום - מועצת התנועה - 27.11.03
מזכירות התנועה אישרה, ללא מתנגדים, את סדר היום למועצת התנועה (מושב 16), שתתקיים
ביום חמישי, 27/11/03, באולם "ליאונרדו", ב"בית התנועה הקיבוצית".

להלן סדר היום שאושר:
א) אישור פרוטוקול מושב מס' 15.
ב) דו"ח מזכירי התנועה – בין מושב למושב.
ג) ברית התנועה הקיבוצית.
ד) זכויות פנסיוניות של חבר שעבר מקיבוץ לקיבוץ אחר.
ה) תקציב התנועה הקיבוצית 2004 - קריאה ראשונה.
ו) תוכנית העבודה התנועתית - 2004.
ז) שונות.

3 דיווח/הודעות - בין ישיבה לישיבה
א. ניחומים -
מזכירות התנועה הקיבוצית שולחת ניחומים והשתתפות בכאבם של בית שמרת וכול בני משפ'
להב, על נפילתו של שאול ז"ל, בעת שירותו הצבאי.

ב. דחיית סדנת מזכירות -
נדחתה מיום שישי, 21/11, למועד אחר. זו סדנת המשך, שתונחה ע"י מארק ודורית.
הנושא המרכזי של הסדנה: איחוד הנכסים, הקמת גזברות לתנועה הקיבוצית, מעבר למשכורות
וסוגיית גודל המזכירות. הדיון הראשוני יתקיים בסדנה וההמלצות יובאו לדיון ולאישור
במוסדות הסטטוטורים של התנועה.

ג. ועידת תנובה - 11/12/03 -
בוועדה המכינה שהתקיימה לפני מספר ימים, שבה חברים גם מזכירי התנועה הקיבוצית, נעשו
כול הסידורים האחרונים לקיומה של הוועידה. הוועידה לא תעסוק בהפיכת "תנובה" לחברה,
אלא תקבע מחדש את החתירה להגיע ליעד זה, כפוף למציאת שותף אסטרטגי בכיר ורציני. אם
וכאשר יימצא השותף, יוחלט גם על המבנה בוועידה נוספת.

ד. פגישה עם השר א. אולמרט, שר התמ"ת -
התקיימה בסוף השבוע שעבר בין "ועדת הסיווג" לבין השר, בתוקף אחריותו המיניסטריאלית
על רשם האגודות השיתופיות, כדי למסור לו, מבחינה פורמלית, את המלצות הוועדה שהוא,
כשר הממונה, אמור להביאן לישיבת ממשלת ישראל. לדברי המזכירים, הישיבה עם השר הייתה
טובה. יש לקוות כי הנושא יגיע לשולחן הממשלה מוקדם ככול האפשר.

ה. קיבוץ מצובה - מצב נתון להיום -
המזכירים, בהמשך לדיווח שנמסר על ידם בישיבה הקודמת, דיווחו שוב על כך שהנושא נמצא
עדיין בטיפול ובמעורבות רבה מאוד של מזכירות התנועה. דני עברי קיבל, בהסכמת רשם
האגודות והנושים הגדולים ו"מילואות", את תפקיד הנאמן. המועצה האזורית, בראשותו של
יהודה שביט, עושה גם היא כול מה שהיא יכולה, במטרה ליצור בקיבוץ דינמיקה של חיות
ומערכות חברתיות וחינוכיות מתפקדות. גם הקיבוצים בסביבה התגייסו למאמץ לספק מקומות
עבודה מפרנסים לחברי מצובה. כרגע, אין שום גורם מרכזי נושה, המעורב במצובה,
שמבקש את פירוק הקיבוץ. נכון להיום, נבחרה גם מזכירות קיבוץ חדשה, כולה על טוהרת
חברי הקיבוץ. דיווח מסודר בנושא יימסר במועצת התנועה, ביום חמישי השבוע.

ו. ביקורת - יום עיון -
עליזה בורנשטיין, מבקרת התנועה, ביקשה להזכיר לחברי המזכירות את קיומו של יום העיון
בנושאי ביקורת, האמור להתקיים ב"ליאונרדו", ב-18/12/03.

4 המוסד לגישור ולבוררות - דו"ח פעילות ודיון
(בהשתתפות: ישראל ויזל)
נושאי הגישור והבוררות הופכים להיות עניין מקובל ונפוץ בחיים הקיבוצים. עקרונית,
מזכירות התנועה תומכת ומעדיפה התדיינות בנוסח הנ"ל, מאשר הבאת הנושאים לבתי משפט
וגרימת הוצאות כספיות משפטיות כבדות, לעתים טרם שמוצו דרכי טיפול חלופיות, כמו
גישור או בוררות. גם "ועדת הסיווג", בהמלצותיה, קוראת לטיפוח הגישור והבוררות, כדי
להימנע מהליכים משפטיים.

רכז המוסד לגישור ולבוררות בתנועה הקיבוצית, ישראל ויזל (דפנה), הוזמן לישיבת
המזכירות הפעילה, לדווח על פעילות מחלקתו. לדבריו, המוסד שהוא עומד בראשו, נמצא
בשימוש הולך וגובר של קיבוצים, מהדרום הרחוק ועד קצה הצפון. במהלך 10 השנים
האחרונות (1993-2003), השתמשו בשירותי הגישור והבוררות של התנועה למעלה מ-83% מכלל
הקיבוצים. יש לשים לב, כי מספר הפניות למוסד, בגין חילוקי דעות בין החבר וקיבוצו,
נמצא בעלייה מתונה, אך מתמדת. כ-20% ומעלה מפעילות המוסד לגישור ולבוררות עוסקים
בנושאים כלכליים-עסקיים, בין ארגונים אזוריים, בינם לבין קיבוצים ואף בין קיבוצים
לבין עצמם. לאלה אין קשר לרמה של החבר-הפרט ו/או מחלוקותיו עם הנהלת הקיבוץ. רוב
רובן של הבוררויות באות למוסד ב"הסכמה" ורק כשליש ב"חובה". הכנת "תיק בוררות"
לוקחת לעתים תקופה של עד שנתיים ולעתים אף יותר (מתחילת התהליך ועד סופו). השימוש
בשירותי המוסד לגישור ולבוררות אינו מוגבל רק לקיבוצים. גם גורמים חוץ-קיבוציים
משתמשים בו לעתים. ישראל ויזל רואה בכך ביטוי של אמון והערכה רבה, לרמתה
ולכישוריה של יחידת הגישור והבוררות התנועתית. במשך שנות פעילות המוסד, היו בסה"כ
4-5 מקרים של ניסיונות לפסול את "פסק הבוררות" של צוות בוררי המוסד. אף אחד מהם לא
בוטל ולא נפסל.

רשימת הבוררים שצורפה לחומר שהוצג בפני חברי המזכירות, היא בהחלט מכובדת. היא
כוללת: עובדים סוציאליים, עורכי דין, אנשי כלכלה ומומחים נוספים מתחומים שונים. יש
בהחלט כוונה להגדיל את מספר החברות הבוררות (כיום 10 חברות מתוך רשימה של 45
בוררים/ות). גיוון הנושאים שבו עוסק המוסד לגישור ולבוררות הוא גדול ורב. אין כמעט
שני נושאים העוסקים באותה סוגיה ממש. עם זאת, מבין הנושאים "הפופולריים" ביותר שבהם
עוסק כיום המוסד לבוררות, ראוי לציין את נושאי המשכורות של עובדי חוץ, נושאי בריאות
למיניהם (במיוחד בקיבוצים מופרטים), ותביעת חברים להחזר כספי ירושה ורכוש אחר.
המספר הרב ביותר של "תיקים" נמצא בתחומי השיכון והדירות, הסדרים בענייני שיפוץ
וכיו"ב. אפשר לראות בכך מעין "הקדמה" לנושא שיוך הדירות, שקרוב יומו לעלות על סדר
היום של קיבוצים רבים.

נכון להיום, עיקר פעילות המוסד היא בתחומי הבוררות וכך הוא גם ידוע יותר בציבור.
הוא אינו מזוהה עדיין מספיק בתחום הגישור. הנהלת המוסד רואה בחיוב הגברת והרחבת
פעילויות הגישור שבתחום פעילותו של המוסד. ניתן יהיה גם לשלב גישור ובוררות,
במקרים שיעלה הצורך בכך, כחלק מהתמחויות המוסד לגישור ולבוררות. אגב, דילמה שמולה
ניצב כיום המוסד בתדירות הולכת וגדלה, היא מעורבות של עורכי דין חיצוניים בנושאי
הבוררות. אין ספק כי עובדה זו מייקרת לקיבוץ ו/או לחבר את הליך הבוררות.

כול הדוברים שלקחו חלק בדיון, הבליטו וציינו את חשיבותו של המוסד לגישור ולבוררות.
חשיבות זו, ללא ספק, תגבר ותגדל בעתיד, לנוכח תהליכי השינוי וההשתנות בקיבוצים
ובהמשך להמלצות החד-משמעיות של "ועדת הסיווג", בעניין פתרון קונפליקטים בקיבוצים -
בינם לבין עצמם, בינם לבין גורמי חוץ ובינם לבין החבר בקיבוץ. הדוברים ביקשו גם
לחזק את ידיו של ישראל ויזל, מקים המערכת המרשימה הזאת ומי שהפך את הנושא ל"מפעל
חיים" וכן גם ליתר הבוררים והמגשרים, העוסקים במלאכתם בתוך ומחוץ לתנועה הקיבוצית.

המזכירים סיכמו את הדיון והדגישו את ההתמקצעות ההולכת וגדלה של המוסד לגישור
ולבוררות לאורך שנות קיומו. בסך הכול, יש לציין, כי למרות קיומה של מערכת זו, אין
בה שימוש "היסטרי" מצד הקיבוצים. אם כבר, הרי שמדובר בהיפוכו של דבר. מרבית
הקונפליקטים בין החבר לממסד ובין קיבוצים לבין עצמם, עדיין נפתרים מבלי להזדקק
לסוכני מעורבות חיצוניים. מצב זה צפוי שישתנה בעידן "השיוכים" ו"ההפרטות" למיניהם,
כפי שהדברים מתרחשים כיום בקיבוצים רבים. כאן בהחלט קיים צפי - שצריך להיערך אליו -
להגברת השימוש במוסד הקיבוצי או בדומים לו, מחוץ למגזר הקיבוץ. הדבר אמור במיוחד
בתחומים כמו: שיוך לפי ותק, רכוש, ירושה וכן כול נושא קיבוצי אחר שמופעל כיום,
בשונה מדרך הפעלתו המוכרת בעבר. יש רק לקוות כי חברי הקיבוצים ימשיכו להשתמש
בשירותי המוסד לגישור ולבוררות ולא "יזדרזו" לחפש פתרונות בין כותלי בתי המשפט
למיניהם. בוררות החובה שתוטל בעתיד, מתוקף המלצות "ועדת" הסיווג", ודאי תפעל גם היא
לצינון הרוחות, לעת קונפליקט. אגב, המלצות אלו מתייחסות גם להסדרי התשלום שיוטלו על
הקיבוץ ועל החבר, בכול מקרה שבה התביעה לבוררות תהיה ביוזמת הקיבוץ. הקיבוץ, במקרה
כזה, למשל, יצטרך לשלם חלק משמעותי מאוד מדמי ההגנה לחבר המתגונן. במקרה זה וגם
באחרים, הכוונה היא ליצור מנגנוני "הוגנות" ו"סימטריה", היכן שנוצר הצורך לפנות
לבוררות, לגישור או להליכים משפטיים בבית המשפט ומבלי שהחבר היחיד ו/או בני ביתו
ימצאו עצמם "על הקרשים".

הוחלט:

א. מזכירות התנועה רואה צורך להעמיק את השימוש של חברי הקיבוץ בשירותי "המוסד
לגישור ולבוררות" של התנועה הקיבוצית, טרם פנייה לכול ערכאה שיפוטית אחרת.

ב. המזכירות מציינת בחיוב את הכוונה להכליל סעיפים בדבר השימוש בכלי בוררות
וגישור, בהמשך לתהליך אימוץ המלצות "ועדת הסיווג".

ג. המזכירות מודה לישראל ויזל על פעילותו הברוכה, רבת השנים בהפעלתו ובקיומו של
"המוסד לגישור ולבוררות".

ד. המזכירות מעודדת את המגמה, שעליה הצהיר רכז הפעילות הנ"ל, להגדיל מספרן של
בוררות ומגשרות בפעילות השוטפת של המוסד.

ה. המזכירות מאשרת את הרכב הנהלת המוסד לבוררות: ישראל ויזל (דפנה); רבקה וילנד
(גזית); גיורא מרקר (רבדים); גבי רוזנבליט (גניגר); מאשה סאמרס (רמת השופט); עו"ד
אמיר גנז (מעברות); ישי שניר (צובה); עו"ד אמיר כהן (יפעת).

5. אישור צוות ליישום החלטות "ועדת הסיווג" והחלטות המינהל
המזכירות הפעילה אישרה את הצוות ליישום החלטות ועדת הסיווג והחלטות מינהל מקרקעי
ישראל. להלן רשימת חברי הצוות והתחומים שיהיו בתחום טיפולם:

גברי ברגיל ונתן טל - מזכירי התנועה
אורי גלעד - קרקעות;
ירון רייכמן - מיסוי;
צפריר בן-אור - שיוך דירות;
דב אביטל - ביטחון סוציאלי;
רבקה וילנד - צמיחה דמוגרפית;
מיכי דרורי - החלטות הסיווג;

נתן טל ישמש כיו"ר הצוות ויהיה אחראי על הפעלתו השוטפת.

6. הוועידה השנייה של התנועה הקיבוצית - עין-החורש - 22.12.2003 -
דיווח הכנות
(מוזמן: הנרי אלקסלסי)
הנרי אלקסלסי (בית זרע), רכז הוועידה, מסר למזכירות הפעילה דו"ח על ההכנות לוועידה
- עד כאן. הוא הציג את סדר היום, כפי שמסתמן בשלב זה.

יישאו ברכות בוועידה: שמעון פרס; ח"כ חיים (ג'ומס) אורון; ראש המועצה האזורית "עמק
חפר"; מזכיר הקיבוץ המארח ומזכירי התנועה.

מספר קיבוצים כבר הודיעו על רצונם להיפגש עם מנהיגי התנועה, לדיון פנימי על נושאי
הוועידה. הנרי מסר גם כי מספר גורמים ייתנו חסויות לוועידה, דבר שיביא להקטנת
העלויות הצפויות. בהקשר לדיווח הנ"ל, עולה סוגיית הקיבוצים, הרוצים לצרף לסדר היום
נושאים חדשים שלא הובאו לאישור מועצת התנועה (מושב 15). מזכירות הוועידה פועלת
לקבל את רשימות הצירים מהקיבוצים (נכון לעכשיו, התקבלו שמות מ-60 קיבוצים) ולשלוח
אליהם ישירות חומרים הנוגעים לוועידה. בנוסף, אמורים שני העיתונים הקיבוציים לפרסם
טור מידע על ההכנות לקראת הוועידה. גם הרכזים האזוריים יתבקשו לסייע בהפצת המידע על
הוועידה.

המזכירים סיכמו את הדיווח בסעיף זה. לדבריהם, הוועידה נועדה להבליט ולהציג את
הנושאים המרכזיים שבהם עוסקת התנועה בעת הזו. בין אלה כלולים: נייר העקרונות -
קיבוץ, הביטחון הסוציאלי, צמיחה דמוגרפית, ומעורבות התנועה הקיבוצית בחברה
הישראלית. הכוונה היא לומר לעצמנו, אך גם לכלל הציבור הישראלי, כי איננו עוסקים רק
בעצמנו ובאינטרסים הצרים של המגזר הקיבוצי, אלא גם בשאלות מרכזיות שחלקן נוגע לכלל
החברה הישראלית. הצעות ההחלטה שיעמדו על הפרק יהיו בעלות אופי הצהרתי בעיקר. אין
כוונה לעודד את החוגים להגיש הצעות החלטה נוספות ו/או בנושאים אחרים. הכוונה היא
לחפש את ההסכמות הרחבות ביותר שניתן להגיע אליהן באירוע תנועתי זה.

7. תוכנית העבודה - התנועה הקיבוצית 2004 - לקראת הצגתה במועצת התנועה
המזכירות הפעילה רשמה לפניה את הנוסח הר"מ, שיגיע לדיון במועצת התנועה הקרובה (מושב
16), ביום ה', 27/11/03:

1. טיפול באינטרסים קיומיים של הקיבוצים מול המדינה.
(חקלאות, כלכלה, קרקע, מים, הסדרים ועוד)

2. קידום החלטות ועדת הסיווג והחלטות המינהל בנושא חלקת המגורים.

3. חיזוק הקהילה בקיבוץ.
(חיזוק מערכות התרבות, חינוך, חברה, בריאות וסיעוד, השכלה ורווחה)

4. צמיחה דמוגרפית, ביטחון סוציאלי ושיוך דירות.
(קידום תוכנית בכול קיבוץ וקיבוץ, עפ"י צרכיו)

5. ליווי קיבוצים והתמקדות בקיבוצים הנמצאים במשבר.

6. קידום פעילות פוליטית-ציבורית ומעורבות בחברה הישראלית.
(קידום פרוייקטים חדשים, חיזוק תנועות הנוער בארץ ובחו"ל ועוד)

7. שונות
ישיבת המזכירות הפעילה הבאה, מס' 59, תתקיים ביום ראשון, 7/12/03 ב"בית התנועה
הקיבוצית". סדר היום יישלח בהקדם.

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים