פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 52 - התנועה הקיבוצית - 27.7.2003
פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 52 - התנועה הקיבוצית - 27.7.2003

פרוטוקול ישיבת מזכירות פעילה מס' 52
התנועה הקיבוצית - 27.7.2003
רשם: רן כוחן - 27.7.2003
יצירת קשר למזכירות
לאתר מטה התנועה הקיבוצית
משתתפים:
נתן טל; גברי ברגיל; נגה בוטנסקי; אורי גלעד; דב אביטל; עינת נעמן; גידי סיון;
יואל מרשק; מאשה סאמרס; רן כוחן; רבקה וילנד; יוסי בן-שאול; ענת גרה; רבקה יקיר;
יונה פריטל; רוסי וגשל; גיורא מסד; שבולת אדלמן; רזי יהל.; מוטל ב.; דניאל יפה;
ח"כ אבו וילן.

חסרים:
אורי אשכולי; ראובן טנא; סלסו גרברז (חו"ל).
משקיפים:
עליזה בורנשטיין; עו"ד צפריר בן-אור; עו"ד מיכי דרורי.
מוזמנים:
רני טריינין (ראש מוא"ז "יואב");
מ"ברית התנועה הקיבוצית": עזרא רבין (געש); עדנה סולודר (גשר); אורה הרמתי (רמת
הכובש); דן רודולף (עמיר); שמואל (שוסטר) שנער (כפר עזה); יעקב אבנט (מעברות); נאור
ליוואי (שפיים); צבי מנבר (גבעת חיים מאוחד - יו"ר ועדת תקציב בתנועה הקיבוצית).

ישב בראש הישיבה:
גברי ברגיל - מזכיר התנועה הקיבוצית.
מיקום הישיבה:
בליאונרדו.
מאשרים:
נתן טל/גברי ברגיל - מזכירי התנועה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה מס' 51
המזכירות הפעילה אישרה את פרוטוקול ישיבה מס' 51, מה-13 יולי, 2003.
לפרוטוקול ישיבה מס' 51
2. דיווח/הודעות - בין ישיבה לישיבה
דיווח על פעילות החקלאים לגבי מצב היחסים עם שר החקלאות -
רזי יהל (שדה בוקר), מאגף הכלכלה של התנועה, מסר כי, בעקבות עצירת הרפורמה במשק
החלב, ע"י פקידי האוצר, עפ"י הוראת משרד החקלאות, חלה עצירה בכול פעילות "מנהלת
ההשקעות". במקביל, נעצרה גם כול הפעילות מול המשרד לאיכות הסביבה. עם חידוש פעילות
משרד האוצר בנושא הרפורמה, יחודשו גם "השימועים" לרכזי המשק בנושא איכות הסביבה
ברפתות. בנושא "מועצת החלב", לא אישרה מועצת המנהלים של "מועצת החלב" מינוי של
"מתאם לממונה על מכסות החלב", מטעם השר ובמינוי אישי שלו.

ב-24 ליולי ש.ז, קצב בג"ץ לשר החקלאות 30 יום, להשיב על מספר שאלות שהציג בג"ץ. אנו
רואים בכך פרק ראשון ומוצלח בסבב זה של עתירת מנהלי מועצות הייצור לבג"ץ, על הפסקת
פעילותן של המועצות הייצור הקיימות.

במסגרת המאמצים להרחבת מעגל המעורבים בהתמודדות התנועות ההתיישבותיות והתאחדות
חקלאי ישראל, עם הפעילות השנויה במחלוקת של שר החקלאות, נפגשו ביום שישי האחרון נתן
טל, מזכיר התנועה הקיבוצית ונפתלי בן-סירא, מזכיר תנועת המושבים, וכן אנשי ועדות
המשק של התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, עם חברי הכנסת אורית נוקד ואפרים סנה. שני
הח"כים עודכנו בפעולות החד-צדדיות, בהן נקט לאחרונה שר החקלאות. מזכירי התנועות
ביקשו את סיועם של נוקד וסנה, בעמדת התנועות, במישור הפוליטי-מפלגתי.

מפקד תנועות הנוער -
יואל מרשק, רכז אגף המשימות, דיווח על סיום מפקד תנועות הנוער, שנערך ע"י משרד
החינוך. עפ"י תוצאות המפקד, מספר תנועות נוער נפסלו, מאחר ולא עמדו במדדים שנקבעו.
בין תנועות הנוער הללו: הנוער הציוני; האיחוד החקלאי; מכבי צעיר; נוער דתי-לאומי;
נוער אריאל. יואל דיווח כי תנועות הנוער הגדולות הביעו מחאתן הציבורית כנגד מהלכי
משרד החינוך. נכון לעתה, מחאה זו גרמה לדחיית ההחלטה על "פסילת" תנועות הנוער עד
שנת 2003. הוחלט על יציאה משותפת למאבק, במיוחד נוכח המגמה לתקצב תנועות נוער
חרדיות אנטי-ציוניות.

3. הצעה למבנה ארגוני של שיתוף פעולה: מועצות אזוריות - ארגונים אזוריים -
תנועות
(בהשתתפות: רני טריינין ראש מוא"ז "יואב" וגיורא מסד, רכז שולחן הארגונים)
המזכירים ציינו בפתח הדיון כי מה שנדרש מן המזכירות, בשלב ראשוני זה, הוא לאשר את
"רוח המסמך", שהוכן ע"י צוות בהרכב הבא: רני טריינין; גיורא מסד; אחיק ברלוי; אלון
שוסטר; גדעון הרמלין; מאשה סאמרס; נתן טל; גברי ברגיל.

שתי המטרות שהצוות הציב לעצמו היו:
א. ליצור הלימה ותיאום בעבודתם של כול הגורמים/מערכות העוסקים כיום בליווי
הקיבוצים.
ב. לנסות וליצור דפוס פעולה, שיאפשר להקצות יותר תקציבים עבור הפעולה המערכתית
בשטח ושימוש מושכל וחסכוני יותר בסה"כ האמצעים המשותפים שניתן לאגם יחד, במסגרת
שיתוף הפעולה בין המערכות התנועתיות והארגונים והמועצות האזוריות.

מאשה סאמרס, רכזת אגף רכזים וחברת צוות הבדיקה, הדגישה בדבריה את חשיבות החיבור
לאזורים, כחלק אינטגרלי מהפעילות התנועתית הכוללת. לדבריה, בשנים האחרונות נעשו
חיבורים טובים במיוחד בין הפעילות התנועתית לבין הפעילות האזורית. הישג זה, לדעתה,
הוא בעיקרו פרי המאמץ המשותף של צוות הרכזים התנועתיים וכן גם גורמים אזוריים -
ראשי מועצות ורכזי ארגונים - שנפתחו לחשיבות העניין ולסינרגיות שניתן להשיג משיתוף
פעולה שכזה. שת"פ מעין זה בולט במיוחד באזורים בהם קיים רוב מובהק של קיבוצים.
נקודה מרכזית בסקירתה, הייתה כי לא ניתן ל"תפור" אותה חליפה לכול האזורים וכי יש
להתאים את מבנה שיתוף הפעולה בנפרד לכול אזור - עפ"י צרכיו ויכולותיו. יש אזורים
בהם למועצה יש יותר משקל, באזורים אחרים, עיקר העוצמה נמצאת בארגונים ולכן, יש
להכיר היטב את "תשבץ הכוחות" באזור, בטרם באים להציע לו מבנה של שיתוף פעולה.

גיורא מסד (עין המפרץ), רכז "שולחן הארגונים", היה הדובר הבא בתור. הוא רואה בנושא
שעל הפרק, חוליה נוספת במסגרת מאמצי התנועה לחסוך בעלויות ובהוצאות הפעילות בשטח.
מאמץ זה משתלב היטב, במסגרת כוונות הגורמים האזוריים, להעביר נושאים שנמצאים בטיפול
התנועה אל תוך המערכת האזורית. על אף, שלדעתו, המודל המוצע ע"י הצוות, הוא מודל
העבודה הנכון, גיורא מסד אינו משוכנע לגמרי שהמועצות האזוריות "יודעים להרים אותו".
במיוחד לא אלו שבהן ראשי המועצות אינם חברי קיבוצים. בחלק מהאזורים חסרה גם התאמה
בין חלוקת המועצות האזוריות למערכת האזורית של המפעלים האזוריים. עם זאת, יש הצדקה
להעמיד זאת במבחן ולכן, הוא מציע לאשר את מתווה ההצעה.

רני טריינין (בית ניר), ראש מוא"ז "יואב", סבור שהרצון לבנות מערכת מוסדרת של
שיתוף פעולה, הוא נכון ורצוי מכול הבחינות. כול אגורה המופנית למען הציבור ובשירות
הציבור צריכה להימדד עפ"י סולם האפקטיביות שלה מול "הלקוח", על השירות הניתן לו,
בנפרד או במשולב. רמת הדחיפות הנדרשת ליישום ההצעה, נובעת גם ובעיקר ממצבם של
הקיבוצים בשטח. כך למשל, הקיבוצים במשבר הם אלה שזקוקים בדחיפות להתערבות משותפת של
גורמי התנועה והאזור. הקבוצה השנייה, הם אותם הקיבוצים הנמצאים במצבים ובמהלכים
שונים של "שינוי". גם בהתייחס לקבוצת הקיבוצים הזו, יש לכול אחד מהגורמים עליהם
מדובר כאן, מה לומר ומה לתרום, במהלך "חבלי השינוי". הקבוצה השלישית היא זו, של
הקיבוצים היציבים כלכלית וחברתית. ביישובים אלו אין למערכות החיצוניות הרבה מה
לתרום. גם הטיפול המשותף לא יוכל לתרום להם כמעט מאומה. לכן, אלו יישארו מחוץ
למתווה הטיפול המוצע, מה שיאפשר להעביר משאבים ומאמץ להיכן שהעזרה נזקקת יותר.
לדעתו, יש להתחיל ולבנות את המודל במועצות האזוריות הקיבוציות. לאחר שיופקו הלקחים,
להמשיך הלאה, באזורים נוספים.

חברי מזכירות שנטלו חלק בדיון, בירכו ברובם על המהלך שנעשה ואת עקרונות הפעולה, כפי
שבאו לידי ביטוי ב"נייר העבודה". איש לא חלק על כך כי כול שיתוף פעולה מערכתי
עדיף על פעולה לא מתואמת בשטח. הדוברים גם הדגישו את "הערך המוסף" האמור לקבל
ביטוי ביתר התמקצעות של הרכזים האזוריים, בעבודתם מול הקיבוצים ומול המערכות
האזוריות. נקודת המחלוקת היחידה שצפה ועלתה בדברי חלק מהדוברים, האם יש להתחיל
במהלך שלם וכולל, או אולי להתחיל בפיילוט של 3-4 קיבוצים, טרם שמסתערים על כול
המערכת.

לדעת המזכירים ההצעה שהונחה על שולחן המזכירות מהווה מעין מהלך שלם, המחייב את
ההתארגנות של כולם. לדעתם, אין מקום להתחיל ב"פיילוט" אחד בלבד. השטח כולו רוחש
צורך לעבודה משותפת. עולה וגובר הצורך בעבודה מערכתית, בהתייחס למגוון שלם של
פעילויות, הן ברמת הקשר שבין החבר-הפרט לממסד, הן ברמת הקשרים הסטטוטוריים בין
"הקהילה" ו"האגודה", בין אלו ל"אזור" וכיו"ב. תפקיד הרכזים, בכול המכלול הזה, הוא
לגרום לכך כי, מעבר להכרזות ולציפיות, תיווצר בשטח רקמה של עבודה משותפת ומשולבת של
כלל המערכות, הן ברמה התנועתית והן ברמה האזורית. "נייר העמדה", בהקשר זה, מציין
רק את הכיוון הנחוץ. הוא אינו יורד עדיין לפרטים ולדקויות. אם הנייר יאושר כאן,
במזכירות הפעילה, הוא ישמש כ"כתב המינוי", למי שיצטרך לבנות את כול המבנה המתוכלל
הזה, על מהותו ותכניו. בקטע הזה, אין ספק כי צוות הרכזים יהווה גורם דומיננטי
בבנייה ובפריסת ההיערכות הנחוצה בשטח. כאמור, יהיה צורך לשבת בכול אזור ואזור,
ו"לתפור" עבורו את "חליפת העבודה המשותפת" המתאימה לו. אין ספק, כי הדיון המערכתי
הכולל, ייתן גם "תפוקות" ברמת הדיון על תפקיד הרכזים, ולכן יש להתחיל במלאכה, מוקדם
ככול האפשר.

סוכם:

א. המזכירות הפעילה מאשרת את "נייר העבודה": הצעה למבנה ארגוני של שיתוף פעולה
בליווי קיבוצים: מועצות אזוריות - תנועה קיבוצית - ארגונים אזוריים.

ב. "נייר העבודה" יועבר לדיון באגף הרכזים, ב"שולחן הארגונים" ופורום ראשי המועצות
האזוריות, לצורך דיון ואישור.

ג. הצוות שהכין את המסמך, יהיה אחראי לקידומו של הנושא, במטרה להביא להפעלתו החל
מה-1.1.2004.

4. צוות לבדיקת מצבה של "ברית התנועה הקיבוצית"
(בהשתתפות: צבי מנבר, יו"ר ועדת תקציב של התנועה הקיבוצית; דן רודולף, מנכ"ל להקת
המחול; עזרא רבין, לשעבר מנכ"ל "הברית"; שוסטר - מנכ"ל תזמורת הקאמרית הקיבוצית;
עדנה סולודר, יו"ר הנהלת התזמורת; אורה הרמתי – גזברית "הברית"; יעקב אבנט,
נציג הנגנים; נאור ליוואי, מבקר "הברית".

בעיותיה הכספיות של "הברית" הפכו בתקופה האחרונה, לסעיף קבוע בסדר יומם של מזכירי
התנועה הקיבוצית. הגירעון הנוכחי, כתוצאה מגרירת חוב של שנים קודמות, וכן מגמות חד
משמעיות של הקטנת התקציבים הממלכתיים לגופים מן הזן הזה, מצביעים במפורש על המשך
המגמה הגירעונית. זו עלולה להגיע בקרוב לסכומים, שיעמידו בסכנה את מכלול פעילותיהן
התרבותיות-אמנותיות של יחידות "ברית התנועה הקיבוצית".

הנושא הובא לאחרונה לידיעתה ולתשומת לבה של מזכירות התנועה. זו, מצדה, אישרה הקמת
צוות מיוחד לבדיקת מצבה של "ברית התנועה הקיבוצית". הצוות כלל את החברים הבאים:
צבי מנבר - יו"ר הצוות; גיורא מסד (עין המפרץ); דני רוזוליו (כברי); דיאנה
בוגוסלבסקי (אלומות); אבנר ברזילי (נגבה). הצוות התכנס ל-3 ישיבות, ונפגש עם
מזכירי התנועה, גזברות "הברית", גזברי התנועות ונציגי להקת המחול והתזמורת הקאמרית.
בנוסף, נפגש הצוות עם רואי החשבון של "הברית". הצוות הביא לפני מזכירות התנועה,
להכרעה, את שתי החלופות שגיבש במהלך דיוניו.

המזכירות החליטה לאמץ את החלופה הראשונה, להלן, תוך הדגשה מפורשת על תרומתם האדירה
של הלהקות האמנותיות לפעילות התרבותית-אמנותית של החברה הקיבוצית בפרט, והחברה
הישראלית בכלל. כול הלהקות - המחול, התזמורת הקאמרית, התיאטרון - היוו מקור של
גאווה אמיתית לחברי הקיבוצים באשר הם שם וזכו ליוקרה מרובה, חלקן גם ברמה
הבינלאומית. גם היום רואה מנהיגות התנועה בגופים אלה כחלק בלתי נפרד מנכסי הרוח
שלה, ותעשה כול מה שניתן על מנת לקיימם, כול עוד אפשר יהיה לעשות זאת, במקורות
ובתקציבים העומדים לרשות התנועה.

להלן המלצות הצוות ל"בדיקת מצבה של התנועה הקיבוצית" על פי החלופה הראשונה. החלופה
השנייה מצויה בנספח המלצות הצוות (רצ"ב):

א. פעולות התרבות ב"ברית" יתנהלו על בסיס כלכלי מאוזן ויש לדאוג לעצירת הגירעון.

ב. התנועה לוקחת על עצמה את הגירעון הכספי לסוף שנת 2003, בסדר גודל של כ-7 מיליון
ש"ח.

ג. התנועה תשלם את החוב במשך 3.5-4 שנים מתוך תקציבי "הברית" (בשנת 2003 היה
1,840,000 ש"ח). בשנת 2003 תשלם התנועה 3 מיליון ש"ח מתוך החוב הכללי של "הברית".

ד. ייעשה מאמץ גדול להביא מקורות חוץ-תנועתיים, לסגירת הגירעון.

ה. המדורים: מוסיקה; אהד"ה; מכון החגים; אימוץ חיילים; גלריית הקיבוץ; והנהלה
וכלליות, יעברו מ"הברית" לאגפי התנועה, בתקציב עד לגובה של 280,000 ש"ח.

ו. החל מ-2004 יפעלו להקת המחול, התיאטרון והתזמורת הקאמרית, בחשבונות נפרדים ועל
בסיס מאוזן. תיבדק האפשרות של הקמתן כעמותות נפרדות. תקציב התנועה לפעילות הגופים
הנ"ל, תהיה בסד"ג של 700,000 ש"ח. החלוקה ביניהן תיעשה ע"י התנועות.

ז. הגופים התרבותיים יתארגנו לפעילות עצמאית נפרדת, בתקציבים החדשים, ויתנו תשובתם
עד 30.9.03, האם הם יכולים ומאורגנים לעמוד בתקציב החדש.

ח. במידה ואחד הגופים הנ"ל ייתן תשובה שלילית, התקציב יקטן מ-700,000 ש"ח
ל-500,000 ש"ח בלבד.

5. שונות
נוכחות בישיבות המזכירות - מזכירי התנועה מבקשים להזכיר לחברי המזכירות הפעילה,
כי נוכחותם עד גמר הישיבה היא חובה. החברים מתבקשים שלא לקבוע ו/או לא לקחת חלק
בישיבות אחרות, המתקיימות בעת קיום ישיבת מזכירות התנועה. במקרים חריגים, נא לתאם
ולהודיע מראש על היעדרות מישיבה או מחלק ממנה.


יציאה מניהול בקליק מערכת מעוף
מטה התנועה
מסמכים אחרונים
ארועים קרובים