פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 18 - התנועה הקיבוצית - 31.8.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 18 - התנועה הקיבוצית - 31.8.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 18
התנועה הקיבוצית - 31.8.2003
רשם: רן כוחן - 31.8.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל (שפיים); גברי ברגיל (רמות מנשה) - מזכירי התנועה הקיבוצית; שבולת אדלמן
(ראש הנקרה); ח"כ חיים (ג'ומס) אורון (להב); הנרי אלקסלסי (בית זרע); יוסי בן-שאול
(מעברות); נגה בוטנסקי (בית השיטה); אורי גלעד (ג. השלושה); ענת גרה (אפיקים); דוד
דרומולביץ' (רמת רחל); רבקה וילנד (ניר דוד); ח"כ אבשלום (אבו) וילן (נגבה); דגי
חבויניק (זיקים); קיטו חסון (תל יצחק); ראובן טנא (מבוא חמה); רזי יהל (שדה בוקר);
דניאל יופה (רמת יוחנן); רבקה יקיר (תל יוסף); רן כוחן (צרעה); עמרי כנען (גן
שמואל); סול לביא (אלמוג); יואל מרשק (גבעת השלושה); ח"כ אורית נוקד (שפיים); יוסי
ניסן (כיסופים); עינת נעמן (מזרע); עינת סאלם (ברקאי); יהודית סולומון (מעיין צבי);
גידי סיון (גן שמואל); נפתלי סיון (אור הנר); אורי סלע (כרמיה); אמוץ פלג
(חולדה); נבות ציזלינג (עין חרוד מ.); ניתאי קרן (רבדים); מיכה שגיא (בית השיטה).

חסרים:
דב אביטל (מצר); עפר אדר (געתון); מנו אלון (עין שמר); אורי אשכולי (כפר גלעדי);
מוטל בוגומולסקי (מסילות); יעקב בכר (מענית); איתן ברושי (גבת); סלסו גרברז (רמות
מנשה); אבישי גרוסמן (עין שמר); אמנון גרינברג (יטבתה); פסח האוספטר (רביד); רוסי
וגשל (מצר); יגאל וילפנד (עין השופט); ח"כ ענת מאור (נגבה); גיורא מסד (עין המפרץ);
אסיה מרגוליס (נגבה); עידית ניב (קריית ענבים); מאשה סאמרס (רמת השופט); שריטה
סינה (כפר הנשיא); יאיר צור (עין המפרץ); דני רוזוליו (כברי); איז'ו רוזנבלום
(ניר אליהו); יעקי רימון (כפר בלום); יניב שגיא (עין השופט).

משקיפים:
עליזה בורנשטיין (עין השלושה); עו"ד מיכי דרורי (געש).
מוזמנים:
רו"ח ירון רייכמן, "מנכ"ל "ברית פיקוח".
ישב בראש הישיבה:
עמרי כנען (גן שמואל).
מיקום הישיבה:
בבית אמות משפט.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור סדר היום ואישור פרוטוקול ישיבה מס' 17 מ-27.7.03
לפרוטוקול ישיבת מזכירות רחבה מס' 17
ברוב גדול וללא מתנגדים, אישרה המזכירות הרחבה את סדר היום וכן אישרה, ללא הערות,
את פרוטוקול ישיבה מס' 17, מיום 27 יולי, 2003.

2. מזכירי התנועה - בין ישיבה לישיבה - דו"ח הוועדה לסיווג הקיבוץ
מזכירי התנועה דיווחו על סיום עבודתה של הוועדה הממשלתית לסיווג הקיבוץ. הדו"ח יוצא
לדרך, לקראת הגשתו לאישור הממשלה. המלצות נציגי הממשל השונים שלא הוגשו במועד,
ייכללו בדו"ח ויצורפו אליו כנספחים המהווים חלק אינטגרלי מהדו"ח.

הדו"ח כולל 12 המלצות מרכזיות. בין המלצות אלו ניתן למנות, באופן חלקי בלבד, את אלו
שמתייחסות להגדרת הקיבוץ; לנושא שיוך הדירות והנכסים; להורשה; לחברות; להרחבות
הקהילתיות; לרוב הנדרש לקבלת החלטות; לפתרון סכסוכים המתעוררים בין חברים וכיו"ב.

ליבת הדו"ח, לדעת מזכירי התנועה, מצויה בשני נושאים מרכזיים: הראשון, בעצם נכונותה
של הוועדה הציבורית להכריז כי גם קיבוץ המחליט לבצע שינויים מפליגים באורחות חייו,
נחשב עדיין לקיבוץ ולא ניתן לאיים עליו עוד בכול מיני "חרמות וקונמות".
השני, המצוי באותו חלק של הדו"ח העוסק במכלול סוגיות הערבות ההדדית" בקיבוץ
המתחדש. עניין זה הוא זה שאמור לשמש כמאפיין הייחודי וכמבדיל בין "הקיבוץ" לבין
קהילה שאיננה "קיבוץ". על דעת כול חברי הוועדה, נושא זה אמור להיות מטופל ע"י
התנועות הקיבוציות. עם אישורו, בכול הפורומים הנדרשים, הוא ישמש ככלי בוחן בידי רשם
האגודות, לכשיידרש לקבוע הבחנה בין "קיבוץ" ל"לא-קיבוץ", במסגרת ההגדרות החדשות של
הקיבוץ המשתנה והמתחדש.

המזכירים הדגישו כי לאורך כול דיוני הוועדה הם הופיעו כנציגי כלל התנועה, על כול
זרמיה ואף לא לרגע ניסו לזהות עצמם כמי שמייצגים את "הקיבוץ המתחדש" בלבד. זאת
ועוד, עצם העובדה כי כול חברי הוועדה חתמו על הדו"ח, היא משמעותית ביותר ומעידה על
נכונות חברי הוועדה להגיע להסכמות רחבות בנושאים המרכזיים ביותר. יש בכך לתת משקל
נוסף להערכה כי גם הממשלה תאשר, בסופו של עניין, את הדו"ח ותאפשר את הוצאתו מן הכוח
אל הפועל.

נכון להיום, עדיין לא הגיעו הדברים עדיין לגמר הדיונים וההחלטות במינהל מקרקעי
ישראל (ממ"י). מדובר באותן החלטות חיוניות המשלימות את מה שנאמר בהמלצות ועדת
הסיווג והאמורות להקנות להן בסיס ותוקף חוקי. עד שממ"י ישלים את דיוניו, ממליצים
מזכירי התנועה בכול תוקף לקיבוצים שלא להתפתות ולא ליפול ברשתם של כרישי נדל"ן
ויועצים למיניהם, החשים בהזדמנות פז נוספת לסחוט את קופתו המדולדלת של הקיבוץ. הם
הוסיפו ומסרו כי בתנועה מתנהלת כיום עבודת מטה מסודרת ולכן כדאי להמתין להמלצות
הצוותים התנועתיים, טרם שרצים למלא את כיסיהם של יועצים ומומחים חיצוניים
למיניהם…

המזכירים סיימו דבריהם בהודעה, כי הדו"ח המלא, על כול סעיפיו ונספחיו, יופץ בקרוב
לקיבוצים. עד אז, עיקר ההמלצות יפורסמו בעיתונות הקיבוצית. הנושא יגיע לדיון, כסעיף
מרכזי, בישיבת מועצת התנועה הקיבוצית האמורה להתכנס בשבוע הבא.

3. פרידה מיונה פריטל, ערב יציאתה לשליחות תנועתית בצפון אמריקה
יונה פריטל (מעלה החמישה), הרכזת היוצאת של מח' החינוך התנועתית, זכתה לברכת
המזכירים וחברי המזכירות הפעילה והרחבה של התנועה. הכול הודו לה על עבודתה המסורה
ועל תרומתה הרבה לאורך פעילות תנועתית של למעלה מעשור שנים. בהזדמנות זו בירכו
המזכירים גם את שלמה פריטל, בעלה של יונה ומי שעמד ליד הגה הניהול של המרכז
הסמינריוני ב"אפעל" ואיחלו לשניהם ברכות חמות של הצלחה. יונה הודתה לכול חברי
המזכירות על הברכות ועל האיחולים ואיחלה הצלחה לממשיכה בתפקיד, אבי אהרונסון.

4. בקרה פנים קיבוצית
(בהשתתפות: רו"ח ירון רייכמן, "מנכ"ל "ברית פיקוח")
דניאל יפה, מנהל "קרן התק"ם" וחבר מזכירות התנועה הקיבוצית
לבקשת המזכירים, פתח את הדיון בנושא דניאל יפה, מנהל "קרן התק"ם" וחבר מזכירות
התנועה הקיבוצית. לדבריו, התפתחויות שונות שחלו לאחרונה במספר קיבוצים, מחדדים את
הצורך בעיסוק מחודש ואינטנסיבי, בנושא הנדון.

ככלל, הבקרה הפנימית הנה כלי עזר שנועד לשמור על נכסי הקיבוץ, עפ"י המטרות שהוגדרו
ע"י הקיבוץ ברמות של: החלטות; תקנונים; ביצוע. המטרה ארוכת הטווח של קיום מערכת
הבקרה הפנימית, היא לסייע בהישרדותה של המערכת. השיטה כוללת את האמצעים הבאים:
הגדרת מבנה ארגוני. כול שינוי משמעותי המתרחש בתוך הקיבוץ מחייב גם שינוי מקביל
במבנה הארגוני. מתוך כך נובעת גם הגדרה ברורה של סמכויות ניהול וביצוע של הארגון
וכן גם רישום קבוע של פעילות הארגון.

מעבר לכך, בקרת פנים פירושה גם: דיווח כספי איכותי למנהלים ולציבור. דיווח זה חייב
להיות קבוע, רצוף ושקוף. ככול שקיימים שלושת האלמנטים הללו, כך גם גוברת יעילותה של
בקרת הפנים. בנוסף, יש לקיים גם הידברות ציבורית מגוונת (אסיפה; מועצה; מזכירות;
הנהלה; ועדות). כול אלו תורמים לשקיפות ציבורית של תהליכי קבלת החלטות.

דניאל יפה משוכנע כי התנועה הקיבוצית צריכה להיות זו שתעודד ותטפח את הבקרה הפנימית
בקיבוציה. יש להפנים זאת אל תוך התרבות הניהולית של הקיבוץ, עד שתהפוך חלק
בלתי-נפרד ממנה. תהליך ההטמעה איננו קצר. מדובר בתהליך ארוך ומתמשך. המסר של התנועה
צריך להיות עפ"י הנוסחה הבאה: קיום בקרה פנימית = ניהול תקין.

לפני זמן מה נשלח תזכיר בנדון למערכות קבלת ההחלטה בקיבוצים. מספר קיבוצים דיווחו
מאז כי התזכיר עורר אותם לקיים דיונים בנושא. נכון להיום, למעלה ממחצית קיבוצי
התנועה אינם מקיימים משטר של "הפרדת רשויות" בקיבוציהם. זו היא תמונת מצב מדאיגה
מאוד.

ירון רייכמן ("ברית פיקוח")
ירון רייכמן ("ברית פיקוח") פתח בהבחנה שבין מבקר חיצוני למבקר פנימי. הראשון, הוא
רואה החשבון (רו"ח). הוא זה שחייב בחוות דעת מקצועית על הדו"חות הכספיים ובקביעה,
באיזו מידה משקפים דו"חות אלו את המצב העסקי של "הפירמה". מבקר הפנים אמור לבדוק
את מערך הבקרה הפנימית, שהיא רשת שלמה של פעולות ונהלים הבאים להבטיח את שלמות
הנכסים ולהפחית סיכונים למעילות ולאובדן נכסים. השאיפה היא להגיע למבנה ארגוני
הפועל על בסיס תרשים זרימה ברור ומוגדר וכן גם על "הפרדת רשויות", הקובעת כי אף איש
במערכת אינו יכול לבד ל"לסגור מעגלים כספיים".

המצב בתנועה הקיבוצית רחוק מלהשביע רצון. מצד אחד, מתקיימת פעילות כספית בהיקף
גבוה, תוך מתן אמון אישי רב במקבלי ההחלטות, ומצד שני, מערכי הבקרה הפנימית שאינם
משוכללים דיים ושגורמים לעתים תכופות מדי לתחושה של "היעדר בעל-בית". נכון להיום,
ככול שגוברת מגמת ההפרטה, כך גם גדל עניינו של חבר הקיבוץ בכול מה שנוגע לו
ולמשפחתו ופחות מדי בכול מה שנוגע לאגודה השיתופית כולה. נתון זה פותח פתח מסוכן
לאפשרויות שמן הראוי היה לנטרלן מלכתחילה, באמצעות מערכת יעילה של בקרה פנימית.
בחלק מן הקיבוצים המצב חמור עוד יותר והם עלולים למצוא את עצמם נתונים ל"השתלטות
עוינת" של מנהלים על קופת הקיבוץ, במצב שבו רכוש הקיבוץ הופך כמעט ל"רכוש נטוש".
לדעתו של ירון רייכמן, יש מקום לבוא בדברים עם רשם האגודות ולהציע לו כי יתבע
מקיבוצים לכלול את פונקצית "ביקורת פנים" כחלק בלתי נפרד של התקנון הקיבוצי. מרבית
דבריו של רו"ח רייכמן התמקדו בדוגמאות שונות שבהן נתקל במהלך עבודתו, בהקשר לנושא
הנדון.

דוד דרומולביץ' (רמת רחל)
סבור כי הצעתו של דניאל יפה מתאימה לתקופה של "פעם" ולא למצב של היום. אם רוצים
להתמודד עם הסיכונים הקיימים, על התנועה הקיבוצית להקים מיידית צוות שילמד את הנושא
לעומקו ויציע, בסוף תהליך הלימוד, כי מבקר הפנים יהיה איש חיצוני, שאינו נמנה על
מניין חברי אותו קיבוץ. לדעתו, גם התנועה יכולה להיות זו שתקבע את המבקר לקיבוץ זה
או אחר, מבלי שמבקר זה יהיה כפוף לממסד הפנימי של הקיבוץ. המטרה היא לגרום הפרדה
מוחלטת בין המערכת המבקרת למערכת המנהלת.

אמוץ פלג (חולדה)
מציע להסתכל על הקיבוץ של היום, כעל מערכת המורכבת משתי תת-מערכות נפרדות.
הראשונה, מערכת הבקרה העסקית-כלכלית, שאותה ניתן לבקר ביעילות ע"י קבוצה יעילה של
רואי חשבון. השנייה, המערכת החברתית-קהילתית-תקנונית. במערכת זו נדרש מבקר מהזן
שיעסוק במכלול הפעילויות המתקיימות ע"י הקהילה והמאפשרות לה לקיים את מערכותיה
החברתיות-קהילתיות. כמו קודמו, גם אמוץ פלג סבור גם כן כי יש להכניס פסקה מחייבת
בתקנון הקיבוץ, בדבר החובה למנות מבקר פנים.

יהודית סולומון (מעין צבי)
ביקשה להזכיר לנוכחים כי לפני למעלה מ-5 שנים יזמה ועדת חברה בתק"ם הוצאת האוגדן
לביקורת פנים בקיבוצים. לדעתה, אין צורך לנסח "תורה חדשה" בנושא, אלא לעדכן את
האוגדן שיצא בזמנו ולהוסיף לו קטעים רלוונטיים לעת הזו. כמו אז, גם עתה, הביקורת
הפנימית נחוצה בניהול המערכות החברתיות לא פחות מאשר היא דרושה במערכות
משקיות-כלכליות. על פי הגדרתה של יהודית, תכלית הביקורת הפנימית היא לבדוק את
ההלימה בין קבלת ההחלטות לבין ישומן בפועל. יהודית רואה חשיבות רבה ביותר בהפצת
המסמך של דניאל פלוס תוספות ירון רייכמן, לכול חברי התנועה הקיבוצית ולא רק להנהגות
הקיבוצים. מעבר לכך, היא מציעה כי בתנועה יוקם גוף של מבקרי פנים, שתפקידו יהיה
ללוות את עבודת הביקורת בקיבוצים ולהוות, לגביהם גורם מקצועי שניתן לפנות אליו
בכול עת.

ח"כ חיים (ג'ומס) אורון (להב)
מבחין בשלוש רמות של ביקורת, שאינן בהכרח היינו הך. ב"קומה" הראשונה מצויה בקרת
הפנים, שהיא כלי ניהולי בסמכות מועצת המנהלים ו/או הנהלת הארגון/מפעל. מבקר הפנים
חייב בדו"ח למנכ"ל ו/או למועצת המנהלים. זו מערכת בקרה הכרחית ולא ניתן לוותר עליה.
ב"קומה" השניה מצויה הביקורת החיצונית. זו היא מערכת ראיית החשבון. אין שום גוף
מקצועי אחר היכול להחליף את הפונקציה הזאת. ברמה השלישית ניתן למצוא את "מבקר
המדינה" או, כפי שהוא נקרא ברשויות המקומיות: "ועדת הביקורת". ייעודה של מערכת
ביקורת זו הוא לערוך ביקורת על ביצוע החלטות, עמידה בתקנונים ובנהלים וכיו"ב. לכן,
יש להיזהר ולא לבלבל בין שלוש הרמות הנ"ל. לכול אחת מהן תפקיד ביקורתי שונה.

לדבריו, כול המידע על הביקורת קיים ואין צורך "להמציא את הגלגל מחדש". קיים ידע רב
וניסיון רחב בנושא. יש ללמוד מן הניסיון המצטבר הן ממערכות החוץ-קיבוציות והן מתוך
המערכת הקיבוצית עצמה. כול מה שנדרש הוא להשתמש בכלי הבקרה השונים בצורה יעילה. מה
שנדרש בתנועה הקיבוצית זהו המנגנון של בקרת פנים, במובן המקובל של המונח, דהיינו:
מבקר פנים שהוא חלק מכלי הניהול השוטפים של המערכת. יחד עם זאת, נדרשת גם ביקורת מן
"הקומה השלישית", כפי שצוינה לעיל. מדובר במבקר שנבחר ע"י האסיפה/מועצה והוא נאמן
של אלה ומחויב בדיווח אך ורק להם בדיווח על פעילותו וממצאיו. הוא זה שקובע לעצמו
את התחומים שאמורים לבוא בוכל תקופה תחת שבט ביקורתו.

בכול מקרה, לדעתו של ג'ומס, אסור לוותר על קיומן של שתי "הקומות" הראשונות של
הביקורת. אלה עוסקות, בעיקרן, בכול מה שניתן לכנות להגדיר כ"כלב הצייד". ה"קומה"
השלישית עוסקת במערך ביקורת שונה. כול שלושת המערכות צריכות לפעול במקביל, תוך הבנה
להפרדה הנחוצה ביניהן.

עליזה בורנשטיין (עין השלושה), מבקרת התנועה הקיבוצית
פתחה את דבריה, בהגדרה של מהות הביקורת הפנימית, כפי שמקובל להתייחס אליה בספרות
המקצועית: "פעילות הערכה בלתי-תלויה הקיימת כשירות לארגון, לשם בחינה והערכה של
פעולותיו". מנקודת המוצא שלה, המסמך שהוצג ע"י דניאל יפה, הוא כללי מדי. יש צורך
לרדת ליתר פירוט בשורה ארוכה של נושאים. בין נושאים אלו ניתן לציין: בדיקת זכויות
החתימה ייפוי כוח; הגבלת זכויות החתימה על צ'קים; מכירות ישירות מענפי המשק השונים;
הידוק הבקרה על מערכות המידע ועל הנהלת החשבונות; מורשי הזמנה; אחריות לרישום
כניסות ויציאות של סחורות ושירותים; תהליכי קבלת התקבולים ובקרה על הגבייה; ניהול
שיעבודים; נהלים של שמירת מסמכים ועוד.

הבדיקה הפנימית אמורה לסייע להתנהלות תקינה של המערכת ולפיתוח תרבות ניהול המקטינה
את אפשרויות המעילה ו/או הגניבה. לדעתה, על מועצת התנועה לאמץ החלטה מפורשת בדבר
מינוי/בחירת מבקר פנים בקיבוץ ובמערכות הסמוכות אליו.

סול לביא (אלמוג)
טוענת כי חברי הקיבוץ מפקידים את נכסי המשק בידי קבוצת בעלי תפקידים, ומרגע זה
ואילך, הם מגלים עניין מועט ביותר באופן שבו אלו שנבחרו ע"י הציבור, מנהלים את
עסקי הקיבוץ. יש כאן מצב שבו, מצד אחד סומכים עליהם לגמרי, אך מצד שני, החברים
מגלים עניין מועט במה שנעשה בנכסיהם. לכן, העלאת הנושא של ביקורת פנים, על סדר יומה
של מזכירות התנועה, הוא דבר חשוב ביותר. יש לפרסם את דבר קיום הדיון הנוכחי בכול
רחבי התנועה ולהדגיש חזור והדגש את עניין הבעלות של החבר על נכסיו ועל הצורך שאלו
יתנהלו בצורה הישרה, האמינה והשקופה ביותר. ראוי גם שהתקשורת הקיבוצית תיתן גיבוי
תקשורתי בולט לחשיבות שבטיפוח הביקורת הפנימית בקיבוצים.

דניאל יפה (רמת יוחנן
סבור כי עצם העיסוק בנושא מהווה, לכשעצמו, קריאת כיוון ברורה לכול קיבוץ וקיבוץ,
לעשות את חשבון הנפש שלו. לכן, חשוב להודיע ברבים כי התנועה אכן נותנת את דעתה
לנושא זה וכי היא מעודדת את טיפוח הביקורת הפנימית בכול מערכות התנועה הקיבוצית.
הביקורת היא חלק בלתי-נפרד ממינהל תקין והיא תנאי ללגיטימיות של הארגון/המערכת. יש
משמעות רבה לכך שעצם קיומו של הדיון יפורסם ברבים וכי המזכירות תצא מדיון זה מצוידת
בהחלטות ברורות.

המזכירים סיכמו את הדיון
לדבריהם, הבעיה אינה במה שאומרים ומכריזים מעל במות ציבוריות, אלא במה שנעשה בפועל
בשטח. אין ספק, שהמודעות לעצם נחיצותה של ביקורת פנימית היא קריטית, בכול תקופה וגם
בעת הזו. אך הדרישה לקיום מערכות הבקרה צריכה להגיע להנהגות הקיבוצים לא רק
ממזכירות התנועה, אלא בעיקר כתוצאה מלחץ מלמטה, המגיע מחברי הקיבוץ עצמם. הם אלה
שצריכים להיות הראשונים לתבוע זאת מהנהגת הקהילה והמשק.

הוחלט:
א. המזכירות רואה בקיום בקרה פנימית ופיקוח ציבורי נאותים, יסודות חיוניים לניהול
תקין בקיבוצים ובתאגידי התנועה.

ב. המזכירות פונה אל קיבוצי התנועה ומבקשת לקיים מסכת של דיונים ולימוד הסוגיות
הקשורות בניהול אחראי ושקוף של המערכות הכלכליות והכספיות של הקיבוץ ושל חבריו, תוך
יישום כללי ניהול תקין.

ג. המזכירות מטילה על צוות שיכלול את החברים הבאים: דניאל יפה (יו"ר); עליזה
בורנשטיין; ירון רייכמן; רבקה וילנד, להגיש למזכירות הפעילה המלצות, לרבות כאלו
שעלו במהלך הדיון במזכירות הרחבה, לחיזוק הביקורת בקיבוצים.

ד. המלצות אלו, לאחר שידונו במזכירות הפעילה, יופצו לכול קיבוצי התנועה.

יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים