פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 56 - התנועה הקיבוצית - 19.10.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 56 - התנועה הקיבוצית - 19.10.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 56
התנועה הקיבוצית - 19.10.2003
רשם: רן כוחן - 19.10.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; אורי גלעד; דב אביטל ; עינת נעמן; גידי סיון; יואל מרשק;
מאשה סאמרס; רן כוחן; גיורא מסד; יוסי בן-שאול; ענת גרה; רבקה יקיר; סלסו גרברז;
רזי יהל; מוטל ב.; דניאל יפה; ח"כ אבשלום (אבו) וילן; ראובן טנא.

חסרים:
אורי אשכולי; אבי אהרונסון; נגה בוטנסקי; רבקה וילנד; רוסי וגשל; שבולת אדלמן.
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד מיכי דרורי; עו"ד צפריר בן-אור.
מוזמנים:
מייקל לניר (כפר רופין); אילנה קיפר (עינת) - אגף הרכזים.
ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת, מיום 21 ספט' 2003 (מס' 55)
המזכירות הפעילה אישרה, ללא מתנגדים, את פרוטוקול ישיבה מס' 55, מ-21 ספט'
2003.

לפרוטוקול ישיבה מס' 55 - לחץ כאן
2. דיווח/הודעות - בין ישיבה לישיבה
א. יוזמת ג'נבה -
המזכירים דיווחו על מספר רב של חברים - חלקם תומכים וחלקם מתנגדים - שפנו אליהם
בבקשה, כי התנועה תתייחס ליוזמה המדינית החדשה, שקיבלה את הכינוי הנ"ל. הנושא יובא
בקרוב לדיון במזכירות הרחבה של התנועה הקיבוצית. לדיון זה יוזמנו, בין היתר, חלק
מהאנשים שהיו שותפים ליוזמה זו. אזורים ו/או קיבוצים שירצו לקיים גם כן דיונים
בנושא, מתבקשים להודיע על כך למזכירות התנועה.

ב. המאבק החקלאי -
כנגד הניסיון לחסל את הפטור מהגבלים עסקיים. תוכנית משרד החקלאות, יחד עם משרד
האוצר, מהווים ביטוי נוסף במאבק על שימור החקלאות המאורגנת במדינת ישראל. הסיכוי
היחידי להצלחת המאבק הוא בגיבוש כול הכוחות בשטח הרואים את הסכנות בתוכנית
האוצר/מש' החקלאות לפגוע ב"תנובה" ולהרוס את מרקם החקלאות בישראל. יש כוונה לגבש
"מטה פעולה" משותף. הכוונה לרכז גם משאבים וגם פעילות ממוקדת, לרבות פעילות
"לוביסטית" בכנסת.

ג. המשך כהונת שי חרמש בתפקיד גזבר הסוכנות היהודית -
שי מכהן כבר כשנה בתפקיד, על תקן של "מינוי זמני". לאחרונה מתברר כי יש כאלה,
המנסים לטרפד את המהלכים שנדרשים לשם הפיכת המינוי הזמני למינוי של קבע. הם עושים
זאת ע"י העלאת שורה של שמות מועמדים אחרים וכן גם השמצות על דרך תפקודו של שי.
התנועה הקיבוצית מביעה אמון מלא ותמיכה בדרך שבה שי חרמש מנהל את גזברות הסוכנות.
מעבר לכך, הובהר לכול הגורמים הפוליטיים, כי כול פגיעה במעמדו ו/או בתפקידו של שי,
תיחשב כפגיעה בתנועה הקיבוצית ובהתיישבות כולה. המזכירות תומכת פה-אחד בהמשך כהונתו
של שי חרמש בתפקיד.

התוכנית הכלכלית -
יואל מרשק הציע כי על התנועה הקיבוצית לנקוט עמדה חד-משמעית, השוללת את עיקרי
התוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית. לדבריו, אסור כי התנועה הקיבוצית תצטייר,
כלפי חוץ, כתנועה סקטוריאלית, הדואגת אך ורק לאינטרסים שלה. היא חייבת להיות בתוך
וכחלק מהמאבק הציבורי הכולל ולחבור לכול הארגונים החברתיים הרואים בתוכנית אסון
להמשך קיומה של החברה הישראלית. המזכירים הבטיחו לשקול בחיוב את הצעתו של יואל.

3 דו"ח ביקורת: מעקב - אגף הרכזים
(בהשתתפות: מייקל לניר; אילנה קיפר - אגף הרכזים)
עליזה בורנשטיין, מבקרת התנועה, פתחה את הדיון בסעיף זה וציינה כי המעקב בא לבדוק
את יישום ההחלטות שהתקבלו, בעקבות הגשת הדו"ח המלא על אגף הרכזים, שהוכן בנובמבר
2001 ונדון בפברואר 2002. (מצ"ב).

המבקרת סבורה כי קיים חשש לניגוד אינטרסים, כאשר רכזי אזור - חלקם או כולם -
ממלאים תפקיד תנועתי, אך בעת ובעונה אחת הם גם משמשים כחברי הנהלות, חברי ועדים
ממונים וכן גם בדירקטוריונים של קיבוצים. לדעת המבקרת, המצב הרצוי לרכזים הוא לשמש
כמשקיפים בלבד ובעלי זכות להבעת דעה, אך ללא זכות הצבעה, בכול פורום שבו משתתפים
הרכזים, בתוקף תפקידם. יש למנוע מצב שבו המלווה התנועתי הופך לחלק מתהליך קבלת
ההחלטות.

המבקרת ציינה נושאים שחל בהם שיפור מאז הוגש הדו"ח הקודם: מפגשי קבוצות עמיתים;
קורס לחשבונאות; הנחייה ישירה של צוותי השינוי בקיבוצים וכיו"ב. לעומת זאת, יש גם
נושאים שלא חל בהם שיפור; ירידה ונסיגה בקשר עם אגף הכלכלה; חוסר תגובה מערכתית
לדיווחים של הרכזים באינטרנט (יחד עם זאת, המבקרת סבורה כי הפסקת הדיווח אינו מהווה
מענה נכון לבעיה זו ועל הרכזים להמשיך לדווח בכול תנאי ובכול מצב); נציגי האגפים
אינם משתתפים במפגשי יום ד' של אגף הרכזים; פחות מדי למידה של נושאים רלוונטיים
וירידה בתוכניות של העשרה עצמית, כפי שהיו נהוגות בעבר.

המבקרת מייחדת גם הערות לכול מה שכלול בתחום ביקורי "צוותי ההיגוי" בקיבוצים.
לדעתה, יש מקום לבחון מחדש את כול המתכונת הנוכחית של ביקורים אלו, במטרה לשנותה
ולהתאימה להשתנות הזמנים והתנאים. הביקורים צריכים להיות יותר רלוונטיים לצרכים של
הקיבוצים. יחד עם זאת, יש הכרה והערכה לצדדים החיוביים של ביקורי הנהגת התנועה
בקיבוצים. עצם הכנת החומר, לקראת הביקור, היא בגדר של "הכנה עצמית".

המבקרת הקריאה את ההמלצות הכלולות בדו"ח המעקב, כפי שהן מופיעות בחוברת. היא הודתה
על שיתוף הפעולה שהיה לה עם חברי האגף, גם לעת דיון בנקודות ביקורת קשות. היא קראה
לחברי המזכירות ולחברי האגף שלא להתעלם מן הכתוב בדו"ח המעקב. נקודות אלו חשובות,
ככול שחשובה פעילותם של הרכזים בקיבוצים.

מאשה סאמרס, רכזת אגף הרכזים הגיבה, בדבריה, על דו"ח המבקרת. כמו המבקרת, גם מאשה
סבורה כי התנועה בכללותה עדיין לא הפנימה את הצורך בעבודה מערכתית. יחלפו, כנראה,
עוד כמה שנים עד ש"תובנה" זו תהפוך לשיטת העבודה המערכתית הרצויה בתנועה. בניגוד
למבקרת, סבורה רכזת האגף כי הרכזים דווקא כן מקפידים ליזום ולהציע כול דרך אפשרית
שהיא בכדי להתחבר טוב יותר עם יתר פעילי התנועה. במסגרת זו אמורה להתקיים סדנה
משותפת עם ועדת משק, ובהמשך - גם עם יחידות תנועה נוספות.

מייקל לניר, רכז אזורי, חלק שבחים למבקרת על עבודתה היסודית. כמי שהחל את עבודתו
בתנועה, כרכז אזורי, עוד ב-1990, הוא יכול להצביע על התקדמות רבה מאוד בכול מה
שנוגע להפעלת יחידת הרכזים בתנועה. עם זאת, על התנועה לחקור ולהעמיק עוד יותר
בשאלה הראשונית: מה רוצים באמת ה"לקוחות", משמע - הקיבוצים. לטענתו של מייקל, לא
ניתן לרדת לעומקן של הבעיות, כאשר כול אחד מצמדי הרכזים אמור לטפל בכ-35 קיבוצים.
זו פשוט משימה בלתי-אפשרית. אם להשתמש בדוגמה מתוך עבודתו של הדובר, הרי שהוא מכסה
כ-7 קיבוצים הנמצאים במצב קיומי קשה. לגבי כול היתר - כשלושים במספר - הוא נפגש עם
בעלי התפקידים המרכזיים אחת לחודש וחצי, במקרה הטוב. במצב כזה, קשה לצפות כי
המלווה יוכל "להנחות" מזכיר ולהציג בפניו את סדרי העדיפויות של התנועה.

מייקל לניר מודה בכך שלכול רכז אזורי יש הדרך שלו להגיע אל קיבוצי אזורו. אין
אחידות בעניין זה. יחד עם זאת, יש להכיר בעובדה כי הקיבוצים "מתחברים" יותר ויותר
לפעילות האזורית, ע"ח הפעילות התנועתית. חלקם אפילו אינם מצפים שהרכזים "ייזמו"
פעילות מגבה למזכירים. לכן, יש צורך לערוך "זיהוי" מחודש עם השטח. יש לבדוק כיצד
למנוע כפל פעילויות וכיצד ניתן להפנות את האנרגיות והיכולות של הרכזים, לאותם
תחומים שבהם הם יכולים לבטא את הרלוונטיות האמיתית שלהם. ניצול נכון ומושכל של
יכולת הרכזים תלוי במידה רבה מאד ביכולת התנועה לבנות יכולת מערכתית משולבת,
ששותפים אליה כל האגפים. במודל הנכון של עבודת הרכזים צריכה להישמר מידה של חופש
פעולה ושיקול דעת של הרכזים, אך גם מידה לא פחותה של שילוב אינטגרטיבי עם שאר
מרכיבי התנועה.

אילנה קיפר, אף היא מאגף הרכזים, גאה על היותה חלק מצוות זה. לדעתה, קיים פער ניכר
בין הביקורת המושמעת ב"בית התנועה", לבין המשוב שהיא מקבלת מן "השטח" - מהקיבוצים
ומהאזורים. בתחושתה, היא מרגישה שאין היא מוערכת בתנועה ואף אינה זוכה לאותו גיבוי
שהיא הייתה ראויה לו. היא חשה שהיא נמצאת כול הזמן תחת שבט הביקורת וכי היא צריכה
להצטדק על העבודה שלה בקיבוצים ובאזור. גם היא סבורה כי, נכון להיום, התנועה על
אגפיה ומחלקותיה השונות אינה יודעת לנצל את הידע העצום שנצבר ע"י הרכזים. דבר זה
טעון שיפור דרסטי.

בדיון שהתקיים בהמשך לדברי הפתיחה, השתתפו שורה ארוכה של חברי מזכירות. הנקודות
המרכזיות שעלו בדברי הדוברים השונים התייחסו בעיקרן לנקודות הבאות:

קיימת הערכה רבה מאוד לעבודתם של הרכזים וליכולתם האישית למלא תפקיד מורכב זה.
הבעיה המרכזית, כמשתמע מהדו"ח, היא יכולת הניצול של המידע הרב המצטבר אצל
הרכזים וקשירתו לכלל אגפי/מערכות התנועה.
על התנועה להגדיר לעצמה מה היא רוצה מצוות הרכזים, שלוחיה בשטח, בקשר היום-יומי
עם הקיבוצים.
תפקיד הרכז הוא לחבר את התנועה לקיבוציה ואת הקיבוצים אל התנועה. הרכז הוא שליח
של התנועה ולא של האזור ו/או של הקיבוץ. הוא "שליח", במובן המילולי ביותר.
גם הקיבוצים החזקים והמבוססים חייבים להיות חלק משדה הפעולה של הרכז האזורי. גם
אם אינם צריכים את כישוריו המקצועיים, עדיין הם זכאים לשמוע ולקבל דיווחים על
פעילותה של התנועה.
קיימת מחלוקת מתמשכת - הן ביחס למטרות והן ביחס לדרך ההפעלה - של יחידת הרכזים
התנועתית. סוגיה זו לא הגיעה עדיין לכלל הכרעה וראוי היה להכריע בה בהקדם.
הקיבוצים הצעירים זקוקים מאוד לליווי של הרכזים. יש חשיבות רבה ביותר לחזק את
הקשר בין אגפי התנועה לרכזים.
על הרכזים מוטל לממש את "תוכנית העבודה" של הרמה הממונה. זו תכלית קיומם בפועל.
הדיון כאן מסמן את הפתיחה לדיונים שיתחוללו בתנועה בעתיד, על נחיצותן/אי נחיצותן
של מערכות שונות שקיימות כיום. בעידן "הפוסט-עכשווי", לא ניתן יהיה להימלט מדיון
עקרוני זה.

טרם סיכום המזכירים, ביקשה עליזה בורנשטיין, מבקרת התנועה, לדעת על מי בדיוק חלה
האחריות לביצוע המלצות הדו"ח ומי אחראי ליישום ההמלצות ובאיזה לו"ז. המבקרת הודיעה
כי היא "תציף" שאלות אלו בכול עת שיתקיים דיון שמקורו בדו"ח ו/או דו"ח מעקב של
יחידת מבקרת התנועה.

המזכירים סיכמו את הדיון הארוך. מבחינתם, אגף הרכזים מהווה אחד הכלים המרכזיים
האמורים להביא את תוכנית העבודה של התנועה מן הכוח אל הפועל. אם "תוכנית העבודה"
התנועתית אינה "משודרת" ע"י הרכזים לכלל קיבוצי התנועה, הרי שיש כאן כשל מערכתי. אם
אכן קיימת 'אי-בהירות' באשר לתפקידם ולתפקודם של הרכזים, יש לעשות הכול ובהקדם, כדי
לקטוע את השלב הזה ולוודא כי הרכזים אכן "מייצגים" כיאות את תוכנית העבודה
התנועתית.

המזכירים שללו חד-משמעית דברים, שנשמעו מפי אחד הדוברים ושמהם ניתן היה להשתמע כי
התנועה נמצאת בתהליך של מעבר מזורז מ"תנועה" ל"ארגון אינטרסים". אין שום ממש
באמירה זו. ביום שבו נחדל לשמש כתנועה, נחדל גם לדאוג לאינטרסים של הקיבוצים.
בהתייחס לדבריה הקשים של אילנה קיפר, ביקשו המזכירים לקיים הבחנה בין מה שמצוי
בתחומי "הוויכוח המערכתי" לבין התפקוד האישי של הרכזים וההערכה הרבה הקיימת
לעבודתם.

עפ"י תפיסת המזכירים, עבודתם של הרכזים נתמכת על שתי רגליים מרכזיות; הראשונה,
הליווי היום-יומי של הקיבוצים, בשליחות מזכירות התנועה, בעיקר של קיבוצים במצוקה.
הרגל השנייה, ייצוג התנועה כלפי כלל הקיבוצים. על הרכזים מוטלת החובה להביא את "סדר
היום התנועתי" אל כלל קיבוצי התנועה, בין אם הם מסכימים על כך או לאו.

הוחלט:

א. המזכירות הפעילה מאמצת כלשונן, את כול חמשת ההמלצות המופיעות במסמך המבקרת.

ב. סעיף מס' 1 - השתתפות רכזים כחברי הנהלות בקיבוצים ובמפעלים - סוכם להביאו
להתייעצות, שבה יקחו חלק: המזכירים, המבקרת, מאשה סאמרס, המח' המשפטית.

ג. סעיפים 2 ו-5 בדו"ח המבקרת - שילוב מערכתי מוגבר של אגפי "בית התנועה" ואגף
הרכזים - יטופל באחריות מזכירי התנועה.

ד. סעיפים 3 ו-4 - דיווחי הרכזים והקשר ל"מעגל השיתופי" - יטופל באחריות רכזת
אגף הרכזים.

ה. מימוש כלל ההמלצות - לא יאוחר מסוף דצמבר ש.ז.

4. לקראת דיון - תקציב התנועה הקיבוצית - 2004
המזכירים מסרו כי בכוונתם להביא את הצעת התקציב - קריאה ראשונה, לישיבת המזכירות
הפעילה הקרובה. הנושא יגיע לדיון במועצת התנועה במהלך חודש נוב' (27/11) ולאחר
מכן, במהלך חודש ינואר 2004, יגיע למושב מועצה נוסף, לדיון בקריאה שנייה.

בעיקרון, מדובר השנה על הורדה נוספת של מכסת המס התנועתית. סה"כ המס לחבר השנה
יעמוד על 390 ש"ח ועוד 20,000 ש"ח לכול קיבוץ, אך לא יותר מאשר 500 ש"ח לחבר.
ההחלטה על הורדת המס התנועתי מעוגנת בהחלטת מועצת התנועה מהשנה שעברה, להוריד את סף
המס, במהלך 3 שנים, לכדי 320 ש"ח לחבר. בשנה הראשונה - השנה - קוצצו 12% וגם בשנה
הבאה (2004) מדובר בקיצוץ מתוכנן בהיקף דומה. גם ברמות המס המוזכרות כאן, עדיין
מדובר על קיום "תנועה" ולא על "ארגון" או על "יחידת ניהול".

על מנת שהתנועה תוכל לעמוד במטלות הצפויות והמזדמנות, ולנוכח קשיים גוברים והולכים
בגביית המס התנועתי, מציעים המזכירים לפעול ביתר נחרצות וביתר מחויבות למיזוג
ולאיגוד נכסי שתי התנועות לשעבר. אין מדובר רק על צמצום עלויות תפעול היכן
שמתקיימות מערכות כפולות דומות, אלא גם כמקור אפשרי לפעילות עתידית של התנועה.

לכן, לדעת המזכירים, "הצעד הבא" של איחוד התנועות יהיה בהכרח איחוד הנכסים, זאת כדי
לקיים את הפעילות התנועתית. מבחינה זו, אנו מתקרבים במהירות ל"רגע האמת", שבו יעלו
כול הקשיים לקיים מערכות תנועתיות נפרדות, בתנועה מאוחדת.

בשנתיים הקרובות, לדברי המזכירים, יהיה על מוסדות התנועה המוסמכים לקבל החלטות
שיאפשרו קיום תנועה, מצד אחד, אך גם קיצוץ המיסוי, מצד שני. נושאים אלו יעלו, כול
אחד בזמנו ובעתו על סדר היום התנועתי.

האמור לעיל נמסר כהודעה של מזכירי התנועה שאינה טעונה הצבעה לאישור.

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים